מיכל ברקוביץ (מיכל בערקאָוויטש) נולד בבוריסלאב, גליציה (כיום אוקראינה) בז' בשבט תרכ״ה, 3 בפברואר 1865. קיבל חינוך מסורתי אך גם נתפס להשכלה העברית וקרא ספרות עברית וגרמנית. ב-1888 הגיע ללבוב, שם
עסק בהנהלת חשבונות וכן פתח בפעילות לאומית-ציונית ובמיוחד באגודות הלאומיות
״מקרא קודש״ ו״ציון-פאראיין״. כמו כן ייסד יחד עם מרדכי
אהרנפרייז ספריה עממית יהודית אשר הוציאה לאור ספרונים ביידיש. ב-1891 עבר
לברודי, שם סיים את לימודיו התיכוניים. משנפתח בית-המדרש לרבנים בוינה (1893) היה מראשוני התלמידים.
בשלהי 1898 התיישב בקרקוב, שם השתתף בעריכת כתב-העת ביידיש ״דער יוד״
(1899־1902). ב-1903 חזר לוינה ובה סיים לימודיו באוניברסיטה ב-1906. עם ראשית הופעתו של הרצל נעשה
מסייעו והמליץ בינו לבין הקוראים העברים. הורה את הרצל עברית ותירגם את
מאמריו בעתונות העברית ולאחר מכן את ״מדינת היהודים״. כתבותיו בעתונות
העברית משנות התשעים ואילך (לרוב חתומים: ״שטודנט מלבוב״) היו למעשה הטפה
נמרצת לציונות המדינית של הרצל. לאחר מותו של הרצל שקע בעבודות ספרותיות
מדעיות, תחילה בחקר התלמוד (בגרמנית) ולאחר מכן בחקר חייו וסביבתו של א. ש.
ליברמן, שעל עזבונו וחקירתו שקד במשך עשרות בשנים (מ״הצפירה״ ו״המצפה״ עד
ל״מוסף״ של ״דבר״). מ-1911 שימש מורה דת בגימנסיה בביליץ. ברקוביץ' פירסם
מאמרים ומחקרים בעברית החל ב״העברי״ (1880) עד לימיו האחרונים. תרגומו
ל״מדינת היהודים״ של הרצל יצא בשנה בה יצא הספר במקורו (וארשה, תרנ״ו
ואילך. לאחרונה בעריכת ר' בנימין, תרצ״ג). בכלל התרגום העברי הראשון לכתבי
הרצל, שהתחיל יוצא בוארשה (תרע״ח ואילך) בשבעה כרכים תירגם ברקוביץ' את
חמשת הכרכים הראשונים (מחוץ ל״גיטו החדש״) בצירוף הערות וביאורים. הוא
הוציא את כתבי א״ש ליברמן (תרפ״ח), בצירוף מבוא והערות. ברקוביץ' כתב גם
ביידיש וגרמנית. ברקוביץ' נפטר בעיירה שטשירקי
(Sczcyrk),
ליד ביליץ בשלזיה, כיום בפולין בי״ח בתמוז תרצ״ה, 19 ביולי 1935. תרגום:
עריכה:
עודכן לאחרונה: 28 ביולי 2020 |