מרדכי שניר (קושניר) נולד בבאלטה, פודוליה
(כיום באוקראינה) בכ"ט בכסלו תרנ"ה, 27 בדצמבר 1894. עלה ארצה עם הוריו בחנוכה תרס"ו (1905). עבד כפועל חקלאי ביהודה ובגליל. מ-1918 עסק בעבודות ספרותיות.
הביא לדפוס בה בשנה את הקובץ "בעבודה", בו נתפרסם מאמרו הראשון בשאלות
הגדודים. היה חבר מערכת ה"קוטרס" (תרע"ט-תרפ"ג), בעבודה בספריה המרכזית של
ההסתדרות, בשליחות החלוץ בגרמניה (1927), בקבוצת שילר (1928), בהבאה לדפוס
של ילקוטי "אחדות העבודה". בשנים 1929־1934 היה בקבוצת גבע ואחר-כך ב"מרכז
לנוער" ובהקמת חדרי-עיון ע"ש נחמן סירקין בתל אביב, שניהלם עד פרישתו
ב-1960. פירסם כל השנים מאמרים ורשימות בעיקר בענייני תנועת העבודה ואישיה
וכן סיפורים ואגדות. במסגרת עבודתו בחדרי העיון ע"ש סירקין ערך
ביבליוגרפיות בתחום תנועת העבודה. אחיו הוא הסופר
שמעון קושניר.מרדכי
שניר נפטר בתל אביב בכ"ט בכסלו תשכ"ב, 7 בדצמבר 1961.
[מקורות: קרסל,
ויקיפדיה]