רחל מורפורגו (1790־1871)

Rachel Morpurgo


טובה כהן.
    עוגב נאלם : חייה ויצירתה של המשוררת העברייה-איטלקייה רחל מוֹרפּוּרגוֹ / טובה כהן. – ירושלים : כרמל, תשע"ו 2016.
    626 עמ'.
    A Silenced Harp : the Life and Works of the Italian-Hebrew Poetess Rachel Morpurgo / Tova Cohen

    רחל מוֹרפּוּרגוֹ, בת טריאֶסט של המאה התשע-עשרה, הייתה המשוררת העברייה הראשונה שהשאירה קורפוס שירים ומכתבים. שיריה המסורתיים והמהפכניים גם יחד צמחו ועלו מתוך תערובת מרתקת של כשרון כתיבה, אומץ לפרוץ לתחום גברי לחלוטין באותה תקופה, תפיסת זהות נשית אוטונומית ושוויונית, אמונה דתית עמוקה והשכלה עברית-יהודית רחבה. מנקודת תצפית של ראשית המאה העשרים ואחת, מצטיירות שירתה, למדנותה ודמותה של רחל מוֹרפּוּרגוֹ כמופע פתאומי שהבליח לשנים מספר ואז נשכח כמעט לחלוטין. למרות חשיפתה מחדש בשנות התשעים של המאה הקודמת לא התבהרה עדיין דמותה וגם שירתה עדיין לוטה בערפל.
    לספר זה שני חלקים: הראשון – מונוגרפיה מלאה ראשונה של רחל מוֹרפּוּרגוֹ המתארת את דמותה ושירתה על רקע משפחתה, קהילתה, תקופתה ותרבותה. סיפור חייה ושיריה נקראים ומפורשים מחדש בהסתמך גם על מוסכמות זמנה וגם על דרכי הפרשנות של הביוגרפיה הפמיניסטית ושל חקר כתיבת נשים. חלקו השני של הספר הוא הוצאה מחודשת ומבוארת של כל שיריה ומכתביה, שהתפרסמו לראשונה בספר  עוגב רחל (1890) בתוספת כתבים שלא פורסמו עד כה.

תוכן העניינים:

  • פתח דבר (עמ' 11־12)

  • חלק ראשון: פרקי פתיחה על הופעתה והיעלמותה של רחל מוֹרפּוּרגוֹ (עמ' 13־14)
  • פרק א: “בית הגידול” של רחל מורפורגו – מסורת יהדות איטליה וקהילת טריאסט (עמ' 15־52)
    א. מעגל ראשון: נשים והשכלה – הדגם היהודי-איטלקי (עמ' 15־16)
        1. האמנם “אקדמה לאמנציפציה של נשים”? נשים יהודיות באיטליה בתקופת הרנסאנס (עמ' 16־22)
        2. השכלה יהודית לנשים באיטליה (עמ' 22־35)
            (i) “בניכם ולא בנותיכם” – הדרתה של האישה היהודייה מן התרבות הקנונית היהודית (עמ' 22־26)
            (ii) “אשה חכמה מאד בתורה ותלמוד” – השכלה דתית של נשים באיטליה (עמ' 26־35)
    ב. מעגל שני – “יהדות הנמל” של טריאסט (עמ' 35־52)
        1. “נמל חופשי” (עמ' 35־38)
        2. “קִרְיָה עַמִים רוֹכֶלֶת/ אְַךְְ מִקִרְבָּהּ לֹא עוֹד תּוֹרָה שָׁבָתָה” – יהדות הנמל של טריאסט (עמ' 38־42)
        3. “בית ספר כללי עם תלמוד תורה” – היחס להשכלה בטריאסט (עמ' 43־49)
        4. ממרכז לשוליים – התרופפות ההגמוניה המסורתית (עמ' 49־52)
  • פרק ב: על קבלה, הדרה ושִכחה – היעלמותה של רחל מורפורגו מן הזיכרון הקולקטיבי (עמ' 53־75)
    א. ידועה אך מודרת – על קבלתה והדרתה של רחל מורפורגו (עמ' 53־58)
    ב. “לִשְׁמוֹעַ הוֹד קוֹלֵךְ בְּזִמְרַת שְׂפַת עֵבֶר” – “עברייה” אךְ לא “משוררת” (עמ' 59־61)
    ג. “משוררת נשגבה וסופרת מהירה” – התייחסויות ראשונות ליכולותיה השיריות של מורפורגו (עמ' 62־68)
    ד. “אחת מהמוני חרזני ההשכלה העברית” – הביטול ההגמוני של שירת מורפורגו (עמ' 68־73)
    ה. ה”ראייה מחדש” – “להיכנס לטקסט ישן מכיוון ביקורתי חדש” (עמ' 73־75)

  • חלק שני: חיים
  • פרק א: על כתיבת ביוגרפיה פמיניסטית (עמ' 76־87)
    א. ייחודה של ביוגרפיה פמיניסטית (עמ' 76־79)
    ב. תיעוד חסר ותיאור מוטה – החסר בידע על חיי רחל מוֹרפּוּרגוֹ (עמ' 80־87)
  • פרק ב: סיפור חייה של רחל מורפורגו – “ראייה מחדש” (עמ' 88־124)
    א. “ראשית למודה היה בספרי קדש” – ילדות ונעורים (עמ' 88־101)
    ב. “נָתַן אֲדוֹן שָׁמַיִם שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי”: אהבה, נישואין ותסכול (עמ' 101־111)
    ג. התגלותה של משוררת (עמ' 111־115)
    ד. הכתיבה הדו-רובדית כביטוי לזהות (עמ' 115־118)
    ה. “בִּמְקוֹם קִינָה גִּילָה רִנָּה” – ימי הזקנה (עמ' 118־124)
  • פרק ג: “שִׁירָה זֹאת הִנָּה מַזְכֶּרֶת אַהֲבָה” – שירה כקשר אישי (עמ' 125־190)
    א. על בדידותה של המשוררת ועל הכתיבה כאמצעי לתקשור (עמ' 125־129)
    ב. “הקהילה הווירטואלית” – רחל מורפורגו וקוראי שירתה (עמ' 129־141)
        1. התקשורת בתוך הקהילה הווירטואלית של כתב העת  כוכבי יצחק (עמ' 129־132)
        2. תקשור ועימות בשיר הדו-רובדי (עמ'  132־141)
    ג. “הגיעני מכתבך היקר מפז ומפנינים” – קשרי המכתבים (עמ' 141־144)
    ד. משכילי טריאסט והתפתחותה של ידידות (עמ' 144־160)
    ה. “חשקה נפשי בָּךְ בקשר אמיץ” – שירים ומכתבים אל נשים (עמ' 161־169)
    ו. “אִם קְרוֹבַי פּוֹגֶשֶׁת / אֶת שְׁלוֹמָם דּוֹרֶשֶׁת” – שירה כקשר משפחתי (עמ' 169־190)
        1. “ברכתו תהי כפלים על כל משפחתך היקרה” – הקשר השירי עם משפחת לוצאטו (עמ' 169־173)
        2. “בן דודי, קרובי וידידי” – דיאלוג של מכתבים ושירים בין רחל מוֹרפּוּרגוֹ ושד”ל (עמ' 173־190)

  • חלק שלישי: שירה
  • פרק א: “ושם הייתה ביבליאָטעק” – ספרים כ”ארגז כלים” (עמ' 191־214)
    א. ספרים כיוצרי זהות (עמ' 191־195)
    ב. הספרים שעל המדף (עמ' 195־214)
  • פרק ב: “להבין משל ומליצה” – על פענוח שירה של רחל מורפורגו (עמ' 215־249)
    א. הכתיבה הפלימפססטית; הישרדותה של אותנטיות בחברה פטריארכלית (עמ' 216־219)
    ב. הבסיס הז’אנרי להצפנה – שיר החידה (עמ' 219־231)
        1. על מאפייני שיר החידה (עמ' 219־222)
        2. שירי החידה של רחל מורפורגו (עמ' 222־231)
            (i) “לכבוד הדודים היקרים” – החידה כתקשור חברתי ואישי (עמ' 222־224)
            (ii) התבנית – חידת הצורה (עמ' 224־226)
            (iii) “מִי זֶה וּמִי הוּא זֶה” – ההצפנה והרמיזה (עמ' 226־228)
            (iv) שיר החידה כביטוי לעולם ידע (עמ' 228־231)
    ג. על פענוח צופני שירתה של רחל מורפורגו (עמ' 231־249)
        1. שירי אישה (עמ' 233־242)
        2. שירי חברה (עמ' 242־249)
  • פרק ג: “מִי כְמוֹתֵךְ רָחֵל לוֹמֶדֶת שִׁיר”; קונבנציה וחדשנות בפואטיקה של רחל מורפורגו (עמ' 250־283)
    א. מסורת השירה העברית באיטליה; בסיס וכבלים (עמ' 250־255)
    ב. מחוץ למסורת היהודית-איטלקית – השפעת השיר העברי בספרד (עמ' 255־259)
    ג. בתוך הקונבנציות הפואטיות ומחוץ להן (עמ' 260־283)
        1. סוגות ומבנים (עמ' 260־266)
            (i) “ושמו בעברית שיר זהב” – הסונט (עמ' 260־264)
            (ii) מבנים נוספים (עמ' 264־266)
        2. המשקל (עמ' 266־273)
        3. החרוז והידוריו (עמ' 273־283)

    חלק רביעי: הגות
    [הקדמה] (עמ' 284־286)
  • פרק א: “נִמְשְׁלוּ חַיַּי אֶל גּוּף אֲשֶׁר נִקְבָּר” – המחאה הפמיניסטית (עמ' 287־300)
    א. על היווצרותו של הפמיניזם האישי של רחל מורפורגו (עמ' 287־289)
    ב. “כַּמֵּתִים חָפְשִׁי מִכָּל מִצְוֹת עֲשֵׂה” – כנגד הדרת האישה בתחום הדתי (עמ' 289־297)
    ג. המחאה על ההדרה האינטלקטואלית-יצירתית (עמ' 297־300)
  • פרק ב: “ולמה לנו לתור אחרי עץ הדעת… נקח מעץ החיים” – בין קבלה לרציונליזם (עמ' 301־315)
  • פרק ג: “הוֹאֵל הָקֵם אֶת אָהֳלִי” – גאולה אישית וגאולה לאומית (עמ' 316־336)
    א. על ההתכה של הגאולה האישית והלאומית (עמ' 316־329)
    ב. “כִּי כָלְתָה רוּחִי אֵל אַדְמַת קֹדֶשׁ” – לאומיות וטריטוריה (עמ' 329־336)
  • פרק ד: “קוֹרוֹת הַזְּמָן” – תגובה שירית על אירועים אקטואליים (עמ' 337־352)
    א. “הָמָן נָפַל” – מפלה מקומית של רודפי היהודים (עמ' 337־342)
    ב. “מַשְׁפִּיל גֵּאִים הִשְׁפִּיל כָּל-מַלְכֵי אָרֶץ” – תגובה על מלחמות אירופאיות (עמ' 342־347)
    ג. “כִּי אֵל שָׁדַּי בְּעֶזְרָתֵנוּ/ וְאָז נֹאמַר מִי כְּמוֹתֵנוּ?” – אדם וטבע בידי האל (עמ' 347־352)
  • פרק ה: “וּבְיוֹם מִיתָתִי הוּא יוֹם שִׂמְחָתִי” – תודעת המוות בהגותה של מורפורגו (עמ' 353־365)
  • אחרית דבר: מי את רחל מוֹרפּוּרגוֹ? (עמ' 366־374)

  • רחל מוֹרפּוּרגוֹ: שירים ומכתבים – מהדורה מוערת
    הערות פותחות למהדורה המוערת של שירה ומכתביה של רחל מוֹרפּוּרגוֹ (עמ' 377־380)
    שירים (עמ'  381־529)
    חידות (עמ' 530־539)
    מכתבים (עמ' 540־594)
    טקסטים מן העיזבון (עמ' 595־604)

    ביבליוגרפיה (עמ' 605־618)
    מפתח העניינים והשמות (עמ' 619־626)

עודכן לאחרונה: 20 באוגוסט 2018

לראש הדף

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף