ניצה בן דב.
אהבות לא מאושרות : תסכול אירוטי, אמנות ומוות ביצירת עגנון  / ניצה בן דב. -- תל אביב : עם עובד, תשנ"ז 1997.
431 עמ'. -- (ספרית אפקים ; 197)
Unhappy / Unapproved Loves : Erotic Frustration, Art and Death in Agnon's Fiction / Nitza Ben-Dov

    הקשר הרומנטי הפרוידיאני, שאין לנתק את רכיביו זה מזה, בין האהבה למוות, האהבה ליצירה האמנותית והאמנות ומשאלת המוות, זכה ביצירות גדול סופרינו, ש"י עגנון, לעיבודים רבים מספור. בספרה על הפרוזה של עגנון מציעה ניצה בן-דב פירוש מקורי ומרתק לקשר זה.
    עגנון היה אמן הרמז המצועף, השתיקה הרועמת, ההיעדרות הנוכחת והאמירה המכילה דבר והיפוכו בצירוף לשון אחד. אמירתו המינימליסטית המאופקת, נדרשת לפרשנות ולהארה. כשהיא חושפת את העולמות התרבותיים, היהודיים והאירופאיים, המונחים בתשתית סיפוריו של עגנון, מעניקה המחברת לקוראיה מפתחות להבנת מורכבות יצירתו ומעשירה את ההנאה הרגשית והאינטלקטואלית המזומנת לקורא מחדש ביצירות עגנון. על רקע קריאה מנתחת וצמודה ביצירות חשובות של עגנון: "עד הנה", "סיפור פשוט", "שירה", "תמול שלשום" ו"מחולת המוות" חושפת ניצה בן-דב את התחבולות הספרותיות, התופעות הפואטיות והטקסטואליות הייחודיות, שהעמידו את יצירתו של עגנון בפסגת הספרות המודרנית.
    המחברת מגישה לקוראיה מעין מסה רחבת היקף, מחקר אינטגרטיבי הקושר פרק לפרק, יצירה ליצירה, ואגב כך מעמידה הסבר לסוד קסמו הכובש של הסופר שמוסיף לרתק אותנו, ולעולם אנו מוצאים בו פנים חדשות.

תוכן העניינים:

• הקדמה
• חלק ראשון: "עד הנה"
• פרק ראשון: "תקוה עמומה"
• פרק שני: חלומות בלי בית
• פרק שלישי: חלום של בית, החלום הציוני
• חלק שני: "בדמי ימיה"
• פרק רביעי: חלומה של תרצה מינץ-מזל
• פרק חמישי: מעיוורון להתפכחות
• חלק שלישי: "סיפור פשוט" ושירה
• פרק שישי: הכף והאצבעות: בין טירוף לשירה
• פרק שביעי: משאלותיו של הירשל הורביץ: אשה עטופה ועיר שהיא מפת-תבליט
• פרק שמיני: האם בלומה פריגידית?
• פרק תשיעי: "שיטעמו בגופם מה שהם מפייטים"
• חלק רביעי: "מחולת המות" ותמול שלשום
• פרק עשירי: בצל סלעי בראשית
• פרק אחד-עשר: "לא יעקב שמך? אמר לו יצחק שמי" - יצחק קומר ואבות האומה
• סוף דבר: כלב משוגע ושגעון הביקורת
• הערות
• ביבליוגרפיה
• מפתח