יוסי בנאי נולד בשכונת מחנה יהודה בירושלים בו' בחשון תרצ"ג, 5 בנובמבר 1932 למשפחה ענייה ומרובת ילדים. ב-1951 שרת במחזור הראשון של להקת הנח''ל. אחר כך למד שלוש שנים משחק אצל פאני לוביץ' והתקבל לתיאטרון ''הבימה''. בשנות החמישים נסע לצרפת והתרשם מהשאנסונים של בראסנס, ז'אק ברל ואדית פיאף. עם חזרתו ארצה החל במשחק בתיאטרון ובתהופעות בידור. בנאי שיחק ברבות מהצגותיו של נסים אלוני - ''הכלה וצייד הפרפרים'', ''הנסיכה האמריקאית'', ''בגדי המלך'', ''הצוענים של יפו'' ו-''אדי קינג''. ההצגות האחרות שהשתתף בהן: ב''הבימה'': ''מעגל הגיר הקווקזי'', ''מראה מעל הגשר'', ''הרביזור''. בתיאטרון חיפה ב-''גלילאו''. ב''קאמרי'': ''גם הוא באצילים''. ב''בית ליסין'': ''הנפטר מתפרע'' של ניסים אלוני. ובתפקיד יונה פופוך ב-''מלאכת החיים'' של חנוך לוין. ב-1998 זכה בפרס ישראל על פועלו בתחום התיאטרון. העלה מספר ערבי יחיד של שירים וסיפורים: ''פרצוף של צועני'' - ערב שירי ברסאנס. ''שובו של הסוראמללו''. ''אני וסימון ומואיז הקטן''. ''מיומנו של ישראלי שפוי''. כמו כן השתתף כשחקן בסרטים רבים, שיחק במופעי בידור רבים, וכתב שירים ומערכונים עבור אמנים רבים. לבנאי שלושה בנים (ביניהם הסופר דניאל בנאי) ונכדים. יוסי בנאי נפטר לאחר מחלה קשה בי"ג באייר תשס"ו, 11 במאי 2006.
[מקורות: ויקיפדיה]
[צילום: הוצאת עם עובד]

ספריו:

• אנונימוס בלפי הגדול (גבעתים : מסדה, 1980) <ציורים - מיכל לויט>
• האיש עם הספור בראש (תל אביב : כנרת, 1987) <איורים - איציק רנרט>
• מסיפורי אברם סוראמלו (תל אביב : זמורה-ביתן, תשנ"ד 1994) <ציורים - אורי ליפשיץ>
• כשאמא שלי היתה מלכה : סיפורים לא ארוכים בשורות קצרות (תל-אביב : זמורה-ביתן, תשנ"ו 1996)
• אני שר להעביר את הזמן (תל אביב : זמורה-ביתן, 1998)
• מכתבים ברוח (לוד : זמורה-ביתן, תשס"א 2001)
• ג'ונג'ון : סיפור ושנים עשר תחריטים [מאת] אלי אברהמי (תל אביב : גוטסמן, תשס"ד 2004)

על המחבר ויצירתו: