חיים הזז (1898–1973)

<בהכנה>

Haim Hazaz

    חיים הזז נולד בכ״ט באלול תרנ״ח, 16 בספטמבר 1898 בכפר סידרוביצ׳י בפלך קיוב, אוקראינה, למשפחה בעלת שורשים חסידיים. אמו מתה בילדותו והוא גודל בידי סבתו. עקב עיסוקו של אביו בכריתת יערות ומכירתם התגורר בילדותו תקופות ארוכות ביערות אוקראינה, וקיבל חלק מחינוכו היהודי והכללי מידי מורים פרטיים. בן שש-עשרה עזב את ביתו כדי להתמסר ללימודי גימנסיה אקסטרניים, ובד בבד ספג באינטנסיביות את הספרות הרוסית והעברית. בימי המהפכה הרוסית ומלחמת האזרחים שבאה בעקבותיה נדד בין ערים שונות ברוסיה ובאוקראינה (קייב, יקטרינוסלב, ערי קרים, אודסה, חרקוב, מוסקבה), היה עד לפרעות ביהודים וקלט רשמים עזים שהזינו את יצירתו כל ימיו. ב-1918 פרסם את ביכורי עטו בירחון השילוח, סיפור בשם ״כבוא השמש״ ושיר בשם ״על המשמר״ שניהם בחתימת ח׳ צבי. עם זאת, ליצירה רצופה הגיע רק כחמש שנים אחר כך. ב-1921 עזב את רוסיה, ולאחר כשנה וחצי במושבת חלוצים יהודים באיסטנבול התיישב בפריס. ב-1925 הקים משפחה עם המשוררת יוכבד בת-מרים. בנם המשותף, נחום (זוזיק), נולד ב-1928.
    התגלותו הממשית כסופר חלה ב-1923 ואילך, בשלושה סיפורים אקספרסיוניסטיים עזי-רושם על ימי המהפכה שפורסמו ברבעון התקופה, וכן בסיפורים מחוויות היהודים העקורים באיסטנבול ובפריס. ב-1930 פורסם הרומן הראשון שלו, ביישוב של יער, המתרחש באוקראינה של תחילת המאה העשרים וניזון מחוויות הילדות שלו. גיבורו, מורה בשם בודניק, מנסה להסביר לאיכרים את הצורך במהפכה, אך נדחה בלעג. אף-על-פי שהרומן עורר את התפעלותם של ביאליק ואחרים, הזז הסתייג ממנו לימים ולא כינס אותו בכתביו. יצירתו הבולטת הנוספת מתקופת פריס היא הנובלה הפיוטית חתן דמים (1929) מחיי משה רבנו ואשתו צפורה. אחרי שנפרד מיוכבד בת-מרים עלה ארצה לבדו ב-1931, וכמעט מייד התיישב בירושלים, בה עתיד היה לחיות כל ימיו. בשנות השלושים והארבעים חיבר סיפורים מחיי העיירה היהודית ברוסיה ומחיי החלוצים הציונים ופליטי מזרח-אירופה, המנסים לבנות את חייהם מחדש בארץ-ישראל. עם זאת, חווייתו העיקרית בתקופה זו הייתה ההתוודעות הנפעמת ליהודי המזרח על עדותיהם השונות שהתקבצו בשכונות ירושלים. בעיקר נמשך לבו אחר יהודי תימן ,והוא העמיק חקר בלשונם ובמסורותיהם. פרקים ראשונים מיצירותיו ה״תימניות״ פרסם בעיתונות מ-1940, ועד 1944 חתם עליהם בשם ״זכריה אוּזָלִי״, שעורר את הרושם כי מדובר בסופר שצמח מקרב יהדות תימן עצמה, עד שנגלה הסוד. שני הרומנים התימניים של הזז הם היושבת בגנים (1944) מחיי יהודי תימן בירושלים בתקופת מלחמת העולם הראשונה, ויעיש (1947–1952), העוסק בכיסופי הגאולה של היהודים היושבים בתימן ומשתוקקים לירושלים. יצירותיו הבולטות הנוספות בתקופה זו הן המחזה בקץ הימים (1933; 1950), על ההתעוררות המשיחית שפקדה את יהודי אשכנז במאה ה-17 עם הופעתו של שבתי צבי, ורומן לא-גמור על חייו של ישו הנוצרי, שפרקיו פורסמו בעיתונות הספרותית בין 1946 ל-1948 וטרם כונסו בספר.
    במלחמת העצמאות שכל הזז את בנו יחידו נחום (זוזיק), שנפל בכ״ד בניסן תש״ח, 3 במאי 1948 בקרב על אוגוסטה ויקטוריה בהר הצופים. ב-1951 נשא לאשה את אביבה קושניר, אלמנתו של חוקר הטבע טוביה קושניר, מאנשי מחלקת הל״ה, שהתמסרה מאז לסייע לו בעבודתו. ב-1953 היה הזוכה הראשון בפרס ישראל לספרות. אחרי קום המדינה הפנה הזז את מבטו אל העלייה החדשה, ותיאר בנובלה אופק נטוי (1958) את ההתיישבות בחבל לכיש. בד בבד חזר אל ימי מהפכת אוקטובר בנובלה נהר שוטף (1955) וברומן דלתות נחושת (1956), שהם פיתוח נרחב של סיפוריו המוקדמים בנושא זה. ב-1963 פרסם את בקולר אחד, רומן המבוסס על פרשת התאבדותם של לוחמי המחתרת מאיר פיינשטיין ומשה ברזני בכלא הבריטי ערב הוצאתם להורג. אף-על-פי שהיה מזוהה עם תנועת העבודה ומפא״י ביטא בפה מלא את השתאותו לנוכח חזיון הגבורה וההקרבה של אנשי האצ״ל והלח״י. ב-1968 כינס את כתביו במהדורה בת תריסר כרכים, ובה הכניס שינויי סגנון ניכרים בכל יצירותיו. ב-1973 הוסיף עליה את קובץ הסיפורים אבן שעות
    חיים הזז נפטר בירושלים בכ׳ באדר ב׳ תשל״ג, 24 במארס 1973 ונטמן בהר הזיתים. אחרי מותו הוסיפה אשתו אביבה לשקוד על עיזבונו, והקימה את ״יד למורשת חיים הזז״ לשם טיפוח מורשתו, אצירת ארכיונו והמשך הכינוס והפרסום של כתביו. עד כה פורסמו חמישה כרכים מעיזבונו: קובץ הסיפורים פעמון ורימון (1974); קובץ הנאומים וההרצאות משפט הגאולה (1977); הקובץ פרקי מהפכה (1980); סיפור פיוטי מימי המקרא בשם ימלא (2005), וקובץ סיפורי המהגרים והחלוצים בצלן של מלכויות (2009). יצירות רבות נוספות משלו טרם נאספו בספרים.
    בהרצאתו ״הציונות כתנועת מרד״ (1961) קבע הזז, כי ייחודה של הספרות העברית בין ספרויות העולם נעוץ בכך כי בה ״לא הפרט עיקר אלא הכלל, לא העראי אלא הקבע, לא התולדה אלא העילה, לא החוץ אלא הפנים [...] גיבורה היחיד הוא עם ישראל, כלל ישראל. מכאן הפתוס שהוא מצוי בספרות העברית החדשה והאלגוריוּת שמבצבצת ויוצאת בה״. הדברים הולמים בראש ובראשונה את יצירתו שלו. אכן, הגיבור המרכזי בסיפוריו של הזז הוא העם היהודי על שבטיו ופלגיו המגוונים, על גלויותיו השונות מרוסיה ועד תימן, ועל גלגוליו ההיסטוריים מימי המקרא, דרך תקופת בית שני וימי הביניים ועד שנותיה הראשונות של מדינת ישראל. היחידים המעוצבים בהם משמשים איור וביטוי לתקופתם. במונחים אחרים אפשר להגדיר את יצירתו כדרמה משיחית דינמית, רבת פרקים, שגיבוריה הם מהפכנים-מורדים או חוזי חזיונות מבקשי גאולה, החל במשה רבנו ובישו הנוצרי וכלה ביהודים שנמשכו אחר ה״משיח״ שבתי צבי, יהודים שהצטרפו למהפכה הבולשביקית, יהודי תימן הנכספים לירושלים וחברי המחתרות האנטי-בריטיות בימי המאבק לעצמאות ישראל. הזז ממקד את מבטו בצמתים היסטוריים-מהפכניים שבהם נחתך גורלו של העם היהודי. במוקד כתיבתו עומד המתח בין חורבנו של העולם היהודי הישן לבין המהפכה היהודית המודרנית שבמרכזה התנועה הציונית, תוך הצגת מורכבותו האמביוולנטית של כל אחד משני הקטבים המתנגשים האלה. גיבוריו של הזז – חלקם הוזים מנותקים וחלקם אנשי מעשה – נוטים אל הדרשה, הנאום הנרגש עתיר התכנים הרעיוניים, אולם דוברים שונים בסיפוריו מבטאים עמדות שונות ומנוגדות, ואין אף לא אחד מהם המבטא ישירות את עמדת הסופר עצמו. העיירה היהודית ברוסיה מוצגת בסיפוריו כמבצר של עוצמה רוחנית-דתית רבת דורות אך גם כמוקד של חולשה וניוון ופסיביות הרת-אסון; ואילו הציונות (בה ראה את יורשתה של תנועת ההשכלה) מוצגת כתנועת גאולה מופלאה אך גם כתנועת מרד הרסנית המחוללת שבר עמוק ברציפות הקיום היהודי, שתוצאותיו לטווח ארוך אף הן הרות-אסון. אחד הפרדוקסים המרכזיים בסיפוריו מושתת על הציפייה לגאולה שאינה יכולה להתממש, או שבעצם מימושה נעוץ כישלונה. השמיים שהיו פתוחים בפני יעיש כל ימי שבתו בתימן ננעלו לפניו דווקא כאשר זכה ובא לירושלים, ולא נפתחו לו לעולם. נראה כי החוויה המכוננת של חייו הייתה ההיטלטלות בסערת המהפכה ברוסיה. חוויה זו עיצב שוב ושוב בגרסות מתרחבות והולכות, תוך שימוש בסיפוריו המוקדמים ביותר כגרעינים שמהם התפתחה בהדרגה סדרת רומנים ונובלות בה עסק עד ימיו האחרונים.
    אחד מסימני ההיכר הבולטים של יצירת הזז הוא סגנונה המועצם והדחוס, ההולם את האינטנסיביות הנושאית והאידיאולוגית של עולמו הספרותי. הלשון בסיפוריו היא כלי ביטוי לעוצמות רגש ולסערות נפש אדירות יותר מאשר כלי לסימון מציאות כפשוטה. בולטים בה אוצר המלים המרבה בשימושי לשון נדירים, עומס רמיזות לשפע מקורות עבריים קדומים, דימויים חריגים וחידתיים, נטייה לחזרתיות ולעודפות רטורית, ביטויי הפלגה, אפקטים של מצלול דחוס, נטייה לפירוט ומנייה של חומרי המציאות עד כדי גודש, מבנים תחביריים מורכבים ומסועפים המרבים בניגודים פנימיים, נטייה לדיבור קדחתני – כל אלה מסממניה של ״זעקת המהפכה״, כביטויו של גרשון שקד. יש להניח כי האתגר הלא-קל שסגנון זה מעמיד בפני הקורא והחוקר הוא בין הגורמים לנידחותה של יצירת הזז בתודעה הספרותית הישראלית כיום. בחייו עמדה יצירתו במרכז תשומת הלב, והוא עצמו אף תואר לא פעם כבן-זוגו של ש״י עגנון, בבחינת שני עמודי התווך של הסיפורת העברית, אולם אחרי מותו דעכה והלכה ההתעניינות ביצירתו על אף המאמצים הנמשכים להפנות אליה מחדש את תשומת הלב.

נכתב בידי אבנר הולצמן עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית
[Originally prepared for The YIVO Encyclopedia of Jews in Eastern Europe]
[מקורות נוספים: אדיר כהן, קרסל,  גרנות, יד למורשת חיים הזז, המכון לתרגום ספרות עבריתויקיפדיהЭлектронная еврейская энциклопедия]
[צילום: באדיבות היד למורשת חיים הזז]

ביבליוגרפיה
דן לאור ודב סדן (עורכים). מאסף חיים הזז, הוצאת אגודת הסופרים ואגודת ״שלם״, ירושלים 1978.
דן לאור (עורך). חיים הזז. האיש ויצירתו, הוצאת מוסד ביאליק,ירושלים 1984.

ספריו:

  • בישוב של יער : רומן (ברלין-תל אביב : אברהם יוסף שטיבל, תר״ץ)
    2 כרכים (427 עמ׳).
    ספר ראשון בשני חלקים. הרומן לא נשלם. הספר נדפס בארץ-ישראל כשהזז ישב בפריס ולא קיבל הגהות. בשל כך נפלו בו שגיאות דפוס רבות. הזז הפסיק את פרסומו ולא השלים את כתיבת הרומן.
    על נסיבות כתיבת הרומן ועל כוונתו של ח. הזז להשלימו, ראה דבריו לרפאל בשן בראיונתיו ב-1967 וב-1969.
  • ריחיים שבורים : סיפורים (תל אביב : עם עובד, תש״ב)
    239 עמ׳ (כתבים / חיים הזז ; ספר ראשון)
    התוכן: דורות ראשונים (עמ׳ 7–122) -- שלולית גנוזה (עמ׳ 123–137) -- עיר ובהלות (עמ׳ 138–168) -- אדם מישראל (עמ׳ 169–176) -- אשמנו (עמ׳ 177–181) -- החשבון (עמ׳ 182–190) -- הגלגול (עמ׳ 193–214) -- רחמים הסבל (עמ׳ 215–222) -- התייר הגדול (עמ׳ 223–239)
  • סיפורים נבחרים (תל-אביב : דביר, תשי״ב 1952) <כולל: ״דורות ראשונים״, ״שלולית גנוזה״, ״אדם מישראל״, ״רחמים״, ״אש בוערת״, ״הדרשה״>
  • צל הפוך (תל-אביב : עם עובד, תשט״ו) <התוכן: דורות הראשונים - נהר שוטף>
  • היושבת בגנים : רומן (תל אביב : עם עובד, תשט״ז) <מהדורה חדשה>
  • דלתות נחשת : ספור (תל אביב : דבר, תשט״ז 1956)
  • חגורת מזלות : סיפורים (תל אביב : עם עובד, תשי״ח 1958) <תורגם ליידיש>
  • דער טייך גייט / יידיש - ל. אָליצקי (ניו-יאָרק : דער קוואל, תשכ״ד 1964)
  • חתן דמים (תל אביב : מחברות לספרות, תש״ך 1960) <ציורים - רות צרפתי>
  • בקולר אחד (תל אביב : הוצאת עם עובד, תשכ״ג 1963)
  • אבן-שעות : סיפורים (תל אביב : הוצאת עם עובד, תשל״ג 1973) <התוכן: אותו האיש – עד אחרית – בבית-הקברות – מניפה וקמיע – החצר – ברוגז – ואָבי נער – פנים אל פנים – רעם – בעל-דין – תות!.. תות!.. – מחילה – מוליאבקה – נפל הגורל – דברי-הימים – סאלימה>
  • פעמון ורמון : סיפורים (תל-אביב : עם עובד, תשל״ה 1974) <הביאה לבית הדפוס - אביבה הזז> <התוכן: פעמון ורמון – השנים – במראה – הצייד – דור אחר – משפחת ויניק – הנעלם – רוח קדים – ללא שם – זהירות – נכר – כלי שבור – צרת הזמן – פרחים שמחים – Memento mori – פעמון-אזעקה – Curriculum vitae – צפור בודד – משחק עננים – הוא ציוה – אחרית דבר>
  • משפט הגאולה (תל-אביב : עם עובד, תשל״ז 1977)
  • פרקי מהפכה : סיפורים (תל אביב : הוצאת עם עובד, תשמ״א 1980) <הביאה לבית הדפוס - אביבה הזז> <התוכן: אריסטוטלס – שמואל פרנקפורטר>
  • עשרה סיפורים (תל אביב : עם עובד, תשמ״ח 1988) <הביאה לבית הדפוס - אביבה הזז; הערות וביבליוגרפיה - חיה הופמן>
  • ימלא (רעננה : אבן חושן, תשס״ה 2005)
  • The Sermon & other stories (New Milford, CT : Toby Press, 2005) <Introduction by Dan Miron>
  • בצלן של מלכויות : סיפורים (ירושלים : מוסד ביאליק, תש״ע 2009) <כולל הסיפורים הבאים: בצלן של מלכויות -- בחבלי פריס -- מראות ירושלים>

עריכה:

על המחבר ויצירתו:

ביבליוגרפיה:
  • וייזר, רפאל. ביבליוגרפיה מוערת של כתבי חיים הזז (ירושלים : האוניברסיטה העברית בירושלים, מפעלי המחקר של המכון למדעי היהדות בשיתוף עם יד למורשת חיים הזז, תשנ״ב 1992)
ספרים:
  • חיים הזז : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא הלל ברזל (תל אביב : עם עובד, תשל״ח 1978)
    על הספר:
  • בהט, יעקב.  ש״י עגנון וח׳ הזז : עיוני מקרא (חיפה : יובל, תשכ״ב)
    תוכן העניינים
    על הספר:
  • בן-שושן, תמר.  חתן דמים : מחקר תימטולוגי בעצוב רב גרסאי בספרות העברית לדורותיה (רמת גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשס״ו) <עבודת דוקטור>
  • ברשאי, אבינועם.  העיצוב הריטורי של המסר ביצירתו הסיפורית של חיים הזז (ירושלים, תשמ״ג 1983) <דיסרטציה--האוניברסיטה העברית בירושלים>
  • דרורי, איתמר. ״יעיש״ – הקאנון התימני של חיים הזז: פואטיקה, פרשנות של תרבות והיסטוריוסופיה  <עבודת דוקטור> (רמת גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשע״א)
  • דרורי, איתמר. גאולה תימנית ועבריות חדשה : על הרומן  יעיש לחיים הזז (רמת-גן :הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשע״ד 2014)
    תוכן העניינים
  • דרורי, איתמר.  הַזַז : סיפור, חיים (קריית שדה בוקר : מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשע״ח 2017)
    תוכן העניינים
  • זימרן, איתי. יצירתו של חיים הזז: השוואה בין שלש מהדורות יצירה <עבודת דוקטור> (ירושלים : האוניברסיטה העברית, 1974)
  • ידעיה, משה. ״החשבון״ של הזז – מן המשמע למשמעות, על רקע כלל יצירתו ויצירות מן הספרות העברית החדשה <עבודת מוסמך> (חיפה : אוניברסיטת חיפה, 1983)
  • כהן, אברהם (אבי). עיון בהיסטוריוסופיה של חיים הזז ע״פ מבחר יצירות <עבודת מוסמך> (רמת גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשל״ו)
  • כהן, יפעת. ייצוג לשוני של בת-תימן ב״היושבת בגנים״ לחיים הזז <עבודת מוסמך> (ירושלים : האוניברסיטה העברית, תשס״ה)
  • כ״ץ, שרה. נוף ירושלים ביצירותיהם של שני מספרים בסיפורת העברית החדשה – חיים הזז ודוד שחר <עבודת דוקטור> (רמת גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשל״ח)
  • לי, רנה.  מסע אל רגע החסד : עיונים ביצירותיהם של ש״י עגנון וחיים הזז (תל-אביב : רשפים, 1978)
    תוכן העניינים
    על הספר:
  • מירון, דן.  חיים הזז : אסופת מסות (מרחביה : ספרית פועלים, הוצאת הקבוץ הארצי השומר הצעיר, 1959). 198 עמ׳.
    תוכן העניינים
  • סרוקה, נעמי.  לעולמו של חיים הזז : עיונים בסיפור ״אותו האיש״ מאת חיים הזז (בקובץ ״אבן שעות״) כמסגרת לעיון בכלל יצירתו של הזז <עבודת מוסמך> (חיפה : אוניברסיטת חיפה, 1985)
  • פרנצוס, עדנה.  ישו ויהודה איש קריות בראי הספרות העברית החדשה : עיון בארבע יצירות <עבודת מוסמך> (תל אביב : אוניברסיטת תל אביב, 1984)
  • רינון, ירדנה.  מ״פרקי המהפכה״ ל״דלתות נחושת״ (מהדורות א ו-ב) : תמורות בתפיסת המציאות ע״י ח. הזז <עבודת מוסמך> (רמת גן : אוניברסיטת בר-אילן, תש״ל)
  • Bargad, Warren. Character, idea and myth in the works of Hayim Hazaz <Ph.D Dissertation> (Boston : Brandeis University, 1970)
  • Bargad, Warren. Ideas in fiction : the works of Hayim Hazaz (Chico, California : Scholars Press, 1981)
  • Gitin, Seymour.  Jewish existence in the literary form of Hayim Hazaz <M.A. thesis> (Cincinnati : Hebrew Union College, 1962)
  • Morris, Elaine I.  Key motifs in the writings of Hayyim Hazaz <Ph.D Dissertation> (New York : New York University, 1968)

מאמרים:

  • אביזמר, שמעון.  דמותה של בת-תימן בספרות העברית החדשה.  מאזנים, כרך ס״ח, גל׳ 3 (כסלו תשנ״ד, דצמבר 1993), עמ׳ 8–14.
  • אבישי, מרדכי.  הזיות-גאולה ומציאות-חיים : דורות יהודיים אצל חיים הזז.  בספרו שרשים בצמרת : יוצרים בספרות העברית (תל-אביב : אל״ף, תשכ״ט 1969), עמ׳ 107–119.
  • אברבך, משה.  הרעיון המשיחי בכתבי חיים הזז.  הדואר, שנה 63, גל׳ ג׳ (י״ב בכסלו תשמ״ד, 18 בנובמבר 1983), עמ׳ 36–37.
  • אונגרפלד, משה.  בין ח. נ. ביאליק לבין חיים הזז.  הדואר, שנה 58, גל׳ י״ז (ג׳ באדר תשל״ט, 2 במארס 1979), עמ׳ 269–270.
  • אורלן, חיים.  מנדלי לאורו של חיים הזז.  הדואר, שנה 44, גל׳ כ״ו (ד׳ בסיון תשכ״ד, 15 במאי 1964), עמ׳ 465–466.
  • אורן, יוסף.  שלולית גנוזה ותיקוניו של הזז.  מאזנים, כרך ל׳, גל׳ 1 (1969), עמ׳ 68–73 <חזר ונדפס בספרו שבבים (תל אביב : יחדיו, תשמ״א 1981), עמ׳ 213–223> <על התיקונים שהכניס הזז בסיפורו ״שלולית גנוזה״ לקראת ההוצאה החדשה של כתביו>
  • אלחנני, א״ח.  שיחות עם חיים הזז.  מאזנים, כרך ו׳, גל׳ 1 (כסלו תשי״ח, דצמבר 1957), עמ׳ 34–37 <ליובל הששים של חיים הזז>
  • אלחנני, א״ח.  במחיצתו של חיים הזז.  דבר, מוסף לספרות ולאמנות, כ״ו בתשרי תשי״ט, 10 באוקטובר 1958, עמ׳ 5, 6. <המשך>
  • ארן, זלמן.  על חיים הזז.  בתוך: חלוץ ומעש : קובץ מחקרים ומאמרים, מוגש לפרופ׳ א״י כץ ביובלו / עורך, יעקב בן-יוסף (תל אביב : אבוקה, תשל״ו 1975), עמ׳ 286 <דברים על הסופר בעקבות הענקת פרס ע״ש ישראל ובלהה ניומן לא״צ גרינברג, תמוז תשכ״ו, יולי 1966>
  • בהט, יעקב. ״שלולית גנוזה״. משא, 1961 <חזר ונדפס בספרו ש״י עגנון וח׳ הזז : עיוני מקרא (חיפה : הוצאת ספרים יובל, תשכ״ב), עמ׳ 205–222>
  • בהט, יעקב. ״אדם מישראל״. על המשמר, 1961 <חזר ונדפס בספרו ש״י עגנון וח׳ הזז : עיוני מקרא (חיפה : הוצאת ספרים יובל, תשכ״ב), עמ׳ 223–241>
  • בהט, יעקב.  עיון ב״הדרשה״ לח. הזזדבר, מוסף לספרות ולאמנות, ט׳ בכסלו תשכ״ב, 17 בנובמבר 1961, עמ׳ 7, 8 ;  כ״ג בכסלו תשכ״ב, 1 בדצמבר 1961, עמ׳ 7, 8 <חזר ונדפס בספרו ש״י עגנון וח׳ הזז : עיוני מקרא (חיפה : הוצאת ספרים יובל, תשכ״ב), עמ׳ 189–203>
  • בן-ישי, אהרן זאב.  תחנות בביוגרפיה של חיים הזז : ליובלו הכפול בתשי״ח.  דבר, ל׳ בתשרי תשי״ח, 25 באוקטובר 1957, עמ׳ 5, 6;  <המשך> ז׳ בחשון תשי״ח, 1 בנובמבר 1957, עמ׳ 5 <המשך> י״ד בחשון תשי״ח, 8 בנובמבר 1957, עמ׳ 5,  6.
  • בנארי, נחום.  חיים הזז.  בספרו: ערכי רוח וספרות : על סופרים, ספרים ואישים (תל-אביב : מדור לספריות שע״י מרכז לתרבות ולהסברה, ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל, תשי״ד), עמ׳ 109–110.
  • בנשלום, בנציון.  לדתם של כפרים : על ״אופק נטוי״ לחיים הזז.  בספרו:  ארחות יצירה : מסות ומאמרים (רמת גן : אגודת הסופרים העברים ליד הוצאת מסדה, 1966), עמ׳ 120–132 <נחתם: 1958>
  • ברגד, זאב.  שלושה מונולוגים על הציונות: עגנון, הזז, עוז.  בתוך: מגוון : מחקרים בספרות העברית ובגילוייה האמריקניים, מוגשים ליעקב קבקוב במלאות לו שבעים שנה / התקין וערך שלמה נש (לוד : מכון הברמן למחקרי ספרות, תשמ״ח 1988), עמ׳ 53–62 <על המונולוג בסיפור ״הדרשה״>
  • ברזילי, יצחק.  נוסח האמת בספרותנו החדשה: גרשון שופמן, שלמה צמח וחיים הזז.  הדאר, שנה 77, גל׳ כ״ג (ג׳ בחשון תשנ״ט, 23 באוקטובר 1998), עמ׳ 12–14;
  • ברזל, הלל. מבוא לסיפורי חיים הזז. בתוך: חתני פרס ישראל : מבחר סיפורים / ערך והקדים מבואות, הלל ברזל (ירושלים : משרד החינוך והתרבות בשיתוף עם יחדיו, איחוד מוציאים לאור, תש״ל 1970), עמ׳ 13–24 <דיון בסיפורים ״הדרשה״, ״שלולית גנוזה״ ו״רחמים״>
  • ברזל, הלל.  חיים הזז - סיפורי תימן, מילים ומעשים.  בספרו:  המאה החצויה: ממודרניזם לפוסט-מודרניזם, כרך ראשון (בני ברק : ספרית פועלים, תשע״א 2011), עמ׳ 466–477.
  • ברזל, הלל.  דימוי ובבואה - ׳הגלגול׳, ׳חופה וטבעת׳.   בספרו:  המאה החצויה: ממודרניזם לפוסט-מודרניזם, כרך ראשון (בני ברק : ספרית פועלים, תשע״א 2011), עמ׳ 489–514.
  • ברזל, הלל.  מן הנסתר לנגלה - אבן שעות.   בספרו:  המאה החצויה: ממודרניזם לפוסט-מודרניזם, כרך ראשון (בני ברק : ספרית פועלים, תשע״א 2011), עמ׳ 514–523.
  • ברזל, הלל.  מן ההיסטוריה אל האדם - פעמון ורמון, ׳הדרשה׳ והמשכיה.   בספרו:  המאה החצויה: ממודרניזם לפוסט-מודרניזם, כרך ראשון (בני ברק : ספרית פועלים, תשע״א 2011), עמ׳ 524–536.
  • ברשאי, אבינועם.  חיים הזז - הסופר, הדרשן והנואם.  מחקרי ירושלים לספרות עברית, כרך ז׳ (תשמ״ה 1985), עמ׳ 7–34.
  • בשן, רפאל.  חיים הזז פותח את דלתות הנחושת.  מעריב, כ״ז בכסלו תשכ״ח, 29 בדצמבר 1967, עמ׳ 20, 25 <ראיון השבוע> <המשך הראיון> *
  • בשן, רפאל.  מיום שירושלים חוברה יחדיו - אני מתהלך ברחובותיה אחרתמעריב, י״ד בתשרי תש״ל, 26 בספטמבר 1969, עמ׳ 16 (ראיון השבוע> *
  • גולד, א. חיים הזז, 60 שנות חיים, 40 שנות יצירה.  קול העם, כ״ח בחשון תשי״ח, 22 בנובמבר 1957, עמ׳ 4.
  • דלמצקי-פישלר, ברכה.  שלילת הבינוני—ארכאיזם בלשונם של עגנון והזז מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך י״ח (תשס״א 2001), עמ׳ 187–204.
  • דלמצקי-פישלר, ברכה.  שובו של הרכיב העברי - כיצד? על פי הרומן  בישוב של יער מאת חיים הזז.  בתוך: העברית שפה חיה : קובץ מחקרים על הלשון בהקשריה החברתיים-תרבותיים בעקבות כנס אורנים תשס״ד / עורכים, רינה בן-שחר וגדעון טורי (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : המכון הישראלי לפואטיקה וסמיוטיקה ע״ש פורטר – אוניברסיטת תל-אביב), כרך ד׳ (2006), עמ׳ 365–390.
  • דלמצקי-פישלר, ברכה. שלושה מטביעין זה על גב זה : בין מובאה לבבואה בלשון מאפו, מנדלי והזז.  בתוך:  מאתיים וחמישים שנות עברית חדשה / עורך - חיים א׳ כהן (ירושלים : האקדמיה ללשון העברית, תשס״ט 2009), עמ׳ 65–104.
  • דלמצקי-פישלר, ברכה.  משוואת זהות ושלילתה : ארכאיזמים מדומים בלשונם של הזז ועגנון.  בתוך: העברית שפה חיה : קובץ מחקרים על הלשון בהקשריה החברתיים-התרבותיים, כרך ז׳ (תל אביב : הקיבוץ המאוחד והמכון הישראלי לפואטיקה וסמיוטיקה ע״ש פורטר, אוניברסיטת תל-אביב, 2016), עמ׳ 81–103.
  • דרורי, איתמר.  אשכבה לעיירה היהודית: על הסיפור ׳אשמנו׳ מאת חיים הזז.  בתוך: ארצות הצבי : מחקרים על נוף ואדם בספרות העברית, מוגשים לצבי לוז / עורכים – זיוה שמיר, אבידב ליפסקר (ירושלים : כרמל, תשפ״ב 2021), עמ׳ 193–207.
  • הגורן-גרין, אברהם. הזז בצל האקטואליה.  בספרו:  סיפורת בת-ימינו (תל אביב : אור-עם, תש״ן 1989), עמ׳ 169–174 <בעקבות דברים בבית-יד-לבנים, ראשון-לציון, 13.5.68>
  • הופרט, שמואל.  ירושלים היא עיר העתיד : ראיון עם חיים הזז - אזרח הכבוד של ירושליםמשא (מצורף ל׳למרחב׳), גל׳ 43 (כ״ט בתשרי תש״ל, 10 באוקטובר 1969), עמ׳ 6 <נוסח אנגלי פורסם ב-Jerusalem Post, ב-3 באוקטובר 1969>
  • הזז, אביבה.  סופר בדור גדול.  ירושלים: מאסף לדברי ספרות, כרך כ׳-כ״א (תשס״ד 2004), עמ׳ 12-14 <דברים בערב הפתיחה בבית הנשיא לציון שלושים שנה לפטירתו של חיים הזז, כ״א בתמוז תשס״ג, 21 ביולי 2003>
  • הירשפלד, אריאל.  תנו לבכם על ההולובצֶס.  הארץ, מוסף הארץ, כ״א באב תשס״ח, 22 באוגוסט 2008, עמ׳ 12 <במלאת 110 שנים להולדת חיים הזז>
  • הלפרן, יחיאל.  מהפכה וגאולה : חיים הזז.  בספרו: המהפכה היהודית : מאבקים רוחניים בעת החדשה (תל אביב : הוצאת עם עובד, תשכ״א 1961), כרך ב, עמ׳ 518–545.
  • ווזנר, מיכל. זה כן לפרוטוקול : ׳הדרשה׳ מאת חיים הזז כטקסט פרוטוקולי.  מכאן: כתב-עת לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית, כרך ט (מאי 2008, אביב תשס״ח), עמ׳ 42–56.
  • ורסס, שמואל.  מחבר יהודי בגלגוליו : עיון ב״דורות הראשונים״ לחיים הזז.  הדואר, שנה 57, גל׳ כ״ד (י״ד בניסן תשל״ח, 21 באפריל 1978), עמ׳ 395–396; גל׳ כ״ה (כ״ח בניסן תשל״ח, 5 במאי 1978), עמ׳ 415.
  • זמורה, ישראל.  קוים לדיוקנו.  מאזנים, כרך ו׳, גל׳ 1 (כסלו תשי״ח, דצמבר 1957), עמ׳ 32–33 <ליובל הששים של חיים הזז>
  • כהן, ישראל.  ספורי הזז.  מאזנים, כרך א, גל׳ א (י״ב בתשרי תש״ח, 26 בספטמבר 1947), עמ׳ 16–18;  גל׳ ב (כ״ה בתשרי תש״ח, 9 באוקטובר 1947), עמ׳ 36–40.
  • כהן, ישראל.  מורשת הזז.  בספרו פסקי טעם : מסות על ספרות וסופרים (תל אביב : עקד, תשמ״ב 1982), עמ׳ 95–103 <נחתם: 1981>
  • כנעני, דוד.  בין חלום וצלי-קדרה : על יצירתו של חיים הזז.  בספרו בינם לבין זמנם : מסות על הספרות העברית החדשה (מרחביה : ספרית פועלים, 1955), עמ׳ 37–93 <נדפס לראשונה בכתב העת אורלוגין, כרך 3 (יוני 1951), עמ׳ 29–56>
  • כץ, אברהם יצחק.  חיים הזז.  בתוך: חלוץ ומעש : קובץ מחקרים ומאמרים, מוגש לפרופ׳ א״י כץ ביובלו / עורך, יעקב בן-יוסף (תל אביב : אבוקה, תשל״ו 1975), עמ׳ 288–289 <דברים בעת הענקת פרס ע״ש ישראל ובלהה ניומן לא״צ גרינברג, תמוז תשכ״ו, יולי 1966>
  • כץ, שרה.  ירושלים ביצירת חיים הזז - ״עיר של הוזים ומבקשי גאולה״.  בספרה: ירושלים כמבע אומנותי ביצירות הזז ושחר (ירושלים : הוצאה עצמית, תשל״ח), עמ׳  21–131.
  • כץ, שרה. ירושלים במבע אמנותי ביצירות הזז ושחר. עלון למורה לספרות, חוב׳ 14 (תשנ״ג), עמ׳ 144–162.
  • לאור, דן. העלייה ההמונית כ״תוכן ונושא״ בספרות העברית בשנות המדינה הראשונות. הציונות, כרך י״ד (1989), עמ׳ 161–175 <דיון, בין היתר, ביצירתם של נתן אלתרמן, חיים הזז, חנוך ברטוב ואפרים קישון>
  • לאור, דן. ״הדרשה״ אחרי חמישים שנה. הארץ, תרבות וספרות, י״ד בתשרי תשנ״ד, 29 בספטמבר 1993, עמ׳ ב 12–13.
  • לאור, דן. מ״הדרשה״ ל״כתב אל הנוער העברי״: הערות למושג ״שלילת הגולה״. אלפיים: כתב-עת בינתחומי לעיון, הגות וספרות, גל׳ 21 (תשס״א, 2001), עמ׳ 171–186 <על המנשר ״כתב אל הנוער העברי״ שהופיע ב-1943 מטעמם של ״העברים הצעירים״ שהציג לראשונה את עיקריה של האידיאולוגיה הכנענית ושלל את תופעת הגולה> <חזר ונדפס בספרו המאבק על הזיכרון : מסות על ספרות, חברה ותרבות (תל אביב : עם עובד, תשס״ט 2009), עמ׳ 233–249>
  • לוי, מיקי.  האויב שבפנים.  מעריב, תרבות, ט״ז בניסן תשס״ט, 10 באפריל 2009, עמ׳ 24–25.
  • ליפשיץ, אריה. בבת-העין של הזמן בסיפורי חיים הזז.  בספרו:  הווייתה של תקופה : יצירות ודיוקנאות בספרות העלייה השלישית (תל-אביב : יחדיו, תש״ם 1980), עמ׳ 85–92.
  • לנדאו, דב.  מי מפחד מן הדרשה של יודקה?  נתיב: כתב-עת למחשבה מדינית, חברה ותרבות, כרך ב׳, גל׳ 1 (תשמ״ט 1989), עמ׳ 71–81.
  • לפידוס, רינה.  האמת המוחלטת, האפוקליפסה והאדם החדש – ״שמואל פרנקפורטר״ לחיים הזז וזיקתו ל׳מלחמה ושלום׳ לל״נ טולסטוי. בספרה: בנות לבנה בזעם החמסין : הספרות העברית וזיקותיה לספרות הרוסית. כרך ראשון (ירושלים : כרמל, תשס״ט 2009), עמ׳ 158–186.
  • לפידוס, רינה.  ״נבנה עולם משלנו, חדש״ – הזיקה של ׳נהר שוטף׳ לחיים הזז ללשון ולספרות הרוסית לצורותיהן. בספרה: בנות לבנה בזעם החמסין : הספרות העברית וזיקותיה לספרות הרוסית. כרך ראשון (ירושלים : כרמל, תשס״ט 2009), עמ׳ 187–210.
  • מיכלי, ב״י.  המרובה בתוך המועט.  דבר, ל׳ בתשרי תשי״ח, 25 באוקטובר 1957, עמ׳ 5, 6.
  • מיכלי, ב״י.  העיירה ההזזית בתמורותיה.  מאזנים, כרך ו׳, גל׳ 1 (כסלו תשי״ח, דצמבר 1957), עמ׳ 29–31 <ליובל הששים של חיים הזז>
  • מיכלי, ב״י.  על חמישה סיפורי אהבה.  מאזנים, כרך ל״ח, גל׳ 4 (אדר תשל״ד, מארס 1974), עמ׳ 225–236.
  • מיכלי, ב״י.  גיבורי הזז בתמורות הזמן והמקום.  מאזנים, כרך מ״ו, גל׳ 3 (שבט תשל״ח, פברואר 1978), עמ׳ 187–199; מאזנים, גל׳ 4 (אדר א-ב תשל״ח, אפריל 1978), עמ׳ 286–297.
  • נגב, אילת.  אדם שידע אהבה, חי אחרת.  ידיעות אחרונות, 7 ימים, י״ד בניסן תשנ״ב, 17 באפריל 1992, עמ׳ 68–73, 84 <חזר ונדפס בספרה: שיחות אינטימיות (תל-אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 1995), עמ׳ 55–64<מזכרונותיה של אביבה הזז, אלמנתו של הסופר חיים הזז>
  • סדן, דב.  עם י״ב ספרי חיים הזז : דברים בבית הנשיא בירושלים.  הפועל הצעיר,  שנה ס״א, גל׳ 18 (ז׳ בשבט תשכ״ח, 6 בפברואר 1968), עמ׳ 24  <חזר ונדפס בספרו ארחות ושבילים : מסה, עיון, חקר, כרך האישים (תל אביב : עם עובד, תשל״ח 1977), עמ׳ 98–99, בשם: עם י״ב ספריו; נעתק ל׳תרבות׳, אוגוסט 1968, עמ׳ 56–58 בשם: חיים הזז: דברים בבית הנשיא בירושלים>
  • סדן, דב.  בין סב לנכדו.  מאזנים,  כרך ל״ה, חוב׳ 2 (תמוז תשל״ב, יולי 1972), עמ׳ 104–106  <דברים לכבודו של חיים הזז לרגל קבלת פרס מטעם האקדמיה האמריקאית למדעי היהדות על ח׳ הזז ומנדלי מוכר ספרים. חזר ונדפס בספרו ארחות ושבילים : מסה, עיון, חקר, כרך האישים (תל אביב : עם עובד, תשל״ח 1977), עמ׳ 106–110, נחתם: ב׳ באייר תשל״ב>
  • סדן, דב.  דברים לזכר חיים הזז ז״ל.  זכרונות האקדמיה ללשון העברית , כרך י״ט-כ׳, תשל״ב-תשל״ג (ירושלים, תשל״ה), עמ׳ 143–145 <דברים בישיבתה המאה ושלוש עשרה של מליאת האקדמיה ללשון העברית שנתקיימה ביום כ״ח באייר תשל״ג. נדפס לראשונה ב׳ידיעות אחרונות׳ (במוסף לתרבות, ספרות ואמנות), כ״ט באלול תשל״ג, 26 בספטמבר 1973, עמ׳ 2 ;  חזר ונדפס בספרו ארחות ושבילים : מסה, עיון, חקר, כרך האישים (תל אביב : עם עובד, תשל״ח 1977), עמ׳ 114–118, בשם: בין מצע ללשון (נחתם: תשל״ד)>
  • סדן, דב.  גרם המעלות.  משא (מצורף ל׳דבר׳), גל׳ 39 (95) (כ״ט באלול תשל״ג, 26 בספטמבר 1973), עמ׳ 2 <דברים על חיים הזז ז״ל בעצרת סופרים בירושלים במלאות 75 שנים להולדתו. חזר ונדפס בספרו ארחות ושבילים : מסה, עיון, חקר, כרך האישים (תל אביב : עם עובד, תשל״ח 1977), עמ׳ 110–114>
  • סדן, דב.  זימוני שבטים : דברים על חיים הזז בעצרת האוניברסיטה העברית בירושלים.  מבפנים,  כרך ל״ו, חוב׳ 1–2 (חורף תשל״ד, מארס 1974), עמ׳ 138–142  <חזר ונדפס בספרו ארחות ושבילים : מסה, עיון, חקר, כרך האישים (תל אביב : עם עובד, תשל״ח 1977), עמ׳ 99–106>
  • ז. ס. [זיסי סתוי].  12 הכרכים.  ידיעות אחרונות, ספרות ואמנות, י׳ בשבט תשכ״ח, 9 בפברואר 1968, עמ׳ 16 <על 12 כרכי כל כתבי חיים הזז>
  • פיינגולד, בן-עמי.  חיים הזז - ״רחמים״.  בספרו: הוראת הסיפור הקצר : פרקי מבוא והדרכה (תל אביב : הוצאת רמות, אוניברסיטת תל-אביב, תשמ״ט 1989), עמ׳ 199–211.
  • פלדמן, יעל.  ״נאה דורש - נאה מקיים״ : על אמנות ואידיאולוגיה ב׳הדרשה׳ לחיים הזז.  הדואר, שנה 58, גל׳ ל״ו (כ״ב באלול תשל״ט, 4 בספטמבר 1979), עמ׳ 606–607.
  • פנואלי, ש״י. חזונו של ח. הזז.  בספרו: חוליות בספרות העברית החדשה (תל-אביב : דביר, תשי״ג 1953), עמ׳ 171–178.
  • פנואלי, ש״י.  עיני בגרות.  מאזנים, כרך ו׳, גל׳ 1 (כסלו תשי״ח, דצמבר 1957), עמ׳ 25–28 <ליובל הששים של חיים הזז>
  • פנואלי, ש״י. חבל לכיש בעיני הזז.  דבר, מוסף לספרות ולאמנות, כ״ו בתשרי תשי״ט, 10 באוקטובר 1958, עמ׳ 5, 6.
  • פרוש, איריס וברכה דלמצקי-פישלר.  ׳מה אנחנו עושים כאן?׳ : עוד קריאה ב׳הדרשה׳.  עיונים בתקומת ישראל, כרך 16 (תשס״ו 2006), עמ׳ 1–40.
  • פרידלנדר, יהודה.  המארג הסאטירי ב׳דורות הראשונים׳ מאת חיים הזזמאזנים, כרך ל״ח, גל׳ 4 (אדר תשל״ד, מארס 1974), עמ׳ 218–224 <נדפס שנית בחיים הזז - מבחר מאמרים על יצירתו / ליקט וצירף מבוא הלל ברזל (תל אביב : עם עובד, תשל״ח 1978), עמ׳ 100–110; נוסח מורחב נדפס בספרו בין הלכה להשכלה : מקומן של סוגיות הלכתיות במרקם סוגות ספרותיות (רמת גן : הוצאה אוניברסיטת בר-אילן, תשס״ד 2004), עמ׳ 355–371>
  • פרידמן, רבקה.  מעבר לבדייה : עיון ב״דורות הראשונים״ לחיים הזזבצרון : רבעון לספרות, הגות ומחקר. כרך ו׳ (סידרה חדשה), חוב׳ 24–25 (354–355) (אדר תשמ״ה, מארס 1985) , עמ׳ 63–74.
  • צייטלין, אהרן.  על מהות יצירתו של חיים הזז.  הדואר, שנה 44, גל׳ כ״א (כ״ח בניסן תשכ״ד, 10 באפריל 1964), עמ׳ 372–373.
  • צימרמן, בארי.  החוט המשולש.  ארץ אחרת, גל׳ 35 (אב-אלול תשס״ו, אוגוסט-ספטמבר 2006), עמ׳ 52–54 <דיון ב״הדרשה״>
  • קריב, אברהם. על סיפורים אחדים.  דבר, מוסף לשבתות ולמועדים, כרך 13, גל׳ 21 (א׳ באדר ב׳ תרצ״ח, 4 במארס 1938), עמ׳ 3; גל׳ 22 (ח׳ באדר ב׳ תרצ״ח, 11 במארס 1938), עמ׳ 6  <חזר ונדפס בספרו: עיונים : מאמרי בקורת (תל אביב : הוצאת ספרים של אגודת הסופרים העברים ליד דביר, תש״י 1950), עמ׳ 223–231>
  • קריב, אברהם.  פרקים.  דבר, ט״ו בתמוז תש״א, 11 ביולי 1941, עמ׳ 4 ; ה׳ באב תש״א, 1 באוגוסט 1941, עמ׳ 4 <חזר ונדפס בספרו: עיונים : מאמרי בקורת (תל אביב : הוצאת ספרים של אגודת הסופרים העברים ליד דביר, תש״י 1950), עמ׳ 73–85>
  • קרמר, שלום. חיים הזז.    בספרו: ריאליזם ושבירתו : על מספרים עברים מגנסין עד אפלפלד (תל-אביב : אגודת הסופרים בישראל ליד הוצאת מסדה, 1968), עמ׳ 149–173 <א. סימניו כסופר קלאסי (עמ׳ 149–155); ב. על גבול הגרוטסקי והטראגי (עמ׳ 155–167); ג. בין האקטואלי להיסטורי (עמ׳ 167–173)>
  • קרמר, שלום. עם הזז. מאזנים, כרך ל״ח, גל׳ 4 (אדר תשל״ד, מארס 1974), עמ׳  199–202.
  • קשת, ישורון.  פרקי הזז.  בספרו: הבדלות (תל אביב : אגודת הסופרים העברים ליד דביר, תשכ״ב 1962), עמ׳ 170–232.
        התוכן: א. קווים כלליים (עמ׳ 170–174) ב. אהבת-ישראל סאטירית (עמ׳ 175–190) ג. בקץ הימים (עמ׳ 191–198) ד. צפונות תימן (עמ׳ 198–216) ה. מפלשי ״אופק נטוי״ (עמ׳ 216–232)
  • קשת, ישורון.  הזז - השואל הגדול שבספרותנו.  הדואר, שנה 44, גל׳ כ״ו (ד׳ בסיון תשכ״ד, 15 במאי 1964), עמ׳ 463–465.
  • רבינוביץ, ישעיה.  הזז והאֶפיקָה של הסיפורת העברית.  הדואר, שנה 44, גל׳ כ״ו (ד׳ בסיון תשכ״ד, 15 במאי 1964), עמ׳ 460–462.
  • רצהבי, יהודה.  עיונים ב״בעלי תריסין״ לחיים הזז.  עלי שיח, חוב׳ 9 (אלול תש״ם, ספטמבר 1980), עמ׳ 50–60.
  • רצהבי, יהודה.  שיח דמויות בסיפור הזז בצרון, כרך י״א (סידרה חדשה), חוב׳ 49–51 (379–381) (תשרי-סיון תשנ״ב, ספטמבר 1991–יוני 1992), עמ׳  82–93.
  • שביד, אליעזר.  מן הטרגדיה אל הגרוטסקה : על סיפורי ח. הזז.  בספרו: שלוש אשמורות (תל-אביב : עם עובד, תשכ״ד 1964), עמ׳ 71–89.
  • שטיינר, משה.  ייחודו של חיים הזז.  בספרו:  התחיה הלאומית בספרותנו : מבחר מאמרים (תל אביב : צ׳ריקובר, 1982), עמ׳ 179–182 <פורסם לראשונה בכתב-העת ׳בארץ ישראל׳>
  • שמיר, משה.  החוט המקשר.  מעריב, כ״א באדר תשל״ד, 15 במארס 1974, עמ׳ 39 <על נתן אלתרמן וחיים הזז>
  • שמיר, משה.  מסות קטנות על סופרים גדולים. בצרון : ירחון למדע, לספרות ולבעיות הזמן, שנה ל״ח, כרך ס״ח, חוב׳ 328 (שבט-אדר תשל״ז, ינואר-פברואר 1977), עמ׳ 106–108.
  • שקד, מלכה.  ׳אדם מישראל׳ כ׳אדם מיוחד׳ ו׳מופלא׳ : לשאלת האפיון בסיפורי הזז.  מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך ט״ז (תשנ״ז 1997), עמ׳ 115–129.
  • Band, Arnold J.  Impact of statehood on the Hebrew literary imagination : Haim Hazaz and the Zionist narrative. in: Divergent Jewish cultures Israel and America / edited by Deborah Dash Moore and S. Israel Troen (New Haven & London : Yale University Press, 2001), pages 256-274.
  • Gertz, Nurit.  To Caesar what is Caesar׳s : ideology versus literature in the stories of Hazaz.  Prooftexts, vol. 8, no. 2 (May 1988), pp. 183-196.
  • Nash, Stanley L. Hazaz׳s ״Aristotle״. Modern Hebrew Literature, vol. 10, no. 1/2 (1984), pp. 20-23.
  • Rabinovich, Isaiah. The fiction of Haiyim Hazaz. In his Major trends in modern Hebrew fiction (Chicago & London : The University of Chicago Press, 1968), pp. 169-177.
  • Yudkin, Leon I. The Hebrew novelist and Lewish history : Hayim Hazaz and his literary tradition. Modern Hebrew literature, vol. 4, no. 2 (Autumn 1978), pp. 32-44.
על ״ריחיים שבורים״
  • אוכמני, עזריאל.  הן ולאו על ספרו של ח. הזז.  בספרו לעבר האדם : דברים בשולי ספרים והזמן (מרחביה : ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1953), עמ׳ 248–256 <נחתם: 1943>
על ״דלתות נחשת״
על ״היושבת בגנים״
  • אוכמני, עזריאל.  באין מטרה : בשולי ״היושבת בגנים״ לח. הזז.  בספרו לעבר האדם : דברים בשולי ספרים והזמן (מרחביה : ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1953), עמ׳ 257–264 <נחתם: 1944>
  • בנארי, נחום.  הזז בספרו ״היושבת בגנים״  בספרו: ערכי רוח וספרות : על סופרים, ספרים ואישים (תל-אביב : מדור לספריות שע״י מרכז לתרבות ולהסברה, ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל, תשי״ד), עמ׳ 113–116.
  • ברש, דוד.  היושבת בגנים.  בספרו:  כתבים נבחרים (תל-אביב : תנועת המושבים בישראל, תשל״ז 1977), עמ׳ 298–301 <נדפס לראשונה ב׳תלמים׳, תש״ד 1944>
  • גילעת, יעל. רומיה, היכן תכשיטייך? : תכשיטי בת תימן בירושלים בעקבות היושבת בגנים של חיים הזז.  מותר, גל׳ 13 (תשס״ו 2005), עמ׳ 43–48.
  • הגורן-גרין, אברהם. האנושי והאכזוטי ב״היושבת בגנים״.  בספרו:  סיפורת בת-ימינו (תל אביב : אור-עם, תש״ן 1989), עמ׳ 166–167.
  • כצנלסון-שזר, רחל.  חיים הזז: ״היושבת בגנים״.  בספרה על אדמת העברית : מסות ורשימות (תל אביב : עם עובד, תשכ״ו 1966), עמ׳ 152–154 <נחתם: תש״ד 1944>
  • מולודובסקי, קדיה.  בדרך אל המלך המשיח.   מולד, כרך א׳, חוב׳ 1 (אדר תש״ח, אפריל 1948), עמ׳ 75–77.
  • רצהבי, יהודה.  לשונות המקורות ב״היושבת בגנים״.  מאזנים, כרך מ״ו, גל׳ 3 (שבט תשל״ח, פברואר 1978), עמ׳ 182–186.
  • רצהבי, יהודה.  למקורו של מטבע לשוני ב״היושבת בגנים״מאזנים, כרך מ״ז, גל׳ 1 (סיון תשל״ח, יוני 1978), עמ׳ 61.
  • שקד, מלכה.  ״היושבת בגנים״.  בספרה: חוליות ושלשלת : הרומן העברי על תולדות משפחה (בני ברק : הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1990), עמ׳ 258–262 <וראה במפתח>
על ״יעיש״
  • אוכמני, עזריאל.  לעבר השתחררות?   בספרו לעבר האדם : דברים בשולי ספרים והזמן (מרחביה : ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1953), עמ׳ 265–282 <נחתם: 1952>
  • בנארי, נחום.  הספר ״יעיש״.  בספרו: ערכי רוח וספרות : על סופרים, ספרים ואישים (תל-אביב : מדור לספריות שע״י מרכז לתרבות ולהסברה, ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל, תשי״ד), עמ׳ 110–113.
  • ברזל, הלל.  המיטאריאלי ב״יעיש״ של הזז.  בספרו: סיפורת עברית מיטאריאליסטית (רמת גן : אגודת הסופרים העברים בישראל ליד הוצאת מסדה, תשל״ד 1974), עמ׳ 47–49.
  • גויטיין, ש. ד.  מיפעלו התימני של הזז.  מולד, כרך ט׳, חוב׳ 54 (אלול תשי״ב, ספטמבר 1952), עמ׳ 311–317.
  • דרורי, איתמר. גאולה תימנית ועבריות חדשה : על הרומן  יעיש לחיים הזז (רמת-גן :הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשע״ד 2014)
    תוכן העניינים
  • הלוי, יוסף.  הזז - מספרם של תימנים? : הליכות ומנהגי צנעא ב׳יעיש׳.  בספרו: דמות ודיוקן עצמי : היהודי מתימן בספרות העברית / בעריכת שלום סרי (תל אביב : עמותת ׳אעלה בתמר׳, תשנ״ה 1995), עמ׳ 69–81.
  • טבעוני, שלמה.  ״יעיש״ מאת חיים הזז.  במעלה, כרך י״ח, גל׳ 7 (407) (כ״ב באדר ב׳ תש״ח, 2 באפריל 1948), עמ׳ 133
  • כצנלסון-שזר, רחל.  חיים הזז: יעיש מעיר צנעה.  בספרה על אדמת העברית : מסות ורשימות (תל אביב : עם עובד, תשכ״ו 1966), עמ׳ 154–158 <נחתם: תשי״ב 1952>
  • מירון, דן.  על מוטיב ה״יציאה״ ב״יעיש״ לח. הזז. אוגדן : קובץ ספרותי (אדר תשי״ז, 1957), עמ׳ 75–98 <חזר ונדפס בספרו חיים הזז : אסופת מאמרים (מרחביה : ספרית פועלים, 1959), עמ׳ 45–70 בשם: ״יציאת הצדיק : על מוטיב ׳היציאה׳ ה׳יעיש׳״>
  • פנואלי, ש״י. ״יעיש״ בתוך כלל סיפורי ח. הזז.  בספרו: חוליות בספרות העברית החדשה (תל-אביב : דביר, תשי״ג 1953), עמ׳ 178–185.
  • צמח, עדי.  על כמה מוטיבים ב׳יעיש׳.  מבואות, גל׳     (1954) <חזר ונדפס בספרו  קריאה תמה : בספרות עברית בת המאה העשרים (ירושלים : מוסד ביאליק, תש״ן 1990), עמ׳ 151–156>
  • צמח, שלמה.  ארבעה ספרים של חיים הזז.  בחינות בביקורת הספרות, חוב׳ 4 (אדר תשי״ג), עמ׳ 3–13 <חזר ונדפס בספרו: מסה וביקורת (תל-אביב : אגודת הסופרים העברים ליד דביר, תשי״ד 1954), עמ׳ 253–279>
על ״צל הפוך״
על ״חתן דמים״
  • בהט, יעקב. עיון ב״חתן דמים״. דבר, מוסף לספרות ולאמנות, ז׳ בניסן תשכ״א, 24 במארס 1961, עמ׳ 5, 6  <חזר ונדפס בספרו ש״י עגנון וח׳ הזז : עיוני מקרא (חיפה : הוצאת ספרים יובל, תשכ״ב), עמ׳ 243–257>
  • הגורן-גרין, אברהם. על ״חתן דמים״.  בספרו:  סיפורת בת-ימינו (תל אביב : אור-עם, תש״ן 1989), עמ׳ 168–169.
  • כהן, אברהם.  השיבה אל המיתוס או השורשים הארכאיים של האתוס הלאומי : עיון בין-תחומי ב״חתן דמים״ לחיים הזז.  החינוך וסביבו, כרך ל׳ (תשס״ח 2008), עמ׳ 359–376.
על ״פרקי מהפכה״
  • כצנלסון-שזר, רחל.  חיים הזז: סיפורי המהפכה.  בספרה על אדמת העברית : מסות ורשימות (תל אביב : עם עובד, תשכ״ו 1966), עמ׳ 158–166 <נחתם: תשט״ז 1956>
  • לפידוס, רינה. ׳פרקי מהפכה׳ לחיים הזז כפארודיה על הספרות האידאולוגית הרוסית והסובייטית. ביקורת ופרשנות: כתב-עת למחקר ספרות עם-ישראל, חוב׳ 33 (1998), עמ׳ 49–59.
  • שפירא, זושא. ״פרקי מהפכה״ : על יסוד אחד בלשונו של הזז.  גזית, כרך י״ח, גל׳ יא-יב (שבט-אדר תשכ״א, פברואר-מארס 1961), עמ׳ 15–16.
על ״חגורת מזלות״ על ״בקולר אחד״
  • אורי, עזריאל.  בקולר אחד.  הדואר, שנה 44, גל׳ י׳ (כ״ח בטבת תשכ״ד, 10 בינואר 1964), עמ׳ 155.
  • ברנשטיין, אורי.  ״הרבה דברים וחילופיהם״.  יוכני: עתון לספרות, חוב׳ ד׳ (אב תשכ״ג, יולי 1963), עמ׳ 99–101.
  • כהן, אדיר. ״בקולר אחד״.  בספרו: סופרים עבריים בני זמננו : משוררים, מספרים, מחזאים, מסאים ומבקרים (תל-אביב : מ. מזרחי, 1963), עמ׳ 60–62.
  • כצנלסון-שזר, רחל.  חיים הזז: ״בקולר אחד״.  בספרה על אדמת העברית : מסות ורשימות (תל אביב : עם עובד, תשכ״ו 1966), עמ׳ 166–167.
  • לאור, דן. הערות ל״בקולר אחד״מאזנים, כרך מ״ג, גל׳ 6 (חשון תשל״ז, נובמבר 1976), עמ׳ 410–417 <חזר ונדפס בתוך חיים הזז : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא הלל ברזל (תל-אביב: עם עובד, תשל״ח 1978), עמ׳259–271>
על ״בקץ הימים״ על ״נהר שוטף״
  • צוויק, יהודית. חנוך כדמות איקונית בספרותנו. דפים למחקר בספרות, כרך 13 (2001–2002), עמ׳ 55–77 <בין היתר על הניך של הזז, גיבור ״נהר שוטף״>

על ״פעמון ורימון״
על ״משפט הגאולה״
  • ברשאי, אבינעם. המאמין והמוכיח. מאזנים, כרך מ״ו, גל׳ 3 (שבט תשל״ח, פברואר 1978), עמ׳ 200–205.
  • הלוי, יוסף.  משפט הגאולה : הצלע החסרה במעגל היהודי-ביקורתי ביצירת הזז.  בספרו: דמות ודיוקן עצמי : היהודי מתימן בספרות העברית / בעריכת שלום סרי (תל אביב : עמותת ׳אעלה בתמר׳, תשנ״ה 1995), עמ׳ 83–95.
  • לאור, דן. המשיחיות האסתטית : בשולי ״משפט הגאולה״ לחיים הזז. מאזנים, כרך מ״ה, גל׳ 6 (חשון תשל״ח, נובמבר 1977), עמ׳ 391–399, 437.
על ״עשרה סיפורים״
  • עקרוני, אביב. יין ישן וטוב.  ידיעות אחרונות, 24 במארס 1989 <חזר ונדפס בספרו על כפות המאזניים : מבחר מאמרים : ספרות, היסטוריה, יהדות, הגות, חינוך (תל-אביב : עקד, תשס״ז 2007), עמ׳ 88–90>
על ״בצלן של מלכויות״
  • אלפרוביץ׳, ליאור.  עולם שהיה ואיננו עוד.  Time Out תל אביב, גל׳ 379 (4 עד 11 בפברואר 2010), עמ׳ 132.
  • ליבנה, יוני.  סחבות של מעלה.  ידיעות אחרונות, 7 לילות, ט״ו בטבת תש״ע, 1 בינואר 2010, עמ׳ 21.
  • צור, דביר.  גלותה של הרוח.  הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 886 (ג׳ באדר תש״ע, 17 בפברואר 2010), עמ׳ 10.
קישורים:

Wikidata – Q1059239 J9U – 987007262562505171 NLI – 000061191 LC – n81094074 VIAF – 102389039
עודכן לאחרונה: 9 בפברואר 2022

לראש הדף

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף