חיים הזז (1898־1973)

Haim Hazaz


איתמר דרורי.
    הזז : סיפור, חיים  / איתמר דרורי. – קריית שדה בוקר : מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשע"ח 2017.
    274 עמ' -- (ספריית חקר)
    Hazaz : portrait of a storyteller / Itamar Drori

    האומנם מילאה הספרות העברית תפקיד מרכזי בתחיית העם היהודי במאה העשרים? אילו מחירים שילם סופר עברי שביכר את ירושלים על פני תל אביב ונמנע בעקביות משיוך אל חבורות ספרותיות? מה מביא סופר יהודי רוסי להקדיש שנים רבות מעבודתו לכתיבה על יהודי תימן וארצות האסלאם?
    בספר זה נעשה ניסיון ראשון להתחקות אחר חניכתו הרוחנית והתרבותית של אחד מגדולי הפרוזאיקנים העברים במאה העשרים, הסופר חיים הזז (1898־1973), החל בילדותו בבית חסידי באוקראינה, דרך נדודיו בימי המלחמה והמהפכה ברוסיה ובצרפת ועד לעלייתו ארצה ולמגוריו במחיצת עולים מארצות האסלאם. 'הקומדיה היהודית' של הזז נפרסת על פני מרחבים שונים ומרוחקים זה מזה של החיים היהודיים בגלות ובישראל, וכמו מתיימרת להעמיד דיוקן של היהודי באשר הוא.
    הזז ראה בכתיבתו המשך למפעל הגדול של ספרות התחייה העברית, ולא חדל להאמין בכוחה של הספרות כסוכנת של שינוי ותיקון החברה והאדם גם בערוב ימיו, כשהיה עֵד לפיחות שחל במעמדה. התקדשותו לכתיבה ומסירותו לפיתוח המעבדה הספרותית שלו הביאוהו שלא לחרוג מעבר לגבולות הכתיבה הבדיונית עד לשנות החמישים. רק אז היה למשתתף פעיל בחיים הציבוריים של הרפובליקה הספרותית, ונתן לראשונה ביטוי פומבי חוץ-ספרותי לעמדותיו בענייני השעה.
    איתמר דרורי שוזר אלה באלה פרטי מידע ביוגרפיים וביבליוגרפיים בצד הבחנות סוציו-תרבותיות, המצטרפים יחד לכדי מסמך מרתק של סיפור חיים שטרם סופר עד היום – סיפורו של חיים הזז.

   

תוכן העניינים:

  • פתח דבר (עמ' 7)
  • מבוא: מקומו של הזז בשיח ההיסטוריוגרפי של הספרות העברית (עמ' 9)
  • פרק א. להיעשות לכותב : ילדות בבית אבא באוקראינה (עמ' 16)
  • פרק ב. מרחבי חניכה : נעורים בתקופת המלחמה  (עמ' 29)
  • פרק ג. תודעת 'פליט' : נדודים בצל המהפכה (עמ' 43)
  • פרק ד. תקופת קושטא : פגישות ראשונות עם 'האחר האוריינטלי' היהודי (עמ' 56)
  • פרק ה. תקופת פריז : הטרוטופיה של 'הגירה' (עמ' 67)
  • פרק ו: שנות השלושים : מתל-אביב לירושלים של מטה (עמ' 103)
  • פרק ז: 1939־1948: 'הפרויקט התימני' – מי אתה, זכריה אוזלי? (עמ' 128)
  • פרק ח: 1948־1968: מדירת ארעי לדירת קבע : מיסוד והשתלבות במרחב הציבורי (עמ' 163)
  • פרק ט: 1969־1973: אפילוג למפרע (עמ' 207)
  • מקורות (עמ' 219)
  • נספחים:
  • מפתחות (עמ' 244)

עודכן לאחרונה: 25 באוקטובר 2018

לראש הדף

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף