דוד מַלֶץ נולד בעיר בנדין שבדרום פולין בכ״ו בכסלו תר״ס, 28 בנובמבר 1899
למשפחה של חסידי קוצק. למד ב׳חדר׳ בעירו ומגיל בר־מצווה בישיבה בעיר סוכטשוב הסמוכה לוורשה. מגיל שש־עשרה היה פעיל באגודה הציונית
״עבריה״ בבנדין, והחל להכשיר את עצמו בעבודה חקלאית לקראת העלייה לארץ־ישראל. ב-1918 יצא לדרך, ואחרי שנתיים של נדודים עקלקלים והשתהות בגרמניה ובצרפת הגיע לחוף יפו בסוף יוני 1920. בבואו הצטרף מייד למפלגת
״הפועל הצעיר״, ונשלח בקבוצת חלוצים למרחביה בעמק יזרעאל, שם התוודע לאהרן דוד גורדון והתרשם עמוקות מאישיותו. אחרי תקופה בסלילת כביש עפולה־נצרת במסגרת
״חבורת העמק״ הצטרף מלץ ביולי 1923 עם חבריו לקיבוץ עין חרוד. כחודש לאחר מכן הופיע דברו הראשון בדפוס בכתב־העת הדים: רשימה על הספרות ככלי ביטוי לחוויות הדור ובצדה הספד על א״ד גורדון. מאז ואילך התנהלו חייו של מלץ בכמה נתיבים משולבים: תרומה פעילה לחיי המעשה ולחיי התרבות של הקיבוץ, פעילות במסגרות התרבות והחינוך של עין חרוד ושל התנועה הקיבוצית כולה, יחד עם חיי רוח מופנמים וכתיבה שבלבה השאיפה להעטות על חיי החולין מימד רליגיוזי.
ב-1926 פנה מלץ בעידודו של ברל כצנלסון לכתיבת סיפורים, ומאז ואילך נעשתה הסיפורת הריאליסטית, המעוגנת בחיי הקיבוץ, לתחום ביטויו העיקרי. בשנות מלחמת העולם השנייה, בד בבד עם החרדה לגורל הוריו ואחיותיו בפולין (שאכן נספו עם קהילת בנדין), שקד מלץ, שוב בעידודו של ברל כצנלסון בתפקידו כעורך הוצאת עם עובד, על כתיבת הרומן הראשון שלו,
מעגלות. זהו סיפורו של זוג חברים בקיבוץ, חנקה ומנחמקה, השוזר רשת צפופה של חיי יומיום ותמונות טיפוסיות של שגרת חולין אפורה ומייסרת עם משבר משפחתי עקב רומן שמנהלת חנקה עם חבר אחר. ככלות הסערות נחתם הסיפור בפיוס ובאיחוד לבבות מחודש, ואף בהשלמתם של בני הזוג עם החיים בביתם הקיבוצי על אף כל מגרעותיו. אחרי דיאלוג אינטנסיבי עם ברל, שנפטר בעיצומו, ראה הרומן אור בדצמבר 1944 ועורר סערה עזה וממושכת של תגובות. הביקורת המינורית של מלץ על חיי הקיבוץ נתפסה בשעתה לחומרה וחייבה את המחבר להגן על יצירתו מעל במות רבות. לימים התקבע מקומו של
מעגלות כאבן־דרך בתולדות הרומן הקיבוצי, חוליית־מפתח במעבר מהצגה אידיאלית מרוממת אל תפיסה ריאליסטית ואף ביקורתית. הספר הופיע בתרגום לאנגלית ב-1950.
ב-1947 פרסם מלץ את חתחתים בדרך, המקבץ את כל סיפוריו הקצרים שפורסמו עד אז, ובתוכם רשימתו
״בהקיץ ובחלום״ שהיא תגובת האבל שלו על רצח יקיריו וחיסולה של קהילת בנדין. במלחמת העצמאות שכל את רפי, בנו המשותף עם אשתו הראשונה, הסופרת
יהודית מנש, שנפל בקרבות נבי סמואל. ב-1949 הוציא לאור את
ביקוד, קובץ מכתביו של רפי מלץ, שנעשה לאחת מיצירות היסוד בספרות ההנצחה והזיכרון. לימים ביטא את הכאב על אובדנו של הבן בסיפורו
״בא״, הכלול בספרו האחרון,
שני סיפורים ואחד (1981), ובו שני סיפורים שלו וסיפור אחד של אשתו השנייה, הסופרת
רוחמה חזנוב.
בוויכוחים על הפילוג בתנועה הקיבוצית נמנה מלץ עם ראשי המדברים מצידה של מפא״י. לאחר הפילוג השתתף ב-1955 בהקמת קיבוץ עין חרוד איחוד, קבע בו את ביתו, ושימש מורה ומנהל בבית הספר המקומי עד שנתו השבעים. ב-1959 פרסם רומן שני,
השער נעול, הבוחן בביקורתיות נוקבת את יחסה של המסגרת הקיבוצית ליוצאי־הדופן ולעלובי החיים המסתופפים בתוכה, מבלי להתכחש ליסודות החוזק והאור הגלומים בחיי הצוותא. מלץ עצמו ראה בו את ספרו החשוב ביותר, החותר לחשיפת הפנימיוּת האנושית והנפשית של חיי הקיבוץ על אורותיה וצלליה. שנים רבות שקד על רומן שלישי, ופרסמוֹ ב-1976 בשם
לדרכו התועה. עלילתו הרופפת נפתחת בעיירה בפולין ועוקבת אחרי גלגוליו של הגיבור, לוי, מן הסביבה החסידית אל קבוצת חלוצים במושבה שאחד מהם, שלמה רוזן, המפסיד ללוי במאבק על לבה של נערה, מצטרף שבור־לב לקיבוץ בעמק יזרעאל אולם גם בו אינו מוצא את תיקונו.
מבחר ממאמריו ומרשימותיו של מלץ בענייני קיבוץ וחברה, תרבות וחינוך, קוּבַּץ בספרו
מסביב לעיקר (1970). הוא
נפטר בעין חרוד
בי״ד בתשרי תשמ״ב, 11 באוקטובר 1981.
מעגלות : סיפור (תל אביב : עם עובד, תש״ה) <דפוס־צילום של מהדורה
זו הופיע בהוצאת עם עובד בתשמ״ג 1983; מהדורה חדשה בתוספת מבוא ומאמרי פרשנות
יצאה לאור ב-2020> <תורגם לאנגלית>
Young hearts : a novel of modern
Israel / translated from the Hebrew by Solomon N. Richards (New York : Schocken
Books, 1950)
חתחתים בדרך : סיפורים מחיי הקבוצה (תל־אביב : בטרם, תש״ז 1947)
<דפוס־צילום של מהדורה זו הופיע בהוצאת הקיבוץ המאוחד ב-1985>
השער נעול (תל־אביב : עם עובד, תשי״ט 1959) <דפוס־צילום של
מהדורה זו הופיע בהוצאת עם עובד בתשמ״ו 1985>
מסביב לעיקר : לדמותו של דור (תל אביב : תרבות וחינוך, תש״ל 1970)
<מאמרים ורשימות בשאלות קבוצה, חברה, תרבות וחינוך>
לדרכו התועה : סיפור (תל־אביב : ספרית פועלים, תשל״ו 1976)
שני סיפורים ואחד (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ״א 1981)
<כולל את הסיפורים ״בא״ ו״כאן ומעבר״ לדוד מלץ ו״המאמין אתה?״ לרוחמה חזנוב>
מעגלות : סיפור (ירושלים : כרמל, תש״ף 2020) <בתוספת מבוא
מאת מוטי זעירא ומאמרי פרשנות מאת לילך נתנאל, אבידב ליפסקר ואבי שגיא>
עריכה:
האדם בהתישבות : דברים בכינוס לשאלות החברה העובדת בסימינריון מפלגת פועלי
ארץ ישראל, ירושלים, 1947 (עין חרוד : מפלגת פועלי ארץ־ישראל, תש״ח)
זעירא, מוטי. עף בכנפיים שבורות : סיפור חייו ויצירתו של דוד
מלץ (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, תשע״א 2011)
על הספר:
ויץ, יחיעם.
מבקר פנים.הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 971 (ז׳ בתשרי תשע״ב, 5
באוקטובר 2011), עמ׳ 9.
פיינשטיין, נורית.תהודת זהות : הספרות העברית במאה העשרים, טרום הקמת המדינה, כמבטאת הגות יהודית וכמעצבת זהות : עיון בכתביהם של סופרי העלייה השלישית, יהודה יערי, דוד מלץ ואחרים
(בני ברק : הוצאת הקיבוץ המאוחד : ספריית הילל בן־חיים, 2015) <מבוסס על עבודת
דוקטורט, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, תשע״א 2011>
קריספין, מיכל.הקיבוץ כמקום ספרותי : עיון משווה
ביצירותיהם של דוד מלץ ועמוס עוז (חיפה, 1987) <עבודת גמר לתואר מוסמך,
אוניברסיטת חיפה>
מאמרים:
בן־עזר, אהוד.באין מוצא לאדם.דבר, משא, י״ח בתשרי תשמ״ב, 16 באוקטובר 1981, עמ׳ 14, 15 <עם פטירתו של
דוד מלץ. על ״מעגלות״ ועל ״חתחתים בדרך״>
הולצמן, אבנר. ״ודאי כבר היו דברים מעולם״
: בין עמוס עוז ודוד מלץ. על המשמר, דף לספרות
ולאמנות, ג׳ באב תשמ״ב, 23 ביולי 1982, עמ׳ 6 <חזר ונדפס בספרו: אהבות ציון
: פנים בספרות העברית החדשה (ירושלים : כרמל, תשס״ו 2006), עמ׳ 581–587>
הולצמן, אבנר. עוד על ״מנוחה נכונה״. עלי
שיח, חוב׳ 21–22 (1984), עמ׳ 248 <על הקשר בין סיפורי הקיבוץ
של עמוס עוז לבין ספריו של דוד מלץ>
זעירא, מוטי. פלא ותהום. ארץ אחרת, גל׳ 39 (אייר–סיון
תשס״ז, אפריל–מאי 2007), עמ׳ 83–85.
ליפשיץ, אריה. סיפור הכפר
הקיבוצי לשלמה רייכנשטיין ודוד מלץ. בספרו: הווייתה
של תקופה : יצירות ודיוקנאות בספרות העלייה השלישית (תל־אביב : יחדיו, תש״ם
1980), עמ׳ 141–152.
מ. א. לזכרו של דוד מלץ. על המשמר, 30 באוקטובר
1981.
קריספין, מיכל. דמות המספר ועמדת התצפית : עיון משווה ביצירותיהם של
דוד מלץ ועמוס עוז. בתוך: לספר את הקיבוץ : מחקר וביקורת / עורכים – שמעון
שור ולאה הדומי (תל אביב : ספרית פועלים, 1990), עמ׳ 156–175.
קריץ, אורי וראובן. בתוך: סיפורי
הקיבוץ (תל־אביב : ספרי פורה, 1997), ראה מפתח.
בן־עזר, אהוד.באין מוצא לאדם.דבר, משא, י״ח בתשרי תשמ״ב, 16 באוקטובר 1981, עמ׳ 14, 15 <עם פטירתו של
דוד מלץ. על ״מעגלות״ ועל ״חתחתים בדרך״>
ברש, דוד. עם קריאת ״מעגלות״ לד. מלץ. בספרו: כתבים
נבחרים (תל־אביב : תנועת המושבים בישראל, תשל״ז 1977), עמ׳ 294–297
<נדפס לראשונה ב׳תלמים׳, תש״ה 1945>
גרנות, משה.מה רצו מברל כצנלסון? : על
ספרו של דוד מלץ ״מעגלות״. חדשות בן־עזר <מקוון>, גל׳ 938 (כ״ח בניסן
תשע״ד, 28 באפריל 2014).
וויינר, חיים. בעיות
אנושיות בחיי הקיבוץ. בספרו: פרקי חיים וספרות / ליקט וכינס
זאב וויינר (ירושלים : קרית־ספר, תש״ך 1960), עמ׳ 164–167 <נדפס לראשונה ב״פרייע
ארבעטער שטימע״, 6 בדצמבר 1946>
קריץ, מיקי. ערכה של הספרות בחקר ההיסטוריה – מקרה מבחן: מה ניתן ללמוד
על החינוך המשותף מתוך הספרות היפה, שלא ניתן היה ללמוד מהתיעוד ההיסטורי. החינוך
וסביבו : שנתון סמינר הקיבוצים, כרך 25 (2003), עמ׳ 75–85 <דיון, בין היתר,
בסיפורו של דוד מלץ ״מעגלות״>
קשת, שולה. בין מספר לעורך: דוד מלץ וברל כצנלסון : עיון בכתב היד המקורי
של ״מעגלות״, ערוך ומתוקן על־ידי ברל כצנלסון. מאזנים, כרך ס״ב, גל׳ 9–10
(טבת–שבט תשמ״ט, דצמבר 1988–ינואר 1989), עמ׳ 54–60.
קשת, שולה. אופוזיציות גלויות וסמויות: מאורע מעגלות ; התקבלות הרומן
מעגלות : מקרה־מבחן לתיאור התגובות של קהל הקוראים.
בספרה: המחתרת הנפשית : על ראשית הרומן הקיבוצי (תל
אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד ומכון פורטר, תל־אביב 1995), עמ׳ 144–161,
212–242.
רובינשטיין, דני. קיבוצניקים כבני אדם. דבר, דבר השבוע, 14 במארס
1986, עמ׳ 14–15.
שטיין, מלכה.מ״לשוא היה הכל״ ל״הכל כדאי״ : ההוויה
הקיבוצית ב״מעגלות״ מאת דוד מלץ (עיון תמטי) (ירושלים, תשס״ד 2003) <עבודת גמר
לתואר מוסמך, האוניברסיטה העברית בירושלים>