ישראל חיים טביוב נולד בעיירה דרויה, פלך ויטבסק (כיום בבלארוס), בכ' בכסלו תרי"ח, 7 בדצמבר 1857. בהיותו בן שנתיים עברה משפחתו לריגה שבה חי, פעל ונפטר. בבית אביו למד הן תלמוד והן לימודי חול ואחר כך למד כלכלה בפוליטכניקום של ריגה. לפרנסתו עבד כרואה חשבון של חברה מסחרית מקומית. כבר בנערותו החל לכתוב לעיתון "הלבנון". בשנת 1889 החל לפרסם פיליטונים בעיתון "המליץ", ואלו זכו לפופולריות רבה. הפיליטון הראשון שפרסם היה "דוגמאות מספר המלים" בגיליון 77 של המליץ לשנת 1889.‏ בשנת 1901 (תרס"א) לקח חלק בפרסום השבועון "הדור" בוורשה, ובין השנים 1905 ל-1908 השתתף בהוצאת יומון בעברית בשם "הזמן", שיצא לאור בווילנה. בין השנים 1908־1910 הוציא לאור עיתון לילדים בשפה העברית בשם "החבר"; תחילה היה זה עיתון יומי לילדים שיצא לאור בווילנה, אך עם הזמן הפך העיתון לשבועון ועבר לצאת בעיר ריגה. בן ציון אייזנשטט הכתיר אותו כ"פדגוג מומחה". טביוב פרסם ספרים ומאמרים בתחומים שונים. מאמר שהכה הדים בזמנו היה "ספרותינו היפה ועתידותיה", שבו קרא להרחבת הלשון העברית, התאמתה והפיכתה לשפה נמלצת פחות לפני כתיבת ספרות יפה. ספרו המפורסם ביותר הוא אוצר המשלים והפתגמים, שבו ליקט כשלושת אלפים פתגמים בשפות העברית והארמית. כל פתגם ומשל לוּוה בהסבר על מקורו והשתלשלותו לאורך השנים. הוא גם כינס אנתולוגיה על הספרות העברית מאז ימי גלות ספרד ועד ימיו. כמו כן כתב ספרים רבים ללימוד השפה העברית, אשר זכו לפופולריות רבה. טביוב גם תירגם לעברית יצירות משפות זרות; בין היתר תרגם מחזות של אוסקר ויילד, ואת יצירתו הידועה "תמונתו של דוריאן גריי". כמו כן תרגם לעברית את חיי שלמה מימון, אוטוביוגרפיה של שלמה מימון. טביוב נפטר בכ"א בכסלו תרפ"א, 2 בדצמבר 1920 בריגה שבלטביה.
[מקורות: קרסל, לקסיקון אופק לספרות ילדים, ויקיפדיה]

• כתבי י. ח. טביוב : קבוצת מחקרים בעניני ספרות ולשון עם מבוא על תולדותיו וערכו של המחבר (ירושלים-ברלין : מוריה ודביר, תרפ"ג 1923) <מבוא הערכה מאת ב.א. (משה בן-אליעזר)>

• תלמודה של בבל ותלמודה של ארץ-ישראל.  התקופה, ספר ראשון (טבת-אדר תרע"ח), עמ' 544־559.