אברהם יעקב ברוֶר נולד בסטרי, גליציה בד׳ בניסן תרמ״ד, 30 במארס 1884 לאביו, מיכאל הכהן ברוֶר. קיבל חינוך מסורתי וכן סיים את לימודיו בגימנסיה בקולומיי. המשיך לימודיו בבית המדרש לרבנים ובאוניברסיטה של וינה. ב־1909 קיבל תארו האקדמי בתחומי ההיסטוריה והגיאוגרפיה. שנים 1910–1911 עסק בהוראה בטרנופול שבגליציה, בה גילה בספרייתו של יוסף פרל כתבי יד של דב בירקנטל. בראשית תרע״ב עלה ארצה והורה תולדות ישראל וגיאוגרפיה בבית המדרש למורים בירושלים של חברת ״עזרה״. ב־1914 יצא לאיסטנבול וכיהן שם בימי מלחמת העולם הראשונה כרב העדה האוסטרית־הונגרית ומנהל בית הספר היהודי שלה. בתרע״ט יצא לוינה וחזר ארצה בראשית 1920 ולהוראה בבית־המדרש למורים הכללי ולאחר מכן של ״מזרחי״. החל בגיל צעיר השתתף בעתונות היהודית (הפולנית והגרמנית) והעברית. פירסם ב״השלוח״ ואכסניות אחרות מחקרים בתולדות ישראל וספרותו, לאור תעודות שגילה בארכיונים שונים. פעלו הפובליציסטי בעברית החל ב״המצפה״ ולאחר מלחמת העולם הראשונה בעתונות הארצישראלית (בעיקר ב״הארץ״. לרוב חתם על מאמריו הפובליציסטיים ״ח׳רבי אברהם״). ברוֶר פירסם הרבה בעניני גיאוגרפיה כללית וארצישראלית, אם בצורת ספרי לימוד לבתי־ספר ואם בצורת מאמרים בעתונות לרגל מאורעות שוטפים. היה ממייסדי החברה העברית לחקר ארץ־ישראל ועתיקותיה. אברהם יעקב ברוֶר נפטר בד בכסלו תשל״ו, 8 בנובמבר 1975.
[מקורות: תדהר, קרסל, ויקיפדיה, אתרו של פרופ׳ יורם בר־גל]

ספריו:

• לקורות ישוב החסידים בא״י : שני מכתבים (ירושלם : דפוס י. סילמן, תרפ״ד) <הדפסה מיוחדת מן ״התור״. בשני המכתבים הללו יש חומר די מענין לקורות התישבות החסידים – הישוב בפקיעין – וגם לתאור חיי החסידים בא״י>

עריכה:

על המחבר ויצירתו: