בתיה שמעוני נולדה בתל אביב בז' בסיון תשכ"ז, 15 ביוני 1967. לאחר שירות צבאי למדה ספרות
עברית וספרות כללית והשוואתית באוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת הדוקטור
שלה, שכותרתה "סיפור המעברה - בין הקול השליט לקול החתרני", הושלמה
באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בהדרכתו של פרופ' יגאל שוורץ. שמעוני מלמדת
באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובמכללת אחווה ועוסקת במחקר. תחומי המחקר העיקריים שלה קשורים למזרחיות ולמגדר. בשנים האחרונות
היא חוקרת ספרות מזרחית העוסקת בשואה מזוויות חדשות ופוליטיות. היא בוחנת את האופן בו משתמשים היוצרים המזרחים (בעיקר בני הדור השני) בשואה למטרות הגדרה עצמית וקבוצתית, ואת שואת יהודי יוון והדרתה ממרכז השיח. כמו כן
היא חוקרת את יצירתם של כמה סופרים מזרחים - סמי מיכאל, יצחק גורמזאנו-גורן. שמעוני מתגוררת במודיעין.
על סף הגאולה : סיפור המעברה - דור ראשון ושני (אור יהודה : דביר ; באר
שבע : הקשרים, המכון לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית, אוניברסיטת
בן-גוריון בנגב, 2008) תוכן העניינים
מבחר ממאמריה:
החזון הגָליצִיוני והיהודי החדש-ישן : גלות וריבונות ביצירתו של
יוסי אבני-לוי. בתוך:
גָּלוּיוֹת ישראליות : מולדת וגלות בשיח הישראלי / עורך – עופר שיף (קריית
שדה בוקר : מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב,
תשע"ה 2015), עמ' 252־279.