שלמה
רייכנשטיין נולד בו' בסיון תרס"ב, 11 ביוני 1902 בשברשין, פולין.
אך גדל והתחנך בזמושץ'. היה בן למשפחה דתית, שחייתה בדוחק. במלחמת העולם הראשונה עבד בבית-חרושת ברוסיה. בגיל 17 עלה ארצה. שהה שנתיים בביתניה,
בחוות פיק"א. היה בין העולים בדצמבר 1922 לתל-יוסף, אחר כך במשק עין חרוד עד סוף ימיו. עבד בפלחה ובשמירה.
אולם מפאת בריאותו הרופפת (כיב קיבה) התמסר בשנותיו האחרונות לכתיבה - תחילה סיפורים ואחר כך אחד מהם התרחב
לרומאן. נפטר בט' בסיון תש"ב, 25 במאי 1942 בעקבות ניתוח רפואי.
מסיפוריו התפרסמו בכתבי-עת אך ספריו הופיעו רק לאחר מותו בידי ידידו הסופר
דוד מלץ.
[מקורות:
קרסל,
ויקיפדיה]
חנוביץ, גרשון. חלוץ וסופר : על
יצירתו הספרותית של שלמה רייכנשטיין. בספרו: רבדים : מסות על יצירות ספרות (תל-אביב : אל"ף, תשל"ו 1976), עמ'
55־63.
ליפשיץ, אריה. סיפור הכפר הקיבוצי לשלמה
רייכנשטיין ודוד מלץ. בספרו: הווייתה של תקופה : יצירות ודיוקנאות בספרות העלייה
השלישית (תל-אביב : יחדיו, תש"ם 1980), עמ' 141־152.
קריץ, אורי וראובן. תמים, מציאותי וסיפרותי.
בתוך: סיפורי הקיבוץ, כרך ראשון: 1920־1950 (תל-אביב :
ספרי פורה, 1997), עמ' 233־247 <כולל ביבליוגרפיה מקיפה בעמ' 247>;
בשבילים נידחים-נישכחים, עמ' 384־391.
שטרן, טובה.שלמה רייכנשטיין. בתוך:
זמושץ' בגאונה ובשברה / ערך משה תמרי (תל-אביב : ועד עולי
זמושץ' בישראל, תשי"ג), עמ' 245־246.