עוזי בהר (1952–2021)

<בהכנה>

Uzi Behar

    עוזי בהר משורר ומתרגם נולד ברחובות, בט׳ באלול תשי״ב, 30 באוגוסט 1952. גדל והתחנך בתל אביב ובעכו. למד בתיכון-פנימייה של בית הספר לקציני ים בעכו. מכיתה י״א למד בתיכון עירוני א׳ בתל אביב. היה עורך בהעיר ובחדשות. עורך חדשות בהארץ.
    שיריו התפרסמו לראשונה בכתב העת סימן קריאה 5 (פברואר 1976). השירים כונסו בספר ביכוריו פרטים (הקיבוץ המאוחד, 1980). שירתו עוסקת בעיקר בנושאי השירה הרומנטית הלירית המסורתית: נופים, מצבי נפש, געגועים, אהבה וארספואטיקה. האני-הדובר מתבונן באובייקטים ובעולם דרך נקודת מבט קיומית, מעט מרוחקת ולעתים נוסטלגית, כפי שנאמר בפתיחת שיר זה: ״כְּמִי שֶׁתָּמִיד קוֹרֵא אֶת חַיָּיו לְאָחוֹר,/ וְטוֹעֵם אֶת הַמַּר בְּיוֹתֵר בְּגַרְגֵּר לֹא-נֶחְשָׁב,/ אֲנִי מַכִּיר אֶת הַפִּתּוּי הַמֵּרִיץ לְפֶתַע אֶת הַדָּם,/ לֹא לְכַסּוֹת יוֹתֵר פָּנִים…״ (ללא כותרת, בספרו מחזור פתוח ועוד שירים, 1989).
    זהו אני המכיר בהסתגרותו בעולמו הפנימי, אך הוא אמביוולנטי כלפיה: ״אֲבָל פִּתְאֹם מִתְבָּרֵר שֶׁיֵּשׁ גַּם דָּבָר כָּזֶה: עֹדֶף פְּרָטִיּוּת.״ (ללא כותרת, שם). שירי הנופים כוללים בעיקר תיאורי עיר כלליים ומסוימים של פריז, כמו בשירים ״Pont neuf״, ״ימים ראשונים (גני לוכסמבורג)״, ״סן סולפיס״ (פרטים), ושל תל אביב, כמו ב״מחזור פתוח״ וב״בבקרים״ (מחזור פתוח ועוד שירים). התיאור מתמקד בטבע האורבני, בניכור, בדמויות קשות יום (סנדלר, קבצן וכדומה), בפינות קסם, ומעצב אווירה מורכבת של פסטורליה ומלנכוליה. בשנת 2012 פרסם בהר את הקובץ ימים: שירים 19732011, בו מופיעים השירים מספריו הקודמים ושירים חדשים שטרם פורסמו לפני כן.
    קיימים הבדלים בין שני ספריו: הראשון מופנם, מתגעגע למחוזות רחוקים (פריז) ונוטה למופשט, ואילו השני מתמקד מעט יותר בסביבתו הקרובה (תל אביב) ונוטה לקונקרטי. זו שירה בעלת לשון גבוהה, המשלבת בין הפרוזאי לפיגורטיבי. השירים אינם מעוצבים בדרך כלל במבנים פורמליים, למעט כמה סונטות לא מדויקות במכוון. שירתו מתכתבת עם יצירות ויוצרים שונים, בהם: ״איפיגניה בטאוריס״, רמבו, מנדלשטם, נתן אלתרמן, דן צלקה ודליה רביקוביץ. למרות ששיריו של בהר השתנו עם השנים מבקרים שונים התייחסו לקווי המתאר המשותפים (כגון העיסוק במיתולוגיה ובארספואטיקה).
    תירגם מצרפתית את ״הכובד והחסד״ מאת סימון וייל (1994) ומשירי רמבו, ומאנגלית משירי ו״ה אודן ועזרא פאונד.
    כמה משיריו תורגמו לאנגלית.
    עוזי בהר נפטר בב׳ בחשון תשפ״ב, 8 באוקטובר 2021.

נכתב על-ידי גלעד מאירי עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית 

ספריו:
  • פרטים (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תש״מ 1980) <שירים>
  • מחזור פתוח ועוד שירים (תל-אביב : קיבוץ המאוחד, תשמ״ט 1989)
  • ימים : שירים 1973–2011 (ירושלים : מוסד ביאליק, תשע״ג 2012)

תרגום:

  • הכובד והחסד / סימון וייל (ירושלים : כרמל, תשנ״ד 1994) <מבוא - גוסטב תיבון ; אחרית דבר - מרסל דיבואה>

על המחבר ויצירתו:

על ״פרטים״
  • זינגר, משה.  הכלי והתזמורת (יהודה עמיחי ועוזי בהר - שני פנים בשירה הישראלית. זה בעושר הצלילים ועוצמתם וזה בקול נקי עדין וצלול).  מחברות לספרות, חברה וביקורת, כרך 6 (1980), עמ׳ 42–43.
  • חבר, חנן.  הזרות הנינוחה ומבטי המלמלה.  סימן קריאה: רבעון מעורב לספרות, חוב׳ 12–13 (1981), עמ׳ 16–18 <חזר ונדפס בספרו : קורא שירה : רשימות, מסות ומחקרים על שירה עברית (תל-אביב : קשב לשירה, תשס״ה 2005), עמ׳ 201204> <על ״שירי פאריז״ של עוזי בהר מתוך ספרו ״פרטים״ ושל אברהם שלונסקי>
  • שרון, יוסף.  מחיר ההימנעות.  סימן קריאה: רבעון מעורב לספרות, חוב׳ 12–13 (1981), עמ׳ 334–338.
על ״מחזור פתוח ועוד שירים״
  • אלטרס, אלון.  טריוויאלי להכעיס.  מעריב, ספרות, י״ז באב תשמ״ט, 18 באוגוסט 1989, עמ׳ 6.
  • דותן, אייל.  ולבסוף – הנדידה.  עתון 77, גל׳ 114 (1989), עמ׳ 9.
  • מישורי, אפרת.  קירבה לפרטים.  ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ז׳ בשבט תש״ן, 2 בפברואר 1990, עמ׳ 24.
  • שפריר, משה.  עוזי בהר - תל-אביבי מובהק.  מאזנים, כרך ס״ד, גל׳ 9–10 (1990), עמ׳ 84.
על ״ימים, 1973–2011״

על ״הכובד והחסד״ לסימון וייל
קישורים:

Wikidata – Q108855536 J9U – 987007303171705171 NLI – 000326126 LC – n89134586 VIAF – 13899924
עודכן לאחרונה: 11 באוקטובר 2021

לראש הדף

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף