אברהם-יהודה בן ר' חיים-דוד-צבי חן נולד בחשון תרל"ח (אוקטובר או נובמבר 1877) * בצ'רניגוב, עיר בצפון אוקראינה. למד לימודי קודש אצל אביו וגודל באוירה חסידית-חב"דית. כיהן ברבנות בנובוזיבקוב, פלך צ'רניגוב (1909־1918) ואחר כך יצא לפולין והיה רב בצופוט-דנציג (גדנסק) (1923־1933).  מכאן עבר לביאליסטוק ולפאריס - בכל המקומות ברבנות וב-1935 עלה ארצה. ישב תחילה בתל-אביב ומתרצ"ז בירושלים והיה רב ב"בית המדרש הרמב"ם" ואחר כך ראש המרכז לתרבות דתית ליד הועד הלאומי ועם קום המדינה מנהל המחלקה לתרבות תורנית במשרד החינוך והתרבות עד לפרישתו ב-1954. היה גם רבה של שכונת בית הכרם בירושלים. פעילותו הספרותית של אברהם חן החלה שנים רבות לפני פעולתו הרבנית. ספרו הראשון, שנכתב רוסית, בשם "יהדות ודם", נכתב ונתפרסם בעת המשפט הנודע על בייליס, ועניינו - עלילת הדם והדרכים להכחשתה מתוך הצגת מהותה האמתית של היהדות, שעיקרה שנאת דם והתרחקות משפיכות דמים. כתיבתו העברית החלה במסה על פרשת הקרבנות, שנתפרסמה ב"הזמן" והיתה ראשונה במסותיו נגד המלחמה, שפירסמן לאחר מכן באכסניות שונות: "הצפירה", "התקופה", "השלוח", "מאזנים", "סיני", "יבנה", "הצופה", "הארץ" ועוד, שדנו בנושא זה ובכל שאר נושאי היהדות. אסופת מסותיו אלה יצאה לאחר מותו, בשם: "במלכות היהדות" (א-ג. תשי"ט-תש"ל 1970), בצירוף תולדותיו והערכות. הוציא קונטרס נוסף - מספד על אביו: "למנחמי" (תרצ"א). אברהם חן נפטר בירושלים ביום הכיפורים תשי"ח, 5 באוקטובר 1957.
* על סמך החקוק על מצבתו. על-פי קרסל נולד בחשון תרמ"א, ספטמבר 1880
[מקורות: קרסל, ויקיפדיה]

ספריו:

• למנחמי (תל אביב : דפוס 'הארץ', תרצ"א) <מאמרי הספד וזכרונות על אביו, הרב חיים דוד צבי בן פרץ חן>
• במלכות היהדות : פרקי הגות ומחשבה (ירושלים : מוסד הרב קוק, תשי"ט-תש"ל 1970) <3 כר'>

על המחבר ויצירתו: