אריה קומיי נולד בפולין בז' בניסן תרפ"ט, 17 באפריל 1929. ב-1934 היגרה משפחתו לצ'ילה. ב-1950 עלה ארצה. בוגר האוניברסיטה הלאומית של צ'ילה, והשתלם גם באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנים 1950־1958 היה חבר קיבוץ כיסופים. שימש כסגן מנהל המחלקה לביקורת ברשויות המקומיות מטעם משרד הפנים (1958־1965); כעובד בכיר בעיריית ירושלים (1965־1974); חבר ההנהלה של המכון ישראל–איברו-אמריקה (מ-1975); חבר עמית באקדמיה של צ'ילה (1984) ועוד. עבודתו הספרותית התרכזה בעיקר במילונאות: חיבר מילון ספרדי-עברי (1964־1973), אגרון למילים נרדפות וקרובות משמעות בעברית (1979), אנתולוגיה של השירה העברית בספרדית (1982). הכין את החלק הספרדי במילון האנגלי לדוברי ספרדית (1991), וכן הכין מילון עברי-אנגלי ואנגלי-עברי שפורסם בארה"ב (1997). קומיי חבר באגודת הסופרים העברים (1998) וסגן יו"ר אגודת הסופרים בספרדית בישראל (2002).  אריה קומיי נפטר בירושלים בה' בניסן תשע"ה, 25 במארס 2015.
[מקורות: גרנות]

ספריו:

• בכורים מאוחרים : שירים (ירושלים : בת שבע, 1987)
• קציר בעתו : שירים (ירושלים : בת שבע, 1989)
• דודים לאהובתי (ירושלים : דורגרף, תשס"ג 2003) <שירים>
• דמעות גיל העמידה (ירושלים : דורגרף, תשס"ד 2004) <שירים>
• המחר ... תמיד מחכה לנו (ירושלים : דורגרף, תשע"ב 2011) <שירים>

תרגום:

• מאריה / חורחה איזאקס (ירושלים : סמנה, 1988) <בשיתוף י. שלונסקי>
• מאה שנות שירה : אנתולוגיה של שירת ארגנטינה (תל אביב : הספר, 1993) <תירגם וליקט אריה קומיי ; ליקט בספרדית הורסיו ארמני>

על המחבר ויצירתו: