עידו
בסוק. ליופי ונשגב לבו ער : שאול טשרניחובסקי
– חיים / עידו בסוק. – ירושלים : כרמל, תשע״ז 2017.
751 עמודים.
ספר זה מגולל, על סמך חומר ארכיוני רב ומגוון וכתביו של שאול טשרניחובסקי (1875–1943), את מסכת חייו ואפיוני יצירתו – החל מילדותו ונעוריו בכפר מיכאילובקה שבחצי האי קרים, רקעו משפחתי, הבשלת זיקתו לעברית ולציונות, לימודי התיכון שלו באודסה, לימודי רפואה בהיידלברג ובלוזאן, התהוות משפחתו הקטנה, שנות עבודתו כרופא בכפרים נידחים באוקראינה ואחר כך בפטרבורג, שירותו כרופא צבאי במינסק, חייו ויצירתו השופעת באודסה בתקופת מלחמת האזרחים ברוסיה, פרק חייו בגרמניה בשנות העשרים של המאה העשרים – ועד לשלוש עשרה שנותיו האחרונות בארץ ישראל, שהיו רצופות מסעות בשליחות ספרותית ובהן גם עבד כרופא בתי ספר בתל אביב.
הביוגרפיה המקיפה מפנה זרקור אל יוצר מרכזי בעיצוב התרבות העברית החדשה, שהפליא לכתוב בסוגות שיריות שונות: סונטה, אידיליה, בלדה ומגוון צורות אחרות ותרם לספרות העברית תרגומים מופלאים משפות ותרבויות שונות. אישיותו הססגונית של טשרניחובסקי מוצגת במכלול היבטיה: רופא אוהב־אדם, מאהב סוער, אידאולוג של הציונות הלאומית־רדיקלית ומעל לכול – משורר נפלא.
תיאור חייו של טשרניחובסקי ארוג בספר בהצגת אפיוני המקומות שבהם עברו עליו חייו, ונשזר בהקשר החיים הספרותיים של התקופה וההתפתחות התרבותית בארצות פעילותו.
מבוא: ביוגרפיה של יוצר מרכזי שנשתכח – בעיות יסוד
(עמ׳ 9–18)
תודות (עמ׳ 19–20)
פרק א. כפר ההולדת כמקודת מוצא למיתוס
הטשרניחובסקאי (עמ׳ 21–31)
פרק ב. משפחה, ילדות וראשית הנעורים במיכאילובקה
(1875–1890) : התהוותו של משורר (עמ׳ 32–52)
פרק ג. נעורים ועלומים באודסה (1890–1899) :
לימודים בגימנסיות, דירות מסכנות ושובבויות נעורים, אהבות ראשונות,
דבקות בעברית ופעילות ציונית (עמ׳ 53–98)
פרק ד. היידלברג (1899–1903) : לימודי רפואה,
ידידים והרפתקאות, סערות אהבה, אשת חיק (עמ׳ 99–134)
פרק ה. לוזאן ותקופות ביניים באוקראינה
ובאינטרלאקן, שווייץ (1903–1906) : לידת הבת, סיום לימודי רפואה,
תוכניות לעלות לארץ ישראל
(עמ׳ 135–153)
פרק ו. רופא כפרי באוקראינה (1906–1910) : בכפרים
מוכי מגפות, תהיות מול זהות זרה, מתכונן לבחינות
(עמ׳ 154–184)
פרק ז. פטרבורג – תקופה ראשונה (1910–1914)
: רופא פעיל באיסור ובהיתר, שותף באנציקלופדיה
היהודית; ובפרויקט מוזיקה יהודית, תחילת תרגום האפוס ׳קאלוואלה׳ ; מות
האהבה?
(עמ׳ 185–218)
פרק ח. מינסק (ספטמבר 1914–סוף 1916) : רופא בצבא
הרוסי, מפגש עם הגורל היהודי, ביקור אחרון בכפרו נוכח דלקות של ערב
מהפכה
(עמ׳ 219–238)
פרק ט. פטרוגרד (סוף 1916–קיץ 1918) : פרקטיקה
רפואית נרחבת, סובל עם משפחתו מרעב וקור, מתוודע לתומך־הספרות שטיבל,
ראשית תרגום ה׳איליאס׳
(עמ׳ 239–258)
פרק י. קרים ואודסה (יולי–אוגוסט 1918–דצמבר 1922)
: יצירה בשיאה, שליחות מסוכנת, סונטות תאולוגיות־פוליטיות, מאבק בשחיקת
הרוח והגוף
(עמ׳ 259–297)
פרק יא. ברלין–סווינמונדה–תל אביב–פיכטנגרונד (1922–1928) : חנייה
בקושטא ובסופיה, בלדות בצל אנטישמיות גוברת, חיים מן הספרות, עלייה
ראשונה לארץ, מחזה ראשון – ואחרון
(עמ׳ 298–344)
פרק יב. ארצות הברית–ברלין–פריז
(סוף 1928–מאי 1931) : בשליחות ׳תרבות׳
והוצאת ׳שטיבל׳ באמריקה, אהבה מאוחרת בכל עוז, שותף למהפכה ב׳הבימה׳
(עמ׳ 345–375)
פרק יג. ירושלים ותל אביב (מאי
1931–אפריל 1936) : עורך מילון לרפואה, ג׳ני־שיינה באה ונמוגה, בנייה
מחדש של עולמו השירי, ציפורת געגועים, רופא בבתי־הספר של תל אביב,
עיטור יוקרתי בפינלנד, ראשיתו של אפוס
(עמ׳ 376–422)
פרק יד. תל אביב (אפריל 1936–אוגוסט 1939) : ׳מאורעות׳ בארץ, מסעות
ספרותיים ברחבי העולם, הקשר עם שוקן והוצאתו, שירי בדידות וזעם,
טשרניחובסקי בימין – וגם בשמאל
(עמ׳ 423–455)
פרק טו. תל אביב (ספטמבר 1939–אוקטובר
1943) : פואמות אוטוביוגרפיות, השלמת ׳עמא דדהבא׳ הופעת תרגום
ה׳אודיסאה׳ וקטעי אפוס נוספים, בלדות שואה, גיבוש תורת שיר ; שנות מחלה
(עמ׳ 456–489)
פרק טז. לאחר מותו : לוויה בלא נחת, מצבה שהתאחרה, בית שהוביש את
ייעודו, מערכת חינוך שהשתמטה; טשרניחובסקי כדמות במיתוס הקולקטיווי
(עמ׳ 490–501)
