צבי ישראל שבֵיד (שוייד) נולד בקובילה-גרודק, גליציה בכ"א בחשון תרס"ב, 3 בנובמבר 1901. לאחר סיום לימודי תיכון בניי-סאנץ למד באוניברסיטת ברלין (1920 1924). הפסיק לימודיו בשל חוסר אזרחות גרמנית ועלה ארצה ב-1924. עסק בעבודות-ארעי (תרגומים ובשאר עבודות ספרותיות) ולבסוף בפקידות בבית-המשפט. פירסומו הספרותי החל בגרמניה ובעברית ("ב"העולם"). מאז עלייתו פירסם שירים, סיפורים, רשימות ותרגומי-שירה ופרוזה במוספים וכתבי-עת ספרותיים. בכל אלה בלטה סידרת הסיפורים על גרמניה בפרוס עלייתו של היטלר בשם "הקאברט הגדול". בתשט"ז כונסו מרבית דבריו לאסופה "נתיב אל אור" (כאן כונסו סיפוריו ובכללם גם הסידרה הנזכרת, שירה ותרגומו ל"פרומתאוס הכבול" לאיסכלוס בצירוף פרקים מהאגדה היוונית מעובדים על ידיו. בראש הספר מסה מאת דב סדן). תרגומיו מצויים בין היתר גם בקובץ "עם אדם" (תרצ"א).  צבי ישראל שבֵיד נפטר בירושלים בכ"ט בניסן תשי"ד, 3 במאי 1954. בנו הוא פרופ' אליעזר שבֵיד.
[מקורות: קרסל]

ספריו:

• נתיב אל אור : כתבים מתוך העזבון (תל-אביב : הוצאת המשפחה, תשט"ז 1956) <דברי סיפור, שיר ותרגום. מבוא מאת דב סדן> <יצא לאור בהוצאת אל"ף בשנת תשי"ח 1958>

על המחבר ויצירתו: