מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (1865־1921)

Micah Joseph Berdichevsky


מיכה  יוסף ברדיצ'בסקי : מחקרים ותעודות  / בעריכת אבנר הולצמן. -- ירושלים : מוסד ביאליק, תשס"ב 2002.
    618 עמ'.– (קבצים לחקר הספרות העברית : קובץ מיכה יוסף ברדיצ'בסקי)
    Micha Josef Berdyczewski : Studies and Documents / edited by Avner Holtzman

    זה יותר ממאה שנים נמשך העיון הביקורתי במפעלו הרוחני של מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (1865־1921) מתוך הכרה במעמדו כאחד מנדבכי היסוד של הספרות העברית החדשה וחוליית מפתח בצמיחתה של זהות יהודית חילונית על סף המאה העשרים. בכרך זה מזומנת לקורא הארה רב-צדדית של יצירת ברדיצ'בסקי לאגפיה והיבטיה השונים, מהם שזוכים לטיפול מחקרי ראשון ומהם שזוכים לפרשנות חדשנית.
    בפתח הכרך פרסום ראשון, מן הארכיון, של מאה ממכתביו המוקדמים החושפים באופן ישיר ואינטימי את שלבי צמיחתו מבחור-ישיבה משכיל לסופר מודרני המיטלטל בין שורשיו המסורתיים לשאיפותיו המהפכניות. בחמישה-עשר המחקרים החדשים שנכללו כאן מצויים עיונים ממוקדים בסיפור יחיד (נורית גוברין ואהרן קומם על הסיפור "ההפסקה") במוטיב חוזר (מנוחה גלבוע ודוד יעקבסון על ייצוגה של הנצרות ועל מבנה הגֵנאלוגיה ברומן "מרים"), בטכניקות תיאור וסיפור (יצחק בן-מרדכי וחנה הרציג על תחבולות המסירה של המספר הברדיצ'בסקאי) או בפרשה ביוגרפית מסוימת (רות שנפלד על יחסי ביאליק וברדיצ'בסקי). מאמרים אחרים מתמודדים עם מכלולים רחבים ביצירתו (שמואל ורסס על מקומה של החסידות בעולמו על פי חיבורו הגנוז על רבי ישראל בעל שם טוב; שלמה אהרנסון על זיקתו לדוקטרינת הרצון הגרמנית; רינה בן-שחר על עיצוב הלשון בסיפוריו), ומציעים מפתחות שונים אל עולמו הסבוך (צפורה כגן על העיקרון האנתולוגי ככוח המניע חלקים רחבים ביצירתו; בֹּעז ערפלי על המבע המשולב כעיקרון משמעותי בכתיבתו; צפרירה דין על התמורות בזיקתו להיסטוריה כמפתח לתורת "שינוי ערכין" שלו; אבנר הולצמן על תפיסחו הדתית המנוסחת בספרו "חורב" כמנוף להבנת יצירתו המאוחרת; עדי צמח על רישומה של הפילוסופיה המודרנית בעולם החידתי האבסורדי המעוצב ברומן "מרים"). כל אלה יחדיו מקדמים את חקר ברדיצ'בסקי עוד שלב אחד ופותחים פתח להמשך העיון ביצירתו מבסיס אינפורמטיבי ומושגי עשיר ומוצק יותר.

תוכן העניינים:

  • פתח דבר (עמ' ז-ט)
  • העשור המכריע : מאה איגרות, 1890־1900 / ההדיר – אבנר הולצמן (עמ' 1־212)

  • הגות וביוגרפיה
  • שמואל ורסס: החסידות של ברדיצ'בסקי לאור חיבורו שנגנז (עמ' 215־258)
  • צפרירה דין: תודעה היסטורית בהגות מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (עמ' 259־298)
  • שלמה אהרונסון: דוקטרינת הרצון הגרמנית והשפעתה על ניטשה, על ברדיצ'בסקי ועל המנהיגות הציונית שהושפעה ממנו (עמ' 299־325)
  • רות שנפלד: בין ביאליק לברדיצ'בסקי (עמ' 327־347)
  • אבנר הולצמן: 'צמאה נפשי לאלהים לאל חי' : על מקומו של הספר 'חורב' ביצירת מ"י ברדיצ'בסקי (עמ' 349־371)

  • פואטיקה
  • צפורה כגן: 'שירה אובייקטיבית תולדתית' פואטיקה אנתולוגית ביצירת ברדיצ'בסקי (עמ' 375־393)
  • יצחק בן-מרדכי: המספר הלירי ככרוניקן (עמ' 395־414)
  • חנה הרציג: הרטוריקה של דרכי ייצוג תודעה ומקומה בסיפור 'מחניים' (עמ' 415־432)
  • בעז ערפלי: עולם ועולמות בו : בין 'מחנים' ל'בסתר רעם' – מבע משולב בשניים מסיפורי מ"י ברדיצ'בסקי (עמ' 433־514)
  • נורית גוברין: 'הנשמה פתחה את לועה' : יחסו של מיכה יוסף ברדיצ'בסקי אל החסידות – עיון בסיפור 'ההפסקה' (עמ' 515־526)
  • אהרן קומם: החיוך שקפא : המעבר מסָטירה וקומדיה לאמפתיה ודרמה בסיפור 'ההפסקה' (עמ' 527־544)

  • פנים ב'מרים'
  • עדי צמח: 'מרים', סעיף 1 (עמ' 547־555)
  • דוד יעקבסון: תולדות משפחת מרים (עמ' 557־571)
  • מנוחה גלבוע: יסודות נוצריים ברומן 'מרים' (עמ' 573־581)
  • רינה בן-שחר: לשונו של ברדיצ'בסקי ברומן 'מרים' (עמ' 583־618)

עודכן לאחרונה: 8 בדצמבר 2018

לראש הדף

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף