דוד צבי פרבשטיין נולד בווארשה, פולין, בכ"ד באב תרכ"ח, 12 באוגוסט 1868 לאביו שמואל-וולף פרבשטיין ואמו אוגוסטה לבית אשכנזי.  פרבשטיין למד ב"חדר", השתלם בעברית במחיצת אליעזר בן-יהודה ומורים אחרים כן למד תלמוד. בהיותו בן 20 ייסד דוד פרבשטיין, יחד עם אחיו הצעיר, יהושע-השל (מי שהיה אחר כך ממנהיגי "המזרחי"), את מועדון הנוער הפרו-ציוני "דורשי-ציון" בווארשה. לאחר שעסק תקופה מסוימת במסחר, התחיל משתלם בענפי הכלכלה הלאומית והמשפטים והצטרף בברלין לארגון הציוני Russisch-jüdischer wissenschaftlicher Verein שאליו השתייכו אז גם חיים וייצמן, ליאו מוצקין, נחמן סירקין ואחרים ובמשך זמן מה שימש כסגן נשיא המועדון. לאחר המשכת לימודיו בציריך ובברן, הוכתר דוד פרבשטיין בתואר דוקטור (1897) על יסוד עבודת מחקר על "זכויות העובד החופשי והעבד לפי חוקי התלמוד בהשוואה לחוקי עמי -קדם והחוק הרומי". פרבשטיין כתב עבור העתונות העברית של שלהי המאה ה-19. קטעים מעבודת המחקר שלו פורסמו בהמשכים ב"הצפירה" (ראה להלן). כשייסד אחת-העם את "השלוח" בשנת 1896 הזמין את דוד פרבשטיין לכתוב ביקורת על "מדינת היהודים" להרצל. מאמרו על נושא זה משך את תשומת לבו של ד"ר הרצל והוא הזמין את דוד פרבשטיין להשתתף בכתב-העת "העולם" וביקש עזרתו בארגון הקונגרס הציוני הראשון. דוד פרבשטיין הופיע בקונגרס כציר משווייץ ולפי בקשתו של הרצל הירצה על חשיבותה הכלכלית והסוציאל-פוליטית של הציונות.  לאחר נעילת הקונגרס ייסד את סניף ההסתדרות הציונית בציריך ואת אגודת הסטודנטים הציונית ע"ש משה הס ("האסיאנה"). במשך תקופה ארוכה היה חבר הועד הפועל הציוני המורחב ולאחר ועידת ציוני רוסיה בחארקוב ישב בראש ועדה, שביקשה למצוא פשרה בין מתנגדי תכנית אוגנדה (אוסישקין וצ'לנוב) ובין נציגי התומכים בתכנית (ד"ר פרידאמן וד"ר קליי). הודות להשפעתו נמצאה לשון משותפת בין שני הצדדים. כמומחה לחוק השתתף פרבשטיין בעיבוד תקנותיה של הקרן-הקיימת לישראל.  בשנים עד סוף מלחמת העולם הראשונה לא היה פרבשטיין, הסוציאליסט הלוחם, פעיל בתנועה הציונית העולמית, שהנהגתה עברה לידי החוגים הבורגניים, אך לעומת זאת גילה פעילות רבה בשווייץ ונחבר ב-1920 יו"ר הנהלת קרן היסוד בשווייץ. הוא עמד, כמובן, בראש הפעולות לטובת הקרן-הקיימת, האוניברסיטה העברית וכו' והמשיך בהצלחה במלחמתו נגד המתבוללים שהתכחשו לציונות. בזכותו הגיעה ציונות שווייץ להישגיה.  עד לערוב ימיו לא פסק פרבשטיין להתעניין בהתפתחותה של מדינת ישראל ברוח האידיאלים הציוני והסוציאליסטי. כמומחה בתחום חוק ומשטר פרלמנטרי, הציע פרבשטיין (במאמר ב-Neue Israel) בשעת הויכוח על חוקתה של מדינת ישראל להסתייע במיבנה הריפובליקה השווייצית וחוקתה המיוסדת על שיטת משאל-העם בבעיות היסוד של המדיניות. בנוסף לפעילותו הציונית, היה פרבשטיין פעיל בפוליטיקה השוויצרית והיה הנציג היהודי הראשון בפרלמנט: ב-1897 הצטרף למפלגה הסוציאל-דמוקרטית של שווייץ וב-1902 נבחר לאספת הנבחרים של קאנטון ציריך ולאחר מכן כאחד ממנהיגי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית לפרלמנט הלאומי. דוד פרבשטיין נפטר בציריך בג' באייר תשי"ג, 18 באפריל 1953.
[צילום: Archiv für Zeitgeschichte, ETH, Zürich]

מבחר ממאמריו העבריים:

• מושג העבודה המוסרי והאקונומי לבעלי התלמוד.  הצפירה, שנה 23, גל' 128 (י"א בתמוז תרנ"ו, 22 ביוני 1896), עמ' 620; [המשך] גל' 129 (י"ב בתמוז תרנ"ו, 23 ביוני 1896), עמ' 624; [סוף] גל' 130 (י"ג בתמוז תרנ"ו, 24 ביוני 1896), עמ' 629.
• עניי הכסף ועניי הדעת.  המגיד, שנה 5, גל' כ"ח (ו' באב תרנ"ו, 16 ביולי 1896), עמ'  222־223.
• הכסף והזהב.  הצפירה, שנה 23, גל' 185 (     ), עמ'   ; [המשך] גל' 189 (כ"ד באלול תרנ"ו, 2 בספטמבר 1896), עמ' 915.
• מדינת היהודים (בקרת).  השלוח, כרך א', חוב' ב' (כסלו תרנ"ז, נובמבר 1896), עמ' 177־182 <על ספרו של בנימין זאב הרצל "מדינת היהודים", בתרגומו של מיכל בערקאָוויטש, תרנ"ו>
  הגיב על כך:
  • משה שלום קאזארנאָוו.  העובדים אנחנו או פועלים בטלים?  הצפירה, שנה 24, גל' 73 (ו' בניסן תרנ"ז, 8 באפריל 1897), עמ' [365]־366;
• לשאלת הספרות.  השלוח, כרך ב', חוב' י"א (אב תרנ"ז, אוגוסט 1897), עמ' 420־423 <על הספרות העברית החדשה - תגובה לרשימותיהם של מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, יהושע טהון ומרדכי אהרנפרייז מצד אחד ואחד-העם שענה למי"ב ולמרדכי אהרנפרייז>
• מלון עברי.  הצפירה, שנה 28, גל' 233 (כ"א בחשון תרס"ב, 3 בנובמבר 1901), עמ' 935 <תגובה לידיעה על כוונת אליעזר בן-יהודה לחבר מלון עברי>

עריכה:

על המחבר ויצירתו: