המתרגם והעורך הספרותי נפתלי גינתון (גינשפארג) נולד בקישינוב, בסרביה, בה' בתמוז תרע"ו, 6 ביולי 1916 לאביו הרב, ר' משה הכהן גינשפארג, ולאמו הרבנית רבקה, לבית שוורצמן. אביו, שכונה בפי כל ר' משה'לה דיין, היה מראשי ישיבת קישינוב, רב ומורה הוראה בעיר במשך עשרות שנים. נפתלי למד בישיבה ש"ס ופוסקים והוסמך לרבנות בגיל שבע עשרה. במקביל רכש לעצמו השכלה כללית והשתלם בשפות. כבר בשנים אלה פירסם שירים ותרגומי שירים וסיפורים בכתבי העת המקומייים ביידיש ובעברית. בראשית תרצ"ט (אוקטובר 1938) עלה לארץ כתלמיד האוניברסיטה העברית בירושלים (במסגרת "עולי הסרטיפיקאטים") ולמד בה עד תש"ב (1942) ספרות עברית, לשון ומקרא, אצל טובי המורים והחוקרים במקצועות אלה. בשנת תש"ד (1943) נשא לאשה את דבורה בר-און, בת הסופר והעורך משה יחיאל בר-און, גם היא תלמידת האוניברסיטה בספרות עברית, מקרא והיסטוריה. הם בנו את ביתם בתל אביב ושנים אחדות עסק בעבודות עריכה ותרגום בעיתונות המקומית ולאחר זמן במשרד החינוך והתרבות. עם קום המדינה בחר בשם המשפחה גינתון, שמה של משפחת כוהנים שעלתה מבבל בתקופת שיבת ציון המוזכרת בספר נחמיה. משנת 1953 ועד פטירתו, בשנת 1971, היה עורך הירחון "אורים להורים", לחינוך ילדים במשפחה, בהוצאת המרכז לתרבות ולחינוך של ההסתדרות, ופירסם בו טורים בענייני חינוך ובענייני דיומא. במשך שנתיים (1965-1966) ערך גם את המוסף הספרותי של העיתון "אומר". נפתלי גינתון תירגם ספרים רבים, ספרי שירה, פרוזה, עיון ומחקר מיידיש, אנגלית וגרמנית. תרגומיו מצטיינים בלשון משובחת, בסגנון בהיר ורהוט, בידענות עמוקה ובכוח יוצר וזכו להוקרה. תרגומיו לשירים ולסיפורים נוספים (בעיקר מספרות יידיש) הופיעו בעיתונות (דבר, הצופה, על המשמר, מעריב, מאזניים ועוד) וחלקם כונס בספרים. כן ערך והביא לדפוס ספרים רבים בתחומי חקר הספרות, החינוך וחוכמת ישראל (פעמים רבות ללא ציון שם העורך). גולת הכותרת של עבודתו הספרותית היא חיבור הביאורים וההערות לסיפורי עגנון; מפעל זה שיזם ועמל עליו נועד להקל על הקוראים, ובמיוחד על בני הנוער, את הגישה לספרותו הקלאסית של עגנון, ללשונה ולמקורותיה. ש"י עגנון נתן לנפתלי גינתון את ברכתו וסמך ידיו על עבודתו. המהדורות הראשונות של הסיפורים המוערים החלו לצאת בהוצאת שוקן בשנת 1967 (תשכ"ז-תשכ"ח). הוא המשיך בעבודת הביאור אבל לא זכה להשלים את מפעלו. בשנה האחרונה לחייו עסק בעריכת פרקי "שירה" והבאתם לדפוס, יחד עם אמונה ירון, בתו של עגנון. בט"ז בטבת תשל"א, 13 בינואר 1971, נפטר בחטף, באמצע חייו, ליד שולחן עבודתו.
[רבקה גינתון ברנר]

ספריו:

• והיה העקוב למישור / שמואל יוסף עגנון ; בצירוף הערות, ביאורים ומראי-מקומות מאת נפתלי גינתון (ירושלים ותל אביב : הוצאת שוקן, תשכ"ו 1965)
• סיפורי יום הכיפורים / שמואל יוסף עגנון ; בצירוף הערות, ביאורים ומראי-מקומות מאת נפתלי גינתון (ירושלים ותל אביב : הוצאת שוקן, תשכ"ז 1967) <כולל הסיפורים "אצל חמדת", "פי שנים", "טלית אחרת", "יום הכיפורים בשבוש" [מתוך 'אורח נטה ללון'], "עם כניסת היום">
• שבועת אמונים / שמואל יוסף עגנון ; בצירוף הערות, ביאורים ומראי-מקומות מאת נפתלי גינתון (ירושלים ותל אביב : הוצאת שוקן, תשכ"ז 1967)

על המחבר ויצירתו: