עליזה שנהר-אלרעי.
הפנים לפנים : תשתיות בסיפורי עגנון
/ עליזה שנהר-אלרעי. -- תל אביב : פפירוס, בית ההוצאה באוניברסיטת תל-אביב,
תש"ן 1989.
189 עמ'. -- (מראה מקום : סדרת עיונים בספרות
העברית, אוניברסיטת תל-אביב) S. Y. Agnon - Stories and Sources / Aliza
Shenhar-Alroy
"מגמתו של
חיבור זה היא להבין ולתאר את יחסו של ש"י עגנון לעולם היהודי-המסורתי ואת
אופני הזדקקותו של הסופר למקורות היהודיים (ספרות המקרא, המשנה, התלמודים,
המדרשים, הסיפור העברי של ימי הביניים והסיפור החסידי) והבינלאומיים
(סיפורי עם שרווחו במרכז ובמזרח אירופה). המעקב אחר מלאכת התשבץ וההרכבה של
המספר, שרב בה הסמוי מן הגלוי, מעידה על כך, שגם סיפורים שנראים לכאורה
סיפורי עם תמימים ולעתים אף פשטניים אינם אלא סיפורים מתוחכמים, שניכרים
בהם רבדים ורבדי רבדים ומישורי משמעות שונים.
זיקות הגומלין שבין המקורות השונים (הטקסט הסמוי) לעיצובו
האמנותי של ש"י עגנון (הטקסט הגלוי) הכרחיות להבנת מלאכת אמנותו של היוצר
ולהכרת עולמו הרוחני-הנפשי כאחד. המקורות הרבים והמגוונים, בין אם הם
משובצים בטקסט ובין אם הם נרמזים (שברי פסוקים, קטעי אמרות ואגדות, מוטיבים
מסיפורי עם ועלילות סיפוריות) עשויים לסייע לקורא בפענוח משמעותה של היצירה
העגנונית העשירה והמורכבת והם שלובים אורגאנית ביצירה. לאמור: המספר משעבד
את המקורות השונים שעמדו לפניו לצרכי היצירה האמנותית כך, שהם נטמעים בה.
אין ספק, כי יחס הכבוד של ש"י עגנון כלפי המקורות מהם הוא ניזון
אינו מעיד בהכרח על קבלה והזדהות מוחלטת עם עולם המקורות. יש, שגישתו
נוסטלגית ויש, שהיא ביקורתית-אירונית (בתחום החברתי, הדתי או הקיומי), תוך
העמקת כלי הסאטירה שפותחו בסיפורת העברית החל מן המאה הי"ט.
חיבור זה מתרכז בששה סיפורים שונים של ש"י עגנון במטרה להדגים
את דרכו של היוצר בעיצוב סיפוריו. העיון בסיפורים אלו מראה, כי אין הם אלא
"משל" פתוח, שניתן להרחיבו עד אינסוף.
וכבר אמר הסופר: "כל פירוש מיותר - - - מפני שפירוש גורר פירוש
לפירוש ופירוש פירוש לפירוש. לסוף הפירושים עצמם עושים את עצמם ענין
להתפרש, בתוך כך שנותיו של אדם יוצאות ולא נתפרשו הפירושים" ("ספר תכלית
המעשים", האש והעצים, עמ' קסג).
