לקסיקון הספרות העברית החדשה
בעריכת חבר ספרנים
  

שמואל יוסף עגנון (1887–1970)

<בהכנה>

Shmuel Yosef Agnon

    שמואל יוסף עגנון נולד כשמואל יוסף טשאַטשקעס (צַ׳צ׳קֶס) בי״ח באב תרמ״ז (8 באוגוסט 1887) (אם כי הוא עצמו הציג לפעמים את תאריך לידתו כתשעה באב תרמ״ח, 8 באוגוסט 1888) בבוצ׳אץ׳ שבגליציה המזרחית, חבל ארץ בדרום־מזרח פולין שהיה נתון בשלטונה של האימפריה האוסטרו־הונגרית מאז סוף המאה השמונה־עשרה. גדל במשפחה מסורתית, כשהוא נתון להשפעת אביו, שלום מרדכי צ׳צ׳קס, שהיה מוסמך לרבנות ונטה לחסידות, וסבו מצד אמו, יהודה הכהן פארב, שהיה אדם אמיד ונודע בבקיאותו בתלמוד. אמו היתה זו שקירבה אותו לספרות ולשירה וכן דאגה לטיפוח ידיעותיו בגרמנית, שהיתה שפת המדינה. בילדותו למד בחדר, אך עד מהרה נטש את מסגרת הלימוד המקובלת והמשיך בלימודיו בהדרכת אביו ובעזרת כמה מורים פרטיים שנשכרו עבורו. הוא החל בכתיבה עוד בהיותו נער, והחל מגיל שש־עשרה פירסם את יצירותיו בעיתונות היהודית בגליציה – הן בעברית והן ביידיש. הוא כתב סיפורים, שירים, וכן כתבות על הנעשה בעירו. מראשית דרכו זכה לעידוד ולתמיכה מצד סופרים ועורכים, במיוחד מצדו של שמעון מנחם לאזר, עורך המצפה בקראקוב. ב־1907 הוזמן ללמברג (לבוב) על ידי אליעזר רוקח, שייסד כתב עת בשם העת, לשמש בו עוזר לעורך. כתב־העת היה קצר ימים, אך השהות בלמברג העניקה לו הזדמנות למפגש ראשון עם קבוצת סופרים כותבי עברית שנהגו להתכנס בביתו של א״מ ליפשיץ, האיש שפרש עליו את חסותו.
    מונע על ידי הרעיון הציוני, אך גם על ידי החשש מפני גיוס לצבא האוסטרי, החליט לעזוב את בוצ׳אץ׳ ולעלות לארץ ישראל. בדרכו לארץ שהה זמן־מה בווינה, במחיצת דוד אמו היינריך צבי מילר, שהיה פרופסור ללשונות המזרח, שניסה לשווא לעודד אותו להישאר בבירת האימפריה ולהשתלב בלימודים אקדמיים. הגיע ליפו ביוני 1908, התיישב בנווה צדק, ועד מהרה התקבל לעבודה כעוזרו של ש׳ בן־ציון, שערך את כתב העת הספרותי העמר. במרוצת שהותו ביפו מילא כמה משרות פקידותיות, וכן שימש כמורה פרטי לעברית. סיפורו הראשון בארץ ישראל היה עגונות, והוא פורסם בהעמר בנובמבר של אותה שנה. לראשונה חתם ש״י צ׳צ׳קס על סיפור זה בשם ש״י עגנון, ומכאן ואילך היה מזוהה בשם זה. בעגונות הופגנה לראשונה יכולתו המופלאה של עגנון לספר סיפור מודרני תוך שימוש נרחב במקורות הספרות היהודית. פרסומו של עגונות הפך את עגנון בן לילה לסופר ידוע ומוערך. ביפו כתב סיפורים על ההווי המקומי (כגון ״תשרי״), אך את עיקר המוניטין שלו רחש עם פרסום הנובלה והיה העקוב למישור, שמקום התרחשותה הוא בגליציה של מחצית המאה התשע־עשרה. יצירה זו הופיעה בו־זמנית כסיפור בהמשכים בכתב־העת הפועל הצעיר וכספר בהוצאת י.ח. ברנר (1912). הסיפור עשה רושם עצום על קהילת הקוראים, כשאישים כמו יוסף אהרנוביץ, י״ח ברנר, ר׳ בנימין והרב קוק גומרים עליו את ההלל. הספר גם זכה למאמר ביקורת נלהב מידי פישל לחובר, שפורסם בהצפירה, מה שקבע את מעמדו ברפובליקה של הספרות העברית, הרבה מעבר לגבולות הארץ.
    בנובמבר 1912 יצא עגנון לגרמניה בעידודו של ד״ר ארתור רופין, שעמד אז בראש המשרד הארץ־ישראלי, ומה שנועד היה להיות מאורע זמני היה לשהות שהתארכה שתים־עשרה שנים. עגנון התגורר תחילה בברלין, בזמן מלחמת העולם הראשונה חילק את זמנו בין ברלין ללייפציג, ובתום המלחמה, לאחר נישואיו לאסתר מארכס (1920), התיישב באזור פרנקפורט – תחילה בוויסבאדן ואחר כך בבאד הומבורג. בברלין התקרב לחוגי האינטליגנציה הצעירה של בני הדור ה״פוסט־אסימילאטורי״ בהנהגתו של מרטין בובר, שראו בו גילום נעלה של תרבות יהודי מזרח־אירופה, שכלפיה גילו יחס פולחני. אווירה זו עודדה אותו להרחיב ולהעמיק את הכתיבה על העולם המסורתי של מזרח־אירופה (הנידח, פולין: סיפורי אגדות), שבה החל למעשה עם והיה העקוב למישור. סיפוריו עוררו הד חזק וזכו להופיע בתרגום גרמני – בין השאר בכתב־העת Der Jude בעריכת בובר – לפעמים עוד בטרם נדפסו בעברית. בצד כתיבת סיפורים חדשים עיבד בעת שהותו בגרמניה כמה סיפורים מן התקופה הארץ־ישראלית, ובראשם ״תשרי״ (שהיה ל״גבעת החול״). שני כינוסים ראשונים של סיפוריו – בסוד ישרים (1922) ועל כפות המנעול (1923) – יצאו לאור גם כן בגרמניה. ברם, את עיקר פרסומו קנה בזכות התרגום לגרמנית של והיה העקוב למישור, פרי עטו של מקס שטראוס, שהופיע ב״יודישער פרלאג״ בברלין ב־1919, וזכה לתפוצה רחבה ולהד חזק בעיתונות היהודית ואף הכללית. במהלך ״תקופת גרמניה״ נמנע עגנון מלכתוב על חוויית גרמניה, נושא שתפש מקום בולט בסדר היום הספרותי שלו בעיקר מאז סוף מלחמת העולם השנייה.
    בברלין פגש עגנון, בתיווכו של בובר, את הסוחר ועסקן התרבות ש״ז שוקן (1915), פגישה ששינתה את חייו. שוקן, ששקד לטפח את רוח היהדות באמצעים שונים, בין השאר על ידי קידום הספרות העברית החדשה, היה בתוך זמן קצר לפטרונו, ושימש ככזה עד סוף ימיו. שוקן היה למשענת הכלכלית העיקרית של עגנון, העניק לו עידוד מוסרי, היה מעורב עד לפרטים בכתיבתו, וכן עודד אותו להתמיד בקריאת הספרות הגרמנית והאירופית – מהלך שהיה לו השפעה מרחיקת לכת על כתיבתו. ב־1930, לאחר שעגנון כבר עזב את גרמניה, ייסד שוקן הוצאת ספרים בברלין (הוצאת שוקן), שהיתה לאכסנייתו הספרותית גם לאחר שזו העבירה את פעילותה מברלין לארץ ישראל. שוקן דאג לפרסום של כתבי עגנון ברמה ובאיכות שלא נודעו עד אז בעולם הספר העברי, השקיע מאמץ עצום בהפצת הכתבים ואף סלל את דרכו של עגנון לפרסום סיפוריו בשפות אחרות. כשרכש את עיתון הארץ (1938) הוזמן עגנון להיות סופר הבית של העיתון, שנעשה במרוצת השנים מכשיר חשוב ביותר לקירוב סיפוריו אל קהל הקוראים המשכיל בימי היישוב והמדינה.
    עגנון עזב את גרמניה בעקבות האירוע הטראומטי של שרֵפת ביתו בבאד הומבורג (יולי 1924). בעת השרֵפה היה מאושפז בבית חולים, אשתו וילדיו הקטנים (אמונה וחמדת) שהו בבית וניצלו בנס. השרֵפה כילתה את ספרייתו העשירה, וכן את כתבי היד שלו – בכלל זה ספר רחב ממדים בשם בצרור החיים על החיים היהודיים בפולין, שכבר נמסר על פרסומו, וכן הכרך הראשון של אוסף סיפורי החסידים שאותו ערך עם מרטין בובר. עם שובו לארץ ישראל – תחילה בגפו – החליט עגנון לקבוע את ישיבתו בירושלים, ״כי רבים געגועי למקומות הקודש״ – כתב אז לאשתו. תחילה התמקם במרכז העיר, אחר כך עבר למגורים זמניים בשכונת תלפיות בדרום העיר, וב־1931 השלים את בניית ביתו הפרטי, שבו שכן כמעט ארבעים שנה, ובו נכתבו רוב יצירותיו. שיבתו לארץ היתה כרוכה גם בתהליך של חזרה בתשובה, לאחר שעזב את הדת עם עלייתו הראשונה לארץ ישראל; מעתה הקפיד על אורח חיים של תורה ומצוות, מה שהעצים את דימויו הציבורי החריג על רקע הנוף של הקהילה הספרותית שהתקבצה בארץ ישראל לאחר מלחמת העולם הראשונה, שהיתה חילונית במוצהר ומרחב הפעולה שלה היה בתל אביב.
    בתלפיות השלים עגנון את עריכת המהדורה הראשונה של כל סיפוריו של שמואל יוסף עגנון בארבעה כרכים, שהופיעה בהוצאת שוקן בברלין ב־1931, ושהתקבלותה הנלהבת על ידי הביקורת בארץ ובחוץ לארץ ביטאה את ההכרה המתגבשת בדבר גדולתו. מהדורה זו כללה שני כרכים של סיפורים מקובצים (מאז ומעתה ועל כפות המנעול) וכן שני כרכים ובהם הרומן הראשון שלו – הכנסת כלה – סיפור קומי שממנו עולה מראה דמותה של החברה היהודית המסורתית בגליציה של ראשית המאה התשע־עשרה. מרגע זה ואילך היה עגנון, בין שאר הדברים, לדמות המובילה ופורצת הדרך בתחום הרומן העברי, שעד אז הניב בעיקר בוסר. ב־1935 הופיע הרומן סיפור פשוט, רומן משפחה המתרחש בגליציה של סוף המאה התשע־עשרה, על קו התפר שבין מסורת למודרניות. שיא כתיבתו של עגנון באותו עשור היה הרומן אורח נטה ללון (1939), שנכתב בעקבות ביקור קיץ בפולין, ושבו הציג עגנון באמצעות הטכניקה של סיפור בגוף ראשון את תהליכי ההתפוררות של יהדות פולין בעידן שבין המלחמות. את שנות מלחמת העולם השנייה הקדיש עגנון לכתיבת תמול שלשום (1945), שבו לראשונה, במסגרת רומן בעל ממדים אפיים, בחן את המציאות היהודית־ציונית בארץ ישראל כפי שזו נגלתה לו בתקופת העלייה השנייה: סיפורו של העולה יצחק קומר, הנע בין יפו לירושלים, בין עולם החול לעולם הקודש, וסופו שהוא מוצא את מותו בגין נשיכת כלב, שנוכחותו מלווה אותו כצל לאורך הסיפור כולו. תמול שלשום התקבל בזמנו, וכך גם היום, כיצירת מופת ספרותית וכייצוג מהימן, מתוחכם ומאתגר של העידן הציוני.
    בד בבד עם כתיבת ארבעת הרומנים הגדולים – שהופיעו בטווח של חמש־עשרה שנה – המשיך עגנון בכתיבת סיפורים קצרים, סיפורים ארוכים ונובלות, חלק ניכר מהם הופיע על דפי היומון דבר בעריכת ברל כצנלסון, שלו היה שותף מאז הגיליון הראשון (1.6.1925), ולאחר מכן מעל דפי הארץ. רובם הופיעו גם בספרים שראו אור בהוצאת שוקן – בשובה ונחת (1935); אלו ואלו (1941); סמוך ונראה (1950); עד הנה (1951). בצד טיפוח הז׳אנר של האגדה והסיפור המסורתי (בלבב ימים – 1934) הוליך עגנון את הסיפור העברי למחוזות חדשים בכך שכתב סדרה של סיפורי מופת, חסרי תקדים בעברית, המתרחשים בסביבה יהודית מודרנית, תוך גילוי הבנת עומק למצבים אנושיים ולתהליכים פסיכולוגיים – דוגמת פנים אחרות (1932), הרופא וגרושתו (1941) או פרנהיים (1949). את היכולת לפתח נובלה בעלת איכויות ליריות הפגין בשבועת אמונים (1943). כמו כן הבקיע עגנון דרך לסיפור הסוריאליסטי או ה״מטא־ריאליסטי״ במסגרת סדרת סיפורי ספר המעשים שהחל בפרסומם בדבר ב־1931, למגינת לבו של העורך ברל כצנלסון. סיפורים אלה יצרו את הרושם בדבר הקרבה הנפשית והצורנית של סיפורי עגנון לסיפוריו של פרנץ קפקא, אף שעגנון עצמו התייחס בביטול לזיקה זו. בגין סיפורים אלה – שלהם נודעה השפעה על צעירי הסופרים בדור שלאחר קום המדינה – נחשב עגנון בשעתו למודרני שבסופרים.
    אף שההישגים העיקריים שנרשמו לזכותו היו בתחום הסיפורת, מרכיב חשוב בכלל עבודתו הספרותית הוא עבודת הכינוס. בנדון זה המשיך במודע את דרכם של יוצרים כמו ברדיצ׳בסקי, ביאליק ובובר. האנתולוגיות הראשונות שהעמיד הופיעו עוד בגרמניה ובגרמנית, זאת בהזמנת ה״יודישער פרלאג״, אך את דרכו העצמאית בתחום החל בעבודתו המשותפת עם בובר על ספר החסידות שנועד להיות הכינוס המקיף והעדכני ביותר של הסיפורת החסידית, במתכונת דומה לזו של ספר האגדה לביאליק־רבניצקי. ב־1938 פירסם עגנון את ימים נוראים, אוסף של סיפורים ומדרשים לראש השנה, ליום הכיפורים ולעשרת ימי תשובה, שהיה מבוסס על קרוב לאלף ספרים מן הספרות המסורתית שמהם נברר החומר, לוטש וצורף יחד בספר החדש. ימים נוראים, במקור העברי וכן בתרגום לאנגלית, היה אחד מספריו הנפוצים ביותר של עגנון, ובמשך שנים תפש מקום בארון הספרים שבבתי הכנסת. בנוסף שקד עגנון על עוד אנתולוגיות, שהופיעו בחייו במתכונת חלקית בלבד, ובצורה נרחבת לאחר מותו: אתם ראיתם: פשטים ומדרשים (1995); ספר סופר וסיפור: סיפורים על ספרים ועל סופרים (1998); וסיפורי הבעש״ט (1987). פרסומים אלה חשפו את מרכזיותה של חטיבה ספרותית זו בכלל כתביו של עגנון.
    ב־1953 יצאה לאור בהוצאת שוקן מהדורת כל סיפוריו של שמואל יוסף עגנון בשבעה כרכים. ב־1962 נוסף לה הכרך השמיני – האש והעצים – ובכמה מהדורות נכלל גם הלקט ימים נוראים. היתה זו המהדורה הקנונית של כתבי עגנון, שכללה את רוב יצירתו מאז 1908. חלקים ניכרים מן הסיפורים הובאו בנוסח מתוקן, שכן עגנון נהג דרך קבע לשכתב את סיפוריו, לעתים עד כדי כתיבת הסיפור מחדש יותר מפעם אחת (למשל: עגונות, בדמי ימיה). מהדורת שבעת הכרכים זכתה לתפוצה עצומה, ובתור שכזאת נודעה לה השפעה רבה על קהל הקוראים והכותבים בעברית. היא היתה גם הבסיס להוראת כתבי עגנון בבתי הספר. בצד סיפוריו שהוכרו כבר אז כסיפורים קלאסיים הכילה המהדורה כמה מיצירות המופת שלו שהתפרסמו לאחר קום המדינה – בכללן תהילה (1950), המלבוש (1951) ועידו ועינם (1952). לאחר חתימת המהדורה נטתה כתיבתו של עגנון לעבר שימור צורות החיים שנידונו לכליה ולתיעודו של העבר היהודי ופחות לכיוונה של הספרות היפה כמטרה לעצמה. תהליך זה הוא תגובה מאוחרת יחסית של עגנון לשואה, שעליה כמעט נמנע מלכתוב בעת התרחשותה. הבולט מבין הספרים שנכתבו אז הוא עיר ומלואה, ספר זיכרון רחב היקף לקהילת בוצ׳אץ׳ שחרבה בשואה, המשלב סיפורים קצרים וארוכים, כרוניקה היסטורית, זיכרונות וחומר אתנוגרפי לרוב. הספר ראה אור במסגרת כרכי העיזבון ב־1973. במקביל זנח עגנון את כתיבת הרומן שירה, שפרקים ממנו פורסמו עוד בחייו, ושגם הוא ראה לבסוף אור במסגרת כרכי העיזבון (1971).
    כתיבתו של עגנון עוררה מאז ראשית דרכו התעניינות רבה והניבה מאות מאמרים וספרים – חלקם הופיעו בחייו וחלקם לאחר מותו. מיטב המבקרים וחוקרי הספרות התגייסו לעבודת הפרשנות של כתביו – בכללם דב סדן, ברוך קורצווייל, משולם טוכנר, גרשון שקד, הלל ברזל, אברהם באנד, אברהם הולץ, שמואל ורסס, דן מירון, דן לאור, ניצה בן־דב ואחרים. חוקרים אלה לא רק הציעו קריאות שונות של עגנון, אלא נתנו בעבודתם ביטוי לאסכולות ולמתודות שונות בחקר הספרות, ובכך היה חקר עגנון למעבדת הניסוי הגדולה של הביקורת העברית. היקף הכתיבה הפרשנית על עגנון עולה בכמה מונים על כל מה שנכתב על אודות סופרים אחרים בעת החדשה – בכללם ח״נ ביאליק. עבודות פרשנות אלה התמקדו ברובן בניתוח פרטני של סיפורי עגנון, אך בתוך כך נתנו סימנים בכלל יצירתו: היקף הראייה של הניסיון ההיסטורי היהודי במשך מאה וחמישים שנה, ההכלה של החוויה היהודית במזרח־אירופה, גרמניה וארץ ישראל, יכולת התמרון בין מסורת למודרניות, השליטה הווירטואוזית במקורות הספרות היהודית והשימוש הפורה בהם ככלי אמנותי, שלמות הביצוע של צורות הסיפור השונות (הסיפור הקצר, הנובלה והרומן), המצאת סגנון ששורשיו נטועים במלוא רבדיה של הלשון העברית והנושא עמו חותם ברור ומובהק של הכותב, וכן קליטה של צורות ומסורות מן הספרות האירופית ואף יצירת שוויון ערך בין הספרות העברית החדשה לבין מיטב הספרות העולמית.
    בחייו זכה עגנון לכיבודים ולפרסים רבים: פרס ביאליק (1935), פרס ישראל (פעמיים – 1954, 1958), תוארי דוקטור כבוד בארץ ובחו״ל ופרס נובל לספרות (עם הסופרת היהודייה כותבת הגרמנית נלי זק״ש), שהוענק לו ב־1966. עם קבלת פרס נובל היה עגנון לסופר העברי הנודע בעולם, תרגום יצירותיו לשפות לועזיות הלך והתרחב (אנגלית, צרפתית, גרמנית, איטלקית, ספרדית, השפות הסקנדינביות ועוד), ובכך סלל את הדרך לספרות העברית בת ימינו להפוך מספרות מקומית לספרות בינלאומית. לאחר קבלת הפרס בשבדיה ערך עגנון מסעות לבריטניה, לצרפת ולארצות הברית – חריגה בולטת מאורח חייו, שאופיין על ידי הסתגרות בביתו, הינזרות מכל מלאכה והתמכרות טוטלית לכתיבה. ואף שהרחיק עצמו מן הפוליטיקה, חתם עגנון לאחר מלחמת ששת הימים על הכרוז של התנועה למען ארץ ישראל השלמה, וזאת תחת עוצמת הרושם של איחוד ירושלים והשיבה אל הכותל המערבי. ביולי 1969 לקה עגנון בשבץ מוחי, הוא אושפז בבית החולים ״הדסה״ ולאחר מכן בבית החולים הגריאטרי ע״ש הרצפלד בגדרה. ב־17 בפברואר 1970 הובהל לבית החולים ״קפלן״ ברחובות ושם נפטר. על פי החלטת ממשלת ישראל נערכה לו הלוויה ממלכתית, והוא נקבר – בהתאם לצוואתו – בבית הקברות שעל הר הזיתים בירושלים. בשנים שלאחר מותו הוציאה בתו, אמונה ירון, חמישה־עשר כרכי עיזבון שכללו את פזורת יצירתו שלא כונסה, יצירות ופרגמנטים שנותרו בכתב יד וכן שלושה כרכי איגרות. עוד בחייו של עגנון נמסר ארכיונו לבית הספרים הלאומי, שם נוסדה ״יד עגנון״. לאחר מותו היה ״בית עגנון״ בירושלים למוסד ציבורי המשמש כמוזיאון וכמרכז לטיפוח מורשתו. שמו של עגנון היה לשמם של רחובות רבים בערי הארץ, ודיוקנו מתנוסס על שטר הכסף בסך חמישים ש״ח שהנפיק בנק ישראל.
    ש״י עגנון נפטר בי״א באדר א׳ תש״ל, 17 בפברואר 1970.

נכתב על־ידי דן לאור עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית 
[מקורות נוספים: קרסל, ויקיפדיה, לקסיקון אופק לספרות ילדים, המכון לתרגום ספרות עברית, גרנות, תדהר, Электронная еврейская энциклопедия, YIVO Encyclopedia of Jews in Eastern Europe]

ספריו:
    כרכים בודדים שיצאו לאור בחייו
  • והיה העקוב למישור : מעשה באדם אחד ושמו מנשה חיים ... שירד מנכסיו ... /  חברו והעלו על הכתב ש״י עגנון (יפו : י״ח ברנר, תרע״ב) <64 עמ׳>
  • והיה העקוב למישור (Berlin : Jüdischer Verlag, תרע״ט 1919) <93 עמ׳> <עם עיטורים של יוסף בודקו>
  • גבעת החול  (Berlin : Jüdischer Verlag, תר״ף 1919)
  • מחמת המציק : ספור (Berlin : Jüdischer Verlag, תרפ״א 1921)
  • בסוד ישרים : ספורי מעשיות (Berlin : Jüdischer Verlag, תרפ״א 1921) <קכ״ז, [1] עמ׳>
  • על כפות המנעול : ספורי אהבים של ש״י עגנון (בערלין : יודישער פערלאג, תרפ״ג 1922) <ע״א עמ׳> <מהדורה מורחבת יצא לאור בהוצאת שוקן בתרצ״א בשם  סיפורי אהבים – להלן>
  • פולין : סיפורי אגדות (תל אביב : הדים, תרפ״ה)
  • בלבב ימים : סיפור אגדה (ברלין : שוקן, תרצ״ה) <הופיע שנית בשנת תש״ז 1947 בהוצאת שוקן בירושלים>
  • ימים נוראים : ספר מנהגות ומדרשות ואגדות לימי הרחמים והסליחות, לראש השנה וליום הכיפורים ולימים שבינתים / הסדיר שמואל יוסף עגנון (ליפסיה : שוקן תרצ״ח) <שפ״ג עמ׳> <״ספר ימים נוראים בתבנית זו נדפס בארבעים טפסים על נייר יפן והוא דפוס רביעי לדפוסי שוקן המיוחדים לו. במצות הוצאת שוקן ובדפוס אופיצין האג־דרוגולין בליפסיה בחדש תשרי בשנת ת׳ר׳ח׳ם צ׳יון לפ״ק״> <מהדורה נוספת, בת שצ״ב עמודים,  יצאה לאור בהוצאת שוקן בירושלים באותה שנה. מהדורה שלישית, בת תי״א עמודים, יצאה לאור בהוצאת שוקן, ירושלים וניו־יורק בשנת תש״ז 1946>
  • ספר סופר וספור : סיפורים על סופרים ועל ספרים (ירושלים : דפוס הארץ, תל־אביב, כ׳י׳ ב׳נ׳ו׳ ב׳ח׳ר׳ת׳ [תרצ״ח]) <קט״ז, [3] עמ׳> <״נדפס במאה ועשרים טפסים״. ״מנחת ברכה למעלת ... שלמה שוקן למלאות לו ... ששים שנה״>
  • שבועת אמונים : סיפור (ירושלים : שוקן, תש״ג) <צ״ט, [1] עמ׳>
  • על ברל כצנלסון (תל אביב : שוקן, תש״ד 1944> <13, [1] עמ׳>
  • סיפורים ואגדות (תל אביב : הוצאת שוקן, תש״ד 1944) <ספרי מופת לבתי־ספר ; ערוכים ומבוארים בידי יחיאל בן־נון>
    תוכן עניינים:
  • כלב חוצות : פרשה קטנה של תמול שלשום (מרחביה : ספרית פועלים, 1950) <144 עמ׳>
    מהדורות מקובצות
  • כל סיפוריו של שמואל יוסף עגנון – מהדורה ראשונה – ״מהדורת ברלין–תל־אביב״.
    • כרך א. הכנסת כלה : נפלאות החסיד ר׳ יודיל מבראד וג׳ בנותיו הצנועות ופרשת גדולת אחינו בני ישראל יושבי מדינה הקיר״ה. ספר ראשון – שידוכין (ברלין : שוקן, תרצ״א 1931) <רצ״ד, [4] עמ׳>
    • כרך ב. הכנסת כלה : נפלאות החסיד ר׳ יודיל מבראד וג׳ בנותיו הצנועות ופרשת גדולת אחינו בני ישראל יושבי מדינה הקיר״ה. ספר שני – נישואין (ברלין : שוקן, תרצ״א 1931) <רי״ח, [3] עמ׳>
    • כרך ג. מאז ומעתה (ברלין : שוקן, תרצ״א 1931) <שנ״ג, [5] עמ׳>
    • כרך ד. סיפורי אהבים (ברלין : שוקן, תרצ״א 1931) <רצ״ד עמ׳>
      התוכן: בדמי ימיה – בנערינו ובזקנינו – גבעת החול – סיפורים שונים: אחות, עובדיה בעל מום, כפורים, חופת דודים.
    • כרך ה. סיפור פשוט (ברלין : שוקן, תרצ״ה) <רפ״ט עמ׳>
    • כרך ו. בשובה ונחת (ברלין : שוקן, תרצ״ה) <קפ״ב, [1] עמ׳>
    • כרך ז. אורח נטה ללון (ירושלים ותל אביב : שוקן, ת״ש 1939) <תקעט, [3] עמ׳>
    • כרך ח: אלו ואלו (ירושלים ותל אביב : שוקן, תש״ב 1941) <שט, [2] עמ׳>
      התוכן:
    • כרך ט: תמול שלשום (ירושלים ותל־אביב : שוקן, תש״ו 1945) <2 כר׳, 607, [4] עמ׳>
    • כרך י: סמוך ונראה : סיפורים עם ספר המעשים (ירושלים ותל אביב : שוקן, תשי״א 1950) <289, [2] עמ׳>
      התוכן: שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו – אצל חמדת – בין שתי ערים – האדונית והרוכל – ספר המעשים – פרקים של ספר המדינה – פתיחה לקדיש: אחר מטתם של הרוגי ארץ ישראל.
    • כרך יא: עד הנה : סיפורים (ירושלים ותל אביב : שוקן, תשי״ב 1952) <שצ״ה, [1] עמ׳>
      התוכן: עד הנה – עם כניסת היום – תהלה – לילה מן הלילות – שבועת אמונים – ותרב חכמת שלמה – המלבוש – פרנהיים – אבי השור – עידו ועינם.
  • כל סיפוריו של שמואל יוסף עגנון - מהדורה שנייה - ״מהדורת תל־אביב״.
    • כרך א: הכנסת כלה (ירושלים ותל־אביב : שוקן, תשי״ג 1952) <2 כר׳ ב-1; ת״ע, [2] עמ׳>
    • כרך ב: אלו ואלו (ירושלים ותל אביב : שוקן, תשי״ג 1953) <תק״נ עמ׳>
      התוכן: הנדח – והיה העקוב למישור – תכריך של סיפורים – באהל ביתי – דורות עולמים – סיפורים של שבת – סיפורי פולין – סיפורים של ארץ ישראל
    • כרך ג: על כפות המנעול : סיפורי אהבים (ירושלים ותל־אביב : שוקן, תשי״ג 1952) <ת״צ עמ׳>
      התוכן: בדמי ימיה – סיפור פשוט – בנערינו ובזקנינו – גבעת החול – לילות – סיפורים קטנים:אחות; חופת דודים; פנים אחרות; הרופא וגרושתו.
    • כרך ד: אורח נטה ללון (ירושלים ותל־אביב : שוקן, תש״י) <445, [3] עמ׳>
    • כרך ה: תמול שלשום (ירושלים ותל־אביב : שוקן, תשי״ג 1953) <607, [4] עמ׳>
    • כרך ו: סמוך ונראה : סיפורים עם ספר המעשים (ירושלים ותל־אביב : שוקן, תשי״ג 1953)
    • כרך ז: עד הנה (ירושלים ותל־אביב : שוקן, תשי״ג 1953)
    • כרך ח: האש והעצים (ירושלים ותל אביב : שוקן, תשכ״ב 1962)
      התוכן: לפי הצעיר השכר – קורות בתינו – מעוז ומחסה – סיפורים נאים של ר׳ ישראל בעל שם טוב – ספר תכלית המעשים – בני עירי – עם עצמי – עד עולם.
    • כרך ט: ימים נוראים (ירושלים ותל אביב : שוקן, תשכ״ב 1962)
  • שריפטן : אין דריַי טיילן / ייִדיש – אליעזר רובינשטיין (תל־אביב : פאַרלאַג המנורה, תשכ״ט 1969)
    תוכן העניינים
  • שירה (ירושלים ותל־אביב : הוצאת שוקן, תשל״א 1971) <540, [1] עמ׳>
  • פנים אחרות (ירושלים : המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה של ההסתדרות הציונים העולמית, תשל״ב) <התקין לדפוס וערך את המילון – יגאל מולדבסקי. כולל ניתוח הסיפור על־ידי לאה גולדברג מתוך ספרה ״אמנות הסיפור״>
  • עיר ומלואה (ירושלים ותל־אביב : הוצאת שוקן, תשל״ג 1973) <724 עמ׳>
    תוכן העניינים
  • בחנותו של מר לובלין (ירושלים ותל־אביב : שוקן, תשל״ה 1974) <190 עמודים> <מהד׳ מחודשת יצאה לאור בתשס״א 2001>
  • לפנים מן החומה (ירושלים ותל־אביב : הוצאת שוקן, תשל״ה 1975) <269 עמ׳>
  • מעצמי אל עצמי (ירושלים : שוקן, תשל״ו 1976)
  • פתחי דברים (ירושלים : שוקן, תשל״ז 1977) <שלשה עשר סיפורים מעזבונו של הסופר> <209 עמודים>
  • ספר סופר וסיפור : סיפורים על סופרים ועל ספרים (ירושלים ותל־אביב : הוצאת שוקן, תשל״ח 1978) <תע״ב עמודים>
  • קורות בתינו (ירושלים ותל־אביב : הוצאת שוקן, תשל״ט 1979) <199 עמודים>
  • אסתרליין יקירתי : מכתבים תרפ״ד-תרצ״א 1924–1931 (ירושלים : הוצאת שוקן, תשמ״ג 1983) <307 עמודים> <מהדורה מחודשת, בת 342 עמודים, יצאה לאור בתש״ס 2000>
  • ספר האותיות
  • תכריך של סיפורים
  • סיפורי הבעש״ט
  • סיפורי הבעש״ט (מהדורה מאוירת)
  • ש״י עגנון - ש״ז שוקן : חילופי אגרות (תרע״ו-תשי״ט)
  • קורצווייל, עגנון, אצ״ג : חילופי איגרות / ההדירה בצירוף הקדמה והערות ליליאן דבי–גורי (רמת גן : אוניברסיטת בר־אילן, תשמ״ז 1987) <התכתבות בין ברוך קורצווייל לבין שמואל יוסף עגנון ואורי צבי גרינברג>
  • [הכנסת כלה] מראות ומקורות : מהדורה מוערת ומאוירת של ״הכנסת כלה״ לש״י עגנון / [על־ידי] אברהם הולץ (ירושלים ותל אביב : שוקן, תשנ״ה 1995)
  • כל סיפוריו של שמואל יוסף עגנון (ירושלים ותל־אביב : שוקן, תשנ״ח 1998) <מהד׳ מחודשת, עם תיקונים שנמצאו בעזבונו של המחבר>
    התוכן: הכנסת כלה – אלו ואלו – על כפות המנעול – אורח נטה ללון – תמול שלשום – סמוך ונראה – עד הנה – האש והעצים – ימים נוראים. כולל מפתח למקורות.
  • עיר ומלואה (ירושלים ותל־אביב : שוקן, תשנ״ט 1999) <מהד׳ מחודשת, עם תיקונים שנמצאו בעזבונו של המחבר>
    התוכן: סיפורה של עיר – רבותינו הראשונים שבביטשאטש – [דורות אחרונים] – סיפורים של ביטשאטש.
  • אסתרליין יקירתי : מכתבים תרפ״ד-תרצ״א 1924–1931 (ירושלים : הוצאת שוקן, תש״ס 2000) <342 עמודים> <מהדורה מחודשת>
  • בין ש״י עגנון לש.ד. גויטיין : מאמרי ביקורת וחליפת מכתבים 1919–1970 / ערכה אילה גורדון (ירושלים, 2008)
    <התוכן: פרק א. מאמרים והרצאות של ש.ד. גויטיין על יצירות של עגנון – פרק ב. חליפת מכתבים בין שמואל יוסף ואסתר עגנון לבין שלמה דב גויטיין בשנים 1919–1970>
  • קליפת תפוח זהב : שלושה סיפורים (ירושלים : שוקן, תשס״ט 2008) <איורים – לי קורצווייל>
    <התוכן: מאויב לאוהב – מעשה העז – קליפת תפוח זהב>
  • תמול שלשום (תל אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, תשס״ט 2008)
  • שי ועגנון : שלושה סיפורים (ירושלים : שוקן, תשע״ג 2012) <קומיקס. צייר שי צ׳רקה> <התוכן: מאויב לאוהב – מעשה העז – האדריכל והקיסר>
עריכה:
  • Das Buch von den polnischen Juden / herausgegeben von S.J. Agnon und Ahron Eliasberg (Berlin : Jüdischer Verlag, 1916)
  • אתם ראיתם : פשטים ודרשים. ספר ראשון: פרשת מתן תורה / מסודרים על ידי שמואל יוסף עגנון (ירושלים ותל־אביב : הוצאת שוקן, תשי״ח-ט) <רכ״ו עמודים>
על המחבר ויצירתו:
ביבליוגרפיה:
  • ארנון, יוחנן.  ש״י עגנון: ביבליוגרפיה על שמואל יוסף עגנון ויצירתו  (תל־אביב : עתיקות, תשל״א)
  • דוד, יונה.  ספרים ומאמרים על ש״י עגנון ויצירותיו : ביבליוגראפיה  (ירושלים : תמיר, 1972)
  • הלוי־צוויק, יהודית.  לוח הפרסומים של עגנון 1908–1932 (תרס״ט-תרצ״ב).  בתוך:  דיוקנו של ש״י עגנון / כתב אבינועם ברשאי (תל אביב : האוניברסיטה הפתוחה, תשמ״ח 1988), עמ׳ 99–101 <מתוך ספרה ראשיתה של ביקורת עגנון (תרס״ט-תרצ״ב) (חיפה : הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, 1984), עמ׳ 215–218>
  • ירון, חיים יהודה.  שמואל יוסף עגנון: ביבליוגרפיה, תש״ל-תשנ״ח : ספרים, סיפורים, רשימות ומכתבים שנתפרסמו לאחר פטירתו.  בתוך: קובץ עגנון ב / בעריכת אמונה ירון, רפאל וייזר, דן לאור, ראובן מירקין (ירושלים :  הוצאת ספרים ע״ש י״ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תש״ס 2000), עמ׳ 349–372.
  • מלאכי, אליעזר רפאל.  ש״י עגנון בעתונות העברית באמריקה.  בצרון, שנה כ״ט, כרך נ״ז, חוב׳ ב׳ (268) (מרחשון-כסלו תשכ״ח, נובמבר-דצמבר 1967), עמ׳ 95–100, 101.
  • רונג, מירי.  שמואל יוסף עגנון – ביבליוגראפיה : מאמרים בעברית שנדפסו עליו ועל יצירתו 1970–1977.  בתוך: ש״י עגנון : מחקרים ותעודות / בעריכת גרשון שקד ורפאל וייזר (ירושלים : מוסד ביאליק, תשל״ח 1978), עמ׳ 303–337.
  • Martin, Werner. Samuel Josef Agnon : eine Bibliographie seiner Werke (Hildesheim und New York : Georg Olms Verlag, 1980)
כתבי־עת:
  • עי״ן גימ״ל : כתב עת לחקר יצירת עגנון. – מהדורה מדעית אלקטרונית. – רמת־גן : המחלקה לספרות עם ישראל, תשע״א 2011-
    תוכן העניינים
ספרים: מאמרים:
  • אבן-חן, יעקב.  ש״י עגנון על ״ימים נוראים״, על הפרישה מהממשלה ועוד.  הצופה, כ״ט באלול תשי״ח, 14 בספטמבר 1958, עמ׳ 15 <ראיון>
  • אבנרי, שמואל.  מה הוא כתב? - האיגרת המהופכת של עגנון לביאליק.  הליקון, גל׳ 67 (אביב תשס״ה 2005), עמ׳ 104–105.
  • אבנרי, שמואל.  ואותו גנב שלקח את מטלטלי היה ביאליק.  הארץ, תרבות וספרות, כ׳ בתמוז תשע״ז, 14 ביולי 2017, עמ׳ 1 <על יחסי ביאליק ועגנון בעקבות חשיפת חמישה מכתבים מביאליק לעגנון>
  • אדלר, רות (רחל).  ש״י עגנון וספר משלי.  בצרון (סדרה חדשה), כרך ח׳, חוב׳ 31–32 (361–362) (תשרי תשמ״ז, אוקטובר 1986), עמ׳  42–51.
  • אדלר, רות (רחל).  דמות האשה במישור הסמלי ביצירת עגנון.  בתוך: מגוון : מחקרים בספרות העברית ובגילוייה האמריקניים, מוגשים ליעקב קבקוב במלאות לו שבעים שנה / התקין וערך שלמה נש (לוד : מכון הברמן למחקרי ספרות, תשמ״ח 1988), עמ׳ 1–10.
  • אהרני, אירית. גלגוליו של מעיל : בין ״מסכת נשים״ מאת קוסמן לעגנון. עתון 77, גל׳ 332 (אלול תשס״ח, אוגוסט-ספטמבר 2008), עמ׳ 20–21.
  • אוהל, מילא.  כך ״נלכדתי״ בו : שלושים לפטירתו של שמואל יוסף עגנון.  ידיעות אחרונות, ספרות ואמנות, 20 במארס 1970, עמ׳ 20.
  • אונגרפלד, משה.  ש״י עגנון.  הצופה, ה׳ בסיון תשי״ד, 6 ביוני 1954, תוספת לגליון 5000, עמ׳ 34, 38 <המשך>
  • אונגרפלד, משה [מ. אג״ף].  ש״י עגנון : ליובל השבעים.  חרות, ספרות, אמנות, חינוך, ט״ו באב תשי״ח, 1 באוגוסט 1958, עמ׳ 5.
  • אונגרפלד, משה.  עגנון וביאליק : איגרות ידידות - בחרוזים. דבר, לספרות ולאמנות, י״א באדר א׳ תש״ל, 20 בפברואר 1970, עמ׳ 8, 9 <המשך>
  • אורבך, אפרים א.  ביתו של ש״י עגנון : דברים בטקס חנוכת בית־עגנון, י״ב באדר תשמ״ב, 7 במארס 1982. בספרו על ציונות ויהדות : עיונים ומסות (ירושלים : הספריה הציונית על־יד ההסתדרות הציונית העולמית תשמ״ה 1985), עמ׳ 456–460.
  • אורבך, אפרים א.  על אמונה וכפירה ביצירתו של ש״י עגנון : דברים בבית־עגנון בי״א באדר א׳ תשמ״ד, 14 במארס 1984. בספרו על ציונות ויהדות : עיונים ומסות (ירושלים : הספריה הציונית על־יד ההסתדרות הציונית העולמית תשמ״ה 1985), עמ׳ 444–455.
  • אורן, יוסף.  פרסומים בלתי-אפשריים מעזבונו של עגנון.  ידיעות אחרונות, ספרות ואמנות, כ״ג בחשון תשל״ח, 4 בנובמבר 1977 <חזר ונדפס בספרו שבבים (תל אביב : יחדיו, תשמ״א 1981), עמ׳ 241–246>
  • אושרוב, נילי.  עגנון (במלעיל) ואני : סיפור.  הארץ, תרבות וספרות, ט״ז באייר תשס״ז, 4 במאי 2007, עמ׳ 1.
  • אחימאיר, אב״א [א. גיא].  עין הקורא: ש״י עגנון.  חרות, י׳ בסיון תשי״ד, 11 ביוני 1954, עמ׳ 6.
  • איזיקיאל, שרית. ארכיטיפ האותיות  וייצוגו בכתבי עגנון.  עי״ן גימ״ל: כתב עת לחקר יצירת עגנון <מקוון>, גל׳ א׳ (תשע״א 2011), עמ׳ 272–285.
  • איילי, אבישג.  תערוך לפניי שולחן : על תפקיד הסעודה, השולחן והאוכל ביצירת עגנון.  עמודים: ביטאון הקיבוץ הדתי, גל׳ 785 (חשון-טבת תשע״ח), עמ׳ 26–28.
  • אלבג, רוחמה. זהו ה״סינגוגה״, לא משהו אחר: אילו הקדמנו בשבוע, ייתכן שהיינו זוכים לראות מקצת משרידי בית הכנסת הגדול של בוטשאטש... רשמי ביקור בעירו של ש״י עגנון, באוגוסט 2001. הארץ, תרבות וספרות, י״א בתשרי תשס״ב, 28 בספטמבר 2001, עמ׳ ב 13.
  • אלבג, רוחמה. עוד התבוננות בבוטשאטש. הארץ, תרבות וספרות, כ״ד באב תשס״ג, 22 באוגוסט 2003, עמ׳ ה 4 <ביקורת על ספרו של מרדכי הלפרן ״משפחה ועיר בפריחתן ובחרבנן״>
  • אלבג, רוחמה. כתיבה בלב שבור. מסע אחר: כתב עת לטיולים ומסעות, גל׳ 239 (2011), עמ׳ 100–106 <כשהיה בן 20 יצא ש״י עגנון מהעיירה בוצ׳אץ׳, שבה נולד, כדי להתיישב בארץ ישראל. אבל העיירה לא עזבה אותו והיתה לחלק בלתי נפרד מיצירתו. רוחמה אלבג וברוך גיאן יצאו למחוזות ילדותו ולמקורות השראתו של הסופר זוכה פרס נובל>
  • אלדן, יאיר.  הכניסה לגן עדן: עגנון כיוצר מדרשי ומבקר חברתי. דעות, גל׳ 17 (2003), עמ׳ 35–37 <על סיפורו של ש״י עגנון ״מפני מה לא הניחו את מורנו הגאון ר׳ ישראל איסרליין ליכנס לגן עדן מיד לפטירתו״ מתוך קובץ סיפוריו ״אלו ואלו״>
  • אלחנני, אברהם-חיים.  עם ש״י עגנון.  דבר, מוסף לספרות ולאמנות, ח׳ באב תשי״ח, 25 ביולי 1958, עמ׳ 5, 8.
  • אליאור, רחל.  הבטתי במחזורי וראיתי שאותיות הקול היוצא מבין בדי עצי החיים נחקקות והולכות במחזורי.  הארץ, תרבות וספרות, ה׳ בסיון תש״א, 18 במאי 2010, עמ׳ 4–5 <על המסורת המיסטית של  חג השבועות, מיחזקאל ועד ש״י עגנון> <קובץ PDF>
  • אליאור, רחל.  ש״ עגנון והמסורת המיסטית.  כיוונים חדשים, חוב׳ 22 (סיון-תמוז תש״ע, יוני 2010), עמ׳ 222–241.
  • אלירז, ישראל.  ש״י עגנון ויחסו אל הדרמה והתיאטרון.  ירושלים: רבעון לספרות, כרך י״ג (תשל״ט), עמ׳ 45–53.
  • אלשטיין, יואב.  משחק המחבואים של הפירוש הנדחה : עיון ביסוד הרמנויטי.  חקרי עגנון : עיונים ומחקרים ביצירת ש״י עגנון, מוגש לפרופ׳ יהודה פרידלנדר / בעריכת הלל ויס והלל ברזל (רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ״ד 1994), עמ׳ 177–187.
  • אפשטיין, אברהם.  ש. י. עגנון.  בספרו: מקרוב ומרחוק : פרקי מסה ובקורת (ניו-יורק : אוהל, תש״ד 1943), עמ׳ 240–244.
  • ארבל, מיכל.  הכתיבה כמצבה : רומנטיקה והיסטוריוסופיה בסיפוריו של ש״י עגנון.  מכאן, כרך ב (קיץ תשס״א יולי 2001), עמ׳ 65–94.
  • ארבל, מיכל.  המופת של ר׳ אמנון ממגנצא : התפתחותו של איקון תרבותי ביצירת עגנון.  בתוך:  מעשה סיפור - כרך ב׳ : מחקרים בסיפורת היהודית / עורכים אבידב ליפסקר, רלה קושלבסקי (רמת גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשס״ט 2009), עמ׳ 325–359.
  • ארנון, יוחנן.  גרי-צדק ביצירתו של שמואל יוסף עגנון.  תגים: קובץ ביבליוגרפי תורני-מדעי, חוב׳ ג-ד (אלול תשל״ב, ספטמבר 1972), עמ׳ 109–114.
  • ארנסט, שמעון.  ש״י עגנון.  דואר היום, כ״ב באלול תרצ״א, 4 בספטמבר 1931, עמ׳ 4 <על הופעת ׳כל כתבי שמואל יוסף עגנון׳, ברלין 1931>
  • בהט, יעקב.  ש״י עגנון: החולם הסנטימנטלי.  מולד, כרך ט׳, חוב׳ 52–53 (אב תשי״ב, אוגוסט 1952), עמ׳ 236–251 <חזר ונדפס בספרו ש״י עגנון וח׳ הזז : עיוני מקרא (חיפה : הוצאת ספרים יובל תשכ״ב), עמ׳ 133–174>
  • בהט, יעקב.  ראש השנה ושבת שובה ביצירת ש״י עגנון.  משא (מצורף ל׳למרחב׳),   21 בספטמבר 1960  <חזר ונדפס בספרו ש״י עגנון וח׳ הזז : עיוני מקרא (חיפה : הוצאת ספרים יובל תשכ״ב), עמ׳ 125–132>
  • בובר, מרטין.  הַמְסַפֵּר.  מאזנים, כרך ז׳, גל׳ ה׳ (מ״א) (אלול תרצ״ח), עמ׳ 604–606 <חזר ונדפס בתוך ש״י עגנון בביקורת העברית. כרך א: סיכומים והערכות על יצירתו / עורך האנתולוגיה וכותב המבוא - אבינועם ברשאי (תל אביב : הוצאת שוקן : האוניברסיטה הפתוחה, תשנ״א 1991), עמ׳ 152–153>
  • בובר, מרטין.  המספר בשעה זו.  בתוך: יובל שי : מאמרים לכבוד שמואל יוסף עגנון בהגיעו לשיבה ביום ט באב תשי״ח / ערוך בידי ברוך קורצווייל (רמת גן : הוצאת אוניברסיטה בר אילן, תשי״ח 1958), עמ׳ 11–12.
  • בוסאק, מאיר.  הדי יוון ביצירת עגנון.  דבר, לספרות ולאמנות, ח׳ באדר תשל״א, 5 במארס 1971, עמ׳ 12.
  • ביאלובלוצקי, שמואל.  בעלי תשובה בסיפורי עגנון.  בתוך: יובל שי : מאמרים לכבוד שמואל יוסף עגנון בהגיעו לשיבה ביום ט באב תשי״ח / ערוך בידי ברוך קורצווייל (רמת גן : הוצאת אוניברסיטה בר אילן, תשי״ח 1958), עמ׳ 119–129.
  • ביק, פרידריך (Fredrik Böök).  פייטן עברי. הארץ, כ״ז בניסן תרפ״ז, 29 באפריל 1927, עמ׳ 2 <תרגום משוודית – י. מ. ה.> <המקור בשבדית – להלן>
  • בלאט, אברהם.  חדש וישן בעולמו של ש״י עגנון.  בספרו:  בנתיב סופרים (תל-אביב : המנורה, תשכ״ז 1967), עמ׳ 23–28.
  • בלאט, אברהם.  לדיוקנו של ברוך קורצווייל – המחקר העגנוני.  בספרו:  בנתיב סופרים (תל-אביב : המנורה, תשכ״ז 1967), עמ׳ 99–101.
  • בליבוים, רבקה.  מילות הסיבה אצל עגנון כבוחן לסגנונו.  חלקת לשון: כתב-עת לבלשנות עיונית ושימושית, גל׳ 45 (תשע״ג 2012–2013), עמ׳ 59–78.
  • בן ארי, נילי.  זקנה אחת הייתה בירושלים.  מקור ראשון, שבת, י׳ באב תשס״ט, 31 ביולי 2009, עמ׳ 8 <״הסיפור של שושה וינברג, ... היווה את המקור לדמותה של ׳תהילה׳ מאת עגנון. כך לפחות טוען נכדה, המשורר המנוח יצחק עוגן״>
  • בן ארי, נילי.   על סיפור עגנוני אחד שנשכח - ״הפדיון״.   עי״ן גימ״ל: כתב עת לחקר יצירת עגנון <מקוון>, גל׳ א׳ (תשע״א 2011), עמ׳ 43–56.
  • בן-דב, ניצה. סדן, עגנון והביקורת (דברים שנישאו בכנס הבינאוניברסיטאי השביעי בירושלים לחקר הספרות העברית - יום דב סדן 17.4.1990). עתון 77: לספרות ולתרבות, גל׳ 132/133 (1991), עמ׳ 28–30.
  • בן-דב, ניצה.  ״מן הנאצים? לא כי מידיהם של יהודים״ : המלחמה כמילכוד עצמי ביצירת עגנון.  בתוך: ספרות וחברה בתרבות העברית החדשה : מאמרים מוגשים לגרשון שקד / עורכים: יהודית בר-אל, יגאל שוורץ ותמר ס. הס  (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד ; ירושלים : כתר הוצאה לאור, 2000), עמ׳ 155–164.
  • בן-דב, ניצה.  בחצר האחורית של בית עגנון : קשרים וקשרי קשרים בין ״הכלה המשחררת״ לבין עגנון ויצירותיו.  בית עגנון בירושלים / עריכה – אילת ליבר (ירושלים : בית עגנון בירושלים, (תשס״ט 2008), עמ׳ 32–38 <פורסם גם בתוך מבטים מצטלבים : עיונים ביצירת א״ב יהושע / עורכים, אמיר בנבג׳י, ניצה בן-דב וזיוה שמיר (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 2010), עמ׳ 326–333>
  • בן-דב, ניצה. סיפור של עתידות : עגנון ויהודי גרמניה. גג : כתב-עת לספרות, גל׳ 28 (2012), עמ׳ 44–48.
  • בן-מנחם, משה.  אצל עגנון.  בספרו בנתיב האור : מסות, רשימות ודברי-בקרת (תל אביב : יבנה, תשכ״ט 1969), עמ׳ 144–150.
    •
  • בן-סימון, דניאל. אהבת עוז לעגנון. דבר, 14 בדצמבר 1990, עמ׳ 15.
  • בנארי, נחום.  משל לכבוד ש״י עגנון.  גזית, כרך י, גל׳ ז-ח (ניסן-אייר תש״ח, אפריל-מאי 1948), עמ׳ 10 <חזר ונדפס בספרו: ערכי רוח וספרות : על סופרים, ספרים ואישים (תל-אביב : מדור לספריות שע״י מרכז לתרבות ולהסברה, ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל, תשי״ד), עמ׳ 108–109>
  • בנד, אברהם.  עגנון לפני היותו עגנון.  מולד, כרך כ״א, חוב׳ 175–176 (אדר-אייר תשכ״ג, ינואר-אפריל 1963), עמ׳ 54–63 <חזר ונדפס בתוך דיוקנו של ש״י עגנון / כתב אבינועם ברשאי (תל אביב : האוניברסיטה הפתוחה, תשמ״ח 1988), עמ׳ 113–122>
  • בנד, אברהם.  עגנון, שמואל יוסף.  בתוך: לכסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים, כרך שני / מאת ג. קרסל (מרחביה : ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, תשכ״ז 1967), עמ׳ 541–551.
  • בנד, אברהם.  מחמדת לד״ר רכניץ.  קובץ עגנון / בעריכת אמונה ירון, רפאל וייזר, דן לאור, ראובן מירקין (ירושלים :  הוצאת ספרים ע״ש י״ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשנ״ד 1994), עמ׳ 286–294.
  • בניועץ, אלעזר.  ״זה לי כ״ו שנים שאני מכיר את עגנון, ומעולם לא שמעתי מפיו דבר שאינו טבול בצביעות״.  הארץ, תרבות וספרות, י״א בסיון תשע״ט, 14 ביוני 2019, עמ׳ 4 <המשורר אלעזר בניועץ מצא ומפרסם כאן לראשונה את תוכנו של פנקס כרוך בעור של איש הספרות יעקב קופילביץ, או בשמו הספרותי ישורון קשת, שבו ניהל החל משנת 1938 יומן של התחשבנויות מרות עם סופרי תקופתו: ״כאן גנוזים חצי-החצים / משוחי-הרעל אשר לי – גנוזים לאלה / שנמצאו ראויים לעונש זה לפני בית-דין / של פנים שלי״. אחד מאלה שהיו ראויים לעונש לפי דעתו היה ש״י עגנון>
  • בצלאל, יצחק.  חמישה סופרים משיחים על עגנון, יצירתו ומשמעה לדורנו.  משא (מצורף ל׳למרחב׳), שנה 12, גל׳ 32 (י״ב באב תשכ״ג, 2 באוגוסט 1963), עמ׳ א <ראיון, למלאת 75 שנה לש״י עגנון, עם רחל איתן, אהרן אפלפלד, מרדכי טביב, אברהם ב. יהושע ובנימין תמוז>
  • בקון, יצחק.  ברנר על ש״י עגנון.  מאזנים: ירחון לספרות, כרך כ״ז, גל׳ 3–4 (1968), עמ׳ 210–216 <על יחסו של ברנר אל עגנון הצעיר>
  • בקון, יצחק.  על שנת עלייתו של עגנון והמסתעף מזה.  הפועל הצעיר, שנה ס״א, גל׳ 27–28 (י״א בניסן תשכ״ח, 9 באפריל 1968), עמ׳ 23–25 <חזר ונדפס בתוך דיוקנו של ש״י עגנון / כתב אבינועם ברשאי (תל אביב : האוניברסיטה הפתוחה, תשמ״ח 1988), עמ׳ 127–131>
  • בקון, יצחק.  דיון בשולי הסיפור ״פרקי דרך״.  מאזנים, כרך מ״ה, גל׳ 2 (תמוז תשל״ז, יולי 1977), עמ׳ 86–91.
  • בקון, יצחק.  תהילה.  ספר יצחק בקון : פרקי ספרות ומחקר / ערך אהרן קומם (באר-שבע : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשנ״ב 1992), עמ׳ 285–308.
  • בר, טלה [טליה בן-חיים].  מוטיבים ממסתרי דת האלה הגדולה בעגנון.  קשת, שנה 13, חוב׳ א (מ״ט) (סתיו תשל״א 1970), עמ׳ 120–125.
  • בר, טלה.  מיתוס התאומים של גרייבס אצל עגנון.  קשת, שנה 14, חוב׳    (נ״ה) (אביב תשל״ב), עמ׳ 100–107.
  • בר, טלה.  אלת האהבה והמוות של עגנון.  קשת, שנה 15, חוב׳ ג (נ״ט) (אביב תשל״ג 1973), עמ׳ 74–83.
  • בר, טלה.  הפירושים לעגנון.  קשת, חוב׳ ס״ז (תשל״ה), עמ׳ 130–154; חוב׳ ס״ח (תשל״ה), עמ׳ 81–96.
  • בר-אדון, אהרן.  להתפטרותו של עגנון מוועד הלשון.  בתוך: ש״י עגנון : מחקרים ותעודות / בעריכת גרשון שקד ורפאל וייזר (ירושלים : מוסד ביאליק, תשל״ח 1978), עמ׳ 291–302.
  • בר-אל, יוסף. מאפייני לשון יידיש אצל ש״י טשאטשקיס. חקרי עגנון : עיונים ומחקרים ביצירת ש״י עגנון, מוגש לפרופ׳ יהודה פרידלנדר / בעריכת הלל ויס והלל ברזל (רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ״ד 1994), עמ׳ 353–360.
    •
  • בר-דוד, אילן.  עמדה על סף החדר ודבריה היו מעטים : מכתב גנוז של ש״י עגנון לעמוס עוז, 1965.  הארץ, תרבות וספרות, כ״ב בטבת תשע״ז, 20 בינואר 2017, עמ׳ 1.
  • ברגמן, שמואל הוגו.  על עגנון ועל בעיית ספרותנו.  הארץ, ט״ו באב תרצ״ח, 12 באוגוסט 1938 <חזר ונדפס בתוך ש״י עגנון בביקורת העברית. כרך א: סיכומים והערכות על יצירתו / עורך האנתולוגיה וכותב המבוא - אבינועם ברשאי (תל אביב : הוצאת שוקן : האוניברסיטה הפתוחה, תשנ״א 1991), עמ׳ 147–148>
  • ברוור, אברהם יעקב.  עגנון - מקור היסטורי.  דבר, ט״ז בתשרי תרצ״ז, 2 באוקטובר 1936, עמ׳ 10.
  • ברוור, אברהם יעקב. על הצורך במבואות היסטוריים וגיאוגרפיים לכתבי עגנון.  בתוך: יובל שי : מאמרים לכבוד שמואל יוסף עגנון בהגיעו לשיבה ביום ט באב תשי״ח / ערוך בידי ברוך קורצווייל (רמת גן : הוצאת אוניברסיטה בר אילן, תשי״ח 1958), עמ׳ 35–38.
  • ברוור, אברהם יעקב.  50 שנה עם רש״י עגנון שליטא : עם היותו אזרח כבוד בירושלים.  הארץ, תרבות וספרות, כ״א באייר תשכ״ב, 25 במאי 1962, עמ׳ 10, 15.
  • ברוור, אברהם יעקב.  ״מכאן הרבה לספר ויש לי שברון לב למראה היהדות״.  הארץ, תרבות וספרות, כ״ז באלול תשע״ב, 14 בספטמבר 2012, עמ׳ 1 * <צרור מכתבים לש״י עגנון ממסעות המחבר במזרח באמצע שנות השלושים. הקדים, העיר והביא לדפוס – נדב אלרואי> **
  • ברויאר, יוחנן.  היסוד המקראי הסמוי בלשונו של עגנון.   מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך כ״ג (תש״ע 2009), עמ׳ 215–254.
  • ברוידס, אברהם.  שמואל יוסף עגנון. מאזנים, כרך מ״ח, גל׳ 1 (כסלו תשל״ט, דצמבר 1978), עמ׳ 59.
  • ברזל, הלל. על הסימבוליקה של עגנון.  מבואות, כרך א׳, גל׳ 1 (ד׳ בתמוז תשי״ג, 17 ביוני 1953), עמ׳ 5–6.
  • ברזל, הלל. הרובד האגדי בסיפורי אהבה של ש״י עגנון.  גזית, כרך ל׳, גל׳ ה-ח (353–356) (אב תשל״ג-חשון תשל״ד, אוגוסט-נובמבר 1973), עמ׳ 8–11.
  • ברזל, הלל.  התשתית היהודית אצל עגנון. בספרו: סיפורת עברית מיטאריאליסטית (רמת גן : אגודת הסופרים העברים בישראל ליד הוצאת מסדה, תשל״ד 1974), עמ׳ 38–39.
  • ברזל, הלל.  ה״פואטיקה״ של ש״י עגנון.  בספרו:  סיפורי אהבה של שמואל יוסף עגנון : עיוני מחקר (רמת גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשל״ה 1975), עמ׳ 212–239.
  • ברזל, הלל.  תרומתו של ברוך קורצווייל לחקר ש״י עגנון.  בתוך: ספר ברוך קורצווייל (תל אביב : שוקן ואוניברסיטת בר-אילן, תשל״ה 1975), עמ׳ 74–92.
    •
  • ברזל, הלל. היסטוריה והיסטרוסופיה. ידיעות אחרונות, 13 בפברואר 1976; 20 בפברואר 1976 <חזר ונדפס בספרו: חיים נחמן ביאליק – שמואל יוסף עגנון : מחקר ופירוש (תל-אביב : יחדיו, תשמ״ו 1986), עמ׳ 193–208 ובספרו:  המאה החצויה: ממודרניזם לפוסט-מודרניזם, כרך ראשון (בני ברק : ספרית פועלים, תשע״א 2011), עמ׳ 254–274>
  • ברזל, הלל.  ש״י עגנון - גלוי ונעלם.  חקרי עגנון : עיונים ומחקרים ביצירת ש״י עגנון, מוגש לפרופ׳ יהודה פרידלנדר / בעריכת הלל ויס והלל ברזל (רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ״ד 1994), עמ׳ 131–175.
  • ברזל, הלל.  ״העלייה השנייה״ - עילוי וגינוי.  בספרו:  המאה החצויה: ממודרניזם לפוסט-מודרניזם, כרך ראשון (בני ברק : ספרית פועלים, תשע״א 2011), עמ׳ 274–284.
  • ברזל, הלל.  סיפורי אהבה פסיכולוגיים: ״הרופא וגרושתו״ - מסיפור-לוואי ליצירה עצמאית.  בספרו:  המאה החצויה: ממודרניזם לפוסט-מודרניזם, כרך ראשון (בני ברק : ספרית פועלים, תשע״א 2011), עמ׳ 308–331.
  • ברזל, הלל.  ״גבריאלה״ - קנאה על סף תהום.  בספרו:  המאה החצויה: ממודרניזם לפוסט-מודרניזם, כרך ראשון (בני ברק : ספרית פועלים, תשע״א 2011), עמ׳ 389–397.
  • בריינין, ראובן.  עם עגנון בחוצות ירושלים.  הצפירה, י״ז בסיון תרפ״ז, 17 ביוני 1927, עמ׳ 3.
  • ברנדוין, חיים.  על משמע ומבנה ביצירת עגנון.  הארץ, תרבות וספרות, כ״ג בניסן תשל״ט, 20 באפריל 1979, עמ׳ 18, 19; ל׳ בניסן תשל״ט, 27 באפריל 1979, עמ׳ 25 <חזר ונדפס בספרו מ׳גן בעדן׳ עד ׳עיר ומלואה׳ / אספה וערכה מרים ברנדוין (ירושלים : כרמל, תשס״ט 2009), עמ׳ 241–259 *>
  • ברנדוין, חיים.  אדם עושה דבר שמח וקולו עצב.  מקור ראשון, שבת, ז׳ באב תשס״ח, 8 באוגוסט 2008, עמ׳ 14–15 <״כל צורות ההומור, מההומורסקה הקלה עד לעקיצת העקרב, באו להן בכתיבתו של עגנון. מסע במרחבים הקומיים של רבי שמואל יוסף בנו של רבי שלום מרדכי הלוי״> <מאמר מתוך ספרו של ברנדויין  מ׳גן בעדן׳ ועד ׳עיר ומלואה׳, אוסף מחקרים במקרא ובספרות עברית, העוסק בעיקר בגנסין ועגנון (ירושלים : כרמל, תשס״ט 2009)>
  • ברנדוין, חיים.  שיבה וניכור בעולמו הספרותי ובעולמו המיתי של ש״י עגנון. בספרו מ׳גן בעדן׳ עד ׳עיר ומלואה׳ / אספה וערכה מרים ברנדוין (ירושלים : כרמל, תשס״ט 2009), עמ׳ 224–240 <נדפס לראשונה באנגלית - ראה להלן>
  • ברנדוין, חיים.  החסידות בכתבי עגנון. בספרו מ׳גן בעדן׳ עד ׳עיר ומלואה׳ / אספה וערכה מרים ברנדוין (ירושלים : כרמל, תשס״ט 2009), עמ׳ 269–282.
  • ברנדוין, חיים.  היסטוריוסופיה בעולם האבסורד בכתבי ש״י עגנון. בספרו מ׳גן בעדן׳ עד ׳עיר ומלואה׳ / אספה וערכה מרים ברנדוין (ירושלים : כרמל, תשס״ט 2009), עמ׳ 283–294.
  • ברנדוין, חיים.  הומור וסטירה בכתבי עגנון. בספרו מ׳גן בעדן׳ עד ׳עיר ומלואה׳ / אספה וערכה מרים ברנדוין (ירושלים : כרמל, תשס״ט 2009), עמ׳ 295–307.
  • ברנע ברנהיים, נורית. ״מי יספר לנו סיפור טוב?״ : חסד, חסידה, חסיד בסיפור ״כפורים״ מאת  עגנון.  עי״ן גימ״ל: כתב עת לחקר יצירת עגנון <מקוון>, גל׳ א׳ (תשע״א 2011), עמ׳ 189–213.
  • ברש, אשר.  אגרת ליובל.  הארץ, ט״ו באב תרצ״ח, 12 באוגוסט 1938 <פגישתו הראשונה של ברש עם עגנון בביתו של א״מ ליפשיץ> <כונס בכתבי אשר ברש, כרך ג׳ (תל אביב : מסדה, תשי״ז), עמ׳ 29–32; חזר ונדפס בתוך דיוקנו של ש״י עגנון / כתב אבינועם ברשאי (תל אביב : האוניברסיטה הפתוחה, תשמ״ח 1988), עמ׳ 133–134 ובתוך ש״י עגנון בביקורת העברית. כרך א: סיכומים והערכות על יצירתו / עורך האנתולוגיה וכותב המבוא - אבינועם ברשאי (תל אביב : הוצאת שוקן : האוניברסיטה הפתוחה, תשנ״א 1991), עמ׳ 132–136>
  • ברתנא, אורציון.  אסכולת ברנר ואסכולת עגנון בספרות העברית של המאה העשרים.  דימוי, גל׳ 25 (אביב תשס״ה), עמ׳ 81–89, 95.
  • בשן, רפאל.  סוד לפנים מסוד.  מעריב, ח׳ באב תשי״ח, 25 ביולי 1958, עמ׳ 10 <ראיון השבוע עם ש״י עגנון>
  • גוברין, נורית.  כיוונים חדשים בחקר עגנון.  עי״ן גימ״ל: כתב עת לחקר יצירת עגנון <מקוון>, גל׳ א׳ (תשע״א 2011), עמ׳ 1–19.
  • גוברין, נורית.  קולו של סופר : בין אהרן מגד לש״י עגנון.  מאזנים, כרך פ״ו, גל׳ 3 (סיון-תמוז תשע״ב, יוני 2012), עמ׳ 2–6.
  • גוטל, נריה.  בין הרב צבי יהודה קוק, לש״ז שוקן וש״י עגנון בתווך.  סיני, שנה ס״ה, כרך קכ״ט-ק״ל (תשרי-אלול תשס״ב, 2002), עמ׳ תי״ב-תי״ט.
  • גולדברג, לאה [עדה גראנט].  יומן ספרותי: על ״המשהו״.  משמר, דף לספרות, ט׳ בתשרי תש״ד, 8 באוקטובר 1943, עמ׳ 4.
  • גולדברג, לאה.  על ש״י עגנון.  מולד, כרך א׳, גל׳ 5 (אב תש״ח, אוגוסט 1948), עמ׳ 288–291.
  • גולן, ארנה.  עבירות ״כשרות״ - למה מת הנגר שאכל תרנגול? : ״הנגר והתרנגול״ מאת ש״י עגנון.  בספרה גבר, אישה, תעודת זהות : שאלות של זהות ביצירות מן הספרות העברית  (תל אביב : חורב, תשס״ה 2004), עמ׳ 127–136 <חזר ונדפס בספרה
    •  בעבותות הביקורת : פרקים בתולדות ביקורת הספרות העברית ובסיפורי עגנון (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 2006)>
  • גושן־גוטשטיין, משה. בין ספרות מופת לדקדוק נורמטיבי.  בתוך: לעגנון שי : דברים על הסופר וספריו / המביאים לבית הדפוס, דב סדן, אפרים א. אורבך (ירושלים : הועד הציבורי ליובל השבעים של ש״י עגנון, תשי״ט), עמ׳ 63–75.
  • גפני, ראובן.  בוצ׳ץ׳ האבודה בירושלים הבנויה.  מקור ראשון, שבת, כ״ו בשבט תשס״ט, 20 בפברואר 2009, עמ׳ 22–23 <״מסע ספרותי ואישי בעקבות עגנון בבתי הכנסת של ירושלים״>
  • דבי-גורי, ליליאן.  הפרת אמונים : בין ש״י עגנון לברוך קורצווייל.  גג: כתב-עת לספרות, גל׳ 49 (2019), עמ׳  85–92.
  • דה־פריס, בנימין.  וי״ו המהפך. בתוך: לעגנון שי : דברים על הסופר וספריו / המביאים לבית הדפוס, דב סדן, אפרים א. אורבך (ירושלים : הועד הציבורי ליובל השבעים של ש״י עגנון, תשי״ט), עמ׳ 77–82.
  • דומב, ריסה.  בעקבות האגדה והסופר : מבנה הסיפור העגנוני כאמצעי לפרשנותו.  חקרי עגנון : עיונים ומחקרים ביצירת ש״י עגנון, מוגש לפרופ׳ יהודה פרידלנדר / בעריכת הלל ויס והלל ברזל (רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ״ד 1994), עמ׳ 197–203.
  • דון-יחיא, שבתאי.  הרייני מתכבד להציג –- ר׳ שמואל-יוסף עגנון.  הצופה, ח׳ באב תרצ״ח, 5 באוגוסט 1938, עמ׳ 2, 3.
  • דורון, מיכל.  ש״י עגנון - האדם החושב : ש״י עגנון על ספת הגרפולוג. מאזנים, כרך פ״ג, גל׳ 3  (אב-אלול תשס״ט, אוגוסט 2009), עמ׳  10–11.
  • דינר, שראל.  מסע עגנונה.  מקור ראשון, דיוקן, גל׳ 684 (ט׳ בתשרי תשע״א, 17 בספטמבר 2010), עמ׳ 46 <ביקור בבית עגנון>
  • דלמצקי-פישלר, ברכה.  עגנון, ילון וטור הלשון : שיקולי הסופר, הבלשן והפוסק בסוגיית הנורמטיביות.  ספר רפאל ניר : מחקרים בתקשורת, בבלשנות ובהוראת לשון / בעריכת אורה (רודריג) שורצולד, שושנה בלום-קולקה, עלית אולשטיין (ירושלים: כרמל, תש״ס 2000), עמ׳ 144–165.
  • דלמצקי-פישלר, ברכה.  בין יפעַל ליפעוֹל בלשונו של עגנון.  לשוננו לעם, מחזור נא-נב, חוב׳ ב (תש״ס-תשס״א), עמ׳ 75–80.
  • דלמצקי-פישלר, ברכה.  שלילת הבינוני—ארכאיזם בלשונם של עגנון והזז.  מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך י״ח (תשס״א 2001), עמ׳ 187–204.
  • דלמצקי-פישלר, ברכה.  הצירוף ״אם לטוב אם למוטב״ וסביביו בסיפורי עגנון.  בתוך: העברית שפה חיה : קובץ מחקרים על הלשון בהקשריה החברתיים-התרבותיים, כרך ו׳ (תל אביב : הקיבוץ המאוחד והמכון הישראלי לפואטיקה וסמיוטיקה ע״ש פורטר, אוניברסיטת תל-אביב, 2013), עמ׳ 107–124.
  • דלמצקי-פישלר, ברכה.  משוואת זהות ושלילתה : ארכאיזמים מדומים בלשונם של הזז ועגנון.  בתוך: העברית שפה חיה : קובץ מחקרים על הלשון בהקשריה החברתיים-התרבותיים, כרך ז׳ (תל אביב : הקיבוץ המאוחד והמכון הישראלי לפואטיקה וסמיוטיקה ע״ש פורטר, אוניברסיטת תל-אביב, 2016), עמ׳ 81–103.
  • דן, יוסף.  שבחי מהרי״ש : עיון ב״מחמת המציק״ וה״הנסתרות והנגלות״ ב״הכנסת כלה״.  בספרו: הנכרי והמנדרין : עיונים בספרות זמננו (רמת-גן : מסדה, 1975), עמ׳ 179–185 <על ״הכנסת כלה״>
  • דן, יוסף. ״פנים אחרות״ לבוטשאטש: עיון בסיפורים ״יעקילי״ ו״הנעלם״.  בספרו:  הנכרי והמנדרין : עיונים בספרות זמננו (רמת-גן : מסדה, 1975), עמ׳ 193–197.
  • הברמן, אברהם מאיר.  רבי שלום מרדכי הלוי טשאטשקיס, אביו של רבי שמואל יוסף עגנון. בתוך: לעגנון שי : דברים על הסופר וספריו / המביאים לבית הדפוס, דב סדן, אפרים א. אורבך (ירושלים : הועד הציבורי ליובל השבעים של ש״י עגנון, תשי״ט), עמ׳ 83–90.
  • הגורן-גרין, אברהם. רסיסי עגנון.  הפועל הצעיר, 23 ביולי 1963 (כולל: ״אור תורה״, ״האדונית והרוכל״, ״סיפור נאה של סידור תפילתי״, ״המטפחת״, ״תהילה״, ״לפי הצער השכר״)  <חזר ונדפס בספרו:  סיפורת בת-ימינו (תל אביב : אור-עם, תש״ן 1989), עמ׳ 181–194>
  • הגורן-גרין, אברהם. סופר שורף את כתביו.  בספרו:  סיפורת בת-ימינו (תל אביב : אור-עם, תש״ן 1989), עמ׳ 194–197. <נדפס לראשונה ב׳מבט חדש׳>
  • הגורן-גרין, אברהם. בין ״נאמני ארץ״ ל״תמול שלשום״.  בספרו:  סיפורת בת-ימינו (תל אביב : אור-עם, תש״ן 1989), עמ׳ 197–199.
  • הד, דוד.  ׳בית שבעלי בתים באים לשם׳ : עגנון על התאטרון.  מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך כז (תשע״ה 2014), עמ׳ 185–203.
  • הולצמן, אבנר.  ברדיצ׳בסקי ועגנון: פנים אחרות.  דפים למחקר בספרות, כרך 3 (תשמ״ו 1986), עמ׳ 167–174.
  • הולצמן, אבנר.  מקלוזנר ועגנון עד עוז ויהושע: הפרופסור והאוניברסיטה בספרות העברית.  עונג שבת <מקוון>, 25 בינואר 2019
  • המנחם, עזרא.  ש״י עגנון.  בספרו: האנתולוגיה שלי : סיפורים על סופרים (תל-אביב : עקד, 1969), עמ׳ 7–10.
  • הרסגור, מיכאל. עניים ועשירים ב״הכנסת כלה״ לעגנון. קול העם, כ״ט בניסן תשי״ז, 30 באפריל 1957, עמ׳ 6; ד׳ באייר תשי״ז, 5 במאי 1957, עמ׳ 4; ט׳ באייר תשי״ז, 10 במאי 1957, עמ׳ 4; כ״ג באייר תשי״ז, 24 במאי 1957, עמ׳ 5.
  • וויינר, חיים.  מעולמו של ש״י עגנון : במלאות לו חמשים שנה.  בספרו:  פרקי חיים וספרות / ליקט וכינס זאב וויינר (ירושלים : קרית-ספר, תש״ך 1960), עמ׳ 169–171 <נדפס לראשונה ב״הבוקר״, 5 באוגוסט 1938>
  • וייזר, רפאל.  ממשות ובדיון בביוגרפיה של עגנון.  ידיעות אחרונות, י״ב באדר תש״ם, 29 בפברואר 1980 <חזר ונדפס בתוך דיוקנו של ש״י עגנון / כתב אבינועם ברשאי (תל אביב : האוניברסיטה הפתוחה, תשמ״ח 1988), עמ׳ 102–103>
  • ויינמן, אריה.  מחצית השקל והשלמות : על ״ספר שאבד״ לש״י עגנון.  הדור: השנתון העברי של אמריקה, תשס״ט 2009, עמ׳ 120–121.
  • ויינמן, אריה.  עולם האגדה ושבירתו בסיפורי עגנון.  הדור: השנתון העברי של אמריקה (תשע״ה 2015), עמ׳ 100–103.
  • וייס, חיים.  לקרוא את עגנון הגאון.  מאזנים, כרך צ״א, גל׳    (סיון תשע״ז, יוני 2017), עמ׳ 77–84.
  • ויס, הלל.  הערות לדמות הספרדים וקהילותיהם ביצירת עגנון.  בתוך: מחצית האומה : עיונים בתרבות ובמעמד של יוצאי המזרח בישראל / בעריכת שלמה דשן (רמת גן : המכון ליהדות ולמחשבה בת-זמננו ע״ש דוד ובתיה קוטלר - אוניברסיטת בר-אילן, תשמ״ו 1986), עמ׳ 145–155.
  • ויס, הלל.  בין סגנון למשמעות : מתוך המפתח ליצירת ש״י עגנון באמצעות מחשב.  בלשנות עברית, חוב׳ 28–30 (טבת תש״ן, ינואר 1990), עמ׳ 43–55.
  • ויס, הלל.  הסיפור ״העגונה״ לש״י עגנון ומקורו החסידי. בתוך: מחקרים בספרות ישראל : מוגשים לאברהם הולץ / בעריכת צביה בן-יוסף גינור (ניו יורק בית המדרש לרבנים באמריקה, תשס״ג 2003), עמ׳ 125–140.
  • ויס, הלל.  סילוק שכינה : המלחמה באנימה: ע׳ עוז וא״ב יהושע נגד ״תהילה״ לעגנון.  אקדמות, חוב׳ יג (ניסן תשס״ג, אפריל 2003), עמ׳ 131–149.
  • ויס, הלל.  בת-מלך דיגיטלית ביצירת עגנון : תרומת המפעל הממוחשב לפרשנות הטקסט.  בתוך: מעשה סיפור : מחקרים בסיפורת היהודית מוגשים ליואב אלשטיין / עורכים, אבידב ליפסקר, רלה קושלבסקי (רמת גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשס״ו 2006), עמ׳ 371–398.
  • ויס, הלל.  יחסים פתולוגיים בין יהודים לגויים.  הארץ, תרבות וספרות, י׳ באדר תשס״ו, 10 במארס 2006, עמ׳  <על שני סיפורים מתוך Das Buch von den polnischen Juden שלא תורגמו לעברית עד כה>
  • ויס, הלל.  פסחו של עגנון: זמן אימה וגאולה. מקור ראשון, פסח, י״ד בניסן תשס״ו, 12 באפריל 2006, עמ׳ 16–17 <על פסח ביצירתו של עגנון>
  • ויס, הלל.  לקרוא את עגנון ביפן.  מקור ראשון, שבת, כ״ט באלול תשס״ו, 22 בספטמבר 2006, עמ׳ 16–18.
  • ויס, הלל.  מאה ועשרים: למילוי שנותיו של עגנון.   מקור ראשון, שבת, ז׳ באב תשס״ח, 8 באוגוסט 2008, עמ׳ 10–12.
  • ויס, הלל.  הביקורת החדשה מול יצירת עגנון : ליום הולדתו המאה ועשרים - תשעה באב תשס״ח.  הדור: השנתון העברי של אמריקה, תשס״ט 2009, עמ׳ 103–111.
  • ויס, הלל.  עשרת השבטים, בני משה ובני רכב מאז ועד היום : בין אוטופיה לדיסטופיה ביצירת עגנון.  עי״ן גימ״ל: כתב עת לחקר יצירת עגנון <מקוון>, גל׳ ב׳ (תשע״ג 2012), עמ׳ 1–15.
  • ויס, הלל.  כל חמדת העולם בידו : על עקרון הפיתול בהתמודדות עם הפרסונה ׳חמדת׳ ביצירת עגנון.  הדור: השנתון העברי של אמריקה, תשע״ג 2012, עמ׳ 70–82.
  • ויס, הלל.  עד שיפוח היום : על התמהילים בסיפורי האהבה של עגנון בתקופת יפו (1908–1912).  ידע עם, כרך מ׳-מ״א, חוב׳ 75–76 (ניסן תשע״ה 2015), עמ׳ 33–54.
  • ורסס, שמואל.  דמויות ונושאים חוזרים בכתבי ש״י עגנון.  דפים למחקר בספרות, כרך 5–6 (תשמ״ט 1989), עמ׳ 7–27 <חזר ונדפס בספרו: ש״י עגנון כפשוטו : קריאה בכתביו (ירושלים : מוסד ביאליק, תש״ס 2000), עמ׳ 36–54>
  • ורסס, שמואל.  בין מציאות היסטורית לתאור סיפורי – בין יהודים לפולנים בכתבי ש״ עגנון.  גלעד: מאסף לתולדות יהדות פולין, כרך י״א (תשמ״ט 1989), עמ׳ קט-קס <חזר ונדפס בספרו ש״י עגנון כפשוטו : קריאה בכתביו (ירושלים : מוסד ביאליק, תש״ס 2000), עמ׳ 215–263>
  • ורסס, שמואל.  שירה ומשוררים בסיפורי עגנון.  תרביץ, כרך נ״ח, חוב׳ א׳ (תשרי-כסלו תשמ״ט), עמ׳ 85–110 * <חזר ונדפס בספרו: ש״י עגנון כפשוטו : קריאה בכתביו (ירושלים : מוסד ביאליק, תש״ס 2000), עמ׳ 85–105>
  • ורסס, שמואל.  התפילה ביצירת ש״י עגנון. חקרי עגנון : עיונים ומחקרים ביצירת ש״י עגנון, מוגש לפרופ׳ יהודה פרידלנדר / בעריכת הלל ויס והלל ברזל (רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ״ד 1994), עמ׳ 49–80 <חזר ונדפס בספרו: ש״י עגנון כפשוטו : קריאה בכתביו (ירושלים : מוסד ביאליק, תש״ס 2000), עמ׳ 57–84>
  • ורסס, שמואל.  עגנון בעולמו של ״בצלאל״ - בין בדיון למציאות.  קובץ עגנון / בעריכת אמונה ירון, רפאל וייזר, דן לאור, ראובן מירקין (ירושלים :  הוצאת ספרים ע״ש י״ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשנ״ד 1994), עמ׳ 222–260 <חזר ונדפס בספרו: ש״י עגנון כפשוטו : קריאה בכתביו (ירושלים : מוסד ביאליק, תש״ס 2000), עמ׳ 264–290>
  • ורסס, שמואל.  הצדיק בגיהנום : גלגולי מוטיב בסיפורו של ש״י עגנון ״המשל והנמשל״. בתוך: מחקרים בספרות ישראל : מוגשים לאברהם הולץ / בעריכת צביה בן-יוסף גינור (ניו יורק בית המדרש לרבנים באמריקה, תשס״ג 2003), עמ׳ 109–124.
  • ורסס, שמואל.  פייטנים ופיוטיהם באספקלריה של יצירת עגנון.  בתוך: לאות זיכרון : מחקרים בשירה העברית ובמורשת ישראל : ספר זיכרון לאהרן מירסקי / עורכים אפרים חזן, יוסף יהלום (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשס״ז 2006), עמ׳ 429
  • זהר, חיים.  שני יהודים מגליציה.  הצופה, סופרים וספרים, ז׳ בחשון תשס״ח, 19 באוקטובר 2007, עמ׳ 10–11, 13 <על רא״מ ליפשיץ וש״י עגנון>
  • זיידמן, י״א. שירטוטים לסגנון עגנון.  בתוך: יובל שי : מאמרים לכבוד שמואל יוסף עגנון בהגיעו לשיבה ביום ט באב תשי״ח / ערוך בידי ברוך קורצווייל (רמת גן : הוצאת אוניברסיטה בר אילן, תשי״ח 1958), עמ׳ 49–59.
    •
  • זמורה, ישראל.  שרטוטים לדמותו של ש״י עגנון : במלאת 50 שנה ליצירתו.  דבר, י״ח באייר תשי״ד, 21 במאי 1954, עמ׳ 5.
  • זמורה, ישראל.  ש״י עגנון. בצרון, שנה כ״ח, כרך נ״ה, חוב׳ ב (262) (כסלו-טבת תשכ״ז, נובמבר-דצמבר 1966), עמ׳ 71–73.
  • חג׳בי, יניב.  הפואטיקה של הפלגיאט : היבטים של הפלגיאט ביצירת עגנון.  בתוך:  מעשה סיפור - כרך ב׳ : מחקרים בסיפורת היהודית / עורכים אבידב ליפסקר, רלה קושלבסקי (רמת גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשס״ט 2009), עמ׳ 361–370.
  • חג׳בי, יניב.   היבטים ניטשיאניים והיידגריאניים ביצירת עגנון.  עי״ן גימ״ל: כתב עת לחקר יצירת עגנון <מקוון>, גל׳ א׳ (תשע״א 2011), עמ׳ 72–93.
  • חסין, ז׳ולייט. בין עגנון לפרוסט : עיצובו של הזמן ביצירת עגנון. חקרי עגנון : עיונים ומחקרים ביצירת ש״י עגנון, מוגש לפרופ׳ יהודה פרידלנדר / בעריכת הלל ויס והלל ברזל (רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ״ד 1994), עמ׳ 205–213.
    •
  • טאוב, אודי. תכלעס. מעריב, מוסף ראש השנה - ספרות וספרים, כ״ט באלול תשנ״ז, 1 באוקטובר 1997, עמ׳ 36. <על דמותו, פועלו ויצירותיו של הסופר ש״י עגנון>
  • טוכנר, משולם.   יסוד עולמו החווייתי של עגנון : הוויית הילדות ההרמונית והתהוות המיתוס היהדותי-למדני בקרבה.  מולד (סדרה חדשה),  כרך א׳ (כ״ד), חוברת 1 (211) (אייר-סיון תשכ״ז, מאי-יוני 1967), עמ׳ 44–60 <חזר ונדפס בספרו פשר עגנון (רמת גן : הוצאת אגודת הסופרים בישראל ליד הוצאת מסדה, תשכ״ח 1968), עמ׳ 255–280>
  • טוכנר, משולם.  צורות ואמצעים אסתיטיים בסיפורי עגנון (״הטכניקה של הפנים האחרות״).  בספרו פשר עגנון (רמת גן : הוצאת אגודת הסופרים בישראל ליד הוצאת מסדה, תשכ״ח 1968), עמ׳ 97–105.
  • טוכנר, משולם.  על חקר יצירתו של ש״י עגנון.  בספרו פשר עגנון (רמת גן : הוצאת אגודת הסופרים בישראל ליד הוצאת מסדה, תשכ״ח 1968), עמ׳ 171–199.
  • טוכנר, משולם.  תגובת היוצר על חקר יצירתו (ש״י עגנון ומפרשיו).  בספרו פשר עגנון (רמת גן : הוצאת אגודת הסופרים בישראל ליד הוצאת מסדה, תשכ״ח 1968), עמ׳ 200–220.
  • טוכנר, משולם.  בבית היוצר.  בספרו פשר עגנון (רמת גן : הוצאת אגודת הסופרים בישראל ליד הוצאת מסדה, תשכ״ח 1968), עמ׳ 221–226.
  • טוכנר, משולם.  פותח תקופה או חותמה?  בספרו פשר עגנון (רמת גן : הוצאת אגודת הסופרים בישראל ליד הוצאת מסדה, תשכ״ח 1968), עמ׳ 227–231.
  • טוכנר, משולם.  יצירתו של ש״י עגנון (ארבעה פרקים).  בספרו פשר עגנון (רמת גן : הוצאת אגודת הסופרים בישראל ליד הוצאת מסדה, תשכ״ח 1968), עמ׳ 235–284.
    •
  • טולקס, ירוחם.  שמואל יוסף עגנון.  בספרו: בסוד סופרים והוגים (תל אביב : עומר, תשל״ו 1976), עמ׳ 26–39 <נחתם: תש״ז>
    •
  • טלשיר, רחל.  הוי פגרי מתוק שלי : היבטים צמחוניים ביצירתו של עגנון.  הארץ, מוסף הארץ, כ״ג בכסלו תשע״ז, 23 בדצמבר 2016, עמ׳ 48–50 *
  • יהושע, אברהם ב.  עגנון והספרות הצעירה : עדות אישית.  ידיעות אחרונות - תרבות, ספרות, אמנות, י״ח בניסן תש״ם, 4 באפריל 1980, עמ׳ 4, 26.
  • יערי, אברהם.  ש״י עגנון : כ״ה שנה לעליתו וליצירתו.  ספר השנה של ארץ ישראל לשנת תרצ״ד <חזר ונדפס בתוך דיוקנו של ש״י עגנון / כתב אבינועם ברשאי (תל אביב : האוניברסיטה הפתוחה, תשמ״ח 1988), עמ׳ 93–98>
  • יפה, אברהם ב.  פנים חדשות ביצירת ש״י עגנון.  על המשמר, ד׳ באייר תשי״א, 10 במאי 1951, עמ׳ 5, 6 <סוף> *
  • יצחקי, ידידיה. על סגנונו של עגנון ועל לשון יצירתו. חקרי עגנון : עיונים ומחקרים ביצירת ש״י עגנון, מוגש לפרופ׳ יהודה פרידלנדר / בעריכת הלל ויס והלל ברזל (רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ״ד 1994), עמ׳ 361–365.
    •
  • ירדני, גליה.  סופרים בעל-פה : ש״י עגנון.  מאזנים, כרך ט׳, גל׳ 3–4  (אב-אלול תשי״ט, אוגוסט-ספטמבר 1959), עמ׳ 249–251.
  • ירון, אמונה.  הלבנים והשחורים : על הוצאת כתבי ש״י עגנון לאחר פטירתו.  הארץ, תרבות וספרות, י״ד בניסן תשמ״ה, 5 באפריל 1985, עמ׳ 21.
  • ירון, אמונה.  ״מרחוק זיהיתי את אבא שעמד על החוף ופניו השוחקות מופנות אלינו״ : קטעים מתולדות חיי שממילא יכללו בתוכם גם דברים על בית הוריי.  הארץ, תרבות וספרות, ח׳ באדר תשנ״ח, 6 במארס 1998, עמ׳ ד 1 <במלאות עשרים ושמונה שנה למותו של ש״י עגנון>
  • כהן, דורון ב.  מכבשונה של מסה: זכרונות ש״י עגנון על י״ח ברנר בקריאתם של חיים באר ואניטה שפירא. עי״ן גימ״ל: כתב עת לחקר יצירת עגנון <מקוון>, גל׳ ב׳ (תשע״ג 2012), עמ׳ 155–209.
  • כהן, ישראל.  ש. י. עגנון.  בתוך: מעט מהרבה : מאסף סופרי ארץ-ישראל / ערוך בידי ג. שופמן (תל אביב : החברה למפעלי הספרות העברית בארץ–ישראל על-יד אגודת הסופרים העברים בארץ-ישראל בהשתתפות ״קרן התרבות״ באמריקה, תש״ז 1946), עמ׳ 99–108.
  • כנעני, דוד.  הנגלות והנסתרות ביצירתו של ש״י עגנון.  לוח הארץ לשנת תש״ט (1948), עמ׳ 164–190 <חזר ונדפס בספרו בינם לבין זמנם : מסות על הספרות העברית החדשה (מרחביה : ספרית פועלים, 1955), עמ׳ 9–36>
  • כץ, אברהם יצחק.  שמואל יוסף עגנון.  בתוך: חלוץ ומעש : קובץ מחקרים ומאמרים, מוגש לפרופ׳ א״י כץ ביובלו / עורך, יעקב בן-יוסף (תל אביב : אבוקה, תשל״ו 1975), עמ׳ 261–267 <דברים בעת הענקת פרס ע״ש ישראל ובלהה ניומן לש״י עגנון, תמוז תשכ״ג, יולי 1963>
  • כץ, שמואל.  שרשיו של ״הפדיון״ לש״י עגנון.  בצרון (סדרה חדשה), כרך ט׳, גל׳ 41–42 (371–372) (ניסן תשמ״ט 1989), עמ׳ 7–16 <על הסיפור שפורסם ב׳הארץ׳, בכ״ט באלול תשמ״ו, 3 באוקטובר 1986>
  • כצמן, רומן.  נס, כנות ורטוריקה בכתיבתו של ש״י עגנון.  בתוך: מעשה סיפור : מחקרים בסיפורת היהודית, כרך ג / עורכים - אבידב ליפסקר-אלבק, רלה קושלבסקי (רמת גן : הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשע״ג 2013), עמ׳ 307–332.
  • לאור, דן.  ״אעשה לי סימן״ : ש״י עגנון לאחר השואה.  הארץ, כ׳ בניסן תשמ״ג, 3 באפריל 1983, עמ׳ 14.
  • לאור, דן.  עזבונו של ש״י עגנון : ספירת מלאי.  הארץ, תרבות וספרות, י״ד בניסן תשמ״ה, 5 באפריל 1985, עמ׳ 21 <בעקבות הרצאה באוניברסיטת תל־אביב, בערב עיון במלאת חמש־עשרה שנים לפטירת ש״י עגנון>
  • לאור, דן.  ה״קאנון״ העגנוני : דרכי ההתהוות ועקרונות המבנה.   דברי הקונגרס העולמי העשירי למדעי היהדות, חטיבה ג׳, כרך שני (אב תשמ״ט, אוגוסט 1989), עמ׳ 173–180 *
  • לאור, דן.  עגנון כדגם וכמושא התייחסות בספרות העברית הצעירה. אלפיים, חוב׳ 6 (תשנ״ג), עמ׳ 131–158 <חזר ונדפס בספרו  ש״י עגנון – היבטים חדשים (תל אביב : ספרית פועלים, תשנ״ה 1995), עמ׳ 175–204>
  • לאור, דן.  כתבי עגנון: מפת דרכים.  בתוך: ספר ישראל לוין, כרך ב׳ : קובץ מחקרים בספרות העברית לדורותיה / ערכו ראובן צור וטובה רוזן (תל־אביב : אוניברסיטת תל־אביב, תשנ״ה 1994), עמ׳ 123–142 <נדפס גם בספרו ש״י עגנון – היבטים חדשים (תל אביב : ספרית פועלים, תשנ״ה 1995), עמ׳ 9–28>
  • לאור, דן.  האם כתב עגנון על השואה?  יד ושם : קובץ מחקרים, כרך כ״ב (תשנ״ג), עמ׳ 15–47 <חזר ונדפס בספרו  ש״י עגנון – היבטים חדשים (תל אביב : ספרית פועלים, תשנ״ה 1995), עמ׳ 60–97>
  • לאור, דן.  ציוניותו של ש״י עגנון.  הציונות, כרך י״ח (1994), עמ׳ 213–245 <חזר ונדפס בספרו  ש״י עגנון – היבטים חדשים (תל אביב : ספרית פועלים, תשנ״ה 1995), עמ׳ 29–59 ובספרו המאבק על הזיכרון : מסות על ספרות, חברה ותרבות (תל אביב : עם עובד, תשס״ט 2009), עמ׳ 45–78>
  • לאור, דן.  עגנון־בובר : אנטומיה של יחסים או, עלייתו ונפילתו של ה״קורפוס חסידיקום״. קובץ עגנון / בעריכת אמונה ירון, רפאל וייזר, דן לאור, ראובן מירקין (ירושלים :  הוצאת ספרים ע״ש י״ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשנ״ד 1994), עמ׳ 100–131 <חזר ונדפס בספרו  ש״י עגנון – היבטים חדשים (תל אביב : ספרית פועלים, תשנ״ה 1995), עמ׳ 127–153>
  • לאור, דן.  עגנון, אפלפלד ו״המיתוס היהודי״. הארץ, תרבות וספרות, כ׳ בניסן תשנ״ה, 20 באפריל 1995, עמ׳ ב 11 <נוסח מורחב נדפס בספרו המאבק על הזיכרון : מסות על ספרות, חברה ותרבות (תל אביב : עם עובד, תשס״ט 2009), עמ׳ 311–326>
  • לאור, דן.  עגנון בגרמניה.  הארץ, תרבות וספרות, ז׳ באב תשס״א, 27 ביולי 2001, עמ׳ ב 13–14 <סקירה אודות התקופה בה שהה ש״י עגנון בגרמניה (בשנים 1912–1924), והשפעתה על מעמדו, הגותו, משנתו וכישוריו כסופר, גם לאחר שובו לארץ־ישראל>
  • לאור, דן.  ״כל מה שהלב רוצה לומר ואינו מספיק לומר״ : קולות ממסיבת יובל השבעים של ש״י עגנון.  אלפיים, קובץ 30 (תשס״ז 2006), עמ׳ 221–247 <ב־29 ביולי 1958 נערכה באולם המרכזי של ספריית שוקן בירושלים מסיבה רבת משתתפים לציון יום הולדתו השבעים של ש״י עגנון. המאמר מתאר את ההכנות למסיבה, רשימת המוזמנים, מי נכח ומי לא, ומביא מקצת מהדברים שנישאו לכבודו של עגנון מפי אישים כמו גרשם שלום, גרשם שוקן, ברוך קורצווייל, בן ציון דינור, ס. יזהר, שושנה פרסיץ, ואת דבריו של עגנון עצמו. לקובץ מצורף תקליטור, הקלטה ממסיבת היובל>
  • לאור, דן.  אל מול פני הרעה : ש״י עגנון כותב על השואה, 1933–1948. בתוך: שואה ממרחק תבוא : אישים ביישוב הארץ־ישראלי ויחסם לנאציזם ולשואה, 1933–1948 / עורכת, דינה פורת ; עורכת משנה, אביבה חלמיש (ירושלים : יד יצחק בן־צבי, תשס״ט 2009), עמ׳ 24–47.
  • לאור, דן.  משפחת זוגתי תחי׳ סינפו מן הירושה סך אלף פונט כדי לבנות לנו בית.  הארץ, תרבות וספרות, כ״ז בטבת תשס״ט, 23 בינואר 2009, עמ׳ 1 <על בית עגנון ברחוב קלוזנר 16 בתלפיות>
  • לאור, דן.  צער השורשים החתוכים.  הארץ, תרבות וספרות, י״ב באדר תש״ע, 26 בפברואר 2010, עמ׳    <ארבעים שנה לפטירתו של ש״י עגנון>
  • לאור, דן.  בין קצנאו לקצנאו הדרך לא ארוכה ויער גדול של ארנים נותן צל.  הארץ, תרבות וספרות, כ״ט באלול תשע״ב, 16 בספטמבר 2012, עמ׳ 4–5 <ביקור בעיירת הנופש באד בריקנאו שבבוואריה, גרמניה, לשם נסע עגנון כדי לנפוש להחלים והיא מופיעה בכמה מספוריו>
  • לאור, דן.  ״ושנינו יושבים אצל התנור ויורקים עד הדלת והמזוזה״ : על שני מכתבים מאת ש״י עגנון.  הארץ, תרבות וספרות, ב׳ בכסלו תשע״ג, 16 בנובמבר 2012, עמ׳ 1.
  • לאור, דן.  ״אבא הופיע בחלומי, ניענע ראשו ואמר: טוב ויפה, כך גם היתה כוונתי״.  הארץ, תרבות וספרות, ב׳ בתמוז תשע״ה, 19 ביוני 2015, עמ׳ 1, 4 <עם מותה של אמונה ירון, בתו של ש״י עגנון, שערכה את כתביו והוציאה לאור לאחר מותו>
  • לוי, שמעון. לעגנן את עגנון : על משמעות ״המוכוונות העצמית״ ביצירתו.  בקורת ופרשנות : כתב־עת למחקר ספרות עם־ישראל, חוב׳ 16 (אדר א׳ תשמ״א, פברואר 1981), עמ׳  155–167.
  • לוין, יעל.  ״צאינה וראינה״ בכתבי ש״י עגנון.  בצרון (סדרה חדשה), כרך ט׳, גל׳ 41–42 (371–372) (ניסן תשמ״ט 1989), עמ׳ 17–22.
  • לחובר, פ׳.  מספר העם.  הארץ, ט״ו באב תרצ״ח, 12 באוגוסט 1938, עמ׳ 10–11 <כונס בספרו ראשונים ואחרונים (תל אביב : דביר, תשכ״ו), עמ׳ 378–384; חזר ונדפס בתוך ש״י עגנון בביקורת העברית. כרך א: סיכומים והערכות על יצירתו / עורך האנתולוגיה וכותב המבוא – אבינועם ברשאי (תל אביב : הוצאת שוקן : האוניברסיטה הפתוחה, תשנ״א 1991), עמ׳ 142–146>
  • לי, רנה.  כי הדם הוא הנפש : על ש״י עגנון כצמחוני. בצרון (סדרה חדשה), כרך ו׳, גל׳ 24–25 (354–355) (אדר תשמ״ה, מארס 1985), עמ׳ 75–82. 
  • לי, רנה.  השוחט ושחיטתו מן ההיבט הצמחוני (פרק מתוך מחקר על ש״י עגנון כצמחוני).  בתוך: מגוון : מחקרים בספרות העברית ובגילוייה האמריקניים, מוגשים ליעקב קבקוב במלאות לו שבעים שנה / ערך שלמה נש (לוד : מכון הברמן למחקרי ספרות, תשמ״ח 1988), עמ׳ 347–366.
  • לי, רנה. מכה לרפואה : משהו על הרופאים ביצירת ש״י עגנון.  הדואר, שנה 77, גל׳ י״א (י״ד בניסן תשנ״ח, 3 באפריל 1998), עמ׳ 22–23; גל׳ י״ד (כ״ו באייר תשנ״ח, 22 במאי 1998), עמ׳ 20–21; גל׳ ט״ו (י״ח בסיון תשנ״ח, 12 ביוני 1998), עמ׳ 19–20.
  • ליף, חיים.  ש. י. עגנון – חתן פרס נובל.  בצרון, שנה כ״ח, כרך נ״ה, חוב׳ א (261) (תשרי–חשון תשכ״ז, אוקטובר 1966), עמ׳ 1–2.
  • ליף, חיים.  פגישה עם ש״י עגנון.  בצרון, שנה כ״ח, כרך נ״ה, חוב׳ ב (262) (כסלו–טבת תשכ״ז, נובמבר–דצמבר 1966), עמ׳ 97–99, 103.
  • ליפשיץ, אליעזר מאיר.  ש״י עגנון (קווים).  השלח, כרך מ״ה (תשרי–אדר תרפ״ו 1926), עמ׳ 239–247 <נדפס גם כמונוגרפיה בשם ש״י עגנון (ברלין : מ. מרקס, תרפ״ו 1926). חזר ונדפס בתוך: ש״י עגנון בביקורת העברית. כרך א: סיכומים והערכות על יצירתו / עורך האנתולוגיה וכותב המבוא – אבינועם ברשאי (תל אביב : הוצאת שוקן : האוניברסיטה הפתוחה, תשנ״א 1991), עמ׳ 95–104>
  • ליפשיץ, אריה.  המגשר בין הדורות : ש״י עגנון האדם-היוצר.  גזית, כרך י, גל׳ ז–ח (ניסן–אייר תש״ח, אפריל–מאי 1948), עמ׳ 10–12.
  • למדן, יצחק.  בעל האגדה.  גליונות, כרך ז׳, גל׳ ה–ו (1938), עמ׳ 359–360 <חזר ונדפס בתוך: ש״י עגנון בביקורת העברית. כרך א: סיכומים והערכות על יצירתו / עורך האנתולוגיה וכותב המבוא – אבינועם ברשאי (תל אביב : הוצאת שוקן : האוניברסיטה הפתוחה, תשנ״א 1991), עמ׳ 156–157>
  • לנדאו, דב.  תיאור דמות האדם בסיפורי ש״י עגנון.  בר-אילן : ספר השנה למדעי היהדות והרוח של אוניברסיטת בר-אילן, כרך י״ב (תשל״ד 1974), עמ׳ 224–242.
  • לנדאו, דב. ״כוונת המחבר״ ביצירת עגנון. ביקורת ופרשנות, חוב׳ 35–36 (תשס״ב), עמ׳ 147–166.
  • מוסל, יהודית.  גלגולי אגדת ׳המלך המשיח׳ בסיפור ׳המטפחת׳ לעגנון : הופעתה בהרהוריו, בחלומו ובמעשיו של גיבור סיפור המטפחת.  דרך אפרתה, ביטאון המכללה האקדמית להכשרת מחנכות – אפרתה, כרך י״א (תשס״ד 2003), עמ׳ 91–100.
  • מורשת, מנחם.  ש״י עגנון כמעשיר המילון העברי.  לשוננו לעם, מחזור כ״ט, קונטרס ג (רפ״ג) (טבת תשל״ח), עמ׳ 65–100.
  • מזור, יאיר. לשאלת פרשנות הדינאמיקה שבטקסט הספרותי : הדינמיקה של מוטיבים בסיפורי ש״י עגנון ומשמעותיה. בקורת ופרשנות, חוב׳ 17 (אדר תשמ״ב, פברואר 1982), עמ׳  159–167.
  • מזור, יאיר.  ברשות הדמיון ובסוד ההשפעה : הערות מבוא לקראת עיון משווה בסיפורת המסון ועגנון.  מאזנים, כרך נ״ה, גל׳ 4–5 (תשמ״ב–תשמ״ג), עמ׳ 22–27.
  • מזור, יאיר.  לתופעת ה״מעגליות שבטקסט״ במבחר מיצירות ש״י עגנון.  קטיף: ילקוט לדברי ספרות, הגות ואמנות, כרך י״ד–ט״ו (תשמ״ג 1983), עמ׳ 207–214.
  • מזור, יאיר.  הסופר כבעל זכרונות : עיין ברשימתו של ש״י עגנון ״מה טעם לא עשה פרופ׳ כהן ספרים״ [״הארץ״, 1.10.83].  הדואר, גל׳ י״ג (תשמ״ג), עמ׳ 201–203.
  • מזור, יאיר.  הקול העגנוני והזעם הסקנדינבי : הרהורים מתודולוגיים לקראת בחינת הזיקה בין קנוט המסון ובין ש״י עגנון.  מאזנים, כרך ס׳, גל׳ 8–9 (תשמ״ז), עמ׳ 59–64.
  • מייטוס, אליהו.  שמואל-יוסף עגנון : למלאות לו ששים שנה.  על המשמר, ט״ו באב תש״ח, 20 באוגוסט 1948, עמ׳ 3.*
  • מירקין, ראובן.  עגנון במחשב.  קובץ עגנון / בעריכת אמונה ירון, רפאל וייזר, דן לאור, ראובן מירקין (ירושלים :  הוצאת ספרים ע״ש י״ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשנ״ד 1994), עמ׳ 319–344.
  • מירקין, ראובן.  מה נשתנתה מהדורת עגנון החדשה (תשנ״ח) מקודמתה (תשי״ג), או: מהדירים, היזהרו בתיקוניכם!  עי״ן גימ״ל: כתב עת לחקר יצירת עגנון <מקוון>, גל׳ א׳ (תשע״א 2011), עמ׳ 35–42.
  • מלאכי, א. ר.  ראשיתו של עגנון : פרקים מעבודה. בצרון, שנה כ״ח, כרך נ״ה, חוב׳ ב (262) (כסלו–טבת תשכ״ז, נובמבר–דצמבר 1966), עמ׳ 74–79.
  • מלץ, דוד. תחושת היעור ביצירתו של עגנון. מאזנים, כרך ג, גל׳ 1 (אייר תשט״ז, אפריל 1956), עמ׳ 46–56. <על ״סידור תפילתי״ מאת ש״י עגנון>
  • מנדלסון-מעוז, עדיה.  טרגיות, מזל מוסרי ועליבות : ״תהילה״ ו״תמול שלשום״ לעגנון.  בספרה: הספרות כמעבדה מוסרית : קריאה במבחר יצירות בפרוזה העברית של המאה העשרים (רמת גן : אוניברסיטת בר-אילן, תש״ע 2009), עמ׳ 177–202.
  • מנצור, יעקב.  מקומו של הנושא בין המשלימים בפסוק מטיפוס ״פנ״ אצל ש״י עגנון.  בר-אילן: ספר השנה למדעי היהדות והרוח של אוניברסיטת בר-אילן, כרך ד–ה, קובץ העשור תשט״ז–תשכ״ה (תשכ״ז 1967), עמ׳ 403–414.
  • מעוז, רבקה.  מאה שנה לעליית ש״י עגנון לארץ-ישראל : מעשה העלייה ביצירתו.  הדור: השנתון העברי של אמריקה, תשס״ט 2009, עמ׳ 112–119.
  • מרוז-אהרני, תקוה.  יחסו של עגנון לתיאטרון ולכתיבת דרמות.  דברי הקונגרס העולמי התשיעי למדעי היהדות, חטיבה ד, כרך שני (תשמ״ו 1986), עמ׳ 81–88.
  • מרק, יחזקאל. בין עגנון לביאליק : עיונים בסיפור ״על השחיטה״ לש״י עגנון. בשדה חמ״ד, כרך כ׳ (1977), עמ׳ 447–458.
  • מרק, יחזקאל. לפשרו של סיפור : עיונים בסיפור ״העכבר והתרנגול״ מאת ש״י עגנון. בשדה חמ״ד, כרך כ״א (1977), עמ׳ 99–110.
  • מרק, יחזקאל. בין עגנון להמסון. בקורת ופרשנות: כתב-עת למחקר ספרות עם-ישראל, כרך 15 (ניסן תש״ם, מארס 1980), עמ׳ 153–182.
  • מרק, יחזקאל. בין עגנון וחז״ל – מוטיבים וגילגוליהם (בעקבות מאמר אחד ואגדה אחת ביצירת ש״י עגנון). עלי שיח, חוב׳ 10–11 (1981), עמ׳ 114–128.
  • מרק, יחזקאל. בין עגנון וקורצוויל (על מוטיב ״השירה המאושרת״ ביצירות ש״י עגנון). הצופה, ט״ו באב תשמ״ה, 2 באוגוסט 1985, עמ׳ 6.
  • מרק, צבי.   ״מה בין סיפורי לאותם שכל יד כותבת״ על פשר ההתגלות בסיפור “גילוי אליהו“ לש“י עגנון ועל דרך עבודתו בעיבוד סיפורים חסידיים.  ראשית, כרך א (2009), עמ׳ 209–229.
  • נגאל, גדליה.  השימוש במקורות חסידיים בכתבי עגנון. חקרי עגנון : עיונים ומחקרים ביצירת ש״י עגנון, מוגש לפרופ׳ יהודה פרידלנדר / בעריכת הלל ויס והלל ברזל (רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ״ד 1994), עמ׳ 39–48.
  • נגב, אילת. עגנון.  דבר, דבר השבוע, ח׳ באב תשמ״ח, 22 ביולי 1988, עמ׳ 6–7 <ניתוח גרפולוגי>
  • נגב, אילת.  ״מכאן ואילך, הייתי כמעיין שאינו פוסק ... ״.  בספרה: שיחות אינטימיות (תל-אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 1995), עמ׳ 65–72. <שיחות עם פרופ׳ אברהם (ארנולד) באנד ואמונה ירון על תולדות חייו של ש״י עגנון>
  • ניימן, דוד.  בית המדרש הישן.  דבר, מוסף לשבתות ולמועדים, כרך 13, גל׳ 40 (כ״ט באב תרצ״ח, 26 באוגוסט 1938), עמ׳ 8 <על בית המדרש הישן בעיר בוצ׳אץ׳, מקום הולדתו של ש״י עגנון, והספריה בו>
  • ניר, אלחנן.  עגנון לכל.  מקור ראשון, שבת, ז׳ באב תשס״ח, 8 באוגוסט 2008, עמ׳ 5.
  • נצר, רות.  על סייפא וספרא – עיון בסיפור ״הסייף״ של עגנון.  עלי-שיח, חוב׳ 57 (קיץ תשס״ז 2007), עמ׳ 12–24 <חזר ונדפס בספרה: השלם ושברו : מיתוס, ספרות, שירה : כינוס מאמרים ממבט פסיכולוגיית המעמקים של יונג (ירושלים : כרמל, תש״ע 2009), עמ׳ 275–289>
  • סאַפאָזשניקאָוו, גרשון.  ש״י עגנונס קינסטלערישע געשטאַלטן אין ליכט פון פסיכאָאַנאַליז.  חסד לאברהם : ספר היובל לאברהם גולומב צו זיין אכציקסטן געבוירען-יאָר / רעדאַקטירט פון משה חזקוני-שטאַרקמאַן (לאָס-אַנדזשעלעס : אברהם גאָלאָמב יובל-קאָמיטעט ביַים ייוואָ, תש״ל 1969–1970), עמ׳ 669–683.
  • סאקס, יוסף.  מניו-יורק לירושלים.  מקור ראשון, שבת, גל׳   (כ״ט בטבת תשע״ג, 11 בינואר 2013), עמ׳  <על עיר הולדתם של פיליפ רות ושל המחבר ועיר הולדתו של ש״י עגנון> *
  • סאקס, יוסף.  ״ביאליק ביקש ממני לבוא בבוקר לתה, והייתי מוכרח לומר לו כל מיני תירוצים ובלבד ליפטר מהזמנתו. הוא הזקין הרבה״. הארץ, תרבות וספרות, י״א בסיון תשע״ט, 14 ביוני 2019, עמ׳ 1.* <מכתב של עגנון לרעייתו אסתר, המתפרסם כאן לראשונה, ובו מלין הסופר על יחסו הלא הוגן והדו-פרצופי של ביאליק אליו ועל עוד טרדות אנושיות וטכניות המונעות ממנו את השקט הנחוץ לו כדי לכתוב>
  • סבתו, חיים.  אכלתי דג מתוק כזה בסיפורים של עגנון.  הארץ, תרבות וספרות, י״ט באדר תשס״ז, 9 במארס 2007, עמ׳ 2 <הרצאה בבית עגנון בירושלים, כסלו תשס״ז>
  • סדן, דב [דב שטוק].  לחקר עגנון : עם ארבעת הכרכים.  דבר, מוסף לשבתות ולמועדים, כרך ז׳, גל׳ כ״א (ב׳ בניסן תרצ״ב, 8 באפריל 1932), עמ׳ 5–8 <חזר ונדפס בספרו אבני בוחן, עמ׳ 182–208; בספרו בין דין לחשבון, עמ׳ 169–185; בספרו על ש״י עגנון (בשתי מהדורותיו), עמ׳ 9–27 * ובתוך ש״י עגנון בביקורת העברית. כרך א: סיכומים והערכות על יצירתו / עורך האנתולוגיה וכותב המבוא – אבינועם ברשאי (תל אביב : הוצאת שוקן : האוניברסיטה הפתוחה, תשנ״א 1991), עמ׳ 105–116>
  • סדן, דב [ד.ש.]  מבוכת אדם וגלגוליה.  דבר, מוסף לשבתות ולמועדים, כרך ט׳, גל׳ כ״ה (י״א בסיון תרצ״ד, 25 במאי 1934), עמ׳ 1–2 <על סיפורים של ש״י עגנון. חזר ונדפס בספרו על ש״י עגנון : מסה עיון וחקר (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשי״ט), ובמהדורה השניה (תשל״ט 1978), עמ׳ 28–31, בשם: מבוכה וגלגוליה>
  • סדן, דב [מ. ד.]  דבר היום: ש״י עגנון בן חמשים.  דבר, י׳ באב תרצ״ח, 7 באוגוסט 1938, עמ׳ 1.
  • סדן, דב [דב שטוק].  קונצפט למכתב ברכה.  דבר, מוסף לשבתות ולמועדים, כרך 13, גל׳ 40 (כ״ט באב תרצ״ח, 26 באוגוסט 1938), עמ׳ 1–2  <לשמואל יוסף עגנון בן החמישים> <כונס בספרו אבני בחן, עמ׳ 220–230, בבין דין לחשבון, עמ׳ 191–198 בעל ש״י עגנון, מהד׳ א, עמ׳ 36–41 (בשם: מכתב ברכה) ובמהד׳ ב, עמ׳ 41–48; חזר ונדפס בתוך ש״י עגנון בביקורת העברית. כרך א: סיכומים והערכות על יצירתו / עורך האנתולוגיה וכותב המבוא – אבינועם ברשאי (תל אביב : הוצאת שוקן : האוניברסיטה הפתוחה, תשנ״א 1991), עמ׳ 137–141>
  • סדן, דב [דב שטוק]. בְּסוֹגְרַיִם.  מאזנים, כרך ז׳, חוב׳ ה׳ (מ״א) (אלול תרצ״ח), עמ׳ 619–622 <ליובל החמישים של ש״י עגנון> <חזר ונדפס בספרו אבני בחן, עמ׳ 231–236, בבין דין לחשבון, עמ׳ 198–201 (בשם: מעגל ובחינתו), בעל ש״י עגנון, מהדורה ראשונה, עמ׳ 44–47 ובמהדורה שניה, עמ׳ 49–52. נדפס גם בביקורת הספרות, אנתולוגיה ערוכה על-פי תכנית משרד החינוך והתרבות ללימודי הספרות בחטיבה העליונה בבית-הספר הכללי ובבית-הספר הדתי (ירושלים : דביר, תשמ״א 1981), עמ׳ 350–353 ובתוך ש״י עגנון בביקורת העברית. כרך א: סיכומים והערכות על יצירתו / עורך האנתולוגיה וכותב המבוא – אבינועם ברשאי (תל אביב : הוצאת שוקן : האוניברסיטה הפתוחה, תשנ״א 1991), עמ׳ 158–160>
  • סדן, דב [דב שטוק].  שיעור מועט בעגנון.  גזית, כרך י, גל׳ ז–ח (ניסן–אייר תש״ח, אפריל–מאי 1948), עמ׳ 4–6 <״ש״י עגנון – בן הששים״>
  • סדן, דב [דב שטוק].  מעשה מטפחת : פירוש לפי שעה.  דבר, כ״ב באב תש״ח, 27 באוגוסט 1948, עמ׳ 3 <על ש״י עגנון.  חזר ונדפס בספרו על ש״י עגנון (תשי״ט), עמ׳ 65–73 * ובמהדורה השניה (תשל״ט), עמ׳ 79–87>
  • סדן, דב.  עוד זאת על ש״י עגנון.  מולד, כרך יב, חוב׳ 70 (אייר תשי״ד, מאי 1954), עמ׳ 188–189 <בעקבות מחקריהם של משולם טוכנר ואחרים על ש״י עגנון. חזר ונדפס בספרו בין דין לחשבון, עמ׳ 201–204, בשם: ועוד זאת. כמו כן נדפס בעל ש״י עגנון, מהדורה ראשונה (תשי״ט), עמ׳ 48–51 ובמהדורה השניה (תשל״ט), עמ׳ 53–56>
  • סדן, דב.  מראשיתו של עגנון. הפועל הצעיר, שנה מ״ז, גל׳ 37 (ט״ו באייר תשי״ד, 18 במאי 1954), עמ׳ 9–11 <על שירים ביידיש של ש״י עגנון ובמיוחד השיר ׳די קבצנים׳ ותרגומו בפרוזה ע״י דב סדן> <חזר ונדפס בהרחבה בעל ש״י עגנון, מהד׳ א׳, עמ׳ 139–154, בשם: שירי נעורים (נחתם: ה׳ אב תשי״ח)>
  • סדן, דב.  על טיפה אחת.  זמנים, מוסף לשבת, י״ח באייר תשי״ד, 21 במאי 1954, עמ׳ III <חמישים שנה ליצירת ש״י עגנון. חזר ונדפס בספרו בין דין לחשבון, עמ׳ 211–213; בספרו על ש״י עגנון (תשי״ט), עמ׳ 60–62 *; ובמהדורה השניה (תשל״ט), עמ׳ 65–67.
  • סדן, דב.  מסכת כלים.  על המשמר, דף לספרות, י״ח באייר תשי״ד, 21 במאי 1954, עמ׳ 5 <הערה ללשונו של ש״י עגנון, לכבוד חמישים שנות יצירה. חזר ונדפס בספרו על ש״י עגנון, מהד׳ א׳, עמ׳ 157–159, בשם: למסכת כלים: לדרכו באגדה>
  • סדן, דב.  אגדת שבעה ושבע : על ש״י עגנון, בפתח שער השבעים.  גזית, כרך טו, חוברת ג–י (שבט–אב תשי״ז, ינואר–אוגוסט 1957), עמ׳ 43–49 <נחתם: אייר תשי״ז. חזר ונדפס בספרו על ש״י עגנון (תשי״ט), עמ׳ 74–88 * ובמהדורה השניה (תשל״ט), עמ׳ 88–102>
  • סדן, דב.  שחוק ורקעו.  מולד, כרך ט״ז, חוב׳ 120 (אב תשי״ח, יולי 1958), עמ׳ 417–424 <על לשונו של ש״י עגנון. חזר ונדפס (עם תוספת קטנה) בספרו על ש״י עגנון (תשי״ט), עמ׳ 173–188 (נחתם: חשון תשי״ט) *>
  • סדן, דב.  לרוח המקרא. הפועל הצעיר, שנה נ״א, גל׳ 43 ( ה׳ אב תשי״ח, 22 ביולי 1958), עמ׳ 14–17 <על לשונו של עגנון – מוקדש לו במלאות לו 70 שנה. חזר ונדפס בספרו על ש״י עגנון, מהד׳ א׳, עמ׳  160–172 *>
  • סדן, דב.  לענין ספר המעשים : בנתיב הזכרון וההערכה. בתוך: יובל שי : מאמרים לכבוד שמואל יוסף עגנון בהגיעו לשיבה ביום ט באב תשי״ח / ערוך בידי ברוך קורצווייל (רמת גן : הוצאת אוניברסיטה בר אילן, תשי״ח 1958), עמ׳ 27–33.<״מאמרי עתה הוא לשון הרצאתי, שהשמעתי בערב העיון בכתבי ש״י עגנון, שנערך באוניברסיטה העברית בירושלים ביום ח׳ בתמוז השתא [תשי״ח], הוא יום סיום הלימודים בה, כפתיחה לתוספת-עיון ותגבורת-חקר בכתביו בשנת היובל, היא שנת השבעים להולדתו״> <חזר ונדפס בספרו על ש״י עגנון, מהד׳ א, עמ׳ 52–59 * ובמהדורה השניה, עמ׳ 57–64; וכן בספרו בין דין לחשבון, עמ׳ 204–211>
  • סדן, דב.  שנה אחת. מאזנים, כרך ז (ל), חוב׳ ג–ד (קע״ג–קע״ד) (אב–אלול תשי״ח, יולי 1958), עמ׳ 210–219 <על ראשית יצירתו של ש״י עגנון> <חזר ונדפס בעל ש״י עגנון, מהד א עמ׳ 125–138, בשם ״שנה ראשונה״ ובתוך דיוקנו של ש״י עגנון / כתב אבינועם ברשאי (תל אביב : האוניברסיטה הפתוחה, תשמ״ח 1988), עמ׳ 104–112>
  • סדן, דב.  בעבור נעלים.  הארץ, תרבות וספרות, ט״ו באב תשי״ח, 1 באוגוסט 1958, עמ׳ 7 <על דרכו של עגנון באגדה> <חזר ונדפס בעל ש״י עגנון, מהד א עמ׳ 94–97 * ובמהד׳ ב, עמ׳ 108–111>
  • סדן, דב.  בינינו לבינם.  מבפנים, כרך כ״א, גל׳ 2–3 (שבט תשי״ט, ינואר 1959), עמ׳ 249–259 <חזר ונדפס בעל ש״י עגנון, מהד א עמ׳ 105–121 * ובמהד׳ ב, עמ׳ 119–135. נחתם: טבת תשי״ט.>
  • סדן, דב.  שלושה סיפורים וסביביהם.  מאזנים, כרך כ״א (מ״ד), גל׳ ד–ה (רנ״ח–רנ״ט) (אלול תשכ״ה–תשרי תשכ״ו, ספטמבר–אוקטובר 1965), עמ׳  354–362 <בין היתר, דיון בסיפור ״ביער ובעיר״ לש״י עגנון. חזר ונדפס בספרו אבני גדר : על סופרים וספרים (רמת-גן : הוצאת אגודת הסופרים העברים בישראל ליד הוצאת מסדה, 1970), עמ׳ 89–100>
  • סדן, דב.  בשבחם של מטיבי טעם : דברים במסיבה לכבוד ש״י עגנון בבית כבוד הנשיא בירושלים.  גזית, כרך כ״ד, גל׳ ה׳–י״ב (אב תשכ״ו–אדר ב׳ תשכ״ז, אוגוסט 1966–מארס 1967), עמ׳  133–134 <חזר ונדפס בספרו אבני גדר : על סופרים וספרים (רמת-גן : הוצאת אגודת הסופרים העברים בישראל ליד הוצאת מסדה, 1970), עמ׳ 86–88 ובעל ש״י עגנון, מהד ב׳, עמ׳ 207–209, בשם: ׳בשבחם של שושבינים׳׳>
  • סדן, דב.  בין חומר ללבינים : דברים באזכרה לש״י עגנון מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים.  דבר, כ״ב באדר תשל״א, 19 במארס 1971, עמ׳ 12 <נחתם: י״א באדר תשל״א. חזר ונדפס ב׳הדואר׳, שנה 50, גל׳ כ״ב (ז׳ בניסן תשל״א, 2 באפריל 1971), עמ׳ 349–350 ובספרו על ש״י עגנון (מהדורה שניה), עמ׳ 164–168>
  • סדן, דב.  על עיר הורתו וגידולו.  על המשמר, י״ד בתשרי תש״ם, 5 באוקטובר 1979, עמ׳ 6 <כונס בספרו חדשים גם ישנים (תל אביב : עם עובד, תשמ״ז 1987), כרך ראשון: בספרות העברית ואגפיה – מסה, עיון, חקר, עמ׳ 42–45>
  • סדן, דב.  גילגולו של דג.  על המשמר, ה׳ בחשון תש״ם, 26 באוקטובר 1979, עמ׳ 7.
  • סדן, דב.  על הספק שבאמצע : דברים על ש״י עגנון.  מעריב, א׳ בסיון תש״ם, 16 במאי 1980, עמ׳ 33, 36 <כונס בספרו חדשים גם ישנים (תל אביב : עם עובד, תשמ״ז 1987), כרך ראשון: בספרות העברית ואגפיה – מסה, עיון, חקר, עמ׳ 33–42>
  • סולטמן, אברהם.  עגנון וההסטוריונים.  בקורת ופרשנות, חוב׳ 9–10 (תשרי תשל״ז, אוקטובר 1976), עמ׳ 5–17.
  • סילבר, דניאל י.  ש״י עגנון בין ישן לחדש.  בצרון, שנה כ״ח, כרך נ״ה, חוב׳ ב (262) (כסלו–טבת תשכ״ז, נובמבר–דצמבר 1966), עמ׳ 89–90.
  • סימון, עקיבא ארנסט [אריה סימון].  עגנון ויהודי מערב-אירופה.  הארץ, ט״ו באב תרצ״ח, 12 באוגוסט 1938 <חזר ונדפס בתוך ש״י עגנון בביקורת העברית. כרך א: סיכומים והערכות על יצירתו / עורך האנתולוגיה וכותב המבוא – אבינועם ברשאי (תל אביב : הוצאת שוקן : האוניברסיטה הפתוחה, תשנ״א 1991), עמ׳ 149–151>
  • סקורקה, אברהם.  מקורות השראתו של עגנון בספרות השו״ת.  העברית: רבעון בענייני הלשון העברית, מחזור נ״ח, חוב׳ ד (תשס״ט–תש״ע 2010), עמ׳ 195–202.
  • עבאדי, עדינה.  גורמים מונעי קוהרנטיות בכמה מסיפורי עגנון.  בלשנות עברית, חוב׳ 28–30 (טבת תש״ן, ינואר 1990), עמ׳ 57–66.
  • עוז, עמוס.  מים גנובים ולחם סתרים : על סיפורים אחדים של עגנון ואחרים. הארץ, י״ד בניסן תשמ״ט, 19 באפריל 1989, עמ׳ ב 9–10, 14 <נוסח שונה נדפס בספרו שתיקת השמים : עגנון משתומם על אלוהים (ירושלים : כתר, 1993), עמ׳ 39–72>
  • עמיחי, יהודה.  הרהורים בשבעה סעיפים על עגנון.  בצרון, שנה כ״ח, כרך נ״ה, חוב׳ ב (262) (כסלו–טבת תשכ״ז, נובמבר–דצמבר 1966), עמ׳ 91–93.
  • פוקס, אסתר.  הפרודיה של ספורי היראים בכתבי ש״י עגנון עפ״י ״הכנסת כלה״.  הדואר, שנה 63, גל׳ כ״א (ד׳ בניסן תשמ״ד, 6 באפריל 1984), עמ׳ 328; גל׳ כ״ב (י״א בניסן תשמ״ד, 13 באפריל 1984), עמ׳ 355, 356; גל׳ כ״ג (ב׳ באייר תשמ״ד, 4 במאי 1984), עמ׳ 379.
  • פיגנברג, רחל.  תיקון היהדות לפי השקפתו הדתית של ש. י. עגנון.  דבר, כ״ב בניסן תשי״ט, 30 באפריל 1959, עמ׳ 8.
  • פיכמן, יעקב.  עם קריאת ספורי עגנון : דברי פתיחה.  מאזנים, כרך ג, חוב׳ א (יג) (תשרי תרצ״ה), עמ׳ 82–86 <חזר ונדפס בתוך ש״י עגנון בביקורת העברית. כרך א: סיכומים והערכות על יצירתו / עורך האנתולוגיה וכותב המבוא – אבינועם ברשאי (תל אביב : הוצאת שוקן : האוניברסיטה הפתוחה, תשנ״א 1991), עמ׳ 117–120>
  • פיכמן, יעקב. יצר הצורה : לבעיית סגנונו של עגנון. הפועל הצעיר, שנה 31, גל׳ 29–30 (1938), עמ׳ 20–22 <כונס בספרו כתבי יעקב פיכמן (תל אביב : דביר, 1960), עמ׳ רצז–רצט; חזר ונדפס בתוך ש״י עגנון בביקורת העברית. כרך א: סיכומים והערכות על יצירתו / עורך האנתולוגיה וכותב המבוא – אבינועם ברשאי (תל אביב : הוצאת שוקן : האוניברסיטה הפתוחה, תשנ״א 1991), עמ׳ 123–126>
  • פיכמן, יעקב.  לש״י עגנון.  דבר, ח׳ באב תש״ח, 13 באוגוסט 1948, עמ׳ 3 <לש״י עגנון במלאת לו 60 שנה>
  • פלח, ברוך.  ״דבורה בשביה״ קדמה לעגנון בשוודיה: האם שאל עגנון את נאומו בעת קבלת פרס נובל מדברי אצ״ג על אלזה לסקר-שילר?  הארץ, תרבות וספרות, ה׳ באדר תשס״ד, 27 בפברואר 2004, עמ׳ ה 1.
  • פנואלי, שי [ש״י פינלס].  בקפלי סיפוריו.  דבר, מוסף לשבתות ולמועדים, כרך 13, גל׳ 40 (כ״ט באב תרצ״ח, 26 באוגוסט 1938), עמ׳ 4–6.
  • פנואלי, ש״י.  פרקים ביצירתו של ש״י עגנון.  מצודה, ספר ה–ו (תש״ח, 1948), עמ׳ 406–415.
  • פנואלי, ש״י.  ש״י עגנון. בספרו: חוליות בספרות העברית החדשה (תל-אביב : דביר, תשי״ג 1953), עמ׳ 148–156.
  • פנואלי, ש״י.  בעלות.  על המשמר, דף לספרות, ג׳ באב תשט״ו, 22 ביולי 1955, עמ׳ 4, 10.
  • פנואלי, ש״י.  עגנון בתוך זמנו.  מאזנים, כרך ז׳, גל׳ 3–4 (1958), עמ׳ 233–238 <ליובל השבעים של ש״י עגנון>
  • פנואלי, ש״י.  על היפה שבסיפורי עגנון.  משא (מצורף ל׳למרחב׳), שנה 12, גל׳ 32 (י״ב באב תשכ״ג, 2 באוגוסט 1963), עמ׳ א, ב.
  • פרון, ג׳ימס.  ביקור עם ש״י עגנון: ראיון.  דחק: לספרות טובה, כרך ד׳ (תשע״ד, מרץ 2014), עמ׳ 237–241 <תרגום לעברית של ראיון שפורסם ב׳ניו יורק טיימס׳, 18 בספטמבר 1966. תרגם מאנגלית – יהודה ויזן. הנוסח המקורי – להלן>
  • פרידלנדר, יהודה. הכלל והפרט בסיפורי עגנון.  בתוך: יובל שי : מאמרים לכבוד שמואל יוסף עגנון בהגיעו לשיבה ביום ט באב תשי״ח / ערוך בידי ברוך קורצווייל (רמת גן : הוצאת אוניברסיטה בר אילן, תשי״ח 1958), עמ׳ 61–77.
    •
  • פרידמן, דוד אריה.  ש״י עגנון : מסה.  השלוח, כרך מ״ב (ניסן–אלול תרפ״ד), עמ׳ 80–86.
  • פרייל, גבריאל.  משהו על יסודות וניגודים בסיפורי עגנון.  בצרון, שנה כ״ח, כרך נ״ה, חוב׳ ב (262) (כסלו–טבת תשכ״ז, נובמבר–דצמבר 1966), עמ׳ 94–97.
  • צבר, שמעון.  בעיני צבר: פגישה עם עגנון.  הארץ, כ״ט באב תשי״ח, 15 באוגוסט 1958, עמ׳ 8 <ראיון עם ש״י עגנון לכבוד יום הולדתו השבעים>
  • צוויק, יהודית. עגנון בעקבות עגנון : חילופי גירסה ביצירתו. מולד (סדרה חדשה),  כרך ד׳ (כ״ז), חוברת 23 (233) (אדר תשל״ב, פברואר 1972), עמ׳ 532–534
  • צוויק, יהודית.  ראשיתה של ביקורת-עגנון (תרס״ט–תרצ״ב).  מאזנים, כרך נ״ב, גל׳ 2 (תשמ״א, 1981), עמ׳ 95–103.
  • צוויק, יהודית.  הפונקציה של המיליות בסגנונו של עגנון.  עלי שיח, חוב׳ 7–8 (1979), עמ׳ 53–63.
  • צוויק, יהודית.  על הסיכום ביצירתו של עגנון (מטכניקה למטפיסיקה).  דפים למחקר בספרות, כרך 3 (תשמ״ו 1986), עמ׳ 151–166.
  • צוקר, שלמה.  סיפורי טשאטשקיס ותיקוני עגנון.  בתוך: ש״י עגנון : מחקרים ותעודות / בעריכת גרשון שקד ורפאל וייזר (ירושלים : מוסד ביאליק, תשל״ח 1978), עמ׳ 11–38.
  • צורן, גבריאל.  ׳יד הטבע בנו׳ : דרכו של עגנון בתרגום ׳אבק׳ לביירנסון.  בתוך: ש״י עגנון : מחקרים ותעודות / בעריכת גרשון שקד ורפאל וייזר (ירושלים : מוסד ביאליק, תשל״ח 1978), עמ׳ 57–94.
  • צורן, יאיר.  ״וישב שם עד עולם״ – משם פרטי לשם ספרותי : שמות גלויים וחבויים של ש״י עגנון בסיפוריו.  מאזנים, כרך צ׳, גל׳ 1 (שבט תשע״ו, פברואר 2016), עמ׳ 52–53.
  • צורף, אפרים. לחקר אגדות עגנון. למועד: קובץ ספרותי לחג הסוכות (ירושלים, 1946), עמ׳ 155–157.
  • צורף, אפרים.  ילדותו של ש״י עגנון.  מולדת, כרך י״ב, גל׳ ה–ו (1947), עמ׳ 46–49.
  • צורף, אפרים. בוצ׳אץ׳.  עתידות, כרך ד (1948), עמ׳ 29–33.
  • צורף, אפרים. נוף יצירתו של עגנון.  מעריב, ספרא וסייפא, ח׳ באב תשי״ח, 25 ביולי 1958, עמ׳ 15.
  • צורף, אפרים. על עגנון. משא (מצורף ל׳למרחב׳), ח׳ באב תשי״ח, 25 ביולי 1958.
  • צורף, אפרים. בבית היוצר.  הצופה, ט״ו באב תשי״ח, 1 באוגוסט 1958.
  • צורף, אפרים.  כיצד מנתחים סיפורו של עגנון.  בשדה חמ״ד, כרך ח׳, גל׳ א–ב (תשכ״ה), עמ׳ 58–61.
  • צורף, אפרים.  החלום ושברו.  הצופה, כ״ח באלול תשכ״ו, 13 בספטמבר 1966.
  • צורף, אפרים. ש״י עגנון נושא אלומותיו.  הצופה, י״ד בחשון תשכ״ז, 28 באוקטובר 1966.
  • צורף, אפרים. סמליות המעמקים בכתבי עגנון.  בשדה חמ״ד, שנה י״ד, גל׳ ה–ו (1971), עמ׳ 304–307, 310.
  • צמח, שלמה.  מסכות ותרפים.  דבר, מוסף לספרות ולאמנות, א׳ בטבת תשי״ט, 12 בדצמבר 1958, עמ׳ 5, 6; ט״ו בטבת תשי״ט, 26 בדצמבר 1958, עמ׳ 5, 6; כ״ט בטבת תשי״ט, 9 בינואר 1959, עמ׳ 5, 7; ז׳ בשבט תשי״ט, 16 בינואר 1959, עמ׳ 7, 8 <ביקורת על ארבעה מאמרים על יצירתו של ש״י עגנון שפורסמו בגל׳ ק״כ של ׳מולד׳. חזר ונדפס בספרו שתי המזוזות : מסה וביקורת (תל-אביב : הוצאת אגודת הסופרים בישראל ליד הוצאת ׳מסדה׳ 1965), עמ׳ 122–141>
  • צפרוני, נעמה.  הלב מחסיר פעימה.  ארץ אחרת, גל׳ 62 (אב–אלול תשע״א, אוגוסט–ספטמבר 2011), עמ׳ 76–79 <על הסיפור ״אצל חמדת״>
  • קבק, אהרן אברהם. ספרים וסופרים: ש. י. עגנון.  הארץ, כ״ט באלול תר״פ, 12 בספטמבר 1920, מהדורת ערב, עמ׳ 2.
  • קבקוב, יעקב.  המתח שבסיפורי עגנון.  בצרון, שנה כ״ח, כרך נ״ה, חוב׳ ב (262) (כסלו–טבת תשכ״ז, נובמבר–דצמבר 1966), עמ׳  86–88.
  • קדרי, מנחם צבי. ״איזה״ / ״איזו״ בלשון ש״י עגנון.  מחקרים בלשון, כרך ב–ג (תשמ״ז 1987), עמ׳  453–458.
  • קדרי, מנחם צבי. כוח הפיוט בפרט של תחביר : עיון ב״ואילו״ של הניגוד בשמונת הכרכים (תשי״ג) של ש״י עגנון.  בלשנות עברית, חוב׳ 28–30 (טבת תש״ן, ינואר 1990), עמ׳ 67–81.
  • קדרי, מנחם צבי. על ש״י עגנון כאיש הלשון העברית.  לשוננו לעם, מחזורים מ–מא (קובץ לשנת הלשון, תש״ן 1990), עמ׳ 242–246.
  • קדרי, מנחם צבי. ה״אני מאמין״ של ש״י עגנון המחבר בענייני הלשון העברית. חקרי עגנון : עיונים ומחקרים ביצירת ש״י עגנון, מוגש לפרופ׳ יהודה פרידלנדר / בעריכת הלל ויס והלל ברזל (רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ״ד 1994), עמ׳ 341–352.
  • קדרי, מנחם צבי. ׳מה ראה׳ + משלים בלשונו של ש״י עגנון. מחקרים בלשון העברית : ספר זיכרון לאליעזר רובינשטיין / בעריכת אהרן דותן, אברהם טל (תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב, תשנ״ה 1995), עמ׳ 273–285.
  • קדרי, מנחם צבי. לדירוג שימושם של סופרים בני זמננו בלשון חז״ל. מחקרים בלשון העברית ובלשונות היהודים : מוגשים לשלמה מורג / בעריכת משה בר-אשר (ירושלים: המרכז ללשונות היהודים ולספרויותיהם, האוניברסיטה העברית : מוסד ביאליק, תשנ״ו 1996), עמ׳ 327–340.
  • קדרי, שרגא.   החוק ביצירתו.  דבר, מוסף לשבתות ולמועדים, כרך 13, גל׳ 40 (כ״ט באב תרצ״ח, 26 באוגוסט 1938), עמ׳ 7–8.
  • קורצווייל, ברוך.  האפיקה העגנונית כשלב חדש בתולדות הסיפור העברי.  בספרו מסכת הרומאן (ירושלים ותל אביב : שוקן, תשי״ג 1953), עמ׳ 7–15 <חזר ונדפס בספרו: מסות על סיפורי ש״י עגנון (ירושלים ותל אביב : הוצאת שוקן, תשכ״ג 1962), עמ׳ 9–17>
  • קורצווייל, ברוך.  בעיית הדורות בסיפורי עגנון.  בספרו מסכת הרומאן (ירושלים ותל אביב : שוקן, תשי״ג 1953), עמ׳ 35–46 <חזר ונדפס בספרו: מסות על סיפורי ש״י עגנון (ירושלים ותל אביב : הוצאת שוקן, תשכ״ג 1962), עמ׳ 38–49 ובתוך מבעד לפשטות : על ״סיפור פשוט״ של ש״י עגנון בראי הביקורת / ערכו זיוה שמיר, דן לאור, עוזי שביט (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1996), עמ׳ 13–21>
  • קורצווייל, ברוך.  הקוטביות בסיפורי עגנון.  בספרו מסכת הרומאן (ירושלים ותל אביב : שוקן, תשי״ג 1953), עמ׳ 123–129 <חזר ונדפס בספרו: מסות על סיפורי ש״י עגנון (ירושלים ותל-אביב : הוצאת שוקן, תשכ״ג 1962), עמ׳ 130–135>
  • קורצווייל, ברוך.  על נושא היציאה בשילובו עם נושא השיבה בסיפורי עגנון. בתוך: יובל שי : מאמרים לכבוד שמואל יוסף עגנון בהגיעו לשיבה ביום ט באב תשי״ח / ערוך בידי ברוך קורצווייל (רמת גן : הוצאת אוניברסיטה בר אילן, תשי״ח 1958), עמ׳ 131–157 <חזר ונדפס בספרו: מסות על סיפורי ש״י עגנון (ירושלים ותל-אביב : הוצאת שוקן, תשכ״ג 1962), עמ׳ 188–229>
  • קורצווייל, ברוך.  חוויית יום הכיפורים בכתבי עגנון.  בספרו: מסות על סיפורי ש״י עגנון (ירושלים ותל-אביב : הוצאת שוקן, תשכ״ג 1962), עמ׳ 269–282.
  • קורצווייל, ברוך.  בחיפוש אחרי האחדות האבודה.  בספרו: מסות על סיפורי ש״י עגנון (ירושלים ותל-אביב : הוצאת שוקן, תשכ״ג 1962), עמ׳ 283–291.
  • קורצווייל, ברוך.  היופי הנשגב של היהדות אצל עגנון.  בספרו: מסות על סיפורי ש״י עגנון (ירושלים ותל-אביב : הוצאת שוקן, תשכ״ג 1962), עמ׳ 292–300.
  • קורצווייל, ברוך.  ירושלים בסיפורי עגנון.  בספרו: מסות על סיפורי ש״י עגנון (ירושלים ותל-אביב : הוצאת שוקן, תשכ״ג 1962), עמ׳ 301–310.
  • קורצווייל, ברוך.  היסוד הדתי בכתבי עגנון.  בספרו: מסות על סיפורי ש״י עגנון (ירושלים ותל-אביב : הוצאת שוקן, תשכ״ג 1962), עמ׳ 328–352.
  • קורצווייל, ברוך.  תנודות בתפישת דיוקן המספר בכתבי ש״י עגנון..בספרו: מסות על סיפורי ש״י עגנון, הדפסה שלישית מורחבת (ירושלים ותל אביב : הוצאת שוקן, תש״ל 1970), עמ׳ 378–386.
  • קלינגר, נילי.  משחק באיכרות, משחק ביישובו של עולם.  הארץ, תרבות וספרות, כ״א בתשרי תשע״א, 29 בספטמבר 2010, עמ׳ 3 <על מושב עין גנים ביצירותיהם של י״ח ברנר וש״י עגנון>
  • קנפר, משה.  בין בוטשאטש וירושלים.  דבר, מוסף לספרות ולאמנות, ח׳ באב תשי״ח, 25 ביולי 1958, עמ׳ 5, 6 <המאמר תורגם מפולנית על ידי דב סדן ובראשו דברי המתרגם עליו ועל מחברו>
  • קרוא, ברוך.  עגנון כסופר-מופת. מאזנים, כרך כ״ד, גל׳ 1 (1966), עמ׳ 29–31 <לרגל הענקת פרס נובל לעגנון מסכם המחבר את סגולתו כסופר מופת לדור ולדורות>
  • קרוא, ברוך.  עגנון וסגנון.  מאזנים, כרך ל׳, גל׳ 4 (1970), עמ׳ 268–269 <על סגנונו של עגנון>
  • קריב, אברהם.  הַנּוּסַח וְהָאַסְפֶּקְלַרְיָה. מאזנים, כרך ז׳, גל׳ ה׳ (מ״א) (אלול תרצ״ח), עמ׳ 600–604 <חזר ונדפס בספרו: עיונים : מאמרי בקורת (תל אביב : הוצאת ספרים של אגודת הסופרים העברים ליד דביר, תש״י 1950), עמ׳ 42–48 ; בספרו מיתרים ומערכות (תל אביב : מ. ניומן, תשל״ב), עמ׳ 63–65; חזר ונדפס בתוך ש״י עגנון בביקורת העברית. כרך א: סיכומים והערכות על יצירתו / עורך האנתולוגיה וכותב המבוא – אבינועם ברשאי (תל אביב : הוצאת שוקן : האוניברסיטה הפתוחה, תשנ״א 1991), עמ׳ 154–155>
  • קריב, אברהם.  פרשנות מחטיאה : על בקורת עגנון של קורצוייל.  מולד, סדרה חדשה, כרך ה׳, חוב׳ 27 (תשל״ג), עמ׳ 249–266.
  • קריב, אברהם.  אינטרפרטאציה רבת אייל : עוד על עגנון לפי קורצוייל.  מולד, סדרה חדשה, כרך ו׳ (כ״ט), חוב׳ 31 (241) (אייר–תמוז תשל״ד, אפריל–יוני 1974), עמ׳ 108–121.
  • קרמר, שלום. אל הסיפור הטהור. בספרו: ריאליזם ושבירתו : על מספרים עברים מגנסין עד אפלפלד (תל-אביב : אגודת הסופרים בישראל ליד הוצאת מסדה, 1968), עמ׳ 127–132 <נחתם: 1966>
  • קרמר, שלום. בין שני עולמות. בספרו: ריאליזם ושבירתו : על מספרים עברים מגנסין עד אפלפלד (תל-אביב : אגודת הסופרים בישראל ליד הוצאת מסדה, 1968), עמ׳ 132–143 <נחתם: 1967>
  • קרסל, ג.  אשיחה עם עגנון.  דבר, לספרות ולאמנות, י״א באדר א׳ תש״ל, 20 בפברואר 1970, עמ׳ 8.
  • קרסל, ג.  פתח בגנות וסיים בשבח : על דברו הראשון והאחרון של עגנון.  ידיעות אחרונות, תרבות, ספרות, אמנות, י״ב באדר תש״ם, 29 בפברואר 1980, עמ׳ 22 <נדפס גם ב׳הדואר׳, שנה 59, גל׳ י״ח (כ״ו באדר תש״ם, 14 במארס 1980), עמק 283–284>
  • קשת, ישורון [יעקב קופלביץ].  ארץ-ישראל באספקלריה של עגנון.  מולד, כרך א׳, גל׳ 5 (אב תש״ח, אוגוסט 1948), עמ׳ 292–300.
  • קשת, ישורון.  פרקי עגנון.  בספרו: הבדלות (תל אביב : אגודת הסופרים העברים ליד דביר, תשכ״ב 1962), עמ׳ 86–169
        התוכן: א. קווים כלליים 1. חידושו של עגנון (עמ׳ 86–93) 2. האמן והמאמין (עמ׳ 93–98) 3. בין קודש לחול (עמ׳ 98–104) 4. אהבתו הכפולה של עגנון (עמ׳ 104–117) ב. צביונו של עגנון (עמ׳ 117–145) ג. עגנון וארץ-ישראל (עמ׳ 146–169).
  • קשת, ישורון.  ״זה לי כ״ו שנים שאני מכיר את עגנון, ומעולם לא שמעתי מפיו דבר שאינו טבול בצביעות״.  הארץ, תרבות וספרות, י״א בסיון תשע״ט, 14 ביוני 2019, עמ׳ 4 <המשורר אלעזר בניועץ מצא ומפרסם כאן לראשונה את תוכנו של פנקס כרוך בעור של איש הספרות יעקב קופילביץ, או בשמו הספרותי ישורון קשת, שבו ניהל החל משנת 1938 יומן של התחשבנויות מרות עם סופרי תקופתו: ״כאן גנוזים חצי-החצים / משוחי-הרעל אשר לי – גנוזים לאלה / שנמצאו ראויים לעונש זה לפני בית-דין / של פנים שלי״. אחד מאלה שהיו ראויים לעונש לפי דעתו היה ש״י עגנון>
  • ר׳ בנימין.  מהתחלתו מהתגלותו והמשך הדברים : נטף זכרונות.  דבר, מוסף לשבתות ולמועדים, כרך ז׳, גל׳ כ״א (ב׳ בניסן תרצ״ב, 8 באפריל 1932), עמ׳ 1 <כונס בספרו משפחות סופרים : פרצופים (ירושלים : הועד הציבורי להוצאת כתבי ר׳ בנימין, תש״ך 1960), עמ׳ 279–282 <נחתם <בטעות>: כסלו תרצ״ד> <חזר ונדפס בתוך דיוקנו של ש״י עגנון / כתב אבינועם ברשאי (תל אביב : האוניברסיטה הפתוחה, תשמ״ח 1988), עמ׳ 135–137>
  • רבי, יעקב.  כובש הלשון והסיפור.  על המשמר, דף לספרות, י״ח באייר תשי״ד, 21 במאי 1954, עמ׳ 5, 6 <סוף> *
  • רבין, חיים.  הערות בלשניות לבעיית תרגום דברי ש״י עגנון ללועזית.  בתוך: יובל שי : מאמרים לכבוד שמואל יוסף עגנון בהגיעו לשיבה ביום ט באב תשי״ח / ערוך בידי ברוך קורצווייל (רמת גן : הוצאת אוניברסיטה בר אילן, תשי״ח 1958), עמ׳ 13–25.
  • רבין, חיים.  הנחות־יסוד לחקר לשונו של ש״י עגנון. בתוך לעגנון שי : דברים על הסופר וספריו / המביאים לבית הדפוס, דב סדן, אפרים א. אורבך (ירושלים : הועד הציבורי ליובל השבעים של ש״י עגנון), תשי״ט, עמ׳ 217–236.
  • רבינוביץ, יעקב.  הסיפור הפולקלורי של שמואל יוסף עגנון.  התקופה, כרך כ״ט (תרצ״ו), עמ׳ 388–390 <כונס בספרו מסלולי ספרות, עמ׳ 381–383. חזר ונדפס בתוך ש״י עגנון בביקורת העברית. כרך א: סיכומים והערכות על יצירתו / עורך האנתולוגיה וכותב המבוא – אבינועם ברשאי (תל אביב : הוצאת שוקן : האוניברסיטה הפתוחה, תשנ״א 1991), עמ׳ 121–122>
  • רבינוביץ, ישעיה.  דרכי עגנון בעיצוב ׳גיבורו׳ הסיפורי.  בתוך לעגנון שי : דברים על הסופר וספריו / המביאים לבית הדפוס, דב סדן, אפרים א. אורבך (ירושלים : הועד הציבורי ליובל השבעים של ש״י עגנון), תשי״ט, עמ׳ 237–264 <חזר ונדפס בספרו: שורשים ומגמות : לבחינת מקורותיה של הביקורת החדשה ועיונים בדרכה של הספרות העברית (ירושלים : מוסד ביאליק, תשכ״ז 1967), עמ׳ 260–286>
  • רבינוביץ, ראובן.  בסוד שני העולמות : פרקי מסה.  דבר, לספרות ולאמנות, י״א באדר א׳ תש״ל, 20 בפברואר 1970, עמ׳ 8; [המשך], י״ח באדר א׳ תש״ל, 27 בפברואר 1970, עמ׳ 7, 8 <סוף>.
  • רוזנצוויג, ישראל.  בלי צער הריון : על בעיית היסוד ביצירתו של עגנון.  אורלוגין, כרך 11 (ינואר 1955), עמ׳ 307–320; כרך 12 (מארס 1956), עמ׳ 66–89.
  • ריבולוב, מנחם.  ש. י. עגנון.  מסד : מאסף לדברי ספרות, ספר ראשון / ערוך על ידי הלל בבלי (תל אביב : הוצאת ״חברים״ אמריקה והוצאת ״מצפה״, תרצ״ג), עמ׳ 102–118.
  • ריבנר, טוביה.  עגנון ורוח הסיפור.  מולד (סדרה חדשה),  כרך א׳ (כ״ד), חוברת 1 (211) (אייר–סיון תשכ״ז, מאי–יוני 1967), עמ׳ 81–85.
  • שה-לבן, יוסף.  ש״י עגנון בן ששים.  במעלה, כרך י״ח, גל׳ 16 (416) (כ״ט באב תש״ח, 3 בספטמבר 1948), עמ׳ 330.
  • שה-לבן, יוסף.  איימי השואה בסיפורי ש״י עגנון.  קטיף, כרך ד–ה (תשכ״ז), עמ׳ 144–149.
  • שזר, זלמן.  על גדולתו של ש״י עגנון. בספרו אור אישים : דברי מסה וזכרון על פגישות שתמו (מהדורה חדשה, מורחבת ומתוקנת) (ירושלים : הספריה הציונית, תשל״ג 1973), כרך שלישי, עמ׳ 125–127 <נחתם: ביום הלוויה, י״א אדר א׳ תש״ל>
  • שחר, גלילי. הקבצנים (בנימין/קפקא, רבי נחמן מברסלב, פרויד, מנדלי, ובעיקר עגנון).  אות: כתב עת לספרות ולתיאוריה, גל׳ 3 (סתיו 2013), עמ׳ 95–118 * <חזר ונדפס בספרו גופים ושמות : קריאות בספרות יהודית חדשה (תל אביב : הוצאת עם עובד : ספריית אופקים, תשע״ו 2016), עמ׳ 90–149>
  • שחר, גלילי.  גופים, גלמים, גווילים : לשאלת הגוף והכתב בסיפוריו של ש״י עגנון.  בספרו גופים ושמות : קריאות בספרות יהודית חדשה (תל אביב : הוצאת עם עובד : ספריית אופקים, תשע״ו 2016), עמ׳ 150–202.
  • שחר, גלילי.  הסימן והקפל : על המשקעים הליטורגיים בסיפוריו של עגנון.  בספרו גופים ושמות : קריאות בספרות יהודית חדשה (תל אביב : הוצאת עם עובד : ספריית אופקים, תשע״ו 2016), עמ׳ 235–258.
  • שטיינר, משה. פני אהבה ומיסתוריה ביצירתו של עגנון. האומה, שנה י״ח, גל׳ 59 (1979), עמ׳ 57–65; גל׳ 60 (1980), עמ׳ 177–186 <חזר ונדפס בספרו: התחיה הלאומית בספרותנו : מבחר מאמרים (תל אביב : צ׳ריקובר, 1982), עמ׳ 161–178>
  • שטרן, חיים.  שינויי לשון במעשה העריכה של ש״י עגנון שמקורם ביחסו אל מנהגי ישראל.  בקורת ופרשנות: כתב-עת למחקר ספרות עם-ישראל, חוב׳ 29 (סיון תשנ״ג, יוני 1993), עמ׳ 143–152.
  • שילה, אלחנן.  צורת צירוף האותיות טששקיס. מקור ראשון, שבת, ז׳ באב תשס״ח, 8 באוגוסט 2008, עמ׳ 6–7 <״היכרותו עם מקובלי ישיבת ׳בית אל׳, יחד עם קשר עמוק לגרשום שלום, הביאו את עגנון לכתיבה מלאה השראה קבלית. ביאליק הביא את האגדה אל הספרות, עגנון הביא את הסוד״>
  • שילוני, גאיו [גאיו שליין].  עם ש״י עגנון בן הששים.  במעלה, כרך י״ח, גל׳ 17–18 (417–418) (כ״ט באלול תש״ח, 3 באוקטובר 1948), עמ׳ 352–353.
  • שינבוים, תמר.   להבין את כל הדמויות בבת אחת: גישת המערכת האנושית לטקסטים  של עגנון.  עי״ן גימ״ל: כתב עת לחקר יצירת עגנון <מקוון>, גל׳ א׳ (תשע״א 2011), עמ׳ 153–188.
  • שכביץ, בעז.  פיסוק בזמנו : על הפיסוק הנוהג בסיפורי ש״י עגנון.  בתוך לעגנון שי : דברים על הסופר וספריו / המביאים לבית הדפוס, דב סדן, אפרים א. אורבך (ירושלים : הועד הציבורי ליובל השבעים של ש״י עגנון), תשי״ט, עמ׳ 281–288.
  • שלום, גרשם.  ימי עגנון בגרמניה.  דבר, לספרות ולאמנות, כ״ו בכסלו תשכ״ז, 9 בדצמבר 1966, עמ׳ 7, 8 <חזר ונדפס בספרו דברים בגוֹ : פרקי מורשה ותחיה (תל אביב : עם עובד, תשל״ו 1975), עמ׳ 466–471>
  • שלום, גרשם.  ש. י. עגנון – אחרון הקלסיקאים העבריים?  משא (מצורף ל׳למרחב׳), גל׳ 11 (ד׳ באדר ב׳ תש״ל, 13 במארס 1970), עמ׳ 5 ; גל׳ 12 (י״ב אדר ב׳ תש״ל, 20 במארס 1970), עמ׳ 10, 12.
  • שמיר, זיוה.  ״הלוואי שלא אשכח, הלוואי שלא אשכח״ : זיכרון ושכחה ביצירת עגנון.  מראה: כתב-עת לספרות, אמנות והגות יהודית, גל׳ 8 (כסלו תשע״ד, נובמבר 2013), עמ׳ 10–18.
  • שמיר, משה. התרמיל הקרוע.  בתוך: יובל שי : מאמרים לכבוד שמואל יוסף עגנון בהגיעו לשיבה ביום ט באב תשי״ח / ערוך בידי ברוך קורצווייל (רמת גן : הוצאת אוניברסיטה בר אילן, תשי״ח 1958), עמ׳ 79–96.
  • שמיר, משה.  סוד החיבור ביצירתו של עגנון.  בתוך: ספר ברוך קורצווייל (תל אביב : שוקן ואוניברסיטת בר-אילן, תשל״ה 1975), עמ׳ 402–413.
  • שמיר, משה.  מסות קטנות על סופרים גדולים. בצרון : ירחון למדע, לספרות ולבעיות הזמן, שנה ל״ח, כרך ס״ח, חוב׳ 328 (שבט–אדר תשל״ז, ינואר–פברואר 1977), עמ׳ 105–106.
  • שנהר, עליזה.  ׳עינינו הרואות׳ לש״י עגנון.  דפים למחקר בספרות, כרך 5–6 (תשמ״ט 1989), עמ׳ 43–64.
  • שנהר, עליזה.  מי מזלזל בפולקלור.  כיוונים חדשים,  גל׳ 28 (סיון–תמוז תשע״ג, יוני 2011), עמ׳ 258–267 <בין היתר על ש״י עגנון ויחסו לפולקלור>
  • שקד, גרשון.  בעיות מיבניות ביצירתו של עגנון.  בתוך לעגנון שי : דברים על הסופר וספריו / המביאים לבית הדפוס, דב סדן, אפרים א. אורבך (ירושלים : הועד הציבורי ליובל השבעים של ש״י עגנון), תשי״ט, עמ׳ 307–330.
  • שקד, גרשון.  הערות אחדות לתולדות ה״התקבלות״ של ש״י עגנון.  הספרות, גל׳ 28 (1979), עמ׳ 108–112.
  • שקד, גרשון.  כאן אדם חי בלא פרוגרמא ואדם מת בלא פרוגרמא? : מקומה של השקפת העולם הציונית ביצירתו של ש״י עגנון.  בצרון (סדרה חדשה), כרך ח׳, גל׳ 32–33 (362–363) (חורף–אביב תשמ״ז,אפריל 1987), עמ׳ 7–18.
  • שקד, גרשון.  שמואל יוסף עגנון המהפכן המסורתי.  קובץ עגנון / בעריכת אמונה ירון, רפאל וייזר, דן לאור, ראובן מירקין (ירושלים :  הוצאת ספרים ע״ש י״ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשנ״ד 1994), עמ׳ 308–318.
  • שקד, גרשון. בין חלום לסיפור ביצירתו של ש״י עגנון. מגוון דעות והשקפות בתרבות ישראל, חוב׳ ה (תשנ״ה), עמ׳ 81–103.
  • שקד, גרשון.  שלושה קאַליקעס או ׳ועל כל פשעים תכסה אהבה׳ : עיון משווה בין סיפורים של מנדלי מוכר ספרים, ש״י עגנון וי׳ באַשֶוויס־זינגר. בספרו: מנדלי, לפני ואחריו (ירושלים : הוצאת ספרים ע״ש י״ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשס״ה 2004), עמ׳ 92–108 <נוסח באנגלית פורסם ב־2002 – להלן>
  • שקד, מלכה.  בעיית יום הכיפורים ופתרונה ביצירת עגנון.  חקרי עגנון : עיונים ומחקרים ביצירת ש״י עגנון, מוגש לפרופ׳ יהודה פרידלנדר / בעריכת הלל ויס והלל ברזל (רמת־גן: אוניברסיטת בר־אילן, תשנ״ד 1994), עמ׳ 321–335.
  • שקד, מלכה.  לסוגיית יצר יוצר ויצירה בסיפורי עגנון.  קובץ עגנון / בעריכת אמונה ירון, רפאל וייזר, דן לאור, ראובן מירקין (ירושלים :  הוצאת ספרים ע״ש י״ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשנ״ד 1994), עמ׳ 295–307.
  • שרוני, בועז. חלומות הגיבורים הגברים ב״פנים אחרות״ וב״רופא וגרושתו״.  עי״ן גימ״ל: כתב עת לחקר יצירת עגנון <מקוון>, גל׳ ב׳ (תשע״ג 2012), עמ׳ 216–225.
  • תוריון, טליה.  החזרה במדרש ואצל עגנון.  הכנס העברי המדעי הששי באירופה, יוניברסיטי קולג׳ לונדון / עריכה, עידו בסוק (ירושלים : ברית עברית עולמית, תשמ״ח 1987), עמ׳ 78–82.
  • תמר, דוד.  לבוש ותוך. בתוך לעגנון שי : דברים על הסופר וספריו / המביאים לבית הדפוס, דב סדן, אפרים א. אורבך (ירושלים : הועד הציבורי ליובל השבעים של ש״י עגנון), תשי״ט, עמ׳ 331–341.
  • תמר, דוד.  הסופר והרב : במלאת 15 שנה לפטירתו של ש״י עגנון.  הארץ, תרבות וספרות, ח׳ באדר תשמ״ה, 1 במארס 1985, עמ׳ 18 <על היחסים בין הרב אי״ה קוק וש״י עגנון>
  • Abadi, Adina.  Coherence / Incoherence in stories by S.Y. Agnon. In: Organization in discourse : proceedings from the Turku Conference / edited by Brita Wårvik, Sanna-Kaisa Tanskanen & Risto Hilyunen (Turku, Finland : University of Turku, 1995)  (Anglicana Turkuensia, no. 14), pp. 131–137.
  • Aberbach, David. Breakdown  in Mendele and Agnon. Proceedings of the Ninth World Congress of Jewish Studies, Section 3 (1985), pp. 149–155.
  • Aberbach, David. Aggadah and childhood imagination in the works of Mendele, Bialik and Agnon. In Jewish education and learning : published in honour of Dr. David Patterson on the occasion of his seventieth birthday / edited by Glenda Abramson and Tudor Parfitt (Chur, Switzerland ; Langhorne, Pa. : Harwood Academic Publishers, 1994), pp. 233–241.
  • Alter, Robert. The genius of S. Y. Agnon. Commentary, vol. 32, no. 2 (August 1961), pp. 105–113 <an expanded version was published in his After the tradition : essays on modern Jewish writing (New York : E. P. Dutton & Co., 1969), pp. 131–150, under the title: S. Y. Agnon: the alphabet of holiness>
  • Appelfeld, Aharon.  Between shelter and home. Modern Hebrew literature, N.S., no. 14 (Spring/Summer 1995), pp. 9–11.
  • Aschkenasy, Nehama. Women and the double in modern Hebrew literature : Berdichewsky/Agnon, Oz/Yehoshua. Prooftexts, vol. 8, no. 1 (January 1988), pp. 113–128.
  • Balaban, Avraham.  A different reading of S. Y. Agnon׳s story, ״The Kerchief״.  Journal of modern Jewish studies, vol. 11, no. 3 (November 2012), pp. 419–425.
  • Band, Arnold. The Kafka-Agnon polarities. In: The Dove and the mole : Kafka׳s journey into darkness and creativity / edited by Moshe Lazar and Ronald Gottesman (Malibu : Undena Publications, 1987), pp. 151–160.
  • Bargad, Warren.  Agnon and German neo-romanticism.  Prooftexts, vol. 1, no. 1 (January 1981), pp. 96–98 <reprinted in his From Agnon to Oz : studies in modern Hebrew literature (Atlanta, Georgia : Scholars Press, 1996), pp. 65–68>
  • Barzilai, Maya.  S. Y. Agnon’s German Consecration and the “Miracle” of Hebrew Letters.  Prooftexts, vol. 33, no. 1 (Winter 2013), pp. 48–75.*
  • Ben-Dov, Nitza. In the back yard of Agnon׳s house : between The Librerated Bride by A. B. Yehoshua and S. Y. Agnon. Hebrew Studies, vol. 47 (2006), pp. 237–251.
  • Ben-Dov, Nitza.  ״The Dead do not Praise the Lord״: Alter׳s Psalms, ״Tehilla״, Pasternak׳s Doctor Zhivago.  Hebrew Studies, vol. 51 (2010), pp. 203–210.
  • Ben-Dov, Nitza. Poland as a ״Promised Land״ in Agnon׳s Tales of Poland. In: Polish and Hebrew literature and national identity / edited by Alina Molisak and Shoshana Ronen (Warsaw : Elipsa, 2010), pp. 98–105.
  • Böök, Fredrik  En Hebreisk diktare.  Svenska dagbladet, January 4, 1926, pp. 7 <translated into Hebrew – see above>
  • Brandwein, Chaim. Agnon : alienation and return. Jewish Book Annual, vol. 25 (1968), pp. 27–38
    <נוסח עברי נדפס בספרו מ׳גן בעדן׳ עד ׳עיר ומלואה׳ / אספה וערכה מרים ברנדוין (ירושלים : כרמל, תשס״ט 2009), עמ׳ 224–240 *>
  • Ezrahi, Sidra DeKoven. Agnon before and after.  Prooftexts, vol. 2, no. 1 (January 1982), pp. 78–94.
  • Ezrahi, Sidra DeKoven. S. Y. Agnon׳s Jerusalem: before and after 1948. Jewish social studies: history, culture, society n.s., vol. 18, no. 3 (Spring/Summer 2012), pp. 136–152. *
  • Feron, James.  Visit with S. Y. Agnon.  New York Times Book Review, September 18, 1966, section VII, page 40, <נוסח עברי – ראה לעיל>
  • Fisch, Harold.  The dreaming narrator in S. Y. Agnon.  Novel, vol. 4, no. 1 (Fall 1970), pp. 49–68.
  • Fuchs, Esther.  Ironic characterization in the works of S. Y. Agnon.  AJS Review, vol. 7–8 (1982–1983), pp. 101–128.
  • Fuchs, Esther.  The unreliable narrator in Agnon׳s Ancestral Tales. Prooftexts, vol. 3, no. 3 (September 1983), pp. 278–284.
  • Gelhard, Dorothee.  Flucht als Heimat: Über Fremdheit und Identität bei Nelly Sachs und Schmuel J. Agnon.  in her: Spuren des Sagens : Studien zur jüdischen Hermeneutik in der Literatur (Frankfurt am Main : Peter Lang, 2004), pp. 101–118.
  • Gordinsky, Natasha. Time gap : nostalgic mode in Hebrew Modernism. Jahrbuch des Simon-Dubnow-Instituts = Simon Dubnow Institute Yearbook, vol. XI (2012), pages 443–464.
  • Heuberger, Rachel. Eine gemeinsame Leidenschaft für das hebräische Buch : Die Freundschaft von Shmu׳el Yosef Agnon und Aron Freimann.  Frankfurter Judaistische Beiträge, Bd. 38 (2013), pp. 123–136.
  • Hoffman, Anne Golomb.  Agnon for all seasons : recent trends in the criticism.  Prooftexts, vol. 11, no. 1 (January 1991), pp. 80–96.
  • Hoffman, Anne Golomb. A Streetcar named desire : a note on Otto Weininger in Shevuat emunim. in: Essays on Hebrew literature : in honor of Avraham Holtz / edited by Zvia Ben-Yosef Ginor (New York : Jewish Theological Seminary of America, 2003), pp. 47–59.
  • Itzhaki, Masha.  Les premiers pas d׳Agnon à Jaffa (1908–1912)  Yod: revue des études hébraïques et juives, no. 17 (2012), pp. 79–86 *
  • Jaari, Avraham.  S. J. Agnon.  La Rassegna Mensile di Israel, seconda serie, vol. 11, no. 4/5 (Dicembre 1936–Gennaio 1937), pp. 209–218.
  • Katz, Stephen.  Reading Agnon through Agnon : creating the legend of the inspired genesis of fiction.  Shofar, vol. 14, no. 2 (Winter 1996), pp. 27–37 *
  • Kotlerman, Ber.  ״And his heart a precious violin״ : the musical layering of S. Y. Agnon׳s Yiddish story ״Toytntants״.  Jewish social studies: history, culture, society, n.s. vol. 18, no. 1 (Fall 2011), pp. 127–144.
  • Kotlerman, Ber. Romanticization and criticism in Agnon׳s Poland Stories : Polish Jewry as an archetype of a Jewish community in the Exile. In: Polin: studies in Polish Jewry, vol. 28 (2016)(Jewish writing in Poland), pp. 249–260.
  • Laor, Dan. Agnon in Germany, 1912–1924 : a chapter of a biography. AJS Review, vol. 18, no. 1 (1993), pp. 75–93.
  • Laor, Dan.  Agnon in Deutschland.  Münchner Beiträge zur jüdischen Geschichte und Kultur, Heft 1 (2009), pp. 9–32.
  • Laor, Dan. Polish history, Jewish memory: some observations on the writings of S. Y. Agnon. In: Polish and Hebrew literature and national identity / edited by Alina Molisak and Shoshana Ronen (Warsaw : Elipsa, 2010), pp. 106–111.
  • Leiter, Shmuel. The vision of the fallen house : the art of S. Y. Agnon. Midstream, vol. 13, no. 2 (1967), pp. 4–11 חזר ונדפס בתוך:   ושמואל בקוראי שמו : ספר זכרון לשמואל לייטר / בעריכת מנחם הירשמן, אוריאל סימון, שמא יהודה פרידמן, משה רוסמן (ירושלים : הפקה והפצה – מוסד ביאליק, תשע״ו), עמ׳ 39*–50*>
  • Mazor, Yair. S. Y. Agnon׳s art of composition : the befuddling turn of the compositional screw.  Hebrew annual review, vol. 10 (1986), pp. 197–208. <On ״Between two cities״ and ״Two scholars who have lived in our town״>
  • Mintz, Alan. Agnon in Jaffa : the myth of the artist as a young man.  Prooftexts, vol. 1, no. 1 (January 1981), pp. 62–83.
  • Miron, Dan. Domesticating a foreign genre : Agnon׳s transactions with the novel. Prooftexts, vol. 7, no. 1 (January 1987), pp. 1–28.
  • Nash, Stanley L. The sound of the heavens splitting open : Agnon׳s response to the Holocaust in ״The Sign״. Journal of Reform Judaism, vol. 35, no.1 (1988), pp. 59–66.
  • Nash, Stanley L. Two poles of the Yom Kippur experience in Agnon. Prooftexts, vol. 11, no. 3 (September 1991), pp. 297–302.
  • Negev, Eilat. Shmuel-Yosef Agnon: Abandoned People, lost places. In her: Close encounters with twenty Israel writers (London : Vallentine Mitchell, 2003), pp. 1–10.
  • Parfitt, Tudor.  Agnon and Germany.  In: The Great Transition : the recovery of the lost centers of Modern Hebrew Literature / edited by Glenda Abramson and Tudor Parfitt (Totowa, NJ : Rowman & Allanheld, 1985), pp. 59–71.
  • Rabinovich, Isaiah. Shmuel Yosef Agnon׳s techniques of characterization. In his Major trends in modern Hebrew fiction (Chicago & London : The University of Chicago Press, 1968), pp. 177–232.
  • Saks, Jeffrey. Buczacz by way of Newark : on literary lives at the end.  Jewish ideas daily <online>, January 10, 2013.*
  • Saks, Jeffrey. Agnon׳s shaking bridge and the the theology of culture. In: Developing a Jewish perspective on culture / edited by Yehuda Sarna (New York : The Michael Scharf Publication Trust of the Yeshiva University Press, 2014), pp. 143–167.
  • Saks, Jeffrey. A portrait of two artists at the crossroads : between Rav Kook and S. Y. Agnon.  Tradition, vol. 49, no. 2 (Summer 2016), pp. 32–52.
  • Shaked, Gershon. Portrait of the immigrant as a young neurotic. Prooftexts, vol. 7, no. 1 (January 1987), pp. 41–52 <Appeared also in his The New Tradition : essays on modern Hebrew literature (Cincinnati : Hebrew Union College Press, 2006), pp. 262–274>
  • Shaked, Gershon. Samuel Joseph Agnon und Thomas Mann : Die Erzählung als poetisches Manifest. Jüdischer Almanach 1993 des Leo Baeck Instituts / herausgegeben von Jakob Hessing (Frankfurt am Main : Jüdischer Verlag, 1992), pages 142–148.
  • Shaked, Gershon. Three Kalikes: a comparative study of Mendele, Agnon, and Bashevis. In: History and literature : new readings of Jewish texts in honor of Arnold J. Band / edited by William Cutter and David C. Jacobson (Providence : Brown Judaic Studies, 2002), pp. 241–251.
  • Shaked, Gershon. After the fall : nostalgia and the treatment of authority in the works of Kafka and Agnon, two Habsburgian writers. Partial Answers, vol. 2, no. 1 (January 2004), pp. 81–111 <also published in Kafka, Zionism, and beyond / edited by Mark H. Gelber (Tübingen: Max Niemeyer Verlag, 2004), pp. 239–257 and in His The New Tradition : essays on modern Hebrew literature (Cincinnati : Hebrew Union College Press, 2006), pp. 216–243>
  • Shapiro, Harvey.  Double-voice in S. Y. Agnon׳s ״Hanidaḥ״ : overtures to a developing discourse.  Journal of modern Jewish studies, vol. 10, no. 2 (July 2011), pp. 285–306.
  • Simon, Ernst.  Sch. J. Agnon und Gottfried Keller : ein Geburtstagbrief an Moses Calvary. Bulletin des Leo Baeck Instituts, Nr. 82 (1989), pp. 5–11.
על ״האבות והבנים״ (1941) על ״האבטובוס האחרון״ (1932)
  • ארבל, מיכל. סיפורים של אי־השגה - קריאה בסיפורים ״האבטובוס האחרון״ ו״עד עולם״ לש״י עגנון. מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך י״ד (תשנ״ג 1993), עמ׳ 293–333.
  • שמיר, זיוה. ברחובות ברזל ריקים וארוכים : עיון בסיפור ״האבטובוס האחרון״. בספרה: בדרך לבית אבא : מציאות והמצאה בסיפוריו המוזרים של ש״י עגנון (תל אביב : הוצאת ספרא בשיתוף עם הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2013), עמ׳ 102–124.
על ״אבי השור״ (1945)
  • ביק, אברהם.  עגנון ומשל נצחון ישראל על ערב : עיון ב״אבי השור״.  היום, כ״ו בחשון תש״ל, 7 בנובמבר 1969.
  • ביק, אברהם.  בין תנים לכינור.  הצופה, סופרים וספרים, י״ט בשבט תשל״ט, 16 בפברואר 1979.
  • גולצ׳ין, משה.  מעשה השור : עגנון על הטרוטופיה ושמה ׳אבי השור׳.  עי״ן גימ״ל: כתב עת לחקר יצירת עגנון <מקוון>, גל׳ ב׳ (תשע״ג 2012), עמ׳ 138–153.
  • סדן, דב.  קול דמי הנרצח : סביבי ספורו של ש״י עגנון ״אבי השור״.  הפועל הצעיר, שנה נ״ו, גל׳ 42 (ב׳ באב תשכ״ג, 23 ביולי 1963), עמ׳ 21–23.
על ״אברהם ליבוש ובניו״
  • פישלר, ברכה.  ׳נוי סוכה׳ (לשונות ׳אברהם ליבוש ובניו׳ לש״י עגנון, תרס״ו/תשי״ט). מחקרים בלשון, כרך ב-ג (תשמ״ז 1987), עמ׳ 439–451.
על ״אגדת הסופר״ (1919)
  • בר־יש״ע גרשוביץ, יהודית.  יצר, יוצר ויצירה בקדושה ובטהרה : עיון בסיפור ״אגדת הסופר״ של ש״י עגנון.  בתוך: פרשת המים : טבילה כהזדמנות לצמיחה, להיטהרות ולריפוי / עורכות - אלונה ליסיצה, דליה מרקס, מיה ליבוביץ׳, תמר דבדבני (בני ברק : הקיבוץ המאוחד : מועצת הרבנים המתקדמים בישראל, תשע״ב 2011), עמ׳ 190–194.
  • ברזל, הלל. מבוא לסיפורי ש״י עגנון. בתוך: חתני פרס ישראל : מבחר סיפורים / ערך והקדים מבואות, הלל ברזל (ירושלים : משרד החינוך והתרבות בשיתוף עם יחדיו, איחוד מוציאים לאור, תש״ל 1970), עמ׳ 59–68 <דיון בסיפורים ״אגדת הסופר״, ״הרופא וגרושתו״ ו״אל הרופא״>
  • גולן, ארנה. ״אגדת הסופר״ לש״י עגנון. ספר היובל לשמעון הלקין : במלאת לו שבעים וחמש שנה / ערכוהו בעז שכביץ ומנחם פרי (ירושלים: ראובן מס, תשל״ה 1975), עמ׳ 661–697 <חזר ונדפס בספרה:  בעבותות הביקורת : פרקים בתולדות ביקורת הספרות העברית ובסיפורי עגנון (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 2006),  עמ׳ 209–239>
  • דון־יחיא, שבתאי.  הרייני מתכבד להציג –- ר׳ שמואל־יוסף עגנון.  הצופה, ח׳ באב תרצ״ח, 5 באוגוסט 1938, עמ׳ 2, 3.
  • נצר, אסתר.  יסוד העגינות הנפשית בספורי האהבה של עגנון.  הארץ, תרבות וספרות, ט״ו באדר תשל״א, 12 במארס 1971, עמ׳
  • פנואלי, שי [ש״י פינלס].  בקפלי סיפוריו.  דבר, מוסף לשבתות ולמועדים, כרך 13, גל׳ 40 (כ״ט באב תרצ״ח, 26 באוגוסט 1938), עמ׳ 4–6.
  • פנואלי, ש״י.  במחוז הספרות והוראתה : ״אגדת הסופר״ ואגדת עגנון.  הד החינוך, כרך ל״א, גל׳ מ״ב-מ״ג (תשי״ז), עמ׳ 4–5 <כונס בהרחבה בספרו יצירתו של ש״י עגנון : מסת מחקר (תל אביב : תרבות וחינוך, 1960), עמ׳ 22–27>
  • פנחס־כהן, חוה.  פרשת תרומה : דמות האמן ביצירתו של ש״י עגנון.   בתוך: הוגים בפרשה : פרשת השבוע כהשראה ליצירה ולהגות היהודית לדורותיה / עורך, נפתלי רוטנברג (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד ; ירושלים : מכון ון ליר, 2005), עמ׳ 230–242.
  • צוויק, יהודית.  עיון ב׳אגדת הסופר׳ של ש״י עגנון.  דפים למחקר בספרות, כרך 1 (1984), עמ׳ 117–141.
  • קרויאנקר, גוסטב.  אהבה, חיים והווה.  בספרו: יצירתו של ש״י עגנון (ירושלים : מוסד ביאליק, תשנ״ב 1991), עמ׳ 134–135.
  • רמרז־ראוך, גילה.  אגדת הסופר.  משא (מצורף ל׳למרחב׳), גל׳ 47 (כ״ח בחשון תשכ״ז, 11 בנובמבר 1966), עמ׳ א, ב.
  • שטיינר, משה. פני אהבה ומיסתוריה ביצירתו של עגנון. האומה, שנה י״ח, גל׳ 59 (1979), עמ׳ 57–65; גל׳ 60 (1980), עמ׳ 177–186 <חזר ונדפס בספרו: התחיה הלאומית בספרותנו : מבחר מאמרים (תל אביב : צ׳ריקובר, 1982), עמ׳ 161–178>
  • שפירא, זושא.  צביון הלשון ב״אגדת הסופר״.  הד החינוך, אפריל 1967, עמ׳ 113.
  • שקד, גרשון.  היוצר, על ״אגדת הסופר״ לש״י עגנון.  מבואות, שנה ב׳, גל׳ 4 (16) (9 בדצמבר 1954), עמ׳ 6–8.
על ״האדונית והרוכל״ (1943) על ״האדרת״
  • אררט, רחל. ״המלבוש״ ו״האדרת״ בכמה מסיפורי עגנון ״הפנים לפנים״. בשדה חמ״ד, כרך כ״ט (1986), עמ׳ 157–170.
על ״אוירה של ביטשאטש״ (׳עיר ומלואה׳)
  • כצמן, רומן. ״גזירת השטריימיל״, ״אוירה של ביטשאטש״. בספרו נבואה קטנה : כנות ורטוריקה בעיר ומלואה לש״י עגנון (רמת־גן : אוניברסיטת בר־אילן, תשע״ד 2013), עמ׳ 362–363.
על ״אור תורה״ (1906)
  • הגורן־גרין, אברהם. רסיסי עגנון.  הפועל הצעיר, 23 ביולי 1963 (כולל: ״אור תורה״, ״האדונית והרוכל״, ״סיפור נאה של סידור תפילתי״, ״המטפחת״, ״תהילה״, ״לפי הצער השכר״)  <חזר ונדפס בספרו:  סיפורת בת־ימינו (תל אביב : אור־עם, תש״ן 1989), עמ׳ 181–194>
  • כהן, עדיאל.  נר המאיר לעצמו.  מקור ראשון, שבת, גל׳ 1012 (א׳ בטבת תשע״ז, 30 בדצמבר 2016), עמ׳ 6–7.
  • כצמן, רומן. ״אור תורה״. בספרו נבואה קטנה : כנות ורטוריקה בעיר ומלואה לש״י עגנון (רמת־גן : אוניברסיטת בר־אילן, תשע״ד 2013), עמ׳ 359–362.
על ״אורח נטה ללון״ (1938–1939)
  • אחימאיר, אב״א.  לא אורח. אלא תושב : ליובל הששים של ש״י עגנון.  המשקיף, ט״ו באב תש״ח, 20 באוגוסט 1948, עמ׳ 4 <חזר ונדפס בספרו עין הקורא : סופרים וספרים, עיתונאים ועיתונים (תל אביב : הוועד להוצאת כתבי אחימאיר, תשס״ג 2003), עמ׳ 214–217>
  • ארבל, מיכל.  המשכיות ושבר בזהות הלאומית ביצירת עגנון: אורח נטה ללון, ׳המכתב׳ ו׳הסימן׳.  בתוך: עתות של שינוי : ספרותיות יהודיות בתקופה המודרנית : קובץ מאמרים לכבודו של דן מירון / עורכים, גידי נבו, מיכל ארבל, מיכאל גלוזמן (שדה בוקר : מכון בן־גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, תשס״ח 2008), עמ׳ 173–208.
  • ארבל, מיכל.  המופת של ר׳ אמנון ממגנצא : התפתחותו של איקון תרבותי ביצירת עגנון.  בתוך:  מעשה סיפור – כרך ב׳ : מחקרים בסיפורת היהודית / עורכים אבידב ליפסקר, רלה קושלבסקי (רמת גן : אוניברסיטת בר־אילן, תשס״ט 2009), עמ׳ 325–359.
  • בנימינוב, ישראל. האהבה הטוטאלית כחולי נפשי. מקרא ועיון: כתב־עת להוראת המקצועות בתחומים של מדעי הרוח ושל מדעי החברה, גל׳ 80 (2001), עמ׳ 38–45.
  • ברגד, זאב.  שלושה מונולוגים על הציונות: עגנון, הזז, עוז.  בתוך: מגוון : מחקרים בספרות העברית ובגילוייה האמריקניים, מוגשים ליעקב קבקוב במלאות לו שבעים שנה / התקין וערך שלמה נש (לוד : מכון הברמן למחקרי ספרות, תשמ״ח 1988), עמ׳ 53–62 <על המונולוג מתוך פרק 75 ב׳אורח נטה ללון׳>
  • ברזילי, יצחק. בנתיבי ״אורח נטה ללון״ לש״י עגנון. בצרון, כרך א, חוב׳ 1–2 (332–333) (ניסן תשל״ט, אפריל 1979), עמ׳ 28–44, 45.
  • הלקין, שמעון. על אורח נטה ללון. בתוך לעגנון שי : דברים על הסופר וספריו / המביאים לבית הדפוס, דב סדן, אפרים א. אורבך (ירושלים : הועד הציבורי ליובל השבעים של ש״י עגנון), תשי״ט, עמ׳ 91–123.
  • הרסגור, מיכאל.  הקומוניסט של ש״י עגנון.  קול העם, ח׳ באלול תשי״ז, 6 בספטמבר 1957, עמ׳ 4 <על ירוחם חופשי, הקומוניסט, המופיע ברומן ״אורח נטה ללון״ לש״י עגנון>
  • ויינמן, אריה. רמיזות ומשמעותן : הערות קצרות על ״אורח נטה ללון״. הספרות, חוב׳ 26 (1978), עמ׳ 104–107 <חזר ונדפס בספרו:  אגדה ואמנות : עיונים ביצירת עגנון (ירושלים : הוצאת ראובן מס, תשמ״ב 1982), עמ׳ 15–24>
  • ויס, הלל.  בן המלך והעני – בין אפלפלד לעגנון : ״והזעם עוד לא נדם״ ו״אורח נטה ללון״. בתוך: עשרים וארבע קריאות בכתבי אהרן אפלפלד / עורכים אבידב ליפסקר ואבי שגיא (רמת־גן: הוצאת אוניברסיטת בר־אילן; ירושלים: מכון שלום הרטמן, תשע״א 2011), עמ׳ 357–380.
  • ויס, הלל.  שמונים שנה לאורח נטה ללון : בן המלך ו״האני״ – אשמה, ענווה, גאווה.  גג: כתב־עת לספרות, גל׳ 48 (ספטמבר 2019), עמ׳ 44–51.
  • זמורה, ישראל. אורח נטה ללון מאת ש״י עגנון.  מחברות לספרות, שנה ראשונה, מחברת א׳ (ינואר 1940, שבט הת״ש), עמ׳ 85.
  • חנס, נעמי.  אורח נטה ללון מאת ש״י עגנון. בתוך ספרה: פני סופרים במראה : המספר כסופר – ספרות וסופרים מודעים לעצמם ברומן בסיפורת העברית מברנר עד גרוסמן (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2003), עמ׳ 70–93.
  • כגן, צפורה.  אורח נטה ללון – בין צופן למפתח.  דפים למחקר בספרות, כרך 5–6 (תשמ״ט 1989), עמ׳ 29–42.
  • כהן, אורי ש.  שומר בית הקברות איבד את המפתח : ״אורח נטה ללון״ ותפיסת המוות ביצירתו של עגנון.  בספרו: הישרדות : תפיסת המוות בין מלחמות העולם בארץ ישראל ובאיטליה (תל־אביב : רסלינג, 2007), עמ׳ 37–85.
  • כץ, שמואל.  המקום והזמן : איתור הסיטואציה־האפית של ״אורח נטה ללון״ של ש״י עגנון. Hebrew Studies, כרך 24 (1983), עמ׳ 155–166.
  • כץ, שמואל.  הגיבור בעיני רוחו : אמנות הסיפר של עגנון באורח נטה ללון (תל־אביב : עקד, תשמ״ה 1985)
    תוכן הענינים
    על הספר:
  • כץ, שמואל. גלגולי ״מעשה המופתי״ מ״אורח נטה ללון״ ל״שירה״. ביקורת ופרשנות, חוב׳ 26 (תש״ן), עמ׳ 49–56.
  • כץ, שמואל. בן המלך כעני : למשמעות נושא האצולה ב׳אורח נטה ללון׳. חקרי עגנון : עיונים ומחקרים ביצירת ש״י עגנון, מוגש לפרופ׳ יהודה פרידלנדר / בעריכת הלל ויס והלל ברזל (רמת־גן: אוניברסיטת בר־אילן, תשנ״ד 1994), עמ׳ 295–312.
  • לאור, דן.  מסע ושברו – פולין, קיץ 1930.  חקרי עגנון : עיונים ומחקרים ביצירת ש״י עגנון, מוגש לפרופ׳ יהודה פרידלנדר / בעריכת הלל ויס והלל ברזל (רמת־גן: אוניברסיטת בר־אילן, תשנ״ד 1994), עמ׳ 261–281 <נדפס גם בספרו ש״י עגנון – היבטים חדשים (תל אביב : ספרית פועלים, תשנ״ה 1995), עמ׳ 154–174>
  • מייזליש, פנינה. מי היתה מישפחת ב״ח? הערה היסטורית לרומאן ״אורח נטה ללון״ של עגנון. ידיעות אחרונות, ה׳ באב תשמ״ד, 3 באוגוסט 1984, עמ׳ 22.
  • מייזליש, פנינה.  מי הוא הקומוניסט של עגנון.  עתון 77, גל׳ 66–67 (תשמ״ה 1985), עמ׳ 34–35.
  • מירון, דן.  על זיקתו של ש״י עגנון ב״אורח נטה ללון״ ל״בעקבות הזמן האבוד״ מאת מרסל פרוסט.
    א. האם עגנון קרא את פרוסט.   הארץ, תרבות וספרות, כ״א בתשרי תשע״ג, 7 באוקטובר 2012, עמ׳ 1, 7.
    ב. בין עגנון לפרוסט: זיכרון מאושר.  הארץ, תרבות וספרות, כ״ו בתשרי תשע״ג, 12 באוקטובר 2012, עמ׳
    ג. ספק ספקו של ריח.  הארץ, תרבות וספרות, ג׳ בחשוון תשע״ג, 19 באוקטובר 2012, עמ׳
    במלאות 75 לפרסום הרומאן של עגנון בהמשכים מעל דפי ״הארץ״
  • פלדמן, יעל ש. בין מפתח למנעול : קריאה חוזרת באירוניה עגנונית אחת. הספרות, חוב׳ 32 (1983), עמ׳ 148–154.
  • פרידלנדר, יהודה. מסכת שיבה ופרידה : מ״אורח נטה ללון״ דרך ״האש והעצים״ ל״עיר ומלואה״. הארץ, תרבות וספרות, א׳ בסיון תשל״ג, 1 ביוני 1973, עמ׳ 22.
  • צוויק, יהודית. חנוך כדמות איקונית בספרותנו. דפים למחקר בספרות, כרך 13 (2001–2002), עמ׳ 55–77 <בין היתר על חנוך של עגנון, גיבור ״אורח נטה ללון״>
  • קורצווייל, ברוך.  אורח נטה ללון. בספרו מסכת הרומאן (ירושלים ותל אביב : שוקן, תשי״ג 1953), עמ׳ 46–65 <חזר ונדפס בספרו: מסות על סיפורי ש״י עגנון (ירושלים ותל־אביב : הוצאת שוקן, תשכ״ג 1962), עמ׳ 50–68>
  • קורצווייל, ברוך.  הערות לשני פרקים מתוך סיפורי עגנון : הפתיחה ל״סיפור פשוט״ והפתיחה ל״אורח נטה ללון״.בספרו: מסות על סיפורי ש״י עגנון, הדפסה שלישית מורחבת (ירושלים ותל אביב : הוצאת שוקן, תש״ל 1970), עמ׳ 353–362.
  • קרמר, שלום. האירוניה ושורשה ב״אורח נטה ללון״. הארץ, תרבות וספרות, ט״ו באדר תשל״א, 12 במארס 1971, עמ׳ 15.
  • ראבידוביץ, שמעון [אבי־חיים].  מתוך אספקלריה מ״שובשת״.  מצודה, ספר א (כסלו תש״ד, דצמבר 1943), עמ׳ 245–248.
  • שהם, ראובן.  מוטיבים ביאליקאיים ב״אורח נטה ללון״.  עלי שיח, חוב׳ 10–11 (ניסן תשמ״א 1981), עמ׳ 129–140.
  • שהם, ראובן.  דיוקנו של אדם כיצור אשם : השתקפות רגש האשמה במקורות המקראיים, ב״בעיר ההרגה״ וב״אורח נטה ללון״.  עלי שיח, חוב׳ 25 (תשמ״ח), עמ׳ 127–135.
  • שהם, ראובן.  המספר הבלתי מהימן ב׳אורח נטה ללון׳. חקרי עגנון : עיונים ומחקרים ביצירת ש״י עגנון, מוגש לפרופ׳ יהודה פרידלנדר / בעריכת הלל ויס והלל ברזל (רמת־גן: אוניברסיטת בר־אילן, תשנ״ד 1994), עמ׳ 283–294.
  • שוחט (אביגד), ברוריה.  יום הכיפורים ב״אורח נטה ללון״.  מכלול : עיונים ביהדות, בחינוך ובמדע, כרך י״ג (תשנ״ז), עמ׳ 85–93.
  • שקד, גרשון.  בעיות מיבניות ביצירתו של עגנון.  בתוך לעגנון שי : דברים על הסופר וספריו / המביאים לבית הדפוס, דב סדן, אפרים א. אורבך (ירושלים : הועד הציבורי ליובל השבעים של ש״י עגנון), תשי״ט, עמ׳ 307–330.
  • שקד, גרשון.  אחדות וריבוי : לשאלת המיבנה של ״אורח נטה ללון״.  מאזנים, כרך כ״ב, גל׳ 5–6 (תשכ״ו 1966), עמ׳ 459–465; כרך כ״ג, גל׳ 1 (תשכ״ז 1966), עמ׳ 34–41.
  • שקד, גרשון.  המספר כסופר : לשאלת דמות המספר ב״אורח נטה ללון״ מאת ש.י. עגנון. הספרות, כרך א׳, חוב׳ 1 (אביב 1968 תשכ״ח), עמ׳ 17–35 <חזר ונדפס בספרו אמנות הסיפור של עגנון (תל אביב ומרחביה : ספרית פועלים, תשל״ג 1973), עמ׳ 228–278>
  • שקד, גרשון.  בין חלום לסיפור ביצירתו של ש״י עגנון.  מגוון דעות והשקפות בתרבות ישראל, חוברת ה׳ (תשנ״ה 1995), עמ׳ 81–103.
  • שקד, גרשון.  סופר בדברי תורה: על ׳אורח נטה ללון׳ מאת ש״י עגנון.  מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך כ׳ (תשס״ו 2006), עמ׳ 237–252.
    ״אורח נטה ללון״ הוא רומן בעל טכניקות מקוריות ומשמעויות מורכבות. הוא מעורה במקורות יהודיים, מתמודד עם תמטיקה יהודית של חורבן, גלות, גאולה ומשיח, וחושף את המתח שבין מסורת דתית לציונות, מתח האופייני לעם היהודי בעת החדשה. זאת ועוד, מכוח היחס שבין הטקסט לתשתיתו האינטרטקסטואלית הוא ממזג בין רשות היחיד לרשות הרבים. ״אורח נטה ללון״ הוא דוגמה מובהקת ליצירה מהפכנית וחתרנית, שמרבית מרכיביה שאובים מן המסורת הקנונית.
  • Cohen, Uri S. Agnon׳s modernity  : Death and modernism  in S. Y. Agnon׳s A guest for the night.  Modernism / Modernity, vol. 13, no. 4 (November 2006), pp. 657–671. *
  • Ezrahi, Sidra DeKoven. Agnon before and after.  Prooftexts, vol. 2, no. 1 (January 1982), pp. 78–94.
  • Feldman, Yael S. How does a convention mean? : a semiotic reading of Agnon׳s bilingual key-irony in A Guest for the Night. Hebrew Union College Annual, vol. 56 (1985), pp. 251–269 *
  • Feldman, Yael S. The latent and the manifest : Freudianism in A Guest for the Night  Prooftexts, vol. 7, no. 1 (January 1987), pp. 29–40.
  • Hoffman, Anne Golomb. Housing the past in Agnon׳s A Guest for the Night. Prooftexts, vol. 2, no. 3 (September 1982), pp. 265–282.
  • Katz, Stephen. Chewing on air : toward a sensory interpretation of S. Y. Agnon׳s Oreaḥ naṭa lalun.  Hebrew annual review, vol. 4 (1980), pp. 93–106 *.
  • Katz, Stephen. Evolution and development of S. Y. Agnon׳s Orēaḥ nāṭā lālûn, 1938–1939.  Hebrew annual review, vol. 11 (1987), pp. 185–205 *.
  • Wineman, Aryeh. Agnon׳s Forest : the case of Orēaḥ nāṭā lālûn.  Hebrew annual review, vol. 7 (1983), pp. 251–257.
על ״אחות״ (1910)
  • ברתנא, אורציון. גלגול נוסחאות בסיפור ׳אחות׳ לש״י עגנון. גזית, כרך כ״ט, גל׳ ט׳–י״ב (כסלו–אדר תשל״ג), עמ׳ 86–90.
  • וייס, צחי. אחות. בספרו: ׳מות השכינה׳ ביצירת ש״י עגנון : קריאה בארבעה סיפורים ובמקורותיהם (רמת גן : אוניברסיטת בר אילן, תשס״ט 2009), עמ׳ 92–116.
    •
  • ויס, הלל.  עד שיפוח היום : על התמהילים בסיפורי האהבה של עגנון בתקופת יפו (1908–1912).  ידע עם, כרך מ׳–מ״א, חוב׳ 75–76 (ניסן תשע״ה 2015), עמ׳ 33–54.
  • כצמן, רומן.  מחוות בספרות: תיהלוך קוגניטיווי וסמיוזיס תרבותי בשני מקרי מבחן: ׳אחות׳ ו׳מעגלי צדק׳ מאת ש״י עגנון. מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך כ״ב (תשס״ח 2008), עמ׳ 407–436 <המאמר מנסה לבנות דגם קוגניטיווי של תיהלוך המחוות בקריאה, דגם שישמש בסיס לשיטה לחקר המחוות הספרותיות, ובפיתוח קריאה אינטרטקסטואלית של מחוות, המבליטה את התלות של הבנתן ואף של הגדרתן בהקשר הפרשני, דרך בחינת סיפורי עגנון>
  • שחם, חיה.  המרבה בצירופים ידועים : עיון באספקט האלוזיוני של הסיפור ׳אחות׳ לש״י עגנון.  דפים למחקר בספרות, כרך 2 (תשמ״ה 1985), עמ׳ 207–222 <חזר ונדפס בספרה קרובים רחוקים : בין-טקסטואליות, מגעים ומאבקים בספרות העברית החדשה (באר שבע : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשס״ד 2004), עמ׳ 31–46, בשם ״בשבחם של צירופים ידועים״>
על ״איגרא רמה״ (׳עיר ומלואה׳)
  • כצמן, רומן. ״איגרא רמה״, ״הרב טורי זהב ושני הסבלים שהיו בביטשאטש״. בספרו נבואה קטנה : כנות ורטוריקה בעיר ומלואה לש״י עגנון (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשע״ד 2013), עמ׳ 363–369.
על ״איי, איי, איי״ (1962)
  • ורסס, שמואל.  שמואל שיַין – מספר קדם-עגנוני נשכח. בתוך:  ממרכזים למרכז : ספר נורית גוברין / ערך אבנר הולצמן (תל-אביב : מכון כץ לחקר הספרות העברית, ביה״ס למדעי היהדות ע״ש חיים רוזנברג, אוניברסיטת תל-אביב, תשס״ה 2005), עמ׳ 97–125.
על ״האיש לבוש הבדים״ (׳עיר ומלואה׳)
  • ארבל, מיכל.  המופת של ר׳ אמנון ממגנצא : התפתחותו של איקון תרבותי ביצירת עגנון.  בתוך:  מעשה סיפור – כרך ב׳ : מחקרים בסיפורת היהודית / עורכים אבידב ליפסקר, רלה קושלבסקי (רמת גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשס״ט 2009), עמ׳ 325–359.
  • כצמן, רומן. ״האיש לבוש הבדים״. בספרו נבואה קטנה : כנות ורטוריקה בעיר ומלואה לש״י עגנון (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשע״ד 2013), עמ׳ 300–310.
  • Wineman, Aryeh. Agnon׳s ״Linen man״ : Abraham and Satan in the land of ambiguity. Prooftexts, vol. 7, no. 1 (January 1987), pp. 65–72.
על ״אל הרופא״ (1932)
  • ברזל, הלל. מבוא לסיפורי ש״י עגנון. בתוך: חתני פרס ישראל : מבחר סיפורים / ערך והקדים מבואות, הלל ברזל (ירושלים : משרד החינוך והתרבות בשיתוף עם יחדיו, איחוד מוציאים לאור, תש״ל 1970), עמ׳ 59–68 <דיון בסיפורים ״אגדת הסופר״, ״הרופא וגרושתו״ ו״אל הרופא״>
  • שמיר, זיוה. נגלגל יחדיו בעדשים: עיון בסיפור ״אל הרופא״. בספרה: בדרך לבית אבא : מציאות והמצאה בסיפוריו המוזרים של ש״י עגנון (תל אביב : הוצאת ספרא בשיתוף עם הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2013), עמ׳ 125–150.
על ״אלו ואלו״ (1941) על ״אצל חמדת״ (1943) על ״האש והעצים״ (1962)
  • כץ, שרה. שלמה אבן גבירול במוקד האש והעצים לעגנון. דברי הקונגרס העולמי העשירי למדעי היהדות, חטיבה ג׳ כרך ב (1989), עמ׳ 189–196.
  • צורף, אפרים.  דמות מן ״האש והעצים״.  הצופה, י״ב באב תשכ״ג, 2 באוגוסט 1963.
  • פרידלנדר, יהודה. מסכת שיבה ופרידה : מ״אורח נטה ללון״ דרך ״האש והעצים״ ל״עיר ומלואה״. הארץ, תרבות וספרות, א׳ בסיון תשל״ג, 1 ביוני 1973, עמ׳ 22.
  • קורצווייל, ברוך.  האש והעצים : סיכום-ביניים אפי אחרי העקידה.  בספרו: מסות על סיפורי ש״י עגנון (ירושלים ותל-אביב : הוצאת שוקן, תשכ״ג 1962), עמ׳ 311–327.
על ״אתם ראיתם״ (1959)
  • צימרמן, עקיבא. ״אתם ראיתם״. מהות: כתב-עת ליצירה יהודית, כרך ט״ז (1995), עמ׳ 108–109.
על ״האתרוג״ (1947)
על ״אתרוגו של אותו צדיק״ (1948)
  • אורון, מיכל. האישה כמספרת בסיפור החסידי : תכסיס ספרותי או שימורה של מסורת? עיון בסיפורו של ש״י עגנון ׳אתרוגו של אותו צדיק׳. בתוך: מוילנה לירושלים : מחקרים בתולדותיהם ובתרבותם של יהודי מזרח אירופה מוגשים לפרופ׳ שמואל ורסס / בעריכת דוד אסף, ישראל ברטל, אבנר הולצמן, חוה טורניאנסקי, שמואל פיינר, יהודה פרידלנדר (ירושלים : תשס״ב), עמ׳ 513–530.

על ״באוהל ביתי״ (1953)

על ״באר השוק״ (׳עיר ומלואה׳)
  • כצמן, רומן. ״באר השוק״. בספרו נבואה קטנה : כנות ורטוריקה בעיר ומלואה לש״י עגנון (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשע״ד 2013), עמ׳ 396–398.
על ״בארה של מרים״ (1909)
  • ויס, הלל.  ״בארה של מרים״ – הטקסט המואר.  ידע עם : במה לפולקלור יהודי, כרך ל״ו–ל״ז, מס׳ 71–72 (תשע״א 2011), עמ׳ 7–23.
  • ויס, הלל.  עד שיפוח היום : על התמהילים בסיפורי האהבה של עגנון בתקופת יפו (1908–1912).  ידע עם, כרך מ׳–מ״א, חוב׳ 75–76 (ניסן תשע״ה 2015), עמ׳ 33–54.
  • שקד, גרשון.  באר וגלגוליה.  ירושלים: שנתון לדברי ספרות ואמנות, כרך ה–ו (ירושלים : אגודת הסופרים העברים, סניף ירושלים, תשל״ב 1971), עמ׳ 73–87.
על ״בדמי ימיה״ (1923)
  • אברהם, יוסף.   ׳כאבן הייתי ללא תנועה׳ : תובנות בנובלה  בדמי ימיה לש״י עגנון.  הדור: השנתון העברי של אמריקה, תשע״ג 2012, עמ׳ 87–91.
  • בהט, יעקב.  ״בדמי ימיה״.  משא (מצורף ל׳למרחב׳), 20 ביוני 1958 ו-27 ביוני 1958 <חזר ונדפס בספרו ש״י עגנון וח׳ הזז : עיוני מקרא (חיפה : הוצאת ספרים יובל תשכ״ב), עמ׳ 29–49>
  • בן-דב, ניצה.  חלום כמציאות ב״בדמי ימיה״ : הדמות שמאחורי הקלעים.  חקרי עגנון : עיונים ומחקרים ביצירת ש״י עגנון, מוגש לפרופ׳ יהודה פרידלנדר / בעריכת הלל ויס והלל ברזל (רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ״ד), עמ׳ 215–236.
  • בן-דב, ניצה. חלומה של תרצה מינץ-מזל.  בספרה אהבות לא מאושרות : תסכול ארוטי, אמנות ומוות ביצירת עגנון (תל-אביב: עם עובד, תשנ״ז 1997), עמ’ 125–162.
  • בן-דב, ניצה. מעיוורון להתפכחות.  בספרה אהבות לא מאושרות : תסכול ארוטי, אמנות ומוות ביצירת עגנון (תל-אביב: עם עובד, תשנ״ז 1997), עמ’ 163–195.
  • בן-דב, ניצה. בצל סלעי בראשית.  בספרה אהבות לא מאושרות : תסכול ארוטי, אמנות ומוות ביצירת עגנון (תל-אביב: עם עובד, תשנ״ז 1997), עמ’ 329–333.
  • בן-דב, ניצה. חיקוי בתוך חיקוי בנובלה ״בדמי ימיה״ לעגנון. ביקורת ופרשנות, חוב׳ 35–36 (תשס״ב), עמ׳ 185–205.
  • בן-דב, ניצה. “כלו זכרונות תרצה”: “בדמי ימיה – אולי סיום פמיניסטי”. בספרה: והיא תהילתֶךָ : עיונים ביצירות ש״י עגנון, א״ב יהושע ועמוס עוז (ירושלים ותל-אביב: שוקן, תשס״ז 2006), עמ’ 47–71.
  • בנד, אברהם.  המספר הבלתי מהימן ב׳מיכאל שלי׳ וב׳בדמי ימיה׳.  הספרות, גל׳ 3 (1) (1971/1972), עמ׳ 30–34 <מחבר המאמר בוחן על סמך כמה מאבחנותיו של ויין בות׳ בעניין המספר המהימן והמספר הבלתי מהימן, שתי יצירות שיש בהן כמה צדדים צורניים שווים: ׳מיכאל שלי׳ מאת עמוס עוז ו׳בדמי ימיה׳ מאת ש״י עגנון. כל אחת משתי היצירות האלה מוגשת כזכרונותיה של אשה צעירה והרה, שהיחסים בינה לבין בעלה תופסים מקום מרכזי בהרהוריה. משום שהיחס בין המחבר למספר הוא מאבני היסוד של הרטוריקה של הסיפורת לפי בות׳, ומשום שיחס זה הוא הקונוונציה הספרותית השלטת ביצירות אלו בבחינת גורם מעצב, כדאי לבדוק אותן לפי אבחנותיו של בות׳ ואת האבחנות לפיהן>
  • גינזבורג, רות.  ״בדמי ימיה מתה תרצה״ או: ״יפה את רעיתי כתרצה נאוה כירושלים אימה כנדגלות״.  דפים למחקר בספרות, כרך 8 (תשנ״ב 1992), עמ׳ 285–300.
  • הלחמי, משה. האם עקביה מזל היה אביה האמיתי של תרצה?  אפיריון, גל׳ 42 (1996), עמ׳ 29–35.
  • ויס, הלל.  ׳בדמי ימיה׳ : הערות נוספות.  ספר יצחק בקון : פרקי ספרות ומחקר / ערך אהרן קומם (באר-שבע : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשנ״ב 1992), עמ׳ 253–264.
  • חֹשֶן, דליה.  מדרש בלשון לא מדרשית : על שתי נובלות לש״י עגנון.  בשדה חמ״ד, כרך 46, גל׳ 1 (2003), עמ׳ 103–115; כרך 47, גל׳ 1 (2004), עמ׳ 99–112.
  • סלע-לבבי, שירלי. ׳המכתב הגנוב׳ של תרצה – הזדהות וחזרה ב׳בדמי ימיה׳ של עגנון.   מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך כ״ג (תש״ע 2009), עמ׳ 255–272.
  • פנואלי, ש״י.  ״בדמי ימיה״.  הד החינוך, כרך ל״א, גל׳ מ״ו–מ״ז (תשי״ז), עמ׳ 11–13 <כונס בספרו: יצירתו של ש״י עגנון : מסת מחקר (תל אביב : תרבות וחינוך, 1960), עמ׳ 34–40>
  • צמח, עדי.  בכפל דמות: על ״בדמי ימיה״ לש״י עגנון.  מאזנים, כרך ס״ב, גל׳ 7–8 (חשון–כסלו תשמ״ט, אוקטובר–נובמבר 1988), עמ׳ 43–49 * <חזר ונדפס בספרו  קריאה תמה : בספרות עברית בת המאה העשרים (ירושלים : מוסד ביאליק, תש״ן 1990), עמ׳ 11–24> <נוסח ראשון נדפס ב׳מבואות׳ בשנת 1954>
  • קורן-מיימון, יאיר.  ׳על אשר אמצא מרגוע בכתבי׳ – כתיבת סיפור חיים כתהליך טיפולי בנובלה ׳בדמי ימיה׳.  בספרו: יחסי מטפלים-מטופלים ביצירותיו של ש״י עגנון (תל אביב : רסלינג, 2015), עמ׳ 137–160.
  • קרויאנקר, גוסטב.  אהבה, חיים והווה.  בספרו: יצירתו של ש״י עגנון (ירושלים : מוסד ביאליק, תשנ״ב 1991), עמ׳ 138–140.
  • שביד, אלי.  בדרך תשובה : ״בדמי ימיה״ מאת ש״י עגנון.  בספרו: שלוש אשמורות (תל-אביב : עם עובד, תשכ״ד 1964), עמ׳  62–70.
  • Ben-Dov, Nitza. The old woman – benign mentor or evil genius? In her:  Agnon’s Art of Indirection : uncovering latent content in the fiction of S.Y. Agnon (Leiden : E.J. Brill, 1993), pp. 107–133.
  • Ben-Dov, Nitza. The web of Biblical allusion. In her:  Agnon’s Art of Indirection : uncovering latent content in the fiction of S.Y. Agnon (Leiden : E.J. Brill, 1993), pp. 135–149.
  • Halevi-Wise, Yael.  Reading Agnon׳s In the Prime of Her Life in light of Freud׳s Dora.  Jewish quarterly review, vol. 98, no. 1 (Winter 2008), pp. 29–40.
  • Sokoloff, Naomi B. Narrative Ventriloquism and Muted Feminine Voice: Agnon׳s In the Prime of Her Life.  Prooftexts, vol. 9, no. 2 (May 1989), pp. 115–137.
על ״בדרך״ (1944) על ״בוטשאטש״ (׳עיר ומלואה׳)
  • כצמן, רומן. ״בוטשאטש״. בספרו נבואה קטנה : כנות ורטוריקה בעיר ומלואה לש״י עגנון (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשע״ד 2013), עמ׳ 266–268.
על ״בור מים״ (עיר ומלואה)
  • כצמן, רומן. ״בור מים״. בספרו נבואה קטנה : כנות ורטוריקה בעיר ומלואה לש״י עגנון (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשע״ד 2013), עמ׳ 424–426.
על ״בחנותו של מר לובלין״ (1938) על ״בין שתי ערים״
  • Mazor, Yair. S. Y. Agnon׳s art of composition : the befuddling turn of the compositional screw.  Hebrew annual review, vol. 10 (1986), pp. 197–208. <On ״Between two cities״ and ״Two scholars who have lived in our town״>
על ״ביער ובעיר״ (1938) על ״בית הכנסת הגדול״ (׳עיר ומלואה׳)
  • כצמן, רומן. ״בית הכנסת הגדול״. בספרו נבואה קטנה : כנות ורטוריקה בעיר ומלואה לש״י עגנון (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשע״ד 2013), עמ׳ 273–275.
על ״בית המדרש החדש״ (עיר ומלואה)
  • כצמן, רומן. ״בית המדרש החדש״. בספרו נבואה קטנה : כנות ורטוריקה בעיר ומלואה לש״י עגנון (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשע״ד 2013), עמ׳ 289–292.
על ״בית המועצות הגדול״ (עיר ומלואה)
  • ויינמן, אריה. האמנות כגלות וגאולה (״בית המועצות הגדול״)  בספרו: אגדה ואמנות : עיונים ביצירת עגנון (ירושלים : הוצאת ראובן מס, תשמ״ב 1982), עמ׳ 50–57.
  • כצמן, רומן. ״בית המועצות הגדול״. בספרו נבואה קטנה : כנות ורטוריקה בעיר ומלואה לש״י עגנון (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשע״ד 2013), עמ׳ 398–401.
על ״בית המועצות הקטן״ (עיר ומלואה)
  • כצמן, רומן. ״בית המועצות הקטן״. בספרו נבואה קטנה : כנות ורטוריקה בעיר ומלואה לש״י עגנון (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשע״ד 2013), עמ׳ 409–416.
על ״בלבב ימים״ (1934)
  • ארבל, מיכל.  שירת הים : על ״שבועת אמונים״ ו״בלבב ימים״. אות: כתב עת לספרות ולתיאוריה, גל׳ 6 (סתיו 2016), עמ׳ 215–255 *
  • ברזל, הלל.  מכשול ותיקון, ״בלבב ימים״.   בספרו:  המאה החצויה: ממודרניזם לפוסט-מודרניזם, כרך ראשון (בני ברק : ספרית פועלים, תשע״א 2011), עמ׳ 406–416>
  • הגורן-גרין, אברהם. ״בלבב ימים״.  בספרו:  סיפורת בת-ימינו (תל אביב : אור-עם, תש״ן 1989), עמ׳ 199–203.
  • כץ, שרה. שירי המסע בים לא״י של ריה״ל והשפעתם על ״בלבב ימים״ של עגנון. ירושלים: מאסף לדברי ספרות, כרך 22 (2005), עמ׳ 24–33 <המחברת גורסת שסיפורו של עגנון ״בלבב ימים״ הושפע מצרור שירי הים והכיסופים לציון של יהודה הלוי, ומראה כי דמות גיבורו של עגנון – חנניה, מהווה מעין בבואה ספרותית בדיונית של יהודה הלוי, המשורר הקדום, כפי שנצטייר בדמיונו של עגנון>
  • לנדאו, דב.  הערות פרשניות לסיפור ״בלבב ימים״ לש״י עגנון.  מעלות: בטאון ארגון מורי בתיה״ס העל-יסודיים, כרך ו׳, גל׳ 2 (תשל״ה 1975), עמ׳ 4–22.
  • נגאל, גדליה. בלבב ימים. בתוך: ש״י עגנון ומקורותיו החסידיים : עיון בארבעה מסיפוריו (רמת גן : מכון קורצוויל, אוניברסיטת בר-אילן, תשמ״ג 1983), בעיקר עמ׳ 16–18.
  • נריה.  בלבב ימים : ליובלו של ש״י עגנון.  הצופה, ט״ו באב תרצ״ח, 12 באוגוסט 1938, עמ׳ 6.
  • צורף, אפרים. שירת הדרך.  בספרו  ש״י עגנון: האיש ויצירתו (תל אביב : הוצאת ״ניב״, תשי״ח 1957), עמ׳ 72 וכו׳, 150 וכו׳
  • קרויאנקר, גוסטב.  עולם האגדה.  בספרו: יצירתו של ש״י עגנון (ירושלים : מוסד ביאליק, תשנ״ב 1991), עמ׳ 125–130.
  • שמיר, זיוה. אגדת האיש הפלאי : מיהו חנניה – גיבור הנובלה  בלבב ימים? בספרה: בדרך לבית אבא : מציאות והמצאה בסיפוריו המוזרים של ש״י עגנון (תל אביב : הוצאת ספרא בשיתוף עם הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2013), עמ׳ 196–233.
על ״בלתי לה׳ לבדו״ (1962?)
  • ויינמן, אריה. מציאות מול מציאות.  בספרו: אגדה ואמנות : עיונים ביצירת עגנון (ירושלים : הוצאת ראובן מס, תשמ״ב 1982), עמ׳ 100–105.
  • שנהר, עליזה.  ׳בלתי לה׳ לבדו׳ לש״י עגנון.  דפים למחקר בספרות, כרך 3 (תשמ״ו 1986), עמ׳ 117–136 <חזר ונדפס בספרה: הפנים לפנים : תשתיות בסיפורי עגנון (תל אביב : פפירוס, תש״ן 1989), עמ׳ 79–107>
על ״במצולות״ (1917) 
  • בן-דב, ניצה.  הסיפור ״במצולות״ כפרדיגמה ליחסי יהודים פולנים.  עי״ן גימ״ל: כתב עת לחקר יצירת עגנון <מקוון>, גל׳ ב׳ (תשע״ג 2012), עמ׳ 40–45.
  • ויס, הלל, בוריס קוטלרמן, אברהם יוסף.  ייחודו ומקומו של הסיפור ״במצולות״ במחזור אגדות פולין של עגנון.  בתוך:  מעשה סיפור – כרך ב׳ : מחקרים בסיפורת היהודית / עורכים אבידב ליפסקר, רלה קושלבסקי (רמת גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשס״ט 2009), עמ׳ 295–324.
  • פרוכטמן, דב. ״במצולות״ לש״י עגנון. טורים לחינוך ולהוראה, גל׳ ז׳ (אדר א׳ תשל״ח, מארס 1978), עמ׳ 52–55.
על ״בנים אשר נולדו להם״ (עיר ומלואה)
  • כצמן, רומן. ״משקיעה לזריחה״, ״בנים אשר נולדו להם״. בספרו נבואה קטנה : כנות ורטוריקה בעיר ומלואה לש״י עגנון (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשע״ד 2013), עמ׳ 332–337.
על ״בנערינו ובזקנינו״ (1920) על ״בסוד ישרים״ (1921)
על ״בעל הריחיים והטוחן״ על ״ברכת הלבנה״ (׳עיר ומלואה׳)
  • כצמן, רומן. ״ברכת הלבנה״. בספרו נבואה קטנה : כנות ורטוריקה בעיר ומלואה לש״י עגנון (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשע״ד 2013), עמ׳ 394–396.
על ״בשובה ונחת״ (1935)
על ״בשעה אחת״ (1955) על ״הגבאים״ (׳עיר ומלואה׳)
  • כצמן, רומן. ״הגבאים. ר׳ צבי מגזע צבי״. בספרו נבואה קטנה : כנות ורטוריקה בעיר ומלואה לש״י עגנון (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשע״ד 2013), עמ׳ 315–320.
  • כצמן, רומן. ״ר׳ משה אהרן מוכר מי דבש״. בספרו נבואה קטנה : כנות ורטוריקה בעיר ומלואה לש״י עגנון (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשע״ד 2013), עמ׳ 320–324.
  • כצמן, רומן. ״הסוחר ר׳ דוד שלמה״. בספרו נבואה קטנה : כנות ורטוריקה בעיר ומלואה לש״י עגנון (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשע״ד 2013), עמ׳ 325–331.
  • כצמן, רומן. ״ר׳ שלום בעל התלתלים״. בספרו נבואה קטנה : כנות ורטוריקה בעיר ומלואה לש״י עגנון (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשע״ד 2013), עמ׳ 331–332.
  • Fuchs, Esther.  Ironic characterization in the works of S. Y. Agnon.  AJS Review, vol. 7–8 (1982–1983), pp. 101–128.
על ״גבעת החול״ (1911) על ״גבריאלה״
  • ברזל, הלל. קנאה על סוף תהום: ״גבריאלה״, ״הרופא וגרושתו״, ״פנים אחרות״ לש״י עגנון. עלי שיח, חוב׳ 34 (1994), עמ׳ 33–41.
על ״גזירת השטריימיל״ (׳עיר ומלואה׳)
  • כצמן, רומן. ״גזירת השטריימיל״, ״אוירה של ביטשאטש״. בספרו נבואה קטנה : כנות ורטוריקה בעיר ומלואה לש״י עגנון (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשע״ד 2013), עמ׳ 362–363.
על ״גשם״
  • פרוכטמן, דב. ראשית היהודים בפולין בסיפורי ש״י עגנון.  טורים לחינוך ולהוראה, גל׳ ג׳ (אדר ב׳ תשל״ו, מארס 1976), עמ׳ 39–43 <על הסיפורים ״קדומות״, ״משומרים לבוקר״ ו״גשם״ מתוך מחזור סיפורי פולין בכרך ״אלו ואלו״>
על ״דברים שכיסויים יפה מגילויים״ (׳עיר ומלואה׳)
  • כצמן, רומן. ״דברים שכיסויים יפה מגילויים״. בספרו נבואה קטנה : כנות ורטוריקה בעיר ומלואה לש״י עגנון (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשע״ד 2013), עמ׳ 377–383.
על ״הדום וכסא״ (1958)
  • הולנדר, אורי. ש״י עגנון ומלאכו: ...בין ״הדום וכסא״ של עגנון למלאך ההיסטוריה של ולטר בנימין. הארץ, תרבות וספרות, ט׳ בתשרי תשס״ה, 24 בספטמבר 2004, עמ׳ ה1, ה6.
  • ויס, הלל.  הדום וכיסא.  מאזנים, כרך מ״ח, גל׳ 1 (כסלו תשל״ט, דצמבר 1978), עמ׳ 35–41.*
  • ויס, הלל.  הקהילה הנפלאה בפרשה שנייה של הסיפור ״הדום וכסא״.  בקורת ופרשנות: כתב-עת למחקר ספרות עם-ישראל, חוב׳ 13–14 (סיון תשל״ט, יוני 1979), עמ׳ 169–215.
  • ויס, הלל.  קול הנשמה : חקר ״הדום וכסא״ ספר דברי הימים לש״י עגנון (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשמ״ה 1985)
  • טוכנר, משולם.  פשר ״הדום וכסא״.  בספרו פשר עגנון (רמת גן : הוצאת אגודת הסופרים בישראל ליד הוצאת מסדה, תשכ״ח 1968), עמ׳ 153–167.
    •
על ״הכנסת כלה״ (1920) על ״הפקר״ (1945)
  • הלחמי, משה.  על ענייני שבתי צבי וענייני ציונות ומה שביניהם בסיפורים ״מעגלי צדק״ ו״הפקר״ לעגנון.  מראה, גל׳ 4 (תשרי תש״ע, סתיו 2009), עמ׳ 113–119.
  • שקד, גרשון.  גלוי וסמוי בסיפור הלא-ריאליסטי – ״הפקר״ ו״המלבוש״ לש״י עגנון ושאלת המתודולוגיה של פירוש הסיפור הלא-ריאליסטי.  הספרות, כרך 3, חוב׳ 2 (1971/1972), עמ׳ 255–280.
על ״והיה העקוב למישור״ (1912) על ״ולא נכשל״
על ״חבית של רבי יוחנן״
  • ויס, הלל.  על דעת המקום : ״חבית של רבי יוחנן״ לש״י עגנון.  ידע עם : במה לפולקלור יהודי, כרך ל״ד–ל״ה, מס׳ 69–70 (תש״ע 2009), עמ׳ 45–62 <חזר ונדפס בתוך: מאורות ליהודה : פרקי הגות וחינוך – מנחות ידידות והוקרה לכבוד הרב ד״ר יהודה פליקס / עורך – משה רחימי (אלקנה : מכללת אורות ישראל, תשע״ב), עמ׳ 59–82>
על ״זכות אבות״ על ״חופת דודים״ (נקרא קודם ״החופה השחורה״) (1913) על ״חוש הריח״ (1937)
  • Mintz, Alan.  The Sense of Smell.  in: Reading Hebrew literature : critical discussions of six modern texts / Alan Mintz, editor (Hanover and London : Brandeis University Press, 2003), pp. 126-134.
  • Roskies, David G.  The Sense of Smell.  in: Reading Hebrew literature : critical discussions of six modern texts / Alan Mintz, editor (Hanover and London : Brandeis University Press, 2003), pp. 118-125.
  • Sokoloff, Naomi.  The Sense of Smell.  in: Reading Hebrew literature : critical discussions of six modern texts / Alan Mintz, editor (Hanover and London : Brandeis University Press, 2003), pp. 109-117.
על ״החזנים״ (עיר ומלואה) על ״החזנים, המשך״ (׳עיר ומלואה׳)
  • כצמן, רומן. ״החזנים (המשך)״. בספרו נבואה קטנה : כנות ורטוריקה בעיר ומלואה לש״י עגנון (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשע״ד 2013), עמ׳ 310–315.
על ״חילוף צרה בצרה״ (׳עיר ומלואה׳)
  • כצמן, רומן. ״חילוף צרה בצרה״. בספרו נבואה קטנה : כנות ורטוריקה בעיר ומלואה לש״י עגנון (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשע״ד 2013), עמ׳ 271–273.
על ״חלומו של יעקב נחום״ (1907) (תרע״ג) (מאוחר יותר נקרא הסיפור ״יתום ואלמנה״)
על ״חנוכת בית הכנסת״ (׳עיר ומלואה׳)
  • כצמן, רומן. ״חנוכת בית הכנסת״. בספרו נבואה קטנה : כנות ורטוריקה בעיר ומלואה לש״י עגנון (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשע״ד 2013), עמ׳ 275–277.
על ״טלית אחרת״ על ״ידידות״ (1932)
  • חנוך, אסתר.  החלום כטכניקה סיפורית ב״ידידות״ לש״י עגנון.  הדור: השנתון העברי של אמריקה (תשע״ה 2015), עמ׳ 90–99.
  • קרויאנקר, גוסטב.  מסדנתו של הסופר.  בספרו: יצירתו של ש״י עגנון (ירושלים : מוסד ביאליק, תשנ״ב 1991), עמ׳ 151–153.
  • שמיר, זיוה. בתשובתי : עיון בסיפור ״ידידות״.  בספרה: בדרך לבית אבא : מציאות והמצאה בסיפוריו המוזרים של ש״י עגנון (תל אביב : הוצאת ספרא בשיתוף עם הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2013), עמ׳ 183–195.
על ״ימים נוראים״ (1938) על  ״יעקילי״ על ״הירחמיאלים״ (עיר ומלואה)
  • כצמן, רומן. ״הירחמיאלים״. בספרו נבואה קטנה : כנות ורטוריקה בעיר ומלואה לש״י עגנון (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשע״ד 2013), עמ׳ 341–346.
  • כצמן, רומן. ״הירחמיאלים. סיפור שני״. בספרו נבואה קטנה : כנות ורטוריקה בעיר ומלואה לש״י עגנון (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשע״ד 2013), עמ׳ 346–359.
על ״יתום ואלמנה״ (1920)  ראה גם: ״חלומו של יעקב נחום״
  • ארבל, מיכל.  המופת של ר׳ אמנון ממגנצא : התפתחותו של איקון תרבותי ביצירת עגנון.  בתוך:  מעשה סיפור - כרך ב׳ : מחקרים בסיפורת היהודית / עורכים אבידב ליפסקר, רלה קושלבסקי (רמת גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשס״ט 2009), עמ׳ 325–359.
  • ויינמן, אריה.  הטיפול במוטיבים סיפוריים מתוך ״ספר חסידים״ ביצירת עגנון.  בספרו: אגדה ואמנות : עיונים ביצירת עגנון (ירושלים : הוצאת ראובן מס, תשמ״ב 1982), עמ׳ 7–14.
  • Wineman, Aryeh. Agnon׳s use of narrative-motifs from Sep̲er Ḥasidim. Hebrew annual review, vol. 3 (1979), pages 175-182.
על ״כומר לישמעאלים״ (עיר ומלואה)
  • כצמן, רומן. ״כומר לישמעאלים״. בספרו נבואה קטנה : כנות ורטוריקה בעיר ומלואה לש״י עגנון (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשע״ד 2013), עמ׳ 337–340.
על ״כיסוי הדם״
  • בן-דב, ניצה. ״מן הנאצים? לא כי מידיהם של יהודים״ : המלחמה כמילכוד עצמי ביצירת עגנון. בתוך: ספרות וחברה בתרבות העברית החדשה : מאמרים מוגשים לגרשון שקד / עורכים - יהודית בר-אל, יגאל שוורץ ותמר ס. הס (בני-ברק: הקיבוץ המאוחד ; ירושלים : כתר, 2000), עמ׳ 155–164.
  • בן-דב, ניצה. ״בשבעה עשר בתמוז במרתפה של גיטלי פרומטשיס״ : ״כיסוי הדם״ ונשים במלחמה ושלום.  בספרה:  והיא תהילתך : עיונים ביצירות ש״י עגנון, א״ב יהושע ועמוס עוז (ירושלים ותל אביב : שוקן, תשס״ז 2006), עמ׳ 93–110.
  • ויס, הלל.  פירוש לסיפור  ״כיסוי הדם״ לש״י עגנון.  בקורת ופרשנות, חוב׳ 9–10 (תשרי תשל״ז, אוקטובר 1976), עמ׳ 117–159.
  • ויס, הלל.  מקורות יהודיים ותיפקודם בסיפור ״כיסוי הדם״ לש״י עגנון. ‬‫ ידע-עם, שנה כ׳, חוב׳ 47–48 (תשמ״א), עמ׳  29–40. ‬
  • קדרי, מנחם צבי.  לניתוח סגנונו של הדו-שיח ב״כיסוי הדם״ לש״י עגנון. בתוך: עיונים בבלשנות ובסמיוטיקה : קובץ מאמרים לזכרו של מרדכי בן-אשר ז״ל / העורכים – לורנס דייויס, אליקים וינברג, אברהם סולומוניק (ירושלים : משרד החינוך והתרבות, המחלקה לחינוך מבוגרים ; חיפה : אוניברסיטת חיפה, הפקולטה למדעי הרוח, תשמ״א), עמ׳ 152–170.
  • שקד, גרשון.  ״כיסוי הדם״ כצוואתו החברתית של ש״י עגנון.  מאזנים, כרך מ״ה, גל׳ 1 (סיון תשל״ז, יוני 1977), עמ׳ 3–11.
    •
  • Ezrahi, Sidra DeKoven. Agnon before and after.  Prooftexts, vol. 2, no. 1 (January 1982), pp. 78-94.
על ״כנגן המנגן״
  • בר-אדון, אהרן. ״כנגן המנגן״ כמקור לחקר לשון וחברה בתקופת בעלייה השנייה : ספרות יפה כאספקלריה ליחסי חברה ולשון.  קובץ עגנון / בעריכת אמונה ירון, רפאל וייזר, דן לאור, ראובן מירקין (ירושלים :  הוצאת ספרים ע״ש י״ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשנ״ד 1994), עמ׳ 261–285.
על ״כנף רננים״ (1929)
  • כנף רננים : מספורי יעקב שמשון בעל עגלה.  מאזנים, שנה ראשונה, גל׳ ט״ז (כ״ז בסיון תרפ״ט, 5 ביולי 1929), עמ׳ 6–8.
על ״כסא של אליהו״ (עיר ומלואה)
  • כצמן, רומן. ״כסא של אליהו״. בספרו נבואה קטנה : כנות ורטוריקה בעיר ומלואה לש״י עגנון (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשע״ד 2013), עמ׳ 279–280.
על ״הלב והעיניים״ על ״לבב אנוש״ (1924)
  • ויינמן, אריה. תחנות ב״יצירה החסידית״ של עגנון.  בספרו: אגדה ואמנות : עיונים ביצירת עגנון (ירושלים : הוצאת ראובן מס, תשמ״ב 1982), עמ׳ 81–94.
על ״לבית אבא״ (1941)
  • שמיר, זיוה. עב קטנה אחת: עיון בסיפור ״לבית אבא״.  בספרה: בדרך לבית אבא : מציאות והמצאה בסיפוריו המוזרים של ש״י עגנון (תל אביב : הוצאת ספרא בשיתוף עם הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2013), עמ׳ 82–101.
לדתו של יעקב שמשון בעל העגלה (1929) על ״לומדי בית מדרשנו הישן״ (עיר ומלואה)
  • כצמן, רומן. ״לומדי בית מדרשנו הישן״. בספרו נבואה קטנה : כנות ורטוריקה בעיר ומלואה לש״י עגנון (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשע״ד 2013), עמ׳ 340–341.
על ״לילה מן הלילות״ (1951) על ״לילות״ (1913)
  • ברזל, הלל. סיפורי אהבה מטאריאליסטיים של ש״י עגנון : עיון משווה: ״עגונות״, ״עידו ועינם״, ״לילות״ ו״שבועת אמונים״. גזית, כרך ל׳, חוב׳ א–ד (תשל״ג), עמ׳ 9–16 <חזר ונדפס בספרו: סיפורי אהבה של שמואל יוסף עגנון : עיוני מחקר (רמת גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשל״ה 1975), עמ׳ 72–124 ובספרו:  המאה החצויה: ממודרניזם לפוסט-מודרניזם, כרך ראשון (בני ברק : ספרית פועלים, תשע״א 2011), עמ׳ 223–249>
  • ויס, הלל.  עד שיפוח היום : על התמהילים בסיפורי האהבה של עגנון בתקופת יפו (1908–1912).  ידע עם, כרך מ׳-מ״א, חוב׳ 75–76 (ניסן תשע״ה 2015), עמ׳ 33–54.
  • כצמן, רומן.  מחול המיתוסים : מיתופואסיס ואתיקה נרטיבית : ״מחולת המוות״ ו״לילות״ מאת ש״י עגנון.  בתוך: מעשה סיפור : מחקרים בסיפורת היהודית מוגשים ליואב אלשטיין / עורכים, אבידב ליפסקר, רלה קושלבסקי (רמת גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשס״ו 2006), עמ׳ 431–445.
על ״לפי הצער השכר״ (1947) על ״לפנים מן החומה״ על ״מאויב לאוהב״ (1941)
  • חֹשֶן, דליה.  ״מאויב לאוהב״ לש״י עגנון : אגדת המקדש והשטן.  מראה: כתב עת לספרות, אמנות והגות יהודית, גל׳ 2 (סתיו תשס״ח, 2007), עמ׳ 109–127; גל׳ 4 (תשרי תש״ע, סתיו 2009), עמ׳ 64–77; גל׳ 6 (2011), עמ׳ 49–62.
  • שקד, מלכה.  עיונים בסיפורי ש״י עגנון : ׳מאויב לאוהב׳, ׳גילוי אליהו׳, ׳מה גרם לו לבעש״ט שנתפרסם בעולם׳ (ירושלים : משרד החינוך והתרבות, המרכז לתכניות לימודים, תשל״ה 1975) <ספר לתלמיד ומדריך למורה>
  • Almagor, Dan. S. Y. Agnon’s “From foe to friend”: Agnon between Berit Shalom and Berit Yosef Trumpeldor. In: History and literature : new readings of Jewish texts in honor of Arnold J. Band / edited by William Cutter and David C. Jacobson (Providence : Brown Judaic Studies, 2002), pp. 91-106.
על ״המבקשים להם רב, או, ברוח המושל״ (1939)
  • ויינמן, אריה. הצדיק הנסתר : גלגולי מוטיב אגדי בסיפורי עגנון. בספרו: אגדה ואמנות : עיונים ביצירת עגנון (ירושלים : הוצאת ראובן מס, תשמ״ב 1982), עמ׳ 58–67.
  • כצמן, רומן. כותש גריסין - ההיסטוריה החלופית של ש״י עגנון.  דפים למחקר בספרות, כרך 19 (תשע״ד 2014), עמ׳ 7–43.
על ״מדירה לדירה״ (1939)
על ״מזל דגים״
  • חרותי כץ, שרה. בכל רמ״ח קולותיו. על המשמר, כ״א בתשרי תשנ״ג, 18 באוקטובר 1992, עמ׳ 18 <סיפורי שמואל יוסף עגנון, ״המלבוש״ ו״מזל דגים״, מפי שלמה ניצן>
  • מישייקר, דן.   לא על האדם לבדו : עיון אקולוגי בסיפור ״מזל דגים״ מאת ש״י עגנון.  עי״ן גימ״ל: כתב עת לחקר יצירת עגנון <מקוון>, גל׳ א׳ (תשע״א 2011), עמ׳ 94–122.
  • פרידלנדר, יהודה.  המארג הסאטירי בעיר ומלואה לעגנון : הערות לסיפורים ׳הצפרדעים׳ ו׳מזל דגים׳.  הארץ, תרבות וספרות, כ״ט באלול  תשל״ג, 26 בספטמבר 1973 <נדפס  שנית, בשינויים קלים, בשמואל יוסף עגנון : מבחר מאמרים על  יצירתו (תל אביב : עם עובד וקרן תל-אביב לספרות ולאמנות, תשמ״ב),  עמ׳ 392–401; נוסח מורחב נדפס בספרו בין הלכה להשכלה : מקומן של סוגיות הלכתיות במרקם סוגות ספרותיות (רמת גן : הוצאה אוניברסיטת בר-אילן, תשס״ד 2004), עמ׳ 336–351>
  • שקד, גרשון.  עד דלא ידע—על ׳מזל דגים׳ מאת ש״י עגנון.  מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך י׳-י״א (תשמ״ז-תשמ״ח 1988), עמ׳ 339–356.
על ״מזלו של רוטשילד, או, שני הגבירים״ (1963)
על ״מחולת המוות״
  • בן דב, ניצה.  על כוחה של הרמיזה המקראית אצל עגנון (העלילה המתהפכת בסיפור ״מחולת המות״).  ביקורת ופרשנות, כרך 25 (תשמ״ט), עמ׳ 101–113.
  • בן-דב, ניצה. בצל סלעי בראשית.  בספרה אהבות לא מאושרות : תסכול ארוטי, אמנות ומוות ביצירת עגנון (תל-אביב: עם עובד, תשנ״ז 1997), עמ’ 329–333.
  • גולן, ארנה.   מחולת המות לש״י עגנון : על הסיפור ״מחולת המות או הנאהבים והנעימים״. מולד (סדרה חדשה), כרך ד׳ (כ״ז), חוברת 23 (233) (אדר תשל״ב, פברואר 1972), עמ׳ 513–523 <חזר ונדפס בספרה: בעבותות הביקורת : פרקים בתולדות ביקורת הספרות העברית ובסיפורי עגנון (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 2006),  עמ׳ 196–208>
  • הרצל, משה י.  עוד על מחולת המות לש״י עגנון.  מולד (סדרה חדשה),  כרך ה׳ (כ״ח), חוברת 28 (238) (ניסן תשל״ג, אפריל 1973), עמ׳ 453–456.
  • כצמן, רומן.  מחול המיתוסים : מיתופואסיס ואתיקה נרטיבית : ״מחולת המוות״ ו״לילות״ מאת ש״י עגנון.  בתוך: מעשה סיפור : מחקרים בסיפורת היהודית מוגשים ליואב אלשטיין / עורכים, אבידב ליפסקר, רלה קושלבסקי (רמת גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשס״ו 2006), עמ׳ 431–445.
  • Ben-Dov, Nitza. The web of Biblical allusion. In her:  Agnon’s Art of Indirection : uncovering latent content in the fiction of S.Y. Agnon (Leiden : E.J. Brill, 1993), pp. 135-149
  • Shaked, Malka. What “Dances” in Agnon’s “Dance of Death” . In: History and literature : new readings of Jewish texts in honor of Arnold J. Band / edited by William Cutter and David C. Jacobson (Providence : Brown Judaic Studies, 2002), pp. 161-170.
על ״מחמת המציק״ על ״המטפחת״ (1932)
  • בהט, יעקב.  ״המטפחת״.  בספרו ש״י עגנון וח׳ הזז : עיוני מקרא (חיפה : הוצאת ספרים יובל תשכ״ב), עמ׳ 15–28 <הרצאה בכנס המפקחים, שנערך מטעם משרד החינוך והתרבות, בכ״ט בכסלו תש״ך, 30 בדצמבר 1959>
  • בלבן, אברהם.  קריאה חוזרת בסיפור ״המטפחת״.  בספרו: הבריחה אל האמהוּת וממנה : אמהוּת ואמהוֹת בסיפורת העברית החדשה (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשע״ד 2014), עמ׳ 98–105.
  • הגורן-גרין, אברהם. רסיסי עגנון.  הפועל הצעיר, 23 ביולי 1963 (כולל: ״אור תורה״, ״האדונית והרוכל״, ״סיפור נאה של סידור תפילתי״, ״המטפחת״, ״תהילה״, ״לפי הצער השכר״)  <חזר ונדפס בספרו:  סיפורת בת-ימינו (תל אביב : אור-עם, תש״ן 1989), עמ׳ 181–194>
  • לפידוס, רינה.  תבניתם הפנימית של שלושה סיפורים על משיח וגאולה לש״י עגנון : ״עד שיבוא אליהו״ - ״משיח״ - ״המטפחת״. עלי שיח, חוב׳ 27–28 (1990), עמ׳ 95–101.
  • צורף, אפרים. גילגולה של מטפחת.  הצופה, כ׳ בניסן תרצ״ח, 21 באפריל 1938, עמ׳ 6, 7.
  • צורף, אפרים. הדורון.  בספרו  ש״י עגנון: האיש ויצירתו (תל אביב : הוצאת ״ניב״, תשי״ח 1957), עמ׳ 57 וכו׳.
  • צימרמן, דויד.  ״המטפחת״. בתוך: על שלושה מסיפורי עגנון (ירושלים : הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, המחלקה לעליית ילדים ונוער, תשכ״ב), עמ׳ מו-סו.
  • Jacobson, David C. Childish distortions of Rabbinic texts in S. Y. Agnon’s “Hamitpahat” . In: History and literature : new readings of Jewish texts in honor of Arnold J. Band / edited by William Cutter and David C. Jacobson (Providence : Brown Judaic Studies, 2002), pp. 147-159.
על ״המכתב״ (1951)
  • ארבל, מיכל.  המשכיות ושבר בזהות הלאומית ביצירת עגנון: אורח נטה ללון, ׳המכתב׳ ו׳הסימן׳.  בתוך: עתות של שינוי : ספרותיות יהודיות בתקופה המודרנית : קובץ מאמרים לכבודו של דן מירון / עורכים, גידי נבו, מיכל ארבל, מיכאל גלוזמן (שדה בוקר : מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשס״ח 2008), עמ׳ 173–208.
  • יצחקי, ידידיה. עיון ב״המכתב״. עלי שיח, כרך 7–8 (1979), עמ׳ 46–52.
על ״המלבוש״ (1940)
  • אפק, עדנה. השורש המנחה מתהפך: ׳המלבוש׳. בספרה: מערכות מלים : עיונים בסגנונו של ש״י עגנון (תל אביב : דקל, תשל״ט 1979), עמ׳ 49–55.
  • אררט, רחל. ״המלבוש״ ו״האדרת״ בכמה מסיפורי עגנון ״הפנים לפנים״. בשדה חמ״ד, כרך כ״ט (1986), עמ׳ 157–170.
  • וייס, צחי. המלבוש. בספרו: ׳מות השכינה׳ ביצירת ש״י עגנון : קריאה בארבעה סיפורים ובמקורותיהם (רמת גן : אוניברסיטת בר אילן, תשס״ט 2009), עמ׳ 70–91.
    •
  • חרותי כץ, שרה. בכל רמ״ח קולותיו. על המשמר, כ״א בתשרי תשנ״ג, 18 באוקטובר 1992, עמ׳ 18 <סיפורי שמואל יוסף עגנון, ״המלבוש״ ו״מזל דגים״, מפי שלמה ניצן>
  • שקד, גרשון.  גלוי וסמוי בסיפור הלא-ריאליסטי - ״הפקר״ ו״המלבוש״ לש״י עגנון ושאלת המתודולוגיה של פירוש הסיפור הלא-ריאליסטי.  הספרות, כרך 3, חוב׳ 2 (1971/1972), עמ׳ 255–280.
על ״מן השמים״ (1941)
  • ויינמן, אריה. תחנות ב״יצירה החסידית״ של עגנון.  בספרו: אגדה ואמנות : עיונים ביצירת עגנון (ירושלים : הוצאת ראובן מס, תשמ״ב 1982), עמ׳ 81–94.
  • שנהר-אלרעי, עליזה. ״מן השמים״. בתוך ספרה: הפנים לפנים : תשתיות בסיפורי עגנון (תל אביב : פפירוס, תש״ן 1989), עמ׳ 157–179.
על ״מנוחה״ (1932)
  • מאק, חננאל. מנוחה: עיון בסיפור ׳מנוחה׳ לש״י עגנון, במקורותיו ובלשונו. מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך כ״ב (תשס״ח 2008), עמ׳ 437–446 <המאמר מנתח את סיפורו של עגנון בשלושה רבדים: דמות הזקן בסיפור וזהותו, הרעיון המרכזי של הסיפור ומקורותיו הלשוניים. בשלושת הרבדים ייבחנו המוטיבים המקראיים שברקע, הפיתוחים של חז״ל ועיצובו של הסיפור בידי עגנון>
על ״המנין״ (תרצ״ג 1933)
  • בר-יצחק, חיה.  מאגדת עם לאגדת סופר : עיון בסיפור ״המנין״ לש״י עגנון.  בתוך: מעשה סיפור : מחקרים בסיפורת היהודית מוגשים ליואב אלשטיין / עורכים, אבידב ליפסקר, רלה קושלבסקי (רמת גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשס״ו 2006), עמ׳ 277–295.
על ״מנעלים״ (1932)
על ״מעגלי צדק״ (1923)
  • אברמסון, אראלה.  במעגלי צדק.  ירושלים: שנתון לדברי ספרות ואמנות, כרך ה-ו (ירושלים : אגודת הסופרים העברים, סניף ירושלים, תשל״ב 1971), עמ׳ 88–103 <על הסיפור ״מעגלי צדק״ לש״י עגנון>
  • הלחמי, משה.  על ענייני שבתי צבי וענייני ציונות ומה שביניהם בסיפורים ״מעגלי צדק״ ו״הפקר״ לעגנון.  מראה, גל׳ 4 (תשרי תש״ע, סתיו 2009), עמ׳ 113–119.
  • כצמן, רומן.  מחוות בספרות: תיהלוך קוגניטיווי וסמיוזיס תרבותי בשני מקרי מבחן: ׳אחות׳ ו׳מעגלי צדק׳ מאת ש״י עגנון. מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך כ״ב (תשס״ח 2008), עמ׳ 407–436 <המאמר מנסה לבנות דגם קוגניטיווי של תיהלוך המחוות בקריאה, דגם שישמש בסיס לשיטה לחקר המחוות הספרותיות, ובפיתוח קריאה אינטרטקסטואלית של מחוות, המבליטה את התלות של הבנתן ואף של הגדרתן בהקשר הפרשני, דרך בחינת סיפורי עגנון>
  • לנדאו, לואיס.  על ׳מעגלי צדק׳ לש״י עגנון : דפוסים עממיים ושבירתם.  ספר יצחק בקון : פרקי ספרות ומחקר / ערך אהרן קומם (באר-שבע : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשנ״ב 1992), עמ׳ 241–251.
  • Ezrahi, Sidra DeKoven. S. Y. Agnon׳s Jerusalem: before and after 1948. Jewish social studies: history, culture, society n.s., vol. 18, no. 3 (Spring/Summer 2012), pp. 136-152. *
על ״מעלות ומורדות״ (1919)
על ״מעצמי אל עצמי״ על ״מעשה המנורה״ (עיר ומלואה)
  • כצמן, רומן. ״מעשה המנורה״. בספרו נבואה קטנה : כנות ורטוריקה בעיר ומלואה לש״י עגנון (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשע״ד 2013), עמ׳ 283–286.

    • תרגומים
  • “The Tale of the Menorah” / translated by David Stern. In S.Y. Agnon, A Book That Was Lost and Other Stories / edited with introductions by Alan Mintz and Anne Golomb Hoffman (New York: Schocken, 1995), pages 227-240.
על ״מעשה המשולח מארץ הקדושה ת״ו״ (1925)
  • הגורן-גרין, אברהם. ״מעשה המשולח מארץ הקדושה ת״ו״.  בספרו:  סיפורת בת-ימינו (תל אביב : אור-עם, תש״ן 1989), עמ׳ 203–204.
  • ויינמן, אריה. ראי אגדי לתולדות יהדות פולין. בספרו: אגדה ואמנות : עיונים ביצירת עגנון (ירושלים : הוצאת ראובן מס, תשמ״ב 1982), עמ׳ 74–80.
על ״מעשה העז״ (1925)
  • ברוך, מירי. מה שומע הילד? מה קורא המבוגר? קריאה כפולת פנים ב״מעשה העז״ מאת ש״י עגנון: סיפור למבוגרים, שהוא גם מעשיית התחנכות, לילדים. מאזנים, כרך ע״ז, גל׳ 3 (2003), עמ׳ 6–8.
  • חנני, יוסף. שמואל יוסף עגנון: ״מעשה העז״. בספרו: הוראת הסיפור הקצר : מהד׳ 2. (תל-אביב : אור-עם, תשמ״ב 1981), עמ׳ 145–148.
  • פרשל, טוביה.  בין סיפור של עגנון לאגדה של יהודי מארוקו.  הדואר, שנה 57, גל׳ י״ב (י״ט בשבט תשל״ח, 27 בינואר 1978), עמ׳ 186 <על ״סיפור העז״ לש״י עגנון ואגדה יהודית מרוקאית דומה>
על ״מעשה כשפים״ על ״מעשה עזריאל משה שומר הספרים״
  • ויינמן, אריה.  הטיפול במוטיבים סיפוריים מתוך ״ספר חסידים״ ביצירת עגנון.  בספרו: אגדה ואמנות : עיונים ביצירת עגנון (ירושלים : הוצאת ראובן מס, תשמ״ב 1982), עמ׳ 7–14.
  • צורף, אפרים. שומר הספרים.  בספרו  ש״י עגנון: האיש ויצירתו (תל אביב : הוצאת ״ניב״, תשי״ח 1957), עמ׳ 105 וכו׳.
  • Wineman, Aryeh. Agnon׳s use of narrative-motifs from Sep̲er Ḥasidim. Hebrew annual review, vol. 3 (1979), pages 175-182.
על ״מעשה רבי גדיאל התינוק״ (1920) על ״מפני מה לא הניחו למורנו הגאון רבי ישראל איסרלין ליכנס לגן-עדן מיד לפטירתו״ (1938)
על ״מקדושת בית הכנסת לקדושת בית המדרש״ (עיר ומלואה)
  • כצמן, רומן. ״מקדושת בית הכנסת לקדושת בית המדרש״. בספרו נבואה קטנה : כנות ורטוריקה בעיר ומלואה לש״י עגנון (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשע״ד 2013), עמ׳ 288–289.
על ״מראה העיר״ (׳עיר ומלואה׳)
  • כצמן, רומן. ״מראה העיר״. בספרו נבואה קטנה : כנות ורטוריקה בעיר ומלואה לש״י עגנון (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשע״ד 2013), עמ׳ 269–271.
על ״משומרים לבוקר״
  • פרוכטמן, דב. ראשית היהודים בפולין בסיפורי ש״י עגנון.  טורים לחינוך ולהוראה, גל׳ ג׳ (אדר ב׳ תשל״ו, מארס 1976), עמ׳ 39–43 <על הסיפורים ״קדומות״, ״משומרים לבוקר״ ו״גשם״ מתוך מחזור סיפורי פולין בכרך ״אלו ואלו״>
על ״משיח״ (עיר ומלואה)
  • כצמן, רומן. ״משיח״ (בהשוואה ל״המשל והנמשל״). בספרו נבואה קטנה : כנות ורטוריקה בעיר ומלואה לש״י עגנון (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשע״ד 2013), עמ׳ 278–279.
  • לפידוס, רינה.  תבניתם הפנימית של שלושה סיפורים על משיח וגאולה לש״י עגנון : ״עד שיבוא אליהו״ - ״משיח״ - ״המטפחת״. עלי שיח, חוב׳ 27–28 (1990), עמ׳ 95–101.
על ״המשל והנמשל״ (עיר ומלואה) על ״משקיעה לזריחה״ (עיר ומלואה)
  • כצמן, רומן. ״משקיעה לזריחה״, ״בנים אשר נולדו להם״. בספרו נבואה קטנה : כנות ורטוריקה בעיר ומלואה לש״י עגנון (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשע״ד 2013), עמ׳ 332–337.
על ״הנברשת המלוטשת״ (עיר ומלואה)
  • כצמן, רומן. ״הנברשת המלוטשת״ - ״שתי המנורות של חנוכה״. בספרו נבואה קטנה : כנות ורטוריקה בעיר ומלואה לש״י עגנון (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשע״ד 2013), עמ׳ 280–283.
על ״הנידח״ (1919) על ״הנסתרות והנגלות״ (1921) על ״הנעלם״ (1971) על ״נפלאות שמש בית המדרש הישן״
  • ויס, הלל.  המבדיל בין ישראל לעמים בז׳אנר ׳הנפלאות׳ לש״י עגנון : עיון בסיפור ״נפלאות שמש בית המדרש הישן״ בתוך ׳סיפורי פולין׳.  ידע עם, כרך ל״ב-ל״ג, מס׳ 67–68 (תשס״ח 2007), עמ׳ 90–132.
  • פרוכטמן, דב. נפלאות שמש בית המדרש הישן. טורים לחינוך ולהוראה, גל׳ ה׳ (אייר תשל״ז, מאי 1977), עמ׳ 8–11 <על סיפורו של ש״י עגנון ״נפלאות שמש בית המדרש הישן״ מתוך מחזור סיפורי פולין>
על ״הנרות״ (1932)
  • קורצווייל, ברוך.  לבעיית הפרשנות של כתבי עגנון : הערות לסיפור ״הנרות״. בספרו: מסות על סיפורי ש״י עגנון, הדפסה שלישית מורחבת (ירושלים ותל אביב : הוצאת שוקן, תש״ל 1970), עמ׳ 363–377.
  • שמיר, זיוה. מים ומקדם: עיון בסיפור ״הנרות״.  בספרה: בדרך לבית אבא : מציאות והמצאה בסיפוריו המוזרים של ש״י עגנון (תל אביב : הוצאת ספרא בשיתוף עם הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2013), עמ׳ 168–182.
על ״הנשיקה הראשונה״ (1963)
  • Dromi, Dalia. Religious ectasy, erotic turmoil, and Christian innuendoes in S. Y. Agnon’s “Haneshiqah Harishonah” (“First Kiss”). In: History and literature : new readings of Jewish texts in honor of Arnold J. Band / edited by William Cutter and David C. Jacobson (Providence : Brown Judaic Studies, 2002), pp. 117-124.
על ״סדקה של מצבה״ (עיר ומלואה)
  • כצמן, רומן. ״סדקה של מצבה״. בספרו נבואה קטנה : כנות ורטוריקה בעיר ומלואה לש״י עגנון (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשע״ד 2013), עמ׳ 422–423.
  • צורף, אפרים. מעשה ב״סדקה של מצבה״.  בספרו  ש״י עגנון: האיש ויצירתו (תל אביב : הוצאת ״ניב״, תשי״ח 1957), עמ׳ 32 וכו׳.
על ״סדר קבלת שבת״ (1955) (עיר ומלואה)
  • כצמן, רומן. ״סדר קבלת שבת״. בספרו נבואה קטנה : כנות ורטוריקה בעיר ומלואה לש״י עגנון (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשע״ד 2013), עמ׳ 286–288.
  • לאור, דן.  ניתוח ׳סדר קבלת שבת׳ כמפתח להבנת הספר ׳עיר ומלואה׳ לש״י עגנון.  מחקרים בספרות עברית : ספר זכרון לאורי שהם / בעריכת ראובן צור, עוזי שביט (תל-אביב : אוניברסיטת תל-אביב, תשמ״ו 1986), עמ׳ 273–291.
על ״הסייף״   על ״הסימן״ (1944)
  • ארבל, מיכל.  המשכיות ושבר בזהות הלאומית ביצירת עגנון: אורח נטה ללון, ׳המכתב׳ ו׳הסימן׳.  בתוך: עתות של שינוי : ספרותיות יהודיות בתקופה המודרנית : קובץ מאמרים לכבודו של דן מירון / עורכים, גידי נבו, מיכל ארבל, מיכאל גלוזמן (שדה בוקר : מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשס״ח 2008), עמ׳ 173–208.
  • בן-דב, ניצה.  חמלת ה׳ במבט אירוני : חוויית השואה ב״הסימן״ של עגנון.  בספרה: חיים כתובים : על אוטוביוגרפיות ספרותיות ישראליות (ירושלים ותל אביב : שוקן, תשע״א 2011), עמ׳ 30–51 <נדפס גם במעשה סיפור : מחקרים בסיפורת היהודית, כרך ג / עורכים - אבידב ליפסקר-אלבק, רלה קושלבסקי (רמת גן : הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשע״ג 2013), עמ׳ 289–305>
  • ויינמן, אריה. מציאות מול מציאות.  בספרו: אגדה ואמנות : עיונים ביצירת עגנון (ירושלים : הוצאת ראובן מס, תשמ״ב 1982), עמ׳ 100–105.
  • ויס, הלל.  בין אבל להנצחה : עיונים בסיפורים ״הסימן״ ו״לפי הצער השכר״ לש״י עגנון.  בספרו: דיוקן הלוחם : עיונים על גיבורים וגבורה בסיפורת העברית של העשור האחרון (רמת גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשל״ה 1975), עמ׳ 231–248.
  • יעוז-קסט, חנה. בין חילון למיסטיקה : גישה מקוטבת לנושא השואה ב׳שירה׳ וב״הסימן״. חקרי עגנון : עיונים ומחקרים ביצירת ש״י עגנון, מוגש לפרופ׳ יהודה פרידלנדר / בעריכת הלל ויס והלל ברזל (רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ״ד 1994), עמ׳ 337–340.
  • צורף, אפרים. בסביבות בוטשאטש.  בספרו  ש״י עגנון: האיש ויצירתו (תל אביב : הוצאת ״ניב״, תשי״ח 1957), עמ׳ 47 וכו׳.
  • קורן-מיימון, יאיר.  הכשלים האמפתיים בסיפורים ׳לילה מן הלילות׳ ו׳עם כניסת היום׳ והנסיונות לתיקונם ב׳הסימן׳ ו׳בדרך׳.   בספרו: יחסי מטפלים-מטופלים ביצירותיו של ש״י עגנון (תל אביב : רסלינג, 2015), עמ׳ 217–230.
    •
על ״סיפור הנערה המאורשה״ (עיר ומלואה)
  • כצמן, רומן. ״סיפור הנערה המאורשה״. בספרו נבואה קטנה : כנות ורטוריקה בעיר ומלואה לש״י עגנון (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשע״ד 2013), עמ׳ 420–422.
על ״סיפור נאה מסידור תפילתו״ (1931)
  • הגורן-גרין, אברהם. רסיסי עגנון.  הפועל הצעיר, 23 ביולי 1963 (כולל: ״אור תורה״, ״האדונית והרוכל״, ״סיפור נאה של סידור תפילתי״, ״המטפחת״, ״תהילה״, ״לפי הצער השכר״)  <חזר ונדפס בספרו:  סיפורת בת-ימינו (תל אביב : אור-עם, תש״ן 1989), עמ׳ 181–194>
על ״סיפור פשוט״ (1935)
  • מבעד לפשטות : על ׳סיפור פשוט׳ של ש״י עגנון בראי הביקורת / ערכו זיוה שמיר, דן לאור, עוזי שביט (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1996)
    תוכן העניינים
  • אבן, יוסף.  הערות אחדות ל״סיפור פשוט״ לש״י עגנון.  מאזנים, כרך כ״ט, גל׳ 6 (תש״ל), עמ׳ 400–414 <חזר ונדפס בתוך מבעד לפשטות : על ״סיפור פשוט״ של ש״י עגנון בראי הביקורת / ערכו זיוה שמיר, דן לאור, עוזי שביט (תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1996), עמ׳ 58–80>
  • אלבג, רוחמה. בוצ׳אץ׳ ב״סיפור פשוט״ כדגם לעיצוב המרחב ברומנים של עגנון. בקורת ופרשנות: כתב-עת למחקר ספרות עם-ישראל, גל׳ 35–36 (2002), עמ׳ 167–183 <פרשת יחסיו הסבוכה של עגנון עם בוצ׳ץ מאופיינת ביחסי משיכה ודחייה. עיר הולדתו היא גם מחוז געגוע לעולם הישן, אולם כפי שהיא מתוארת ב״ספור פשוט״ היא עיר שהיהודים בה נתלשים והולכים ממורשתם, וחייה הרוחניים מדולדלים, ביחוד בעימותה תמיד עם ירושלים>
  • בן דב, ניצה.  על הפואנטה כאמצעי לחישוף הסמוי בסיפור של עגנון.  עלי-שיח, חוב׳ 25 (תשמ״ח 1988), עמ׳ 151–157.
  • בן דב, ניצה. האם בלומה פריגידית? (בחינה טקסטואלית צמודה של טענה זו בספרו של עמוס עוז ״שתיקת השמים״). עלי שיח, חוב׳ 34 (1994), עמ׳ 43–50 <חזר ונדפס בספרה אהבות לא מאושרות : תסכול ארוטי, אמנות ומוות ביצירת עגנון (תל-אביב: עם עובד, תשנ״ז 1997), עמ’ 270–293>
  • בן-דב, ניצה. הכף והאצבעות : בין טירוף לשירה ב״סיפור פשוט״ לעגנון. עלי-שיח, חוב׳ 31–32 (תשנ״ג), עמ׳ 103–122 <חזר ונדפס בתוך מבעד לפשטות : על ״סיפור פשוט״ של ש״י עגנון בראי הביקורת / ערכו זיוה שמיר, דן לאור, עוזי שביט (תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1996), עמ׳ 161–188 ובספרה אהבות לא מאושרות : תסכול ארוטי, אמנות ומוות ביצירת עגנון (תל-אביב: עם עובד, תשנ״ז 1997), עמ’ 199–238>
  • בן-דב, ניצה.  משאלותיו של הירשל הורביץ: אישה עטופה ועיר שהיא מפת-תבליט. בספרה אהבות לא מאושרות : תסכול ארוטי, אמנות ומוות ביצירת עגנון (תל-אביב: עם עובד, תשנ״ז 1997), עמ’ 239–269.
  • ברזל, אלכסנדר. בין שני שעונים. עלי שיח, חוב׳ 1 (סיון תשל״ד, יוני 1974), עמ׳ 78–94 <דיון ביצירתו של ש״י עגנון - ״סיפור פשוט״>
  • ברזל, הלל.  ש״י עגנון - גלוי ונעלם.  חקרי עגנון : עיונים ומחקרים ביצירת ש״י עגנון, מוגש לפרופ׳ יהודה פרידלנדר / בעריכת הלל ויס והלל ברזל (רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ״ד 1994), עמ׳ 131–175.
  • ברזל, הלל.  בעקבות פרויד - ובניגוד לו, ״סיפור פשוט״.  בספרו:  המאה החצויה: ממודרניזם לפוסט-מודרניזם, כרך ראשון (בני ברק : ספרית פועלים, תשע״א 2011), עמ׳ 365–389>
  • ברתנא, אורציון. דרכו של עגנון ב׳סיפור פשוט׳: על דרך ה״אמצע״ מול דרך ה״בינוני״ - האמנם יכול להיות אביר קדוש יהודי? האמנם יכול להיות אביר קדוש בכלל? שאנן: שנתון המכללה הדתית לחינוך, חיפה, כרך 12 (2007), עמ׳ 137–156.
  • דגני, יהושע.  סיפור פשוט של עגנון - השם המסתתר. ירושלים: מאסף לדברי ספרות, כרך כ׳-כ״א (תשס״ד), עמ׳ 268–269.
  • ויצמן, אלדעה.  על מה חלם הירשל? : בחינה פרגמאטית של קטע מתוך ׳סיפור פשוט׳ לעגנון במקור ובתרגום.  בתוך קול ליעקב : אסופת מאמרים לכבוד פרופ׳ יעקב בן-טולילה / עורכים, דניאל סיון, פבלו-יצחק הלוי-קירטצ׳וק (באר שבע : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשס״ג 2003), עמ׳ 177–190.
  • חדד, שירה.  סיפור ללא שם: קריאה ב׳סיפור פשוט׳ מאת ש״י עגנון.  אות: כתב עת לספרות ולתיאוריה, גל׳ 3 (סתיו 2013), עמ׳ 155–182 *
  • חקק, לב.  מוטיב התרנגול ב׳סיפור פשוט׳ לש״י עגנון.  הספרות, כרך ד׳, מס׳ 4 (תשל״ד, אוקטובר 1973), עמ׳ 713–725.
  • חֹשֶן, דליה.  ״סיפור פשוט״ לש״י עגנון : על הרומאן כסוגיא בגמרא.  מבוע: כתב עת ליצירה יהודית, גל׳ נ׳ (קיץ תשס״ט), עמ׳ 19–31.
  • יהושע, אברהם ב. נקודת ההתרה בעלילה כמפתח לפירוש היצירה (הדגמה על פי ״סיפור פשוט״ לש״י עגנון). עלי-שיח, חוב׳ 10–11 (תשמ״א), עמ׳ 74–88 <חזר ונדפס בתוך מבעד לפשטות : על ״סיפור פשוט״ של ש״י עגנון בראי הביקורת / ערכו זיוה שמיר, דן לאור, עוזי שביט (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1996), עמ׳ 114–132>
  • לפידוס, רינה.  על הטיפולוגיה של ארבעה סיפורי אהבה לש״י עגנון. בתוך: עיונים בספרות משווה / העורכים: דב לנדאו, גדעון שונמי, יפה וולפמן (רמת גן: המחלקה לספרות משווה - הפקולטה למדעי הרוח - אוניברסיטת בר-אילן, תשס״א 2001), עמ׳ 31–40 <המאמר מציג נסיון נוסף של שימוש במתודה הפורמליסטית בניתוח ארבע יצירות של עגנון: ״עגונות״, ״ספור פשוט״, ״תהלה״ ו״שירה״>
  • נצר, רות.השגעון ושירת הקבצנים הסומים - עוד מבט על ״סיפור פשוט״ של עגנון. נפש: רבעון לפסיכולוגיה, לטיפול, לטיפוח רגשי ולחינוך יצירתי, כרך 19–20 (2005), עמ׳ 24–36  <נוסח מורחב נדפס בספרה: השלם ושברו : מיתוס, ספרות, שירה : כינוס מאמרים ממבט פסיכולוגיית המעמקים של יונג (ירושלים : כרמל, תש״ע 2009), עמ׳ 194–225>
  • סדן, דב [ד. ש.].  ״סיפור פשוט״.  דבר, מוסף לשבתות ולמועדים, י״ב בחשון תרצ״ו, 8 בנובמבר 1935, עמ׳ 4 <חזר ונדפס בשם ״מבית לפשטות״ בספרו אבני בוחן, עמ׳ 215–219, בספרו בין דין לחשבון, עמ׳ 188–191 ובשתי מהדורות הספר על ש״י עגנון : מסה, עיון וחקר (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשי״ט 1959 ותשל״ט 1979), עמ׳ 32–35; וכן בתוך מבעד לפשטות : על ״סיפור פשוט״ של ש״י עגנון בראי הביקורת / ערכו זיוה שמיר, דן לאור, עוזי שביט (תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1996), עמ׳ 9–12>
  • סדן, דב.  על ׳סיפור פשוט׳.   משא (מצורף ל׳למרחב׳), גל׳ 33 (כ״ב באב תשכ״ח, 16 באוגוסט 1968), עמ׳ א <חזר ונדפס בספרו אבני גדר : על סופרים וספרים (רמת-גן : הוצאת אגודת הסופרים העברים בישראל ליד הוצאת מסדה, 1970), עמ׳ 81–85, בשם: בין צייר לשמאי׳,  ובעל ש״י עגנון, מהד ב׳, עמ׳ 36–40>
    •
  • עובדיהו, מרדכי.  ממעשי אבות למעשי בנים : עם קריאת ״סיפור פשוט״ לש״י עגנון.  העולם, שנה 24, גל׳ 35 (י״ח באב תרצ״ו, 6 באוגוסט 1936), עמ׳ 607 <נוסח מורחב נדפס בספרו: נדבכים: עם סופרי דורי : מסות ורישומים (תל אביב : הוצאת אל״ף, תשל״ו 1975), עמ׳ 54–61 * >
  • עוז, עמוס.  מים גנובים ולחם סתרים : קריאה ב״סיפור פשוט״. בספרו שתיקת השמים : עגנון משתומם על אלוהים (ירושלים : כתר, 1993), עמ׳ 39–72 <חזר ונדפס בתוך מבעד לפשטות : על ״סיפור פשוט״ של ש״י עגנון בראי הביקורת / ערכו זיוה שמיר, דן לאור, עוזי שביט (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1996), עמ׳ 133–160>
  • פלק, אבנר.  לפשר שגעונו של הירשל : הרהורים פסיכולוגיים עם הצגת ״סיפור פשוט״ ב״הבימה״.  במה, גל׳ 81-82 (134-135) (סתיו תש״ם 1979), עמ׳ 107-111.
  • פנואלי, ש״י.  ״סיפור פשוט״.  בספרו יצירתו של ש״י עגנון : מסת מחקר (תל אביב : תרבות וחינוך, 1960), עמ׳  41–46 <חזר ונדפס בתוך מבעד לפשטות : על ״סיפור פשוט״ של ש״י עגנון בראי הביקורת / ערכו זיוה שמיר, דן לאור, עוזי שביט (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1996), עמ׳ 22–25)
  • פנואלי, ש״י.  מרדו של מספר, או, כיצד ריפא ד״ר לנגזם את הירשל הורביץ.  בספרו יצירתו של ש״י עגנון : מסת מחקר (תל אביב : תרבות וחינוך, 1960), עמ׳  47–52.
  • צוויק, יהודית.  עיון ברקמה המילולית של ״סיפור פשוט״ מאת ש״י עגנון. עלי שיח, חוב׳ 19–20 (1983), עמ׳ 32–41.
  • צורן, רחל. ״שיטת הריפוי״ של ד״ר לנגזם ב״סיפור פשוט״ לש״י עגנון. האומנם ביבליותרפיה?  שיחות: כתב-עת ישראלי לפסיכותרפיה, כרך 5, גל׳ 3 (1991),עמ׳ 209–214.
  • צורף, אפרים. ׳סיפור פשוט׳.  בספרו  ש״י עגנון: האיש ויצירתו (תל אביב : הוצאת ״ניב״, תשי״ח 1957), עמ׳ 139–145.
  • צורף, אפרים. ״סיפור פשוט״.  הפועל הצעיר, שנה נ״א, גל׳ 43 (1958), עמ׳ 28.
  • קורן-מיימון, יאיר.  ׳בתוך שהניגון מתנגן׳ – הניגון כטיפול הוליסטי ב׳סיפור פשוט׳.  בספרו: יחסי מטפלים-מטופלים ביצירותיו של ש״י עגנון (תל אביב : רסלינג, 2015), עמ׳ 161–196.
    •
  • קורצווייל, ברוך.  בעיית הדורות בסיפורי עגנון.  בספרו מסכת הרומאן (ירושלים ותל אביב : שוקן, תשי״ג 1953), עמ׳ 35–46 <חזר ונדפס בספרו: מסות על סיפורי ש״י עגנון (ירושלים ותל אביב : הוצאת שוקן, תשכ״ג 1962), עמ׳ 38–49 ובתוך מבעד לפשטות : על ״סיפור פשוט״ של ש״י עגנון בראי הביקורת / ערכו זיוה שמיר, דן לאור, עוזי שביט (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1996), עמ׳ 13–21>
  • קורצווייל, ברוך.  הערות לשני פרקים מתוך סיפורי עגנון : הפתיחה ל״סיפור פשוט״ והפתיחה ל״אורח נטה ללון״.בספרו: מסות על סיפורי ש״י עגנון, הדפסה שלישית מורחבת (ירושלים ותל אביב : הוצאת שוקן, תש״ל 1970), עמ׳ 353–362.
  • קרויאנקר, גוסטב.  אהבה, חיים והווה.  בספרו: יצירתו של ש״י עגנון (ירושלים : מוסד ביאליק, תשנ״ב 1991), עמ׳ 141–148.
  • רובינשטין, בלהה.  כשהאהובה עוברת דירה : גלגוליו של סיפור קבלי ברומנים בני זמננו : ש״י עגנון, י׳ בר-יוסף, ד׳ שחר.  עלי-שיח, חוב׳ 38 (תשנ״ז), עמ׳ 27–37.
  • שגיב, יונתן.  ״אין אהבה מתחלקת לשניים״: מלנכוליה כמשבר כלכלי ב׳סיפור פשוט׳ של עגנון.  מכאן : כתב עת לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית, כרך י״ט (2019), עמ׳ 296–318.
  • שחם, חיה.  משני עברי כפות המנעול - על דיאלקטיקה של פנים וחוץ ב׳סיפור פשוט׳ של עגנון.  דפים למחקר בספרות, כרך 12 (1999/2000), עמ׳ 193–218.
  • שמיר, זיוה. שבעים פנים לפשטות : עיון נוסף ב׳סיפור פשוט׳. בתוך: מבעד לפשטות : על ״סיפור פשוט״ של ש״י עגנון בראי הביקורת / ערכו זיוה שמיר, דן לאור, עוזי שביט (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1996), עמ׳ 189–233.
  • שקד, גרשון.  בת המלך וסעודת האם : עיונים ב״סיפור פשוט״ לש״י עגנון.  גזית, כרך כ״ד, חוב׳ ה-יב (אב תשכ״ו-אדר ב׳ תשכ״ז), עמ׳ 135–147 <חזר ונדפס בספרו אמנות הסיפור של עגנון (תל-אביב ומרחביה : ספרית פועלים, תשל״ג 1973), עמ׳ 197–227 ובתוך מבעד לפשטות : על ״סיפור פשוט״ של ש״י עגנון בראי הביקורת / ערכו זיוה שמיר, דן לאור, עוזי שביט (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1996), עמ׳ 26–57>
  • שקד, מלכה.  האם היה הירשל משוגע - לקראת ראייה פלוראליסטית של העלילה ב״סיפור פשוט״. הספרות, כרך 32 (1983), עמ׳ 132–147 <חזר ונדפס בתוך מבעד לפשטות : על ״סיפור פשוט״ של ש״י עגנון בראי הביקורת / ערכו זיוה שמיר, דן לאור, עוזי שביט (תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1996), עמ׳ 81–113>
  • שרייבוים, דבורה.  ״כפל פירוש״ ל״סיפור פשוט״ : הסתירות, הנגלה, הנסתר והמתעתע בספרו של עגנון.  כיוונים חדשים, חוב׳ 13 (טבת תשס״ו ינואר 2006), עמ׳ 124–131.
  • Arbell, Michal.  A Simple Story : Szybusz and the crisis of parenting.  Prooftexts, vol. 37, no. 3 (2019), pp. 578-606 *
  • Bargad, Warren.  Innocent victims.  Midstream, vol. 33, no. 2 (February 1987), pp. 61-63 <reprinted in his From Agnon to Oz : studies in modern Hebrew literature (Atlanta, Georgia : Scholars Press, 1996), pp. 172-176>
  • Ben-Dov, Nitza. Discriminated occasions and discrete conflicts in Agnon׳s A Simple Story.  Prooftexts, vol. 9, no. 3 (September 1989), pp. 213-227. <Reprinted in Twentieth-Century Literary Criticism (TCLC), vol. 151 (2004), pp. 44-52>
  • Ben-Dov, Nitza. A Cloaked woman with a Piece of cake. In her: Agnon’s Art of Indirection : uncovering latent content in the fiction of S.Y. Agnon (Leiden : E.J. Brill, 1993), pp. 73-88.
  • Ben-Dov, Nitza. Interminable Song. In her: Agnon’s Art of Indirection : uncovering latent content in the fiction of S.Y. Agnon (Leiden : E.J. Brill, 1993), pp. 89-106.
  • Cutter, William. Figurative language in Agnon׳s ״Sippur pashut״. Prooftexts, vol. 1, no. 3 (September 1981), pp. 311-315.
  • Cutter, William. Rendering Galicia for America; on Hillel Halkin׳s translation of ״Sippur pashut״. Prooftexts, vol. 7, no. 1 (January 1987), pp. 73-87.
  • Fisch, Harold. Agnon׳s Simple Tale.  Modern Hebrew literature, v. 1, no. 2 (Summer 1975), pp. 9-16.
״סיפורי אהבים״ (1931)  ראה: ״על כפות המנעול״
על ״סיפורי הבעש״ט״ (1966)
  • נגאל, גדליה.  השימוש במקורות חסידיים בכתבי עגנון. חקרי עגנון : עיונים ומחקרים ביצירת ש״י עגנון, מוגש לפרופ׳ יהודה פרידלנדר / בעריכת הלל ויס והלל ברזל (רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ״ד 1994), עמ׳ 39–48.
על ״סיפורים של עיר״ (1966)
על ״סמוך ונראה״ (1951)
  • אורבך, אפרים א. פרקים של ׳ספר המדינה׳ ומקומם בתוך ׳סמוך ונראה׳.  בתוך: ש״י עגנון : מחקרים ותעודות / בעריכת גרשון שקד ורפאל וייזר (ירושלים : מוסד ביאליק, תשל״ח 1978), עמ׳ 195–223 <חזר ונדפס בספרו על ציונות ויהדות : עיונים ומסות (ירושלים : הספריה הציונית על־יד ההסתדרות הציונית העולמית תשמ״ה 1985), עמ׳ 461–497.
על ״ספר האותיות״ (1919)

על ״ספר המעשים״
  • ארזי, שחר. עגנון ברחובות ירושלים: סיור בעקבות ״ספר המעשים״ לש״י עגנון. עתון 77, גל׳ 266 (אייר תשס״ב, אפריל 2002), עמ׳ 26–31.
  • ברזל, הלל.  גלוי ונעלם - ״ספר המעשים״.  בספרו:  המאה החצויה: ממודרניזם לפוסט-מודרניזם, כרך ראשון (בני ברק : ספרית פועלים, תשע״א 2011), עמ׳ 293–308>
  • מרק, צבי.   על מקורותיו של  ׳ספר המעשים׳ לש״י עגנון : עיון בסיפור ״השיר אשר הושר״.  עי״ן גימ״ל: כתב עת לחקר יצירת עגנון <מקוון>, גל׳ א׳ (תשע״א 2011), עמ׳ 20–34.
  • מירקין, ראובן.  לקראת מהדורה מדעית של עגנון : חמשת סיפוריו הראשונים של ׳ספר המעשים׳. בתוך: קובץ עגנון ב / בעריכת אמונה ירון, רפאל וייזר, דן לאור, ראובן מירקין (ירושלים :  הוצאת ספרים ע״ש י״ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תש״ס 2000), עמ׳ 291–347.
  • פיש, א׳ הראל. דימויים רפלקסיביים ב׳ספר המעשים׳. חקרי עגנון : עיונים ומחקרים ביצירת ש״י עגנון, מוגש לפרופ׳ יהודה פרידלנדר / בעריכת הלל ויס והלל ברזל (רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ״ד 1994), עמ׳ 189–196.
    •
  • קורצווייל, ברוך.  הקדמה ל״ספר המעשים״.   בספרו מסכת הרומאן (ירושלים ותל אביב : שוקן, תשי״ג 1953), עמ׳ 69–81 <חזר ונדפס בספרו: מסות על סיפורי ש״י עגנון (ירושלים ותל-אביב : הוצאת שוקן, תשכ״ג 1962), עמ׳ 74–85>
  • רוטנשטרייך, נתן. חווית הזמן ב׳ספר המעשים׳. בתוך לעגנון שי : דברים על הסופר וספריו / המביאים לבית הדפוס, דב סדן, אפרים א. אורבך (ירושלים : הועד הציבורי ליובל השבעים של ש״י עגנון), תשי״ט, עמ׳ 265–279.
  • שחם, חיה.  עדות חבויה היטב : אלוזיות, בין-טקסטואליות ופנים-טקסטואליות ככלים לפיענוח הסיפור ׳התעודה׳ מתוך ספר המעשים של עגנון.  בספרה קרובים רחוקים : בין-טקסטואליות, מגעים ומאבקים בספרות העברית החדשה (באר שבע : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשס״ד 2004), עמ׳ 47–63.
על ״ספר סופר וסיפור״ (1938)
על ״ספר שאבד״ (׳עיר ומלואה׳)
  • ויינמן, אריה. ספרים שאבדו.  בספרו: אגדה ואמנות : עיונים ביצירת עגנון (ירושלים : הוצאת ראובן מס, תשמ״ב 1982), עמ׳ 95–99.
  • כצמן, רומן. ״ספר שאבד״. בספרו נבואה קטנה : כנות ורטוריקה בעיר ומלואה לש״י עגנון (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשע״ד 2013), עמ׳ 374–376.
על ״ספר תכלית המעשים״
  • ירון, אמונה.  הקדמה ל׳ספר תכלית המעשים׳.  בתוך: קובץ עגנון ב / בעריכת אמונה ירון, רפאל וייזר, דן לאור, ראובן מירקין (ירושלים :  הוצאת ספרים ע״ש י״ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תש״ס 2000), עמ׳ 43–49 <בנוסף: ספר תכלית המעשים (פרקים מן העיזבון) בעמ׳ 51–86>
על ״ספריהם של צדיקים״ (1961)
על ״עגונות״ (1908)
  • בקון, יצחק.  על ״עגונות״ לש״י עגנון.  מאזנים, כרך מ״ו, גל׳ 3 (שבט תשל״ח, פברואר 1978), עמ׳ 167–179.
  • ברזל, הלל. סיפורי אהבה מטאריאליסטיים של ש״י עגנון : עיון משווה: ״עגונות״, ״עידו ועינם״, ״לילות״ ו״שבועת אמונים״. גזית, כרך ל׳, חוב׳ א–ד (תשל״ג), עמ׳ 9–16 <חזר ונדפס בספרו: סיפורי אהבה של שמואל יוסף עגנון : עיוני מחקר (רמת גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשל״ה 1975), עמ׳ 72–124 ובספרו:  המאה החצויה: ממודרניזם לפוסט-מודרניזם, כרך ראשון (בני ברק : ספרית פועלים, תשע״א 2011), עמ׳ 223–249>
  • גולן, ארנה.  הסיפור ״עגונות״ והעליה השניה.  מאזנים: ירחון לספרות, כרך ל״ב, גל׳ 3 (שבט תשל״א, פברואר 1971), עמ׳ 215–223 <חזר ונדפס בספרה: בעבותות הביקורת : פרקים בתולדות ביקורת הספרות העברית ובסיפורי עגנון (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 2006), עמ׳ 184–195>
  • הירשפלד, אריאל.  המקור ותהום הנשייה - בין סיפור לסיפור-עם בשני סיפורים של ש״י עגנון.  מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך כ״ה (תשע״ג, 2013), כרך שני, עמ׳ 531–549.
  • לפידוס, רינה.  על הטיפולוגיה של ארבעה סיפורי אהבה לש״י עגנון. בתוך: עיונים בספרות משווה / העורכים: דב לנדאו, גדעון שונמי, יפה וולפמן (רמת גן: המחלקה לספרות משווה - הפקולטה למדעי הרוח - אוניברסיטת בר-אילן, תשס״א 2001), עמ׳ 31–40 <המאמר מציג נסיון נוסף של שימוש במתודה הפורמליסטית בניתוח ארבע יצירות של עגנון: ״עגונות״, ״ספור פשוט״, ״תהלה״ ו״שירה״>
  • פנואלי, ש״י.  תחילתו של עגנון - ״עגונות״.  דבר, מוסף לספרות ולאמנות, ח׳ באב תשי״ח, 25 ביולי 1958, עמ׳ 5, 6 <כונס בספרו יצירתו של ש״י עגנון : מסת מחקר (תל אביב : תרבות וחינוך, 1960), עמ׳ 14–21>
  • צורף, אפרים. ״עגונות״.  בספרו  ש״י עגנון: האיש ויצירתו (תל אביב : הוצאת ״ניב״, תשי״ח 1957), עמ׳ 77–80.
  • קצנלסון, גדעון.  ״עגונות״ של עגנון: גלגולו של נוסח. מאזנים: ירחון לספרות, כרך כ״ז, גל׳ 3–4 (אב-אלול תשכ״ח, אוגוסט-ספטמבר 1968), עמ׳ 163–173.
  • Caland, Brigitte.  Agounot (״Abandonnées״) de S. Y. Agnon : approche psychanalytique et influence freudienne.  Yod: revue des études hébraïques et juives, no. 20 (2015), pp. 123-144 *.
  • Shaked, Gershon. Midrash and narrative : Agnon׳s ״Agunot״. in: Midrash and literature / edited by Geoffrey H. Hartman and Sanford Budick (New Haven and London : Yale University Press, 1986), pp. 285-303 <Appeared also in His The New Tradition : essays on modern Hebrew literature (Cincinnati : Hebrew Union College Press, 2006), pp. 244-261>
  • Stern, David. Agnon from a Medieval perspective. In: History and literature : new readings of Jewish texts in honor of Arnold J. Band / edited by William Cutter and David C. Jacobson (Providence : Brown Judaic Studies, 2002), pp. 171-185.
על ״עד הנה״ (1952)
  • באר, חיים.  חדרים מלאים ספרים : ״רפובליקת הספר״ בעד הנה בין בדיה למציאות (ירושלים : מנֶגֶד הוצאה לאור, תשע״ו 2016)
    תוכן העניינים
  • בן-דב, ניצה.  ״עד הנה״ לעגנון - סיפור מלחמה או סיפור אהבה? הקונגרס העולמי התשיעי למדעי היהדות, חטיבה ג: היצירה היהודית (אב תשמ״ה, אוגוסט 1985), עמ׳ 305–312.
  • בן-דב, ניצה.  ״(ה)גרמניה היפה״ - תסביך לאומי או אישי? על הנובלה ״עד הנה״ לש״י עגנון. הדואר, שנה 65, גל׳ י׳ (כ״ב בטבת תשמ״ו, 3 בינואר 1986), עמ׳ 15–17; גל׳ י״א (  ), עמ׳ 19–21.
  • בן-דב, ניצה.  עגנון ואמנות העידון. מאזנים, כרך ס׳, גל׳ 8–9(1987), עמ׳ 64–67.
  • בן-דב, ניצה.  ׳מיטב העולמות׳ והחלום הציוני של עגנון. דפים למחקר בספרות, כרך 4 (תשמ״ח 1988), עמ׳ 171–190.
  • בן-דב, ניצה.  על חדר, רכבת, בגד וסעודה ב״עד הנה״ לעגנון : גישה פסיכואנליטית לרומן. דפים למחקר בספרות, כרך 8 (תשנ״ב, 1991–1992), עמ׳ 301–318.
  • בן-דב, ניצה.  סיפור של עתידות: עגנון ויהודי גרמניה. גג: כתב-עת לספרות, גל׳ 28 (חורף 2012), עמ׳ 44–48.
  • בן-דב, ניצה.  בנים יחידים ושכול ב״עד הנה״ של עגנון, רומן מלחמת העולם הראשונה.  בספרה: חיי מלחמה : על צבא, נקמה, שכול ותודעת המלחמה בפרוזה הישראלית (ירושלים ותל-אביב : הוצאת שוקן, עמ׳ 73–82.
  • הופמן, אן גולומב.  גופים וגבולות: חותם ההבדל ב״עד הנה״ מאת ש״י עגנון.  בתוך: ספרות וחברה בתרבות העברית החדשה : מאמרים מוגשים לגרשון שקד / עורכים: יהודית בר-אל, יגאל שוורץ ותמר ס. הס  (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד ; ירושלים : כתר הוצאה לאור, 2000), עמ׳ 165–180.
  • ויס, הלל.  ״עד הנה״ כמבוא לשואה.  בקורת ופרשנות, חוב׳ 35–36 (חורף תשס״ב 2002), עמ׳ 111–146.
  • חג׳בי, יניב.  שירת האין המוחלט : עיון משווה בתפיסת השפה ב״עד הנה״ לש״י עגנון, La vie mode d׳emploi ל Georges Perec וסביבותיהם (תשס״ב 2002) <דיסרטציה–אוניברסיטת בר אילן, תשס״ב 2002>
  • מנדה-לוי, עודד. חברה במלחמה : עיון ב׳עד הנה׳. חקרי עגנון : עיונים ומחקרים ביצירת ש״י עגנון, מוגש לפרופ׳ יהודה פרידלנדר / בעריכת הלל ויס והלל ברזל (רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ״ד 1994), עמ׳ 313–320.
    •
  • פוקס, אסתר.  מבנה העלילה האירונית בסיפורי ש״י עגנון על-פי ״עד הנה״.  בקורת ופרשנות, חוב׳ 20 (טבת תשמ״ה, דצמבר 1984), עמ׳ 25-44.
  • קורצווייל, ברוך.  עד הנה.  בספרו מסכת הרומאן (ירושלים ותל אביב : שוקן, תשי״ג 1953), עמ׳ 154–167 <חזר ונדפס בספרו: מסות על סיפורי ש״י עגנון (ירושלים ותל-אביב : הוצאת שוקן, תשכ״ג 1962), עמ׳ 161–174>
  • קריב, אברהם.  ריבוי פרצופין וקלסתר אחד. מאזנים: ירחון לספרות, כרך מ״א, גל׳ 1 (סיון תשל״ה, יוני 1975), עמ׳ 8–17 <המאמר מנתח את הסיפור ״עד הנה״ של עגנון וחושף בו פרקי אוטוביוגרפיה>
  • Abramson, Glenda. Ad Hena : S. Y. Agnon in Berlin.  In her: Hebrew writing of the First World War (London : Vallentine Mitchell, 2008), pp. 147-180.
  • Ariel, Yaakov. Leipziger Wissenschaftler als Hüter der jüdischen Kultur? : Schmu׳el Josef Agnon über die Begegnung der Juden mit der Moderne. Bausteine einer jüdischen Geschichte der Universität Leipzig / herausgegeben von Stephan Wendehorst (Leipzig: Leipziger Universitätsverlag, 2006), pp. 163-186.
  • Ben-Dov, Nitza. Dreams and human destiny in ״Ad hena״. Prooftexts, vol. 7, no. 1 (January 1987), pp. 53-64.
  • Ben-Dov, Nitza. The raven׳s message of return : S.Y. Agnon and the Zionist dream. Studies in Zionism, vol. 14,no. 1 (1993), pp. 95-112.
  • Ben-Dov, Nitza. Vague Hopes or Cherchez la Femme. In her: Agnon’s Art of Indirection : uncovering latent content in the fiction of S.Y. Agnon (Leiden : E.J. Brill, 1993), pp. 17-37.
  • Ben-Dov, Nitza. Homeless Dreams. In her: Agnon’s Art of Indirection : uncovering latent content in the fiction of S.Y. Agnon (Leiden : E.J. Brill, 1993), pp. 39-56.
  • Ben-Dov, Nitza. The Homecoming Dream. In her: Agnon’s Art of Indirection : uncovering latent content in the fiction of S.Y. Agnon (Leiden : E.J. Brill, 1993), pp. 57-71.
  • Ben-Dov, Nitza. S.J. Agnon and the art of sublimation. Tradition and Trauma : Studies in the Fiction of S.J. Agnon / edited by David Patterson and Glenda Abramson (Boulder, CO: Westview Press, 1994), pp. 89-105.
  • Ben-Dov, Nitza. “A story about fortune-telling” : The Jews of Germany in the First World War as seen through S. Y. Agnon’s novel Thus For [עד הנה] Trumah, Bd. 21 (2011), pp. 41-46.
  • Nissan, Ephraim. Rading Candide, and the talking raven in the dream : trying to make sense of an episode in Agnon׳s ״Ad Henna״ (״To This Day״). REEH: Revue Européenne des Etudes Hébraïques, vol. 16 (2011), pp. 149-198.
  • Parfitt, Tudor. Agnon and Germany. The Great Transition : the Recovery of the Lost Centers of Modern Hebrew Literature / edited by Glenda Abramson and Tudor Parfitt (Totowa, NJ: Rowman and Allanheld, 1985), pp. 59-71.
על ״עד עולם״ (1954)
  • מוקד, גבריאל. שבחי עדיאל עמזה.  אוגדן: קובץ ספרותי, גל׳ 2 (סתיו תשי״ח 1957), עמ׳ 96–110.
  • מוקד, גבריאל. שבחי עדיאל עמזה : ניסויים בדיון אסוציאטיבי (תל-אביב : מהדיר, 1957) <על ״עד עולם״ לש״י עגנון>
  • מוקד, גבריאל. שבחי עדיאל עמזה : ״עד עולם״ ו״עידו ועינם״ מאת ש״י עגנון (ירושלים : שוקן, תשמ״ט 1989) <כולל את הטקסט של שני הסיפורים והמסות עליהם>
    על הספר:
    • הירשפלד, אריאל. בחיפוש אחר ״שכל המעשים״ העגנוני. הארץ, י׳ באב תשמ״ט, 11 באוגוסט 1989, עמ׳ ב 8.
    • ידידיה-דנוך, אריאלה. שבחי עדיאל עמזה מאת גבריאל מוקד. מבוע, קובץ כ״ב (תש״ן), עמ׳ 206–207.
    • לויתן, עמוס. בעקבי עגנון. על המשמר, י״ז באב תשמ״ט, 18 באוגוסט 1989, עמ׳ 19.
    • נבות, אמנון. הסובבים את האיש שבין החומות: על ״שבחי עדיאל עמזה״ - מסות על ״עידו ועינם״ ו״עד עולם״ של עגנון מאת גבריאל מוקד. מאזנים, כרך ס״ג, גל׳ 5–6 (1989), עמ׳ 75–78.
    • סומק, רוני. מיתוס הספר המוחלט. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ג׳באב תשמ״ט, 4 באוגוסט 1989, עמ׳ 21.
  • ארבל, מיכל. סיפורים של אי-השגה - קריאה בסיפורים ״האבטובוס האחרון״ ו-״עד עולם״ לש״י עגנון. מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך י״ד (תשנ״ג 1993), עמ׳ 293–333.
  • ויינמן, אריה. ספרים שאבדו.  בספרו: אגדה ואמנות : עיונים ביצירת עגנון (ירושלים : הוצאת ראובן מס, תשמ״ב 1982), עמ׳ 95–99.
  • טוכנר, משולם.  פשר ״עד עולם״.  בספרו פשר עגנון (רמת גן : הוצאת אגודת הסופרים בישראל ליד הוצאת מסדה, תשכ״ח 1968), עמ׳ 123–152.
    •
  • כץ, שרה. ישיבת עגנון בבית המצורעים ״עד עולם״. דבר, י׳ באב תשמ״ט, 11 באוגוסט 1989, עמ׳ 16–17.
  • כצמן, רומן.  תפיסה אישיותית-היסטורית של מיתוס ב״עד עולם״ לש״י עגנון. עלי שיח, חוב׳ 45 (2001), עמ׳ 53–62 <המאמר מציג את תורת המיתוס של אלכסי לוסב, ומראה כיצד משתקפת תיאוריה זו בסיפורו של עגננון ״עד עולם״>
  • פוקס, אסתר. ״עד עולם״ פאתוס או אירוניה. דברי הקונגרס העולמי השמיני למדעי היהדות, כרך ג׳ (1981), עמ׳ 235–239 <ראה נוסח מורחב - להלן>
  • פוקס, אסתר. ״עד עולם״ פאתוס או אירוניה.  מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך ב׳ (תשמ״ג 1983), עמ׳ 199–221 <נוסח מורחב>
  • צמח, עדי. על התפיסה ההיסטוריוסופית בשניים מסיפוריו המאוחרים של עגנון. הספרות, כרך א, חוב׳ 2 (תשכ״ח), עמ׳ 378–385 <על ״עידו ועינם״ ו״עד עולם״> <נוסח מתוקן חזר ונדפס בספרו  קריאה תמה : בספרות עברית בת המאה העשרים (ירושלים : מוסד ביאליק, תש״ן 1990), עמ׳ 40–61>
  • קורן-מיימון, יאיר.  ׳הרופא וגרושתו׳, ׳עד עולם׳, ׳התזמורת׳ ו׳לפנים מן החומה׳.   בספרו: יחסי מטפלים-מטופלים ביצירותיו של ש״י עגנון (תל אביב : רסלינג, 2015), עמ׳ 231–250.
  • שוקן, גרשום. מוטיב הצרעת ב׳שירה׳ וב׳עד עולם׳.  בתוך: ש״י עגנון : מחקרים ותעודות / בעריכת גרשון שקד ורפאל וייזר (ירושלים : מוסד ביאליק, תשל״ח 1978), עמ׳ 227–240.
  • שקד, גרשון.  ״עד עולם״ של ש״י עגנון.  הארץ, י׳ בתמוז תשי״ז, 9 ביולי 1957.
על ״עד שיבוא אליהו״ (עיר ומלואה) 
  • ויינמן, אריה. הווצרות של חסיד ושל סיפור חסידי. בספרו: אגדה ואמנות : עיונים ביצירת עגנון (ירושלים : הוצאת ראובן מס, תשמ״ב 1982), עמ׳ 68–73.
  • כצמן, רומן. ״עד שיבוא אליהו״. בספרו נבואה קטנה : כנות ורטוריקה בעיר ומלואה לש״י עגנון (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשע״ד 2013), עמ׳ 292–295.
  • לפידוס, רינה.  תבניתם הפנימית של שלושה סיפורים על משיח וגאולה לש״י עגנון : ״עד שיבוא אליהו״ - ״משיח״ - ״המטפחת״. עלי שיח, חוב׳ 27–28 (1990), עמ׳ 95–101.
על ״עובדיה בעל מום״ (1921)
  • קומם, אהרן. האשה הסוטה והבעל הקרנן : דבורה בארון, עגנון, באשביס-זינגר. חקרי עגנון : עיונים ומחקרים ביצירת ש״י עגנון, מוגש לפרופ׳ יהודה פרידלנדר / בעריכת הלל ויס והלל ברזל (רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ״ד 1994), עמ׳ 237–252.
    •
  • שטרן, דינה.  שאנחנו כגוף אחד : מחקר ב״עובדיה בעל מום״ וב״שבועת אמונים״ לש״י עגנון (ירושלים : ראובן מס, תשס״ח 2008)
על ״עזרת הקודש״ (׳עיר ומלואה׳)
  • כצמן, רומן. ״עזרת הקודש״. בספרו נבואה קטנה : כנות ורטוריקה בעיר ומלואה לש״י עגנון (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשע״ד 2013), עמ׳ 393–394.
על ״עידו ועינם״ (1950)
  • עגנון, שמואל יוסף. והוא שלא ידע אשה מימיו יכול להגיע לדברים הרבה: קטעים שלא פורסמו על גבריאל גמזו ועל גדעון גינת, גיבורי ״עידו ועינם״. הארץ, תרבות וספרות, י״ד בניסן תשנ״ז, 21 באפריל 1997, עמ׳ ה 1.
  • אורון, מיכל. סמלים ומוטיבים קבליים בסיפור ״עידו ועינם״ לש״י עגנון. שנתון סמינר הקיבוצים, כרך א׳ (תשל״ז 1977), עמ׳ 160–172 <חזר ונדפס בתוך: עגנון - ״עגונות״ ״עידו ועינם״ : מקורות-מבנים-משמעויות / הלל ויס. יחידה 2 (תל אביב : בית ההוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה, תשמ״א 1981), עמ׳ 307–319. דיון על המאמר מופיע בעמ׳ ס״א-ס״ב>
  • אלשטיין, יואב. המשמעות הסמלית אקטואלית של ״עידו ועינם״ : בשולי ״פשר עגנון״ למשולם טוכנר. דעות, כרך ל״ו (תשכ״ט), עמ׳ 36–46.
  • אפק, עדנה. השורש המנחה מתהפך: ׳עידו ועינם׳. בספרה: מערכות מלים : עיונים בסגנונו של ש״י עגנון (תל אביב : דקל, תשל״ט 1979), עמ׳ 59–64.
  • ארבל, מיכל.  פניו הכפולים של הזיוף : יצירה ולאומיות ב׳עידו ועינם׳ לש״י עגנון.  בתוך: רגע של הולדת : מחקרים בספרות עברית ובספרות יידיש לכבוד דן מירון / עורך חנן חבר (ירושלים : מוסד ביאליק, תשס״ז 2007), עמ׳ 414–438.
  • ברזל, הלל. בין עגנון לקפקא : עיון משווה: ״עידו ועינם״ - ״יוספינה הזמרת, או: עם העכברים״. ביקורת ופרשנות, חוב׳ 2–3 (תשל״ג), עמ׳ 34–46.
  • ברזל, הלל. סיפורי אהבה מטאריאליסטיים של ש״י עגנון : עיון משווה: ״עגונות״, ״עידו ועינם״, ״לילות״ ו״שבועת אמונים״. גזית, כרך ל׳, חוב׳ א–ד (תשל״ג), עמ׳ 9–16 <חזר ונדפס בספרו: סיפורי אהבה של שמואל יוסף עגנון : עיוני מחקר (רמת גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשל״ה 1975), עמ׳ 72–124 ובספרו:  המאה החצויה: ממודרניזם לפוסט-מודרניזם, כרך ראשון (בני ברק : ספרית פועלים, תשע״א 2011), עמ׳ 223–249>
  • ברזל, הלל. אותיות הקודש: אפלפלד, עגנון, ״בעת ובעונה אחת״, ״עידו ועינם״ - עיון משווה. ביקורת ופרשנות, כרך 24 (1988), עמ׳ 59–80.
  • ברזל, הלל. עוז ועגנון (״לדעת אשה״ – ״עידו ועינם״: עיון משווה). עתון 77, גל׳ 220 (1998), עמ׳ 22–31 <חזר ונדפס בספרו המאה החצויה: ממודרניזם לפוסט-מודרניזם, כרך שני (בני ברק : ספרית פועלים, תשע״ג 2013), עמ׳ 669–686>
  • ברנדוין, חיים.  על משמע ומבנה ביצירת עגנון.  הארץ, תרבות וספרות, כ״ג בניסן תשל״ט, 20 באפריל 1979, עמ׳ 18, 19; ל׳ בניסן תשל״ט, 27 באפריל 1979, עמ׳ 25 <חזר ונדפס בספרו מ׳גן בעדן׳ עד ׳עיר ומלואה׳ / אספה וערכה מרים ברנדוין (ירושלים : כרמל, תשס״ט 2009), עמ׳ 241–259 *>
  • ברנדוין, חיים. הדמויות ב״עידו ועינם״. דברי הקונגרס העולמי השמיני למדעי היהדות, כרך ג׳ (1981), עמ׳ 229–234 * <חזר ונדפס בספרו מ׳גן בעדן׳ עד ׳עיר ומלואה׳ / אספה וערכה מרים ברנדוין (ירושלים : כרמל, תשס״ט 2009), עמ׳ 260–268 *>
  • ברנשטיין, יוליאנה.  ״עידו ועינם״ לש״י עגנון : הגעגועים ל״קול האם״ בשירת גמולה.  בתוך: אמהוּת : מבט מהפסיכואנליזה וממקום אחר / עורכת אמיליה פרוני (ירושלים : מכון ון ליר בירושלים : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשס״ט 2009), עמ׳ 133–151.
  • גנוז, יצחק. המוטיבים העממיים ב״עידו ועינם״ לש״י עגנון ותפיסות הביקורת לסיפור. ידע עם, כרך י״ח, חוב׳ 43–44 (תשל״ז 1976), עמ׳ 77–86.
  • גנן, משה. לסיפור ״עידו ועינם״ של ש״י עגנון. מבוע, חוב׳ ל׳ (תשנ״ז), עמ׳ 112–114.
  • גנן, משה. למקורות הסיפור ״עידו ועינם״ של ש״י עגנון. מהות, חוב׳ 28 (2004), עמ׳ 139–142 <על חוברת מספרייתו של עגנון, אותה קיבל מחברו יחיאל גדליהו גומפרץ, שייתכן ששימשה לו השראה בכתיבתו את ״עידו ועינם״>
  • גרוס, ויקטוריה. הערות מספר ל״עידו ועינם״ מאת ש״י עגנון. מעלות, כרך ח׳, גל׳ 4 (1977), עמ׳ 51–58.
  • דום, ריסה. שפה, זהות ואידיאולוגיה בספרות עברית חדישה. עם וספר, גל׳ 10 (1998), עמ׳ 29–41 <דיון, בין היתר, ב״עידו ועינם״>
  • הבר, גדליה. היבט אחר על זמן ההתרחשות ב״עידו ועינם״ לש״י עגנון. עתון 77, גל׳ 284 (חשון תשס״ד, אוקטובר 2003), עמ׳ 16, 17.
  • הירשפלד, אריאל. פניית עורף אורפאית לאשה: הערות על קטעי העיזבון של ״עידו ועינם״. הארץ, תרבות וספרות, י״ד בניסן תשנ״ז, 21 באפריל 1997, עמ׳ ה 4.
  • וייס, צחי.  לדעת מבלי לדעת. ראשית, כרך 1 (2009), עמ׳ 261–277.
  • וייס, צחי. עדו ועינם. בספרו: ׳מות השכינה׳ ביצירת ש״י עגנון : קריאה בארבעה סיפורים ובמקורותיהם (רמת גן : אוניברסיטת בר אילן, תשס״ט 2009), עמ׳ 117–131.
    •
  • ויס, הלל. לתולדות השכינה העגונה וביטויה כסמל בסיפור ״עידו ועינם״ לש״י עגנון. דברי הקונגרס העולמי השמיני למדעי היהדות, כרך ג׳ (1981), עמ׳ 223–227.
  • ויס, הלל. בין יוסף לדומיו: סימון מערכות משותפות - בין ״יוסף ואחיו״ - פתיחה ומסת מבוא לתומאס מאן ובין ״עידו ועינם״ לשמואל יוסף עגנון. עלי שיח, חוב׳ 15–16 (1982), עמ׳ 61–64.
  • טוכנר, משולם.  פשר ״עידו ועינם״.  בספרו פשר עגנון (רמת גן : הוצאת אגודת הסופרים בישראל ליד הוצאת מסדה, תשכ״ח 1968), עמ׳ 106–122.
    •
  • כצמן, רומן. מיתוס של יצירת המיתוס ב״עידו ועינם״. ביקורת ופרשנות, חוב׳ 35–36 (2002), עמ׳ 231–243 <המאמר מדגים את חקר המיתופואסיס ביישומו ב״עדו ועינם״. מטרת המחקר להראות כי לפנינו סיפור מיתולוגי ומיתופאיי (שבו הטקסט מגלה יכולת ליצור מיתוסים)>
  • ליפשיץ, אסתר. להבהרת העלילה ב״עידו ועינם״ לש״י עגנון. גלים, חוב׳ 5 (1991), עמ׳ 20–21.
  • לנדאו, רחל.  הערות לסגנונו של ש״י עגנון ב״עידו ועינם״.  בקורת ופרשנות, חוב׳ 21 (טבת תשמ״ו, דצמבר 1985), עמ׳ 5-16.
  • מוקד, גבריאל. בין ״עידו ועינם״ ו״עד עולם״. עכשיו, חוב׳ 25–28 (תשל״ג), 77–93.
  • מוקד, גבריאל. טראנסצנדנציה, אמנות ומחקר מדעי בשני סיפורים סימליים של ש״י עגנון ״עידו ועינם״ ו״עד עולם״. דברי הקונגרס העולמי השישי למדעי היהדות, כרך ג׳ (תשל״ז), עמ׳ 265–270.
  • נצר, רות. הבטים ארכיטיפיים ב״עדו ועינם״. עלי שיח, חוב׳ 25 (1988), עמ׳ 163–168 <נוסח מורחב נדפס בספרה: השלם ושברו : מיתוס, ספרות, שירה : כינוס מאמרים ממבט פסיכולוגיית המעמקים של יונג (ירושלים : כרמל, תש״ע 2009), עמ׳ 181–193>
  • עשהאל, ישראל. התשוקה על-פי עידו ועינם. קשת החדשה, חוב׳ 14 (חורף 2005), עמ׳ 7–25 <על ״עידו ועינם״ לעגנון ועל פרשנויות ספרותיות שהוצעו לו. המחבר מתמקד בפרשנויותיהם של עדי צמח וחיים ברנדויין>
  • פוקס, אסתר. משמעות ואנטי משמעות ב״עידו ועינם״ : הפונקציה של התמוה. Hebrew Studies, vol. 25 (1984), pp. 142-147.
  • פרדס, אילנה.  האתנוגרפיות המקראיות של עגנון : ׳עידו ועינם׳ והחיפוש אחר השיר האולטימטיבי.  מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך כ״ה (תשע״ג, 2013), כרך שני, עמ׳ 551–569.
  • פרוינד, יעקב (קובי). על האורגני והחולה בשני סיפורים של עגנון ועוז. מאזנים, כרך ס״ב, גל׳ 5–6 (1988), עמ׳ 182–183 <על ״עידו ועינם״ לעגנון ו״אש זרה״ לעמוס עוז>
  • צוקר, שלמה. בעית הפירוש של ״עידו ועינם״ ו״עד עולם״ לש״י עגנון. הספרות, כרך ב׳, חוב׳ 2  (1970), עמ׳ 415–417 <ענה לכך עדי צמח בעמ׳ 417–419>
  • צוקר, שלמה. מקורות בעיצוב המרחב והדמויות ב׳עידו ועינם׳ לש״י עגנון. מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך ג׳ (תשמ״ג 1983), עמ׳ 28–66.
  • צור, ראובן. סיפור של עגנון כסיפור : עיון ב״עידו ועינם״. מחקרים בספרות עברית : ספר זכרון לאורי שהם / בעריכת ראובן צור, עוזי שביט (תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב, תשמ״ו 1986) (תעודה, כרך ה׳), עמ׳ 235–272.
  • צורף, אפרים. ״עידו ועינם״.  בספרו  ש״י עגנון: האיש ויצירתו (תל אביב : הוצאת ״ניב״, תשי״ח 1957), עמ׳ 200–204.
  • צמח, עדי. על התפיסה ההיסטוריוסופית בשניים מסיפוריו המאוחרים של עגנון. הספרות, כרך א, חוב׳ 2 (תשכ״ח), עמ׳ 378–385 <על ״עידו ועינם״ ו״עד עולם״> <הגיב על כך שלמה צוקר – ראה לעיל> <נוסח מתוקן חזר ונדפס בספרו  קריאה תמה : בספרות עברית בת המאה העשרים (ירושלים : מוסד ביאליק, תש״ן 1990), עמ׳ 40–61>
  • קדרי, מנחם צבי. הערות לסיגנונו של ש״י עגנון ב״עידו ועינם״. ביקורת ופרשנות, כרך 21 (1986), עמ׳ 5–16.
  • קורצווייל, ברוך.  הערות ל״עידו ועינם״.  בספרו מסכת הרומאן (ירושלים ותל אביב : שוקן, תשי״ג 1953), עמ׳ 134–154 בספרו: מסות על סיפורי ש״י עגנון (ירושלים ותל-אביב : הוצאת שוקן, תשכ״ג 1962), עמ׳ 141–160.
  • רובינשטיין, דורית. ״עידו ועינם״ לש״י עגנון: מושג הטקסט - הקשר הגורדי והתרתו. החינוך וסביבו: שנתון סמינר הקיבוצים, כרך 20 (1998), עמ׳ 109–135.
  • רוזנברג, י. עגנון ומעשה מרכבתו : מדרש עידו ועינם על פי המקורות. מבוע, קובץ ח (תשל״א), עמ׳ 201–218.
  • שֹהם, אורי.  המסתכל האלגורי : על ״עידו ועינם״ של ש״י עגנון.  בספרו: המשמעות האחרת : מן המשל האלגורי ועד הסיפור הפאראריאליסטי ... (תל אביב : מכון כץ לחקר הספרות העברית, אוניברסיטת תל-אביב, תשמ״ב 1982), עמ׳ 164–220.
על ״עינינו הרואות״ (נקרא קודם ״שיחה״) (1935)
  • ויינמן, אריה. הצדיק הנסתר : גלגולי מוטיב אגדי בסיפורי עגנון. בספרו: אגדה ואמנות : עיונים ביצירת עגנון (ירושלים : הוצאת ראובן מס, תשמ״ב 1982), עמ׳ 58–67.
  • שנהר-אלרעי, עליזה. ״עינינו הרואות״. בתוך ספרה: הפנים לפנים : תשתיות בסיפורי עגנון (תל אביב : פפירוס, תש״ן 1989), עמ׳ 125–156.
על ״עיר ומלואה״ על ״על אבן אחת״ (1934)
  • ויינמן, אריה. גלגול של לגנדה חסידית ב״על אבן אחת״.  בספרו: אגדה ואמנות : עיונים ביצירת עגנון (ירושלים : הוצאת ראובן מס, תשמ״ב 1982), עמ׳ 31–34.
  • נצר, רות.  ש״י עגנון - על אבן שאינה אבן : הסיפור ״על אבן אחת״.  בספרה: השלם ושברו : מיתוס, ספרות, שירה : כינוס מאמרים ממבט פסיכולוגיית המעמקים של יונג (ירושלים : כרמל, תש״ע 2009), עמ׳ 226–274.
  • רמרז-ראוך, גילה.  האבנים המתגלגלות : קריאה בסיפורו של עגנון ״על אבן אחת״. מאזנים, כרך ע״ד, גל׳ 3 (תש״ס), עמ׳ 29-31.
  • Wineman, Aryeh. The metamorphosis of a Hasidic legend in Agnon׳s ״׳Al even ahat״. AJS review, vol. 3 (1978), pages 197-201.*
על ״על המתנגדים הראשונים״ (״האש והעצים״)
  • אורון, מיכל. ׳על המתנגדים הראשונים׳ לש״י עגנון.  בתוך: חלמיש למעיינו מים : מחקרים בקבלה, הלכה, מנהג והגות מוגשים לפרופ׳ משה חלמיש / עורכים אבי אלקיים, חביבה פדיה (ירושלים : כרמל, תשע״ו 2016), עמ׳ 660–667.
על ״על התורה״ (1939)
  • אפק, עדנה. השורש המנחה-חוזר בסיפור ״על התורה״. בספרה: מערכות מלים : עיונים בסגנונו של ש״י עגנון (תל אביב : דקל, תשל״ט 1979), עמ׳ 19–25.
  • רמרז-ראוך, גילה.  ״על התורה״ מאת ש״י עגנון. הדואר, כרך 83, גל׳ 2 (תשס״ד), עמ׳ 30-31.
  • Patz, Norman and Naomi Patz. Agnon in miniature: ״Ahl HaTorah״. CCAR journal: the Reform Jewish quarterly, vol. 63, no. 3 (Summer 2016), pp. 68-73.
על ״על כפות המנעול״ (1922) על ״על מצוה אחת״ (׳עיר ומלואה׳)
  • כצמן, רומן. ״על מצוה אחת״. בספרו נבואה קטנה : כנות ורטוריקה בעיר ומלואה לש״י עגנון (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשע״ד 2013), עמ׳ 369–374.
על ״עם ארבעת הכרכים״ (1931) על ״עם כניסת היום״ (1951) על ״עם לבי״ (1941)
על ״עם עצמי״ (1952)
על ״עם ששת הכרכים״ (1935)
על ״עפר ארץ ישראל״ (1937) על ״פולין״ (1919) על ״פי שניים״ (1939) על ״פיבוש גזלן״ (עיר ומלואה)
  • כצמן, רומן. ״פיבוש גזלן״. בספרו נבואה קטנה : כנות ורטוריקה בעיר ומלואה לש״י עגנון (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשע״ד 2013), עמ׳ 427–434.
על ״פנים אחרות״ (1933)
  • אפק, עדנה. השורש המנחה מתהפך: ׳פנים אחרות׳. בספרה: מערכות מלים : עיונים בסגנונו של ש״י עגנון (תל אביב : דקל, תשל״ט 1979), עמ׳ 55–58.
  • ארבל, מיכל.  ״פנים אחרות״ : החשבון הכלכלי ודחף המוות.  מעשה סיפור: מחקרים בסיפורת היהודית, כרך ד / עורך אבידֹב ליפסקר (רמת גן : הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשע״ח 2018), עמ׳ 323–343.
  • בלבן, אברהם. האמנם פנים אחרות. מעריב, מוסף חג - ערב שמחת תורה - ספרות וספרים, כ״א בתשרי תשס״ג, 27 בספטמבר 2002, עמ׳ 27 <עיון בסיפורו של שמואל יוסף עגנון ״פנים אחרות״>
  • בלבן, אברהם.  קריאה מגדרית ב׳פנים אחרות׳.  בתוך: רגע של הולדת : מחקרים בספרות עברית ובספרות יידיש לכבוד דן מירון / עורך חנן חבר (ירושלים : מוסד ביאליק, תשס״ז 2007), עמ׳ 439–447.
  • ברזל, הלל. ״פנים אחרות״ - הדרך חזרה. עלי שיח, חוב׳ 1 (סיון תשל״ד, יוני 1974), עמ׳ 96–110 <חזר ונדפס בהרחבה בספרו: סיפורי אהבה של שמואל יוסף עגנון : עיוני מחקר (רמת גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשל״ה 1975), עמ׳ 52–71.
  • ברזל, הלל. קנאה על סוף תהום: ״גבריאלה״, ״הרופא וגרושתו״, ״פנים אחרות״ לש״י עגנון. עלי שיח, חוב׳ 34 (1994), עמ׳ 33–41.
  • ברזל, הלל.  סיפורי אהבה פסיכולוגיים: ״פנים אחרות״ - הדרך חזרה.  בספרו:  המאה החצויה: ממודרניזם לפוסט-מודרניזם, כרך ראשון (בני ברק : ספרית פועלים, תשע״א 2011), עמ׳ 331–343.
  • גולדברג, לאה. על ״פנים אחרות״.  בספרה אמנות הסיפור : עיונים בצורות הסיפור הקצר ותולדותיו (מרחביה : ספרית פועלים, 1963), עמ׳ 204–221.
  • גולומב, הרי.  פנים מרובות : על יחסי הגומלין בין הסיפור ״פנים אחרות״ לעגנון ובין כותרתו.  הספרות, כרך א׳ (    ), עמ׳ 717–718.
  • טוכנר, משולם.  צורות ואמצעים אסתיטיים בסיפורי עגנון (״הטכניקה של הפנים האחרות״).  בספרו פשר עגנון (רמת גן : הוצאת אגודת הסופרים בישראל ליד הוצאת מסדה, תשכ״ח 1968), עמ׳ 97–105.
  • פוגל, מלכה.  עיון בתפקיד ׳העיניים׳ ב״פנים אחרות״ לעגנון.  בקורת ופרשנות, חוב׳ 19 (כסלו תשמ״ד, דצמבר 1983), עמ׳  35-50.
  • פיינגולד, בן-עמי.  ש״י עגנון - ״פנים אחרות״.  בספרו: הוראת הסיפור הקצר : פרקי מבוא והדרכה (תל אביב : הוצאת רמות, אוניברסיטת תל-אביב, תשמ״ט 1989), עמ׳ 179–198.
  • פריש, עמוס.  פנים אחרות ב״פנים אחרות״.  בשדה חמ״ד, שנה 16, חוב׳ ה׳ (קכ״א) (שבט תשל״ג, ינואר-פברואר 1973), עמ׳ 297–300.
  • צימרמן, דויד. ״פנים אחרות״.  בתוך: על שלושה מסיפורי עגנון (ירושלים : הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, המחלקה לעליית ילדים ונוער, תשכ״ב), עמ׳ ט-כד.
  • קדמי, יחיאל.  ״פנים אחרות״ לש״י עגנון.  בספרו: בין שמא לוודאי : עיונים בשירה ובסיפורת עברית (תל אביב : ספרית פועלים, תשמ״א 1981), עמ׳ 101–110.
    •
  • קורן-מיימון, יאיר.  ׳שאין כל מחיצה מפרדת ביניהם׳ – על הטיול-טיפול ב׳פנים אחרות׳.  בספרו: יחסי מטפלים-מטופלים ביצירותיו של ש״י עגנון (תל אביב : רסלינג, 2015), עמ׳ 111–136.
  • שרוני, בועז. חלומות הגיבורים הגברים ב״פנים אחרות״ וב״רופא וגרושתו״.  עין גימל: כתב עת לחקר יצירת עגנון, גל׳ 2 (תשע״ג 2012), עמ׳ 216–225.
  • Hakak, Lev. Sexual symbols in ״Another face״ by S. Y. Agnon.  Hebrew annual review, vol. 10 (1986), pp. 95-108.
  • Leiter, Shmuel. The face within a face : a reading of S. Y. Agnon׳s Panim Aherot. Judaism, vol. 19, no. 1 (Winter 1970), pp. 59-65
    <חזר ונדפס בתוך:   ושמואל בקוראי שמו : ספר זכרון לשמואל לייטר / בעריכת מנחם הירשמן, אוריאל סימון, שמא יהודה פרידמן, משה רוסמן (ירושלים : הפקה והפצה – מוסד ביאליק, תשע״ו), עמ׳ 81*-88*>
על ״הפנים לפנים״
  • אפק, עדנה.  לתרגום היצירה ״הפנים לפנים״ לש״י עגנון.  טורא : אסופת מאמרי הגות ומחקר במחשבת ישראל, מוגשת לפרופ׳ שלמה (סיימון) גרינברג בשנות גבורותיו / עורך - מאיר איילי (תל-אביב: הקיבוץ המאוחד, תשמ״ט 1989), עמ׳ 159–177.
  • אפק, עדנה ורזיה אילן.  לתרגומה של יצירה עגנונית אחת.  ביקורת ופרשנות, חוב׳ 25 (תשמ״ט 1989), עמ׳ 115–142.
  • אררט, רחל. ״המלבוש״ ו״האדרת״ בכמה מסיפורי עגנון ״הפנים לפנים״. בשדה חמ״ד, כרך כ״ט (1986), עמ׳ 157–170.
  • זילבר-ויתקון, אסתר. היחיד בנפתולי כשל והגשמה. טללי אורות: שנתון מכללת אורות ישראל, כרך 12 (2006), עמ׳ 426–442.*
  • Knieger, Bernard. Shmuel Yosef Agnon’s ‘The Face and the image’. Studies in short fiction, vol. 12, no. 2 (1975), pp. 184-185 [Reprinted in Twentieth-Century Literary Criticism (TCLC), vol. 151 (2004), p. 3]
על ״הפרוטה״ (1934)
על ״פרנהיים״ (1949)
  • בן-דב, ניצה. סיפור של חיים וסיפור של סיפורים : דיון בסיפור ״פרנהיים״ לש״י עגנון.  עתון 77, גל׳ 141 (תשרי-חשון תשנ״ב, אוקטובר 1991), עמ׳ 30 31, 50.
  • בר-יוסף, חמוטל.  מקומם של ימים נוראים ב״פרנהיים״ של עגנון.  דבר, משא,  ח׳ באב תשמ״ח, 22 ביולי 1988, עמ׳ 18–19 <חזר ונדפס בספרה: טעמי הקריאה : רשימות ביקורת ספרותית (מבשרת-ציון : צבעונים, 2006), עמ׳ 220–226>
    •
  • צוויק, יהודית.  עיון ב״פרנהיים״ של עגנון.  דפים למחקר בספרות, כרך 2 (תשמ״ה 1985), עמ׳ 223–235.
  • רבינוביץ, ראובן.  השיבה המאוחרת : בין ״פארנהיים״ לעגנון ל״קולונל שאבר״ לבלזק.  דבר, לספרות ולאמנות, ח׳ באב תשכ״ח, 2 באוגוסט 1968, עמ׳ 7, 8.
  • שביט, עוזי.  מעוות לא יוכל לתקון.  מאזנים, כרך מ״ט, גל׳ 2–4 (תמוז-אלול תשל״ט, יולי-ספטמבר 1979), עמ׳ 127–133.
  • שונמי, ג. עיון בסיפור ״פרנהיים״ לש״י עגנון.  על המשמר, 25 ביולי 1969.
  • שקד, גרשון. משפחה ומוסר ביצירת עגנון.  משא (מצורף ל׳למרחב׳), 25 ביולי 1958.
  • שקד, מלכה. הוראת הסיפור ״פרנהיים״ לעגנון.  החינוך, כרך ל״ט, גל׳ ג-ד (ניסן תשכ״ז), עמ׳ 199–206.
על ״פרקים של ספר המדינה״ (1933) על ״פת שלימה״ (1933) על ״פתחי שערים״ (׳עיר ומלואה׳)
  • כצמן, רומן. ״פתחי שערים״. בספרו נבואה קטנה : כנות ורטוריקה בעיר ומלואה לש״י עגנון (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשע״ד 2013), עמ׳ 383–386.
על ״הצדיק הנסתר״ (׳עיר ומלואה׳)
  • ויינמן, אריה. הצדיק הנסתר : גלגולי מוטיב אגדי בסיפורי עגנון. בספרו: אגדה ואמנות : עיונים ביצירת עגנון (ירושלים : הוצאת ראובן מס, תשמ״ב 1982), עמ׳ 58–67.
  • כצמן, רומן. ״הצדיק הנסתר״. בספרו נבואה קטנה : כנות ורטוריקה בעיר ומלואה לש״י עגנון (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשע״ד 2013), עמ׳ 386–393.
  • צורף, אפרים. ״הצדיק הנסתר״.  בספרו  ש״י עגנון: האיש ויצירתו (תל אביב : הוצאת ״ניב״, תשי״ח 1957), עמ׳ 107 וכו׳.
על ״צפורי״ (1936)
על ״צפרדעים״
  • פרידלנדר, יהודה.  המארג הסאטירי בעיר ומלואה לעגנון : הערות לסיפורים ׳הצפרדעים׳ ו׳מזל דגים׳.  הארץ, תרבות וספרות, כ״ט באלול  תשל״ג, 26 בספטמבר 1973 <נדפס  שנית, בשינויים קלים, בשמואל יוסף עגנון : מבחר מאמרים על  יצירתו (תל אביב : עם עובד וקרן תל־אביב לספרות ולאמנות, תשמ״ב),  עמ׳ 392–401; נוסח מורחב נדפס בספרו בין הלכה להשכלה : מקומן של סוגיות הלכתיות במרקם סוגות ספרותיות (רמת גן : הוצאה אוניברסיטת בר־אילן, תשס״ד 2004), עמ׳ 336–351>
על ״קדומות״
  • ויינמן, אריה. ראי אגדי לתולדות יהדות פולין. בספרו: אגדה ואמנות : עיונים ביצירת עגנון (ירושלים : הוצאת ראובן מס, תשמ״ב 1982), עמ׳ 74–80.
  • פרוכטמן, דב. ראשית היהודים בפולין בסיפורי ש״י עגנון.  טורים לחינוך ולהוראה, גל׳ ג׳ (אדר ב׳ תשל״ו, מארס 1976), עמ׳ 39–43 <על הסיפורים ״קדומות״, ״משומרים לבוקר״ ו״גשם״ מתוך מחזור סיפורי פולין בכרך ״אלו ואלו״>
על ״קורות בתינו״ (1947) על ״קשרי קשרים״ (1950) על ״הרב טורי זהב ושני הסבלים שהיו בביטשאטש״ (׳עיר ומלואה׳)
  • כצמן, רומן. ״איגרא רמה״, ״הרב טורי זהב ושני הסבלים שהיו בביטשאטש״. בספרו נבואה קטנה : כנות ורטוריקה בעיר ומלואה לש״י עגנון (רמת־גן : אוניברסיטת בר־אילן, תשע״ד 2013), עמ׳ 363–369.
על ״הרב מזיבלין״ (1971)
על ״הרופא וגרושתו״ (תש״א)
  • אמיר, דנה.  אחות אחות בואי אצלי.  מקור ראשון, שבת, ז׳ באב תשס״ח, 8 באוגוסט 2008, עמ׳  8–9 <קריאה פסיכואנליטית בסיפור ״הרופא וגרושתו״>
  • בהט, יעקב.  עיון ב״הרופא וגרושתו״.  על המשמר,   25 ביולי 1958;  1 באוגוסט 1958 <חזר ונדפס בספרו ש״י עגנון וח׳ הזז : עיוני מקרא (חיפה : הוצאת ספרים יובל תשכ״ב), עמ׳ 51–68>
  • בן־דב, ניצה.  ״אחות אחות בואי אצלי״ : ״הרופא וגרושתו״ ואונס דינה. בתוך: ממרכזים למרכז : ספר נורית גוברין / ערך אבנר הולצמן (תל־אביב: מכון כץ לחקר הספרות העברית, אוניברסיטת תל־אביב, תשס״ה 2005), עמ׳ 423–436 <נוסח מורחב נדפס בספרה והיא תהילתך : עיונים ביצירות ש״י עגנון, א״ב יהושע ועמוס עוז (ירושלים ותל־אביב : שוקן, תשס״ז 2006), עמ׳ 73–91>
  • בנימינוב, ישראל. האהבה הטוטאלית כחולי נפשי. מקרא ועיון: כתב־עת להוראת המקצועות בתחומים של מדעי הרוח ושל מדעי החברה, גל׳ 80 (2001), עמ׳ 38–45.
  • ברזל, הלל. מבוא לסיפורי ש״י עגנון. בתוך: חתני פרס ישראל : מבחר סיפורים / ערך והקדים מבואות, הלל ברזל (ירושלים : משרד החינוך והתרבות בשיתוף עם יחדיו, איחוד מוציאים לאור, תש״ל 1970), עמ׳ 59–68 <דיון בסיפורים ״אגדת הסופר״, ״הרופא וגרושתו״ ו״אל הרופא״>
  • ברזל, הלל.  ״הרופא וגרושתו״ – מסיפור־לווי ליצירה עצמאית. בספרו: סיפורי אהבה של שמואל יוסף עגנון : עיוני מחקר (רמת גן : אוניברסיטת בר־אילן, תשל״ה 1975), עמ׳ 13–51.
  • ברזל, הלל. קנאה על סוף תהום: ״גבריאלה״, ״הרופא וגרושתו״, ״פנים אחרות״ לש״י עגנון. עלי שיח, חוב׳ 34 (1994), עמ׳ 33–41.
  • דודאי, רינה וזהבה כספי. ״והכל כחפץ האדם ורצונו״? עיון בסיפור ״הרופא וגרושתו״ מאת ש״י עגנון. עלון למורה לספרות, גל׳ 16 (תשנ״ו), עמ׳ 131–141.
  • כהן־בודוויג, שרה. מחשבות והרהורים על הסיפור ״הרופא וגרושתו״ של ש״י עגנון. קשר עין: ירחון ארגון המורים העל־יסודיים, גל׳ 240 (2014), עמ׳ 40.
  • כנעני, דוד.  אחותי כלה : על ״הרופא וגרושתו״ לש״י עגנון.  אמות: דו־ירחון לענייני חברה וספרות, שנה ג, חוב׳ ד (ט״ז) (שבט-אדר תשכ״ה, פברואר-מארס  1965), עמ׳ 40–53.
  • מינצר, ארלט.  ״הרופא וגרושתו״: מקרה של הפרעה דלוזיונלית בסיפור של עגנון.  מסד : מאסף לענייני ספרות והוראתה, כרך 2 (תשס״ד 2004), עמ׳ 84–88.
  • צימרמן, דויד. ״הרופא וגרושתו״. בתוך: על שלושה מסיפורי עגנון (ירושלים : הסוכנות היהודית לארץ־ישראל, המחלקה לעליית ילדים ונוער, תשכ״ב), עמ׳ כה-מה.
  • קובובי־מנור, מירי.  טבעה של הקנאה : היבט באמנות הסיפור של עגנון: ״הרופא וגרושתו״. דברי הקונגרס העולמי התשיעי למדעי היהדות, חטיבה ג: היצירה היהודית (אב תשמ״ה, אוגוסט 1985), עמ׳ 295–300.
  • קובובי־מנור, מירי.  טבעה של הקנאה : היבט באמנות הסיפור של עגנון: ״הרופא וגרושתו״.  מאזנים, כרך נ״ט, גל׳ 5–6 (כסלו-טבת תשמ״ו, נובמבר-דצמבר 1985), עמ׳ 24–26.
  • קורן־מיימון, יאיר.  ׳הרופא וגרושתו׳, ׳עד עולם׳, ׳התזמורת׳ ו׳לפנים מן החומה׳.   בספרו: יחסי מטפלים־מטופלים ביצירותיו של ש״י עגנון (תל אביב : רסלינג, 2015), עמ׳ 231–250.
  • רוזנמן, יפה.  מעוות (לא) יוכל לתקון? - אונס דינה כסיפור עגנוני מודרני.  דעות, גל׳ 38 (2008), עמ׳ 34–37.
  • רויטמן, אלכס.  עיון ב״הרופא וגרושתו״ לש״י עגנון. הפיקוח על הוראת ספרות <מקוון>
  • שרוני, בועז. חלומות הגיבורים הגברים ב״פנים אחרות״ וב״רופא וגרושתו״.  עין גימל: כתב עת לחקר יצירת עגנון, גל׳ 2 (תשע״ג 2012), עמ׳ 216–225.
  • תמיר־סמילנסקי, נורית. להוראת ״הרופא וגרושתו״ של ש״י עגנון והשוואה עם סיפור מצרי. עלון למורה לספרות, גל׳ 6 (תשמ״ה), עמ׳ 28–55.
על ״שבועת אמונים״ (1943) על ״השוק״ (עיר ומלואה)
  • כצמן, רומן. ״השוק״. בספרו נבואה קטנה : כנות ורטוריקה בעיר ומלואה לש״י עגנון (רמת־גן : אוניברסיטת בר־אילן, תשע״ד 2013), עמ׳ 417–420.
על ״השותפים״ (עיר ומלואה)
  • כצמן, רומן. ״השותפים״. בספרו נבואה קטנה : כנות ורטוריקה בעיר ומלואה לש״י עגנון (רמת־גן : אוניברסיטת בר־אילן, תשע״ד 2013), עמ׳ 401–409.
על ״שירה״ (1948–1953; 1971)
    ספרים:
  • אלבג, רוחמה.  היסוד הדתי כגורם מעצב בפואטיקה של עגנון : ״שירה״ כרומן רפלקטיבי, בוחן ומסכם (רמת גן, תשנ״ט 1999) <דיסרטציה–אוניברסיטת בר אילן, תשנ״ט 1999>
  • שטרן, דינה.  בואי שירה, בואי : תבניות עומק בשירה לש״י עגנון (ירושלים : ראובן מס, תשנ״ב 1992)
    תוכן העניינים
  • שמיר, זיוה. שירה חדשה : מה זאת אהבה על־פי הרומן  שירה מאת ש״י עגנון (תל אביב : הוצאת ספרא בשיתוף הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2016)
    תוכן העניינים


    • מאמרים ורשימות:
  • אבישי, מרדכי.  ״שירה״ – רומן גדול וחידה ספרותית.  מעריב, כ״ט באדר תשל״א, 26 במארס 1971, עמ׳ 33.
  • אברבך, משה.   בעיות צניעות וקיום המשפחה ב״שירה״ לעגנון.  הדואר, שנה 56, גל׳ ט״ז
  • אברבך, משה.  ערכים חברתיים־מוסריים ב״שירה״ לעגנון.  הדואר, שנה 56, גל׳ כ״ב, כ״ג
  • אברבך, משה.  יסודות לאומיים וציונות ב״שירה״ לעגנון.  הדואר, שנה 56, גל׳ כ״ד, כ״ה
  • אברבך, משה.  יסודות דתיים ב״שירה״ לעגנון.  הדואר, שנה 56, גל׳ ל״ח (י״א בתשרי תשל״ח, 23 בספטמבר 1977), עמ׳ 654–655, 659; גל׳ ל״ט (ט׳ בחשון תשל״ח, 21 באוקטובר 1977), עמ׳ 668–669; גל׳ מ׳ (ט״ז בחשון תשל״ח, 28 באוקטובר 1977), עמ׳ 690–692;
  • אדלהייט, עמוס.  הרוח במבחן החומר : כמה הרהורים על ״שירה״ לעגנון.  עמדה, גל׳ 30 (2013), עמ׳ 148–151.
  • באנד, אברהם.  ׳קשרי קשרים׳ וקשריו : ממקורותיה של שירה.  מולד, כרך ד׳ (תשל״א), עמ׳ 97–101.
  • בלאט, אברהם.  הרומן לבית הרבסט – ש״י עגנון.  הצופה, כ״ו באייר תשל״א, 21 במאי 1971 <חזר ונדפס בספרו: תחומים וחותם  (תל־אביב : סיגלית, תשל״ד 1974), עמ׳ 74–78>
  • בן דב, ניצה.  ״שיטעמו בגופם מה שהם מפייטים״ : חולי ואמנות ב שירה לעגנון.  אלפיים, חוב׳ 6 (תשנ״ג), עמ׳ 159–183.
  • בן דב, ניצה.  ״ולא מצאת לך זמן לבקר אותי אלא עכשיו״ : עגנון – פרק אחרון. בתוך: אדרת לבנימין : ספר היובל לבנימין הרשב. כרך ב׳ / עורכת – זיוה בן־פורת (תל אביב: המכון הישראלי לפואטיקה וסמיוטיקה ע״ש פורטר והוצאת הקיבוץ המאוחד, 2001), עמ׳ 412–435.
  • בן דב, ניצה.  בשר ושירה ב׳שירה׳ של עגנון.  קשת החדשה, שנה 2, גל׳ 10 (חורף 2004), עמ׳ 7–14.
  • בן דב, ניצה.  בית, חדר עבודה וחדר אהובה : הבית ברומן שירה לש״י עגנון.  הפלטפורמה : מגזין לתרבות ולספרות, גל׳ 1 (אפריל 2021), עמ׳ 47–51.
  • בן־ראובן, שרה.  מי היא שירה של עגנון?  הארץ, תרבות וספרות, כ״ט בסיון תשע״א, 1 ביולי 2011, עמ׳ 1, 2 <תגובה למאמרו של דן לאור – להלן>
  • ברונובסקי, יורם. ״שירה״.  הארץ, תרבות וספרות, 5 במארס 1971 <חזר ונדפס בספרו ביקורת תהיֶה : רשימות על שירה, פרוזה ומסה בספרות העברית / ערך והוסיף אחרית דבר – דוד וינפלד (ירושלים : כרמל, תשס״ו 2006), עמ׳ 37–39>
  • ברזל, הלל.  ״שירה״ של ש״י עגנון: גורל ומשל.  גזית, כרך כ״ח, גל׳ א–ד (ניסן–תמוז תשל״א, אפריל–יולי 1971), עמ׳ 15–23.
  • ברזל, הלל.  ״שירה״ במכלול כתבי עגנון. בספרו: סיפורי אהבה של שמואל יוסף עגנון : עיוני מחקר (רמת גן : אוניברסיטת בר־אילן, תשל״ה 1975), עמ׳ 125–145.
  • ברזל, הלל.  ״שירה״ ו״עד עולם״.  בספרו: סיפורי אהבה של שמואל יוסף עגנון : עיוני מחקר (רמת גן : אוניברסיטת בר־אילן, תשל״ה 1975), עמ׳ 146–173 <חזר ונדפס בספרו:  המאה החצויה: ממודרניזם לפוסט־מודרניזם, כרך ראשון (בני ברק : ספרית פועלים, תשע״א 2011), עמ׳ 416–430>
  • ברזל, הלל.  תשתית פיוטית ל״שירה״.  בספרו: סיפורי אהבה של שמואל יוסף עגנון : עיוני מחקר (רמת גן : אוניברסיטת בר־אילן, תשל״ה 1975), עמ׳ 174–193 <חזר ונדפס בספרו:  המאה החצויה: ממודרניזם לפוסט־מודרניזם, כרך ראשון (בני ברק : ספרית פועלים, תשע״א 2011), עמ׳ 430–441>
  • ברזל, הלל.  הלכות כתיבה ב״שירה״.  בספרו: סיפורי אהבה של שמואל יוסף עגנון : עיוני מחקר (רמת גן : אוניברסיטת בר־אילן, תשל״ה 1975), עמ׳ 194–211.
  • ברתיני, ק. א.  שירה שלו.  ירושלים: שנתון לדברי ספרות ואמנות, כרך ה–ו (ירושלים : אגודת הסופרים העברים, סניף ירושלים, תשל״ב 1971), עמ׳ 104–118 <חזר ונדפס בספרו שדה ראייה : מסות ספרותיות (ירושלים : מוסד ביאליק, תשל״ח 1977), עמ׳ 106–125>
  • גורי, חיים.  הסקרנים והגיבורים. הארץ, תרבות וספרות, כ״ט בסיון תשע״א, 1 ביולי 2011, עמ׳ 1 <תגובה למאמרו של דן לאור – להלן>
  • גלעד, זרובבל.  מסביב ל״שירה״ (עם ש״י עגנון).  משא (מצורף ל׳דבר׳), גל׳ 39 (95) (כ״ט באלול תשל״ג, 26 בספטמבר 1973), עמ׳ 2, 11 <המשך>
  • הופרט, שמואל. עגנון בין חמדת וד״ר הרבסט : הערות בשולי ״חיי עגנון״ מאת דן לאור. הדואר, שנה 78, גל׳ י׳ (תשנ״ט), עמ׳ 22–25.
  • הירשפלד, אריאל.  ״את שירה לא אראה לך״ : על סיומו של ׳שירה׳.  קובץ עגנון / בעריכת אמונה ירון, רפאל וייזר, דן לאור, ראובן מירקין (ירושלים :  הוצאת ספרים ע״ש י״ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשנ״ד 1994), עמ׳ 132–177.
  • יעוז־קסט, חנה. בין חילון למיסטיקה : גישה מקוטבת לנושא השואה ב׳שירה׳ וב״הסימן״. חקרי עגנון : עיונים ומחקרים ביצירת ש״י עגנון, מוגש לפרופ׳ יהודה פרידלנדר / בעריכת הלל ויס והלל ברזל (רמת־גן: אוניברסיטת בר־אילן, תשנ״ד 1994), עמ׳ 337–340.
    •
  • כץ, שמואל. גלגולי ״מעשה המופתי״ מ״אורח נטה ללון״ ל״שירה״. ביקורת ופרשנות, חוב׳ 26 (תש״ן), עמ׳ 49–56.
  • לאור, דן.  כשמנפרד הרבסט פגש את שאול אדלר בגן הציבורי ברחביה.  הארץ, תרבות וספרות, כ״ב בסיון תשע״א, 24 ביוני 2011, עמ׳ 1 <הגיבו על כך שרה בן־ראובן וחיים גורי – לעיל, ויוסף סאקס, יוסף רינון, אבי עורי ומשה פיינסור – להלן>
  • לאזר, דוד.  כל ישראל אומרים שירה ... : מכתב אישי, גלוי מאד, אל ש״י עגנון, נ״ע.  מעריב, ה׳ באייר תשל״א, 30 באפריל 1971, עמ׳ 29.
  • לפידוס, רינה.  על הטיפולוגיה של ארבעה סיפורי אהבה לש״י עגנון. בתוך: עיונים בספרות משווה / העורכים: דב לנדאו, גדעון שונמי, יפה וולפמן (רמת גן: המחלקה לספרות משווה – הפקולטה למדעי הרוח – אוניברסיטת בר־אילן, תשס״א 2001), עמ׳ 31–40 <המאמר מציג נסיון נוסף של שימוש במתודה הפורמליסטית בניתוח ארבע יצירות של עגנון: ״עגונות״, ״ספור פשוט״, ״תהלה״ ו״שירה״>
  • סאקס, יוסף.  עדיאל עמזה הוא אנטי־הרבסט. הארץ, תרבות וספרות, כ״ט בסיון תשע״א, 1 ביולי 2011, עמ׳ 1 <תגובה למאמרו של דן לאור – לעיל>
  • סדן, דב.  ״שירה״.  משא (מצורף ל׳דבר׳), גל׳ 14 (121) (י״ג בניסן תשל״ד, 5 באפריל 1974), עמ׳ 1, 8 <״מתוך הספר ׳ש״י עגנון – עמו ועליו״. חזר ונדפס בספרו על ש״י עגנון, מהדורה ב׳, עמ׳ 169–179>
  • סולטמן, אברהם.  עגנון וההסטוריונים.  בקורת ופרשנות, חוב׳ 9–10 (תשרי תשל״ז, אוקטובר 1976), עמ׳ 5–17.
  • עורי, אבי. בין טכנה לטיכה. הארץ, תרבות וספרות, כ״ט בסיון תשע״א, 1 ביולי 2011, עמ׳ 2 <תגובה למאמרו של דן לאור – לעיל>
  • פוקס, אסתר.  תמימות והיתממות בעיצוב הגיבור העגנוני : דיון חוזק ב׳שירה׳.  דפים למחקר בספרות, כרך 3 (תשמ״ו 1986), עמ׳ 137–150.
  • פיינסוד, משה.  ליפמן היילפרין, שניסה על עצמו את התרופה לפרקינסון.  הארץ, תרבות וספרות, כ״ט בסיון תשע״א, 1 ביולי 2011, עמ׳ 2 <תגובה למאמרו של דן לאור – לעיל>
  • פרידלנדר, יהודה.  הערות ל״שירה״.  דבר, לספרות ולאמנות, ח׳ באדר תשל״א, 5 במארס 1971, עמ׳ 12.
  • קדרי, מנחם צבי.  עיונים לשוניים ב״שירה״ לש״י עגנון.  בתוך: ספר ברוך קורצווייל (תל אביב : שוקן ואוניברסיטת בר־אילן, תשל״ה 1975), עמ׳ 235–249.
  • רינון, יואב.  מדעי הטבע עליונים על מדעי הרוח?  הארץ, תרבות וספרות, כ״ט בסיון תשע״א, 1 ביולי 2011, עמ׳ 2 <תגובה למאמרו של דן לאור – לעיל>
  • רמרז־ראוך, גילה. שירה : אחרית דבר. מאזנים, כרך ל״ו (תשל״ג), עמ׳ 176–183.
  • שוקן, גרשום. מוטיב הצרעת ב׳שירה׳ וב׳עד עולם׳.  בתוך: ש״י עגנון : מחקרים ותעודות / בעריכת גרשון שקד ורפאל וייזר (ירושלים : מוסד ביאליק, תשל״ח 1978), עמ׳ 227–240.
    •
  • שחר, שולמית.  על קיסר ואווזות  ברומן בחנותו של מר לובלין ועל תרנגולת ברומן שירה של עגנון.  עתון 77, גל׳ 404 (טבת–שבט תשע״ט, דצמבר 2018 – ינואר 2019), עמ׳ 18–20.
  • ״שירה״ לעגנון : שיחה במעלה החמישה. עלי שיח, חוב׳ 1 (סיון תשל״ד, יוני 1974), עמ׳ 27–33 <שיחה בהנחיית ידידיה יצחקי>
  • שמוש, אמנון.  הקבוצה כמפתח להבנת ׳שירה׳ של עגנון.  מעריב, כ׳ בניסן תשל״א, 15 באפריל 1971, עמ׳ 30, 34 <המשך>
  • שמוש, אמנון.  עיון שני ב״שירה״ של עגנון.  מעריב, כ״ו באייר תשל״א, 21 במאי 1971, עמ׳ 33, 34 <המשך>
  • שקד, גרשון.  מה יעשה אדם כדי לחדש את עצמו.  מאזנים, כרך ל״ב, גל׳ 4–5 (1971), עמ׳ 283–294.
  • Ezer, Nancy. Flirtation in S. Y. Agnon’s Shira . In: History and literature : new readings of Jewish texts in honor of Arnold J. Band / edited by William Cutter and David C. Jacobson (Providence : Brown Judaic Studies, 2002), pp. 125–136.
  • Feldman, Ahuva.  Consciousness of Time and Mission in S. Y. Agnon׳s Shira.  Hebrew Studies, vol. 50 (2009), pp. 339–381.
על ״שלום עולמים״ (1942) על ״שלוש אחיות״ (1937)
  • ארבל, מיכל.  ׳שלוש אחיות׳ : משאלת הסיום ובקשת הנחמה ביצירת עגנון.  מדעי היהדות: כתב־עת של האיגוד העולמי למדעי היהדות, כרך 42 (תשס״ג–תשס״ד 2003–2004), עמ׳ 207–238.
  • הירשפלד, אריאל.  המקור ותהום הנשייה – בין סיפור לסיפור־עם בשני סיפורים של ש״י עגנון.  מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך כ״ה (תשע״ג, 2013), כרך שני, עמ׳ 531–549.
  • צורף, אפרים. בחברת אהרן דוד גורדון.  בספרו  ש״י עגנון: האיש ויצירתו (תל אביב : הוצאת ״ניב״, תשי״ח 1957), עמ׳ 93 וכו׳.
על ״שני זוגות״ (תחילה שם הסיפור ״תפילין של רבי אלימלך״ (1926) על ״שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו״ (1946) על ״השנים הטובות״ (1927)
  • סדן, דב. מורד ועולה : בצדי סיפור ׳השנים הטובות׳.  עתידות, סתיו וחורף תשי״ט, עמ׳ 11–17 <נחתם: י״ג חשון תשי״ט>  <חזר ונדפס בתוך על ש״י עגנון, מהד׳ א (תשי״ט), עמ׳ 98–104 * ובמהד׳ ב (תשל״ט), עמ׳ 112–118 (נחתם בטעות: כ׳ חשון תשי״ט)>
״ש״ס של בית זקני ז״ל״ (1923) 
  • ש״ס של בית זקני ז״ל.   בתוך  ניר דוד : לכבוד הרב החכם ר׳ דוד סימאָנסען במלאת לו שבעים שנה  =   Festskrift Simonsen : Festkrift i anledning af Professor David Simonsens 70-aarige fødselsdag (פרנקפורט ע״נ מין : בית הדפוס ״דפוס״ תרפ״ג København : Hertz׳s bogtrykkeri, 1923), החלק העברי, עמ׳ 17–20.
    סיפור.
    נדפס גם ב׳הד ליטא׳ (קובנה), גל׳ 4 (1924), עמ׳ 8–9.
    נדפס גם בשבועון ׳מאזנים׳, שנה א׳, גל׳ 7 (י״ד בניסן תרפ״ט, 24 באפריל 1929), עמ׳ 10–11.
    כונס בתוך: ׳מאז ומעתה׳, כל סיפוריו של שמואל יוסף עגנון, כרך שלישי (ברלין : שוקן, תרצ״א 1931), עמ׳ 184.
    בתוך: ׳אלו ואלו׳, כל סיפוריו של שמואל יוסף עגנון, כרך שני (תל אביב : שוקן, תשי״ג 1953), עמ׳ 489.
    תורגם לגרמנית: Das Schass meines Grossvaters (Berlin : Soncino-Gesellschaft, 1925)

    • על הסיפור
    • צוויק, יהודית. עיון בסיפורו של ש״י עגנון ״ש״ס של בית זקני ז״ל״. עלי שיח, חוב׳ 12–14 (תשמ״ב 1982), עמ׳ 190–198.
על ״שתי המנורות של חנוכה״ (עיר ומלואה)
  • כצמן, רומן. ״הנברשת המלוטשת״ – ״שתי המנורות של חנוכה״. בספרו נבואה קטנה : כנות ורטוריקה בעיר ומלואה לש״י עגנון (רמת־גן : אוניברסיטת בר־אילן, תשע״ד 2013), עמ׳ 280–283.
על ״תהילה״ (1950)
  • בהט, יעקב.  ״תהילה״ לש״י עגנון.  משא (מצורף ל׳למרחב׳),   20 באפריל 1956  <חזר ונדפס בספרו ש״י עגנון וח׳ הזז : עיוני מקרא (חיפה : הוצאת ספרים יובל תשכ״ב), עמ׳ 69–82>
  • בוסאק, מאיר.  ׳תהילה׳ לש״י עגנון. דבר, לספרות ולאמנות, ח׳ באב תשכ״ח, 2 באוגוסט 1968, עמ׳ 7, 8 <המשך>
  • בן ארי, נילי.  ״תהילה״ לפי שי עגנון : סיפור בתוך סיפור.  ידע עם, כרך מ׳–מ״א, חוב׳ 75–76 (ניסן תשע״ה 2015), עמ׳ 100–104.
  • בן־פינחס, רות.  ותהלתו בירושלים : עיון ביצירה ״תהלה״ מאת ש״י עגנון (קרית ביאליק : הוצאת הדובדבן, תשע״ד 2014)
  • ברזל, הלל.  ״תהילה״ וספר תהילים. ידיעות אחרונות, 21 בפברואר 1975 <נדפס גם בעתון 77, גל׳ 59 (כסלו תשמ״ה, דצמבר 1984), עמ׳ 41; חזר ונדפס בספרו: חיים נחמן ביאליק – שמואל יוסף עגנון : מחקר ופירוש (תל־אביב : יחדיו, תשמ״ו 1986), עמ׳ 293–307 ובספרו:  המאה החצויה: ממודרניזם לפוסט־מודרניזם, כרך ראשון (בני ברק : ספרית פועלים, תשע״א 2011), עמ׳ 250–254>
  • הגורן־גרין, אברהם. רסיסי עגנון.  הפועל הצעיר, 23 ביולי 1963 (כולל: ״אור תורה״, ״האדונית והרוכל״, ״סיפור נאה של סידור תפילתי״, ״המטפחת״, ״תהילה״, ״לפי הצער השכר״)  <חזר ונדפס בספרו:  סיפורת בת־ימינו (תל אביב : אור־עם, תש״ן 1989), עמ׳ 181–194>
  • הלפרין, שרה. על הפירושים הסותרים לסיפור ״תהילה״ לש״י עגנון. מחקרים במקרא ובחינוך : מוגשים לפרופ׳ משה ארנד / בעריכת דב רפל (ירושלים : טורו קולג׳, תשנ״ו), עמ׳ 236–258.
  • ויינמן, אריה.  תהילה וסניורה מזל־טוב.  הדור: השנתון העברי של אמריקה, תשע״ג 2012, עמ׳ 83–86 <על ״תהלה״ לעגנון ו״ימי שיבה״ מתוך הקובץ ׳עפר הארץ׳ לעזרא המנחם>
  • לפידוס, רינה.  על הטיפולוגיה של ארבעה סיפורי אהבה לש״י עגנון. בתוך: עיונים בספרות משווה / העורכים: דב לנדאו, גדעון שונמי, יפה וולפמן (רמת גן: המחלקה לספרות משווה – הפקולטה למדעי הרוח – אוניברסיטת בר־אילן, תשס״א 2001), עמ׳ 31–40 <המאמר מציג נסיון נוסף של שימוש במתודה הפורמליסטית בניתוח ארבע יצירות של עגנון: ״עגונות״, ״ספור פשוט״, ״תהלה״ ו״שירה״>
  • מנדלסון־מעוז, עדיה.  טרגיות, מזל מוסרי ועליבות : ״תהילה״ ו״תמול שלשום״ לעגנון.  בספרה: הספרות כמעבדה מוסרית : קריאה במבחר יצירות בפרוזה העברית של המאה העשרים (רמת גן : אוניברסיטת בר־אילן, תש״ע 2009), עמ׳ 177–202.
  • עוז, עמוס. לעג הגורל וטירופה של הצדקת: כיסוי וגילוי בסיפור ״תהלה״ לש״י עגנון.  הארץ, י״ד בתשרי תשנ״ב, 22 בספטמבר 1991, עמ׳ ב 10 <חזר ונדפס בספרו שתיקת השמים : עגנון משתומם על אלוהים (ירושלים : כתר, 1993), עמ׳ 19–38>
  • קורן־מיימון, יאיר. ״מנוחת השקט״ : על יחסי מטפל־מטופל בסיפור ״תהילה״ לשמואל יוסף עגנון (חיפה, 2008) <עבודת גמר (מ.א.) – אוניברסיטת חיפה, 2008>
  • קורן־מיימון, יאיר.  ׳מנוחת השקט׳ – על יחסי מטפל־מטופל ב׳תהילה׳.  בספרו: יחסי מטפלים־מטופלים ביצירותיו של ש״י עגנון (תל אביב : רסלינג, 2015), עמ׳ 69–109.
  • קרמר, שלום. ״תהלה״. בספרו: ריאליזם ושבירתו : על מספרים עברים מגנסין עד אפלפלד (תל־אביב : אגודת הסופרים בישראל ליד הוצאת מסדה, 1968), עמ׳ 143–148 <נחתם: 1961>
  • צמח, עדי.  תהילה. בספרו:  קריאה תמה : בספרות עברית בת המאה העשרים (ירושלים : מוסד ביאליק, תש״ן 1990), עמ׳ 71–90 <חזר ןנדפס בספר יצחק בקון : פרקי ספרות ומחקר / ערך אהרן קומם (באר־שבע : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, תשנ״ב 1992), עמ׳ 265–284>
  • שביד, אליעזר.  ״תהלה״ לעגנון כסיפור־קודש.  מולד (סדרה חדשה),  כרך א׳ (כ״ד), חוברת 1 (211) (אייר–סיון תשכ״ז, מאי–יוני 1967), עמ׳  61–74.
  • שמואלי, אפרים.  סיפור עגנוני למופת : האם סיפור ״תהילה״ קושר כתרים למסורת?  בצרון, שנה כ״ח, כרך נ״ה, חוב׳ ב (262) (כסלו–טבת תשכ״ז, נובמבר–דצמבר 1966), עמ׳ 80–85, 93.
  • Domb, Risa. Is Tehillah worthy of her praise? In: History and literature : new readings of Jewish texts in honor of Arnold J. Band / edited by William Cutter and David C. Jacobson (Providence : Brown Judaic Studies, 2002), pp. 107–115.
על ״התזמורת״ (1946) על ״תחת העץ״ (1934)
  • חֹשֶן, דליה.  ״תחת העץ״ לש״י עגנון – מדרש הנטיעות ומרכבה.  דרך אגדה: בטאון המרכז להוראת האגדה, מכללת אפרתה, כרך 10 (תשס״ו 2007), עמ׳ 139–191.
  • צורף, אפרים. כבשונו של מדבר.  בספרו  ש״י עגנון: האיש ויצירתו (תל אביב : הוצאת ״ניב״, תשי״ח 1957), עמ׳ 152 וכו׳.
על ״תכריך של סיפורים״ (תשמ״ה)
  • לאור, דן. כתבי ש״י עגנון : המרכז והשוליים. הארץ, תרבות וספרות, כ״ה בטבת תשמ״ה, 18 בינואר 1985, עמ׳ 16, 17.
על ״תמול שלשום״ (1945) 
  • באר, חיים.  קשורה בו ככלב : קריאה ב״תמול שלשום״ של ש״י עגנון.  הארץ, תרבות וספרות, ט׳ בתשרי תשנ״ד, 24 בספטמבר 1993, עמ׳ ב 9–11.
  • באר, חיים.  מ״טליתמן״ ו״תפילינסקי״ לטלית ותפילין : על פרשה אחת ב״תמול שלשום״.  בתוך:  מנחה למנחם : קובץ אמרים לכבוד הרב מנחם הכהן / עורכים – חנה עמית, אביעד הכהן, חיים באר (ירושלים : הקיבוץ המאוחד, תשס״ח 2007), עמ׳ 407–425.
  • בוסאק, מאיר. לפרשת הכלב בלק ב״תמול שלשום״. מאזנים, כרך מ״ד, גל׳ 2  (טבת תשל״ז, ינואר 1977), עמ׳ 140–142.
  • בירנבאום, גבריאל.  הערות על לשונו של עגנון אגב קריאה ב״תמול שלשום״.  בתוך: על יד יחיאל : קובץ מחקרים ומאמרים מוגש ליחיאל קארה עם פרישתו לגמלאות / עורך – שלום פנחס־כהן ; סייע בעריכה – דורון יעקב (קרית אונו : מכון מש״ה – לחקר משנת הרמב״ם, תשע״ט 2018), עמ׳ 31–54.
  • בן, מנחם. כלב יהודי מאוד.  מעריב, תרבות, כ״ה בתשרי תשס״ט, 24 באוקטובר 2008, עמ׳ 21 <על מהדורת תשס״ט של ׳תמול שלשום׳ בהוצאת ידיעות אחרונות>
  • בן־גריון, עמנואל. עגנון ואוזלי.  דבר, כ״ב באדר תש״א, 21 במארס 1941, עמ׳ 4, 5.
  • בן־דב, ניצה. ״לא יעקב שמך? אמר לו יצחק שמי״ – יצחק קומר ואבות האומה.  בספרה אהבות לא מאושרות : תסכול ארוטי, אמנות ומוות ביצירת עגנון (תל־אביב: עם עובד, תשנ״ז 1997), עמ’ 355–375.
  • בן־דב, ניצה. כלב משוגע ושגעון הביקורת.  בספרה אהבות לא מאושרות : תסכול ארוטי, אמנות ומוות ביצירת עגנון (תל־אביב: עם עובד, תשנ״ז 1997), עמ’ 377–386.
  • בן־דב, ניצה.  תמול שלשום – מבוא.  תמול שלשום / ש״י עגנון (תל אביב : עם הספר : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, תשס״ט 2009), עמ׳ ז׳–י״ג.
  • בן־דוד, ליליאן.   בעקבות ״בלק״ : סיור ספרותי בירושלים על פי הספר ״תמול שלשום״ לש״י עגנון.  מסד, מאסף לענייני ספרות והוראתה, גל׳ 1 (2003), עמ׳ 21–23. ‬
  • בנד, אברהם.  החטא ועונשו ב״תמול שלשום״.  מולד (סדרה חדשה),  כרך א׳ (כ״ד), חוברת 1 (211) (אייר–סיון תשכ״ז, מאי–יוני 1967), עמ׳ 75–81.
  • ברויאר, יוחנן.  חילופי סגנון בכתיבתו של עגנון על פי ״תמול שלשום״.  בתוך:  מאתיים וחמישים שנות עברית חדשה / עורך – חיים א׳ כהן (ירושלים : האקדמיה ללשון העברית, תשס״ט 2009), עמ׳ 105–139.
  • ברזל, הלל. דיוקנו של כלב : עיון משווה: ״כלב חוצות״ מתוך ״תמול שלשום״ לש״י עגנון, ו״מחקריו של כלב״ לפראנץ קאפקא. כרמלית, כרך י”ד–ט״ו (תשכ״ט), עמ׳ 161–173.
  • ברזל, הלל. משלי חיות ב״תמול שלשום״: ״מעשה בראשית״, ״מעשה בצבוע״.  גזית, כרך כ״ז, גל׳ א–ד (תש״ל) <חזר ונדפס בספרו: חיים נחמן ביאליק – שמואל יוסף עגנון : מחקר ופירוש (תל־אביב : יחדיו, תשמ״ו 1986), עמ׳ 242–256 ובספרו:  המאה החצויה: ממודרניזם לפוסט־מודרניזם, כרך ראשון (בני ברק : ספרית פועלים, תשע״א 2011), עמ׳ 285–293>
  • גולדברג, חנה וגילת רוטנברג. סיור בעקבות ״תמול שלשום״ לש״י עגנון. עלון למורה לספרות, חוב׳ 18 (תשנ״ח 1997–1998), עמ׳ 80–90.
  • גולדברג, לאה.  ״תמול שלשום״ לש״י עגנון.  משמר, כ״ב באדר תש״ו, 22 בפברואר 1946, עמ׳ 5. *
  • גייגר, יוסף.  המוטיב האודיסאי ב׳תמול שלשום׳.  תרביץ, כרך ע״א, חוב׳ א׳–ב׳ (תשרי–אדר תשס״ב), עמ׳ 301–308 *
  • הגר, שרה.  ׳תמול שלשום׳ – התהוות המיבנה ואחדותו.  בתוך: ש״י עגנון : מחקרים ותעודות / בעריכת גרשון שקד ורפאל וייזר (ירושלים : מוסד ביאליק, תשל״ח 1978), עמ׳ 154–194.
  • הולץ, אברהם.  מסעו של יצחק קומר באירופה: עיונים ב׳ראשית הדברים׳.  חקרי עגנון : עיונים ומחקרים ביצירת ש״י עגנון, מוגש לפרופ׳ יהודה פרידלנדר / בעריכת הלל ויס והלל ברזל (רמת־גן: אוניברסיטת בר־אילן, תשנ״ד 1994), עמ׳ 13–37.
  • הולץ, אברהם.  התבוננות בפרטי ׳תמול שלשום׳.  קובץ עגנון / בעריכת אמונה ירון, רפאל וייזר, דן לאור, ראובן מירקין (ירושלים :  הוצאת ספרים ע״ש י״ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשנ״ד 1994), עמ׳ 178–221.
  • הולץ, אברהם.  הֶבְאֵרִים בדרך : לחקר ״חבריו״ של יצחק קומר.  בתוך: ספרות וחברה בתרבות העברית החדשה : מאמרים מוגשים לגרשון שקד / עורכים: יהודית בר־אל, יגאל שוורץ ותמר ס. הס  (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד ; ירושלים : כתר הוצאה לאור, 2000), עמ׳ 181–188.
  • הולץ, אברהם.  הכלב בלק מגלה את ״סוד השדים״.  בתוך: מעשה סיפור : מחקרים בסיפורת היהודית מוגשים ליואב אלשטיין / עורכים, אבידב ליפסקר, רלה קושלבסקי (רמת גן : אוניברסיטת בר־אילן, תשס״ו 2006), עמ׳ 349–356.
  • הולץ, אברהם.  בדרך לאקסטזה : ירושלים מקבלת את פני יצחק קומר.  בתוך: ושמואל בקוראי שמו : ספר זכרון לשמואל לייטר / בעריכת מנחם הירשמן, אוריאל סימון, שמא יהודה פרידמן, משה רוסמן (ירושלים : הפקה והפצה – מוסד ביאליק, תשע״ו), עמ׳ 227–250.
  • הירשפלד, אריאל.  עיוות המרחב בגרוטסקה ב׳תמול שלשום׳ לש״י עגנון.  מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך א׳ (תשמ״א 1981), עמ׳ 49–59.
  • הירשפלד, אריאל.  קו החיים.  הארץ, מוסף הארץ,  ט״ו בסיון תש״ע, 28 במאי 2010, עמ׳ 14 <לרגל פתיחת התערוכה ״כלב חוצות״: איוריו של אביגדור אריכא לסיפור הכלב בלק מתוך ״תמול שלשום״ של ש״י עגנון>
  • הלחמי, משה.  על משיחים וכלבים ב׳תמול שלשום׳, או, הפאסיון על פי עגנון.  גג : כתב־עת לספרות, גל׳ 25 (חורף 2011), עמ׳ 149–160;
  • הראל, מעין.  ש״י עגנון והמחלה הנכתבת על העור.  בתוך ספרה: גוף פגום. מלה ממארת. הוויה פגומה : ייצוגים של חולי בסיפורת העברית החדשה (באר שבע, תשס״ח 2008), עמ׳ 171–215.
  • זערור, שלומית.  מצבה לשניים : בו־זמניות כמנגנון פואטי ותמטי ברומן ׳תמול שלשום׳ מאת ש״י עגנון.  מכאן: כתב־עת לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית, כרך ט (מאי 2008, אביב תשס״ח), עמ׳ 22–41.
  • חדד, שירה.  מי שעושה סימן : קריאה סמיוטית ב׳תמול שלשום׳ מאת ש״י עגנון (ירושלים : מוסד ביאליק, תשע״א 2011)
  • חילו, אלון.  סיפורו של כלב שאהיד : קריאה פוסטקולוניאלית ב״תמול שלשום״ מאת ש״י עגנון.  הו! כתב־עת לספרות, גל׳ 4 (אלול תשס״ו, ספטמבר 2006), עמ׳ 54–66.
  • טוכנר, משולם.  על ״תמול שלשום״.  גזית, כרך י, גל׳ ז–ח (ניסן–אייר תש״ח, אפריל–מאי 1948), עמ׳ 6–10
  • טוכנר, משולם.  על ״תמול שלשום״.  בספרו פשר עגנון (רמת גן : הוצאת אגודת הסופרים בישראל ליד הוצאת מסדה, תשכ״ח 1968), עמ׳ 62–72.
  • טוכנר, משולם.  גיבורו של ״תמול שלשום״.  בספרו פשר עגנון (רמת גן : הוצאת אגודת הסופרים בישראל ליד הוצאת מסדה, תשכ״ח 1968), עמ׳ 73–80.
  • טוכנר, משולם.  ״תמול שלשום״ ו...קאפקא (על פרשה בביקורת העברית).  בספרו פשר עגנון (רמת גן : הוצאת אגודת הסופרים בישראל ליד הוצאת מסדה, תשכ״ח 1968), עמ׳ 81–93.
  • טרסי־גיא, אסתר.  ש״י עגנון / ״תמול שלשום״.    בספרה: ביקורת זוטא : הערכות ספרי ילדים ונוער (תל־אביב : מ. ניומן, תשכ״ט), עמ׳ 178–182.
  • טרסי־גיא, אסתר.  ש״י עגנון / קטע מ״תמול שלשום״.    בספרה: ביקורת זוטא : הערכות ספרי ילדים ונוער (תל־אביב : מ. ניומן, תשכ״ט), עמ׳ 196–197.
  • יצחקי, ידידיה.  בין ״תמול שלשום״ ו״המאהב״.  פנים, גל׳ 1 (1997), עמ׳ 94–100.
  • יצחקי, ידידיה.  ״בזכות התמהוניות בגנות הטיח״: הפונקציה של דמויות תמהוניות ברומאן ״תמול שלשום״.  שדמות: במה לתנועה הקיבוצית, חוב׳ ק״ב (תשמ״ז), עמ׳ 164–173.
  • כץ, יוסי.  היצירה הספרותית והגיאוגרפיה ההיסטורית : ״תמול שלשום״ של עגנון וירושלים במאה הי״ט.  ירושלים וארץ־ישראל : ספר אריה קינדלר / עורכים – יהושע שוורץ, זהר עמר, עירית ציפר (רמת גן: מרכז אינגבורג רנרט ללימודי ירושלים ; תל־אביב: מוזיאון ארץ־ישראל, תש״ס), עמ׳ 238–246.
  • כ״ץ, יעקב.  עגנון מול המבוכה הדתית. בתוך: לעגנון שי : דברים על הסופר וספריו / המביאים לבית הדפוס, דב סדן, אפרים א. אורבך (ירושלים : הועד הציבורי ליובל השבעים של ש״י עגנון, תשי״ט), עמ׳ 163–177.
  • מירון, דן.  ממשל לסיפור תולדי : פתיחה לדיון ב׳תמול שלשום׳. בתוך: קובץ עגנון ב / בעריכת אמונה ירון, רפאל וייזר, דן לאור, ראובן מירקין (ירושלים :  הוצאת ספרים ע״ש י״ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תש״ס 2000), עמ׳ 87–159.
  • מלץ, דוד.  בין ״מכאן ומכאן״ לבין ״תמול שלשום״.  מולד (סדרה חדשה),  כרך ד׳ (כ״ז), חוברת 23 (233) (אדר תשל״ב, פברואר 1972), עמ׳ 524–531.
  • מנדלסון־מעוז, עדיה.  טרגיות, מזל מוסרי ועליבות : ״תהילה״ ו״תמול שלשום״ לעגנון.  בספרה: הספרות כמעבדה מוסרית : קריאה במבחר יצירות בפרוזה העברית של המאה העשרים (רמת גן : אוניברסיטת בר־אילן, תש״ע 2009), עמ׳ 177–202.
  • מנצור, יעקב.  הפסוק הפעלי ב׳תמול שלשום׳ <דיסרטציה. האוניברסיטה העברית, 1964>
  • ערפלי, בעז. בלק כפשוטו וכמדרשו: צומת עלילתי, סימבולי, אלגורי וגרוטסקי ברומן ׳תמול שלשום׳.  בתוך: קובץ עגנון ב / בעריכת אמונה ירון, רפאל וייזר, דן לאור, ראובן מירקין (ירושלים :  הוצאת ספרים ע״ש י״ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תש״ס 2000), עמ׳ 160–212.
  • ערפלי, בעז. ״התועה בדרכי החיים החדשים״: סיטואציה אחת, ביצועים שונים :  מחניים (מ״י ברדיצ׳בסקי),  מסביב לנקודה (י״ח ברנר),  תמול שלשום (ש״י עגנון).  בתוך:  ממרכזים למרכז : ספר נורית גוברין / ערך אבנר הולצמן (תל־אביב : מכון כץ לחקר הספרות העברית, ביה״ס למדעי היהדות ע״ש חיים רוזנברג, אוניברסיטת תל־אביב, תשס״ה 2005), עמ׳ 234–240.
  • פאיאנס, דוד.  על ״תמול שלשום״ לש״י עגנון.  גזית, כרך י״ג, גל׳ ו–י (אדר–סיון תשי״ד, פברואר–יוני 1954), עמ׳ 73–77.
  • צורף, אפרים. האיפוס של העליה השניה.  בספרו  ש״י עגנון: האיש ויצירתו (תל אביב : הוצאת ״ניב״, תשי״ח 1957), עמ׳ 153–162.
  • צמח, עדי.  הרגל המתוקה : מקרא ב׳תמול שלשום׳.  הארץ,  (1963) <חזר ונדפס בספרו קריאה תמה : בספרות עברית בת המאה העשרים (ירושלים : מוסד ביאליק, תש״ן 1990), עמ׳ 25–39>
  • צמח, עדי. בעבור נעליים. מאזנים, כרך מ״ג , גל׳ 1 (סיוון תשל״ו, יוני 1976), עמ׳ 16–21 * <חזר ונדפס בספרו קריאה תמה : בספרות עברית בת המאה העשרים (ירושלים : מוסד ביאליק, תש״ן 1990), עמ׳ 62–70>
  • קורצווייל, ברוך.  תמול שלשום : הערכה כללית.  בספרו מסכת הרומאן (ירושלים ותל אביב : שוקן, תשי״ג 1953), עמ׳ 90–98 <חזר ונדפס בספרו: מסות על סיפורי ש״י עגנון (ירושלים ותל־אביב : הוצאת שוקן, תשכ״ג 1962), עמ׳ 95–103>
  • קורצווייל, ברוך.  על בלק, הכלב הדימוני.  בספרו מסכת הרומאן (ירושלים ותל אביב : שוקן, תשי״ג 1953), עמ׳ 99–110 <חזר ונדפס בספרו: מסות על סיפורי ש״י עגנון (ירושלים ותל־אביב : הוצאת שוקן, תשכ״ג 1962), עמ׳ 104–115>
  • שביד, אלי.  כלב־חוצות – ואדם : עיון ב״תמול־שלשום״ מאת ש״י עגנון.  בספרו: שלוש אשמורות (תל־אביב : עם עובד, תשכ״ד 1964), עמ׳  50–61.
  • שגיב, יונתן.  ״ואני אוהב אותך בשביל שאני נזכר סנדליך העקומים״ : ציונות, קפיטליזם ופטישיזם ב׳תמול שלשום׳ של עגנון.  בתוך: מחשבות על נעליים / עורכים גל ונטורה, אורי ברטל, עינת לידר (תל אביב : רסלינג, 2014), עמ׳ 147–170.
    •
  • Cohen, Uri S. Only Yesterday: A Hebrew Dog and Colonial Dynamics in Pre-Mandate Palestine. In: A Jew׳s best friend? : the image of the dog throughout Jewish history / edited by Phillip Ackerman-Lieberman and Rakefet Zalashik (Brighton ; Portland, Or. : Sussex Academic Press, 2013), pp. 156–178.
  • Fleck, Jeffrey. Man and dog in S. Y. Agnon׳s Only Yesterday. In his Character and context : studies in the fiction of Abramovitsh, Brenner, and Agnon (Chico, California : Scholars Press, 1984), pages 87–102.
  • Holtz, Avraham. Reb Nahman Krochmal in Jaffa: a hallucinatory vision in S. Y. Agnon’s Temol Shilshom. In: History and literature : new readings of Jewish texts in honor of Arnold J. Band / edited by William Cutter and David C. Jacobson (Providence : Brown Judaic Studies, 2002), pp. 137–145.
על ״התעודה״ (1932)
  • שחם, חיה.  עדות חבויה היטב : אלוזיות, בין־טקסטואליות ופנים־טקסטואליות ככלים לפיענוח הסיפור ׳התעודה׳ מתוך ספר המעשים של עגנון.  בספרה קרובים רחוקים : בין־טקסטואליות, מגעים ומאבקים בספרות העברית החדשה (באר שבע : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, תשס״ד 2004), עמ׳ 47–63.
    •
  • שמיר, זיוה. קום, לך־לך מעיר ההרגה : עיון בסיפור ״התעודה״.  בספרה: בדרך לבית אבא : מציאות והמצאה בסיפוריו המוזרים של ש״י עגנון (תל אביב : הוצאת ספרא בשיתוף עם הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2013), עמ׳ 151–167.
על ״תשרי״
  • ויס, הלל.  עד שיפוח היום : על התמהילים בסיפורי האהבה של עגנון בתקופת יפו (1908–1912).  ידע עם, כרך מ׳–מ״א, חוב׳ 75–76 (ניסן תשע״ה 2015), עמ׳ 33–54.
על ״אסתרליין יקירתי: מכתבים תרפ״ד–תרצ״א״ על ״קורצווייל, עגנון, א.צ. גרינברג, חילופי איגרות״
  • בלאט, אברהם. סופרים ואיגרות. הצופה, כ״ח בחשון תשמ״ח, 20 בנובמבר 1987, עמ׳ 6, 10.
  • וולף־מונזון, תמר. שלשה תלמידי חכמים היו בעירנו.  עתון 77, שנה י״א, גל׳ 93 (חשון תשמ״ח, אוקטובר 1987), עמ׳ 14.
  • יפה, אברהם ב. בדידותו של המבקר.  הארץ, ו׳ בתמוז תשמ״ז, 3 ביולי 1987, עמ׳ ב 6.
  • קפרא, מיכל.  קורצווייל.  מעריב, סופשבוע, כ״א בחשון תשמ״ח, 13 בנובמבר 1987, עמ׳ 24–26, 28.
  • רבי, יעקב. המבקר וסופרו הנערץ. על המשמר, מוסף, ו׳ בתמוז תשמ״ז, 3 ביולי 1987, עמ׳ 5.
  • רבי, יעקב. המבקר, המספר והמשורר.  על המשמר, י״ג בתמוז תשמ״ז, 10 ביולי 1987, עמ׳ 15.
על ״ש״י עגנון – ש״ז שוקן: חילופי איגרות (תרע״ו–תשי״ט)״
  • לאור, דן. בחנותו של מר שוקן: עם הופעת ספר איגרות ש״י עגנון וש״ז שוקן. הארץ, תרבות וספרות, כ״ג בתמוז תשנ״א, 5 ביולי 1991, עמ׳ ב 8–10.
על ״בין ש״י עגנון לש״ד גויטיין״ על ״קליפת תפוח זהב״
על ״שי ועגנון: שלושה סיפורים״
  • לאופר, צופיה ב.  מר קו.  מוצ״ש (מצורף ל׳מקור ראשון׳), גל׳ 97 (י״ב באדר תשע״ג, 22 בפברואר 2013), עמ׳ 46 <ראיון עם שי צ׳רקה על הספר>
  • סאקס, יוסף.  אדם החושב בתמונות.  מקור ראשון, שבת, גל׳   (כ״ח בשבט תשע״ג, 8 בפברואר 2013), עמ׳   *
  • צור־גלוזמן, מאשה. עגנון חוצה את הקווים.  הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 1038 (י״ב בשבט תשע״ג, 23 בינואר 2013), עמ׳ 16.
  • Saks, Jeffrey. The man who thought in pictures. Jewish review of books, vol. 4, no. 2 (Summer 2013), pp. 28–29.
קישורים:

OpenLibrary – OL29646A Wikidata – Q133042 J9U – 987007257552805171 NLI – 000007449 LC – n 79060585 VIAF – 14765267
עודכן לאחרונה: 3 בספטמבר 2024

לראש הדף
לקסיקון הספרות העברית החדשה
עורך אחראי: יוסף גלרון־גולדשלגר

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף