יעקב צבי סובל נולד בשאוולי, ליטא בשנת תקצ״א
(1831).
למד ב״חדרים״ ובישיבות. לאחר נישואיו (1853) עבר לקלם
והמשיך בלימודי־קודש והחל עוסק בהוראה.
ב-1855 לקובנה והיה בה ראש־ישיבה ומשם עבר לסלובודקה בה שימש ברבנות. הושפע מספרות
ההשכלה
ו״נתפקר״ ולמד בבתי מדרש לרבנים בווילנה ובז׳יטומיר.
בתום לימודיו עבר לאודיסה (תרכ״ה) ועסק בה בהוראה תוך לימודים באוניברסיטה. התוודע לסופרי־עברית הבולטים בימים ההם:
ריב״ל, אברהם מאפו, קלמן שולמן, לילינבלום
ופרץ סמולנסקין. כאן אף הוציא את ספרו ״החוזה חזיונות״(אודיסה, תרל״ב), בו ביקר
בדרך של שירה אפית את אורח החיים היהודי ברוסיה. שירה זו היתה לרוחם של ראשוני הראדיקליזם בספרות
העברית ועל כן הומלץ ע״י יהודה ליב לוין (יהל״ל) לא״ש ליברמן, שימשוך את סובל להשתתפות בכת
העת הסוציאליסטי שתיכנן. ב-1875 סובל נמצא בווארשה, תוך סיבוב מקיף בערים רבות לשם מכירת ספרו
(״המגיד״ 1875, עמ׳
270). ב-1876 יצא לארה״ב ומשם השתתף
בכתבה ושירים ב״השחר״ (ט, י״ב). חי כל ימיו בדחקות
תוך עיסוק במלמדות. השתתף במרבית האכסניות העבריות שיצאו באמריקה ובמיוחד ב״העברי״ של
רוזנצווייג. כאן הוציא ספר־שירים בשם ״שיר
זהב לכבוד ישראל הזקן״ (ניו־יורק, 1877) שהוא
ספר־השירים הראשון בעברית ויידיש שהופיע בארה״ב. כאו
מצויים ארבעה שירים עבריים והיתר ביידיש (באלה:
תרגום שלושה מהשירים העבריים). סובל חי תחילה בנין־יורק
ומ-1890 בשיקאגו. יעקב צבי סובל נפטר בי״ד באב תרע״ג, 17 באוגוסט 1913.[מקורות: קרסל, לעקסיקאָן פון דער נייער יידישער ליטעראטור, מ. ריבולוב (עורך): אנתולוגיה של השירה העברית באמריקה]