הקבלה היא ממקורות היניקה החשובים של יצירת עגנון. ספר זה מכוון את הזרקור לעבר צפונות אלה ומגולל את היקף ידיעותיו בקבלה, את יחסו אליה, את זיקתו לחוקריה ולמקובלים ואת המיתוס האישי שיצר לעצמו. מתוך כל אלה מצטיירת ביוגרפיה רוחנית של אחד מעמודי התווך של הספרות העברית המודרנית.
חקר זיקתו של עגנון לקבלה מתבסס על השוואות טקסטואליות בין כתביו למקורות קבליים מגוונים, שהיו בידיו כחומר ביד היוצר, ומתוך כך נידונים דרכי העיבוד הספרותי של המקורות הקבליים ועיצובם של הגיבורים ביצירה הספרותית לאור מוטיבים של ספירה קבלית מסוימת. הספר דן גם במידת השפעתם של זרמי הקבלה השונים על יצירת עגנון, כגון ספר הזוהר, קבלת האר"י והחסידות, וכן בשאלת הזיקה שבין עגנון לראי"ה קוק. ממצאי הספר זורעים אור חדש לא רק על יצירת עגנון אלא גם על תולדות הקבלה: המושג הקבלי בהקשרו הספרותי-המודרני מהווה שלב נוסף בגלגוליה של הקבלה בעת החדשה.
תוכן העניינים:
עם הספר (עמ' 11)
פתח דבר (עמ' 13)
שער א: מעצמו של עצמו
"סוד נשמתי"—מרכזיותה של הקבלה בחייו של עגנון (עמ' 17)
קשריו של עגנון עם חוקרי קבלה ועם מקובלים (עמ' 17)
יחסו רב-הפנים של עגנון לקבלה (עמ' 27)
ידיעותיו של עגנון בקבלה (עמ' 35)
הקבלה בתודעת האני המספר (עמ' 43)
אופים של המקורות הקבליים (עמ' 50)
המיתוסים האישיים של ש"י עגנון (עמ' 55)
• המיתוסים של ט' באב ול"ג בעומר (עמ' 56)
• מיתוס מדרשי שמות (עמ' 63)
• מיתוס גלגולי נשמת עגנון בארץ ישראל (עמ' 82)
• מיתוס גילוח הזקן (עמ' 83)
שער ב: ספר ספירה וספרות
חלק א: היסוד הקבלי ככלי ספרותי בידי עגנון
פרק ראשון: הספירה הקבלית כציר מכונן וכצופן ליצירה שלמה (עמ' 83)
• ר' יוסף גיבור קורות בתינו ומשפחתו (עמ' 94)
• כתבי משפחת עגנון (עמ' 96)
• "המיתוס שרקם לנשמתו" כהשראה לכתיבת הספר (עמ' 99)
• יסודות קבליים משיחיים בקורות בתינו (עמ' 104)
• משיח בן יוסף—חיים ומוות—החמצת הגאולה (עמ' 105)
• ספירת "יסוד" אצל ר' יוסף (1) וצאצאיו
(עמ' 114)
• קורות חייהם של ר' יוסף (2) ובניו
(עמ' 118)
• תקוות משיחיות נכזבות (עמ' 137)
• לאה גיבורת "לפנים מן החומה" (עמ' 148)
• עגנון והעיר העתיקה (עמ' 149)
• מכתיבה שלא מדעת אל כתיבה מדעת (עמ' 150)
• מקומו של הסמל בהבנת היצירה (עמ' 155)
• הרובד הקבלי של הסיפור (עמ' 158)
פרק שני: הקבלה כבסיס לעיצוב היצירה (עמ' 170)
• "אגדת הסופר" (עמ' 170)
• "מעשה עזריאל משה שומר ספרים" (עמ' 185)
• עוד של "מעשה רבי גדיאל התינוק" (עמ' 196)
פרק שלישי: מוטיב קבלי השזור ביצירות אחדות (עמ' 200)
• גלגולי נשמות (עמ' 200)
• רציונליזציה של המושג "גלגול" (עמ' 201)
• פירוש המציאות לפי סוד הגלגול (עמ' 202)
• מספר הגלגולים האפשרי של הנשמה (עמ' 203)
• גלגולי מין בשאינו בן מינו (עמ' 207)
• צורת הפרצוף—משמעותה הקבלית וזיקתה לאופי הדמות (עמ' 216)
• אף ועיניים כמעצבי אופי והלכי רוח (עמ' 216)
• שערות הראש והזקן (עמ' 220)
פרק רביעי: ממושג קבלי לתיאור ארצי (עמ' 230)
• גלגולן של תפיסות קבליות (עמ' 230)
• "לית אתר פנוי מיני", "ממלא כל עלמין", "איו עוד מלבדו כלל"
(עמ' 230)
• הזיווג הקבלי (עמ' 234)
• גלגולם של מושגים קבליים (עמ' 237)
• "אויר עליון" "אויר שאינו נתפס" (עמ' 237)
• "רשימו" (עמ' 238)
• "מטי ולא מטי", "אור מקיף" (עמ' 240)
• טרנספורמציה קומית (עמ' 242)
• הגברת הימין על השמאל (עמ' 242)
• "קטנות וגדולות" (עמ' 244)
פרק חמישי: מדרשי קבלה חדשים פרי עטו של עגנון (עמ' 246)
• "בית"—גלגולו של מוטיב (עמ' 247)
• נשמות ישראל נאצלות מאותיות התורה (עמ' 251)
• הכרת התורה דרך האדם (עמ' 255)
• דרוש על גלגול נשמות (עמ' 256)
• גלגול הצדיקים בדגים (עמ' 257)
• המצאת מושגים ומשחקי מילים (עמ' 262)
• נשמות מהלב (עמ' 262)
• "קליפת נוגה"—"פנים נוגות" (עמ' 266)
• חרוזים—זיווגים (עמ' 267)
• העלאת הקליפות (עמ' 268)
חלק ב: הספרות הקבלית לזרמיה והשפעתה על יצירת עגנון
פרק שישי: יחסו הדיאלקטי של עגנון ל זוהר ול חמדת ימים
(עמ' 273)
• עגנון וספר ה זוהר (עמ' 273)
• שקיעי זוהר ביצירת עגנון (עמ' 276)
• עגנון וספר חמדת ימים (עמ' 278)
• ניסיונותיו של עגנון לטהר את חמדת ימים (עמ' 279)
• השפעת לשונו של חמדת ימים על לשונו של עגנון
(עמ' 282)
• ראשוני המקובלים ביצירה של עגנון (עמ' 286)
פרק שביעי: מקומה של קבלת האר"י ביצירות עגנון (עמ' 288)
• "גלגול נשמות" בספרו של הרמ"ע מפאנו (עמ' 288)
• "תיקון חצות" (עמ' 293)
• רב-גוניותם של ה"ניצוצות" ה"שֶפע" וה"זמן" (עמ' 298)
פרק שמיני: פרשנות חסידית לקבלה ודרך עיבודה בידי עגנון (עמ' 303)
• עגנון והחסידות (עמ' 303)
• בין חב"ד לברסלב (עמ' 307)
• דרכי העיבוד הספרותי של מושגים קבליים בחסידות (עמ' 311)
• "צמצום" (עמ' 311)
• "אתכסיא" ו"אתגליא" (עמ' 316)
• השפע הבלתי פוסק (עמ' 319)
• התגלות הרצון העליון בסעודה שלישית (עמ' 322)
פרק תשיעי: שקיעי קבלת הגר"א בסיפורים (עמ' 326)
• "שבירה" ו"תיקון" (עמ' 328)
• "רצון" ו"יכולת" (עמ' 330)
• רצון אין סופי ויכולת מוגבלת (עמ' 331)
פרק עשירי: פרשנותם של הרב קוק ועגנון לקבלה (עמ' 333)
• בין שני אישים (עמ' 334)
• נשמה חדשה לעם ישראל (עמ' 339)
• החידוש—בין העתקה שמיימית לביטוי העצמיות (עמ' 345)
אחרית דבר (עמ' 349)
נספחים (עמ' 351)
• נספח א: אנתולוגיה וסיפורת (עמ' 352)
• נספח ב: הקבלה כמקור לשמות יצירות (עמ' 362)
• נספח ג: בין אמונה לאירוניה—היחס לכוחות על-טבעיים (עמ' 368)
• נספח ד: סקירת מחקרים על עגנון ועל הקבלה ביצירתו (עמ' 374)
• נספח ה: ספר ה זוהר של עגנון (עמ' 385)
ביבליוגרפיה (עמ' 402)
מקורות (עמ' 402)
מחקרים (עמ' 412)
ארכיונים, כתבי יד, ספריות, הקלטות, שיחות וריאיונות
(עמ' 423)
מפתחות (עמ' 424)
מפתח היצירות של עגנון (עמ' 424)
מפתח ספרי קבלה וחסידות (עמ' 427)
מפתח אישים (עמ' 431)
אלחנן שילה. 