חיים הזז (1898־1973)

Haim Hazaz


איתמר דרורי.
    גאולה תימנית ועבריות חדשה : על הרומן  יעיש לחיים הזז / איתמר דרורי. -- רמת-גן : הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשע"ד 2014.
    203 עמ' -- (סדרת אופקי מחקר)
    Yemenite Redemption and New Hebraism : the Novel Yaish  by Hayim Hazaz / Itamar Drori

ספר זה מבקש לפרש את הרומן יעיש מאת חיים הזז כתופעה פואטית, תרבותית והיסטוריוסופית. ארבעת כרכיו של רומן קנוני זה ראו אור בשנות הארבעים והחמישים של המאה העשרים, וזיכו את מחברו בפרס ישראל הראשון שניתן בתחום הספרות (1953). הזז (1898־1973), מבכירי הפרוזאיקונים של הספרות העברית החדשה שנודע בכתיבתו על העיירה היהודית במזרח אירופה ועל חורבנה בשנות המהפכה הקומוניסטית, פנה ברומן זה לכתיבה על יהדות צנעא שבתימן בשלהי המאה התשע-עשרה. העדה התימנית נתפסה בתרבות הארצישראלית (באמנות, במחול, במוסיקה ועוד) באופן פרדיגמטי כבעלת איכויות של 'שבט' קדום המבטא קול 'יהודי' בטהרתו, קודם ש'זוהם' ('זיהום' מטפורי) בידי ערכים והלכי-רוח אירופיים או לא-יהודיים אחרים. משום כך הרחיק הזז עדותו ב יעיש לשלהי המאה התשע-עשרה, קודם העליות ארצה בהן באו התימנים במגע עם יהדות אירופה ועם אקלים-תרבות פרו-מערבי. ברומן זה נעשה ניסיון להעמיד גלריה ססגונית של דמויות היוצרות יחד תמונה פנורמית של חברה יהודית בת-הגלוּת, מעין קומדיה יהודית תימנית. אלא שלהבדיל מן היהדות הגלותית הידועה, זו שעל חורבותיה צמחה ספרות התחייה, החברה המתוארת בָּרומן וגיבור הרומן בפרט מאוייכים בד בבד עם 'יהדותם' בתכונות קמאיוֹת של 'עבריוּת' טרום-גלותית, שיש בהן כדי לאפשר שׂרידה של זהות זו לנוכח תמורות ההיסטוריה.
בָּרומן  יעיש הביא הזז את סגנונו הברוקי אל שיאו: שׂפת הרומן מליצית, עמוסת קישוטים ורמיזות אל המקורות היהודיים, והיא כוללת הכפלות רבות היוצרות אפקט של שיקוף מבנים אינסופיים. סגנון ברוקי זה נקוט היה בידיו כאסטרטגיה של העצמה ושל פיאור הזהות הלאומית, כְּמהוּת קיומית המגולמת בשפה העברית, כנגד מבקשי הכחדתה המבכרים להדחיק זהות תרבותית-לשונית זו ולהינתק ממנה. מעשהו זה כמוהו כטיפוח מבני-הפאר הכנסייתיים של הקונטרה-רפורמציה הקתולית במאה השבע-עשרה, אשר נועד לאשש את מעמדה של הכנסייה כמתווך הכרחי בין המאמין ובין האל.

   

תוכן העניינים:

  • שלמי תודה (עמ' 5־6)
  • מבוא (עמ' 7־9)
  • פרק א. התימני כייצוג של יהודי-עברי (עמ' 11־38)
    • יעיש ו"הפרויקט התימני" בתוך מכלול הסיפורת של הזז (עמ' 11־14)
    • ייחודו של הרומן  יעיש בתוך "הפרויקט התימני" (עמ' 15־16)
    • תימנית בתרבות הארצישראלית עד לשנות הארבעים: עבריות טהורה או ישות מומצאת? (עמ' 16־20)
    • תימניות בספרות העברית החדשה: ייצוגי "אחר" רומנטיים וסטראוטיפיים (עמ' 20־26)
    • הזז כקונטרה-רפורמטור "תימני" של "היהודיות-העברית" (עמ' 26־38)
  • פרק ב. לשון וסגנון ב יעיש (עמ' 39־79)
    • ה"ברוקי" בכתיבתו של הזז (עמ' 39־66)
    • פואטיקה אקספרסיוניסטית ב יעיש (עמ' 66־69)
    • העברית ה"תימנית" הסינתטית ב יעיש (עמ' 69־79)
  • פרק ג. פואטיקה ב יעיש (עמ' 80־111)
    • שאלת הז'אנר של  יעיש (עמ' 80־83)
    • כינון ופריצה של זמן מעגלי ב יעיש (עמ' 83־92)
    • בעיות בסיגור הרומן  יעיש (עמ' 92־96)
    • מרחבים הטרוטופיים ב יעיש : המקווה, בית הקברות, בית הכנסת ועליית הגג (עמ' 96־111)
  • פרק ד. לדרכו ההיסטוריוסופית של הזז בעיבוד סיפורי מדרש ואגדה (עמ' 112־132)
    • אינטרטקסט והמתודה התמטולוגית (עמ' 112־116)
    • הרהורי עברה "יהודיים-עבריים" - בין יעיש למתיא בן חרש (עמ' 116־120)
    • לשרוף את התופת - בעקבות ריב"ל ומלאך המוות (עמ' 121־124)
    • תוחלתו של יעיש לעומת סופו הטרגי של יוסף דילה ריינה (עמ' 124־125)
    • יעיש כמודל זכרי של "מעשה ברוריה" (עמ' 125־129)
    • בין דמות יעיש לדמותם האגדית של האר"י, הבעש"ט ור' שלם שבזי (עמ' 129־132)
  • פרק ה. מיסטיקה ומשיחיות ב יעיש (עמ' 133־159)
    • טרנסגרסיה "יהודית-עברית" ב יעיש (עמ' 133־141)
    • יעיש כ"נוסע מיסטי" (עמ' 141־146)
    • יחיא טיירי - דמות האב כ"עיבור חיובי" בגוף הבן (עמ' 147־152)
    • יוסף מכאוב - ההיסטוריוסוף של הרומן (עמ' 152־159)
  • סיכום (עמ' 160־166)
    • תפיסת-העצמי של הזז כמספר (עמ' 160־161)
    • יעיש - מופת יהודי ראליסטי או סימולקרה "יהודית-עברית"? (עמ' 161־163)
    • יעיש כחבר בקהילייה מדומיינת (עמ' 163־166)
  • נספח: גלגוליו של  יעיש כמוצר ספרותי : טיוטות, עיתונות, מהדורות דפוס, תרגומים ועיבודים דרמטיים (עמ' 167־173)
    • טיוטות של  יעיש (עמ' 167)
    • פרסומי  יעיש בעיתונות (עמ' 168־169)
    • מהדורות דפוס של  יעיש (עמ' 169־172)
    • תרגומים של  יעיש (עמ' 172־173)
    • עיבודים דרמטיים של  יעיש (עמ' 173)
  • ביבליוגרפיה (עמ' 175־187)
  • רשימת התמונות (עמ' 188)
  • מפתחות (עמ' 189־203)

לראש הדף

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף