 |
||||
פסח קפלן נולד בסטאוויסקי, פלך לומז'ה
בפולין בח' באלול תר"ל, 4 בספטמבר 1870. קיבל חינוך מסורתי, כולל לימוד
בישיבות. לאחר נישואיו הגיע לביאליסטוק (1888) ונתיידד עם
ישעיהו ברשדסקי ויחד אתו למד לימודי-חול. במשד שנים רבות
שימש בהוראה ובעיתונאות
וכן למד נגינה (אביו היה חזן) ועמד שנים רבות בראש מקהלה. בעשרות השנים האחרונות
היה פובליציסט ועורך
עיתונים ביידיש. היה פעיל בתנועה חציונית ואחר-כך
עבר לטריטוריאליזם ולאחרונה במפלגה העממית. בימי
השואה היה בגיטו ביאליסטוק וביודנרט. מת בגיטו.
קפלן החל כתיבתו בעיתון "המליץ" (1889) ומאז במשך עשרות בשנים היה בין המשתתפים הקבועים של העיתונות העברית בענייני יום, חינוך, תרגומים ועוד.
קפלן אף עשה הרבה בספרות
הילדים: הוציא סדרת ספרים וספרונים, רובם מתורגמים
ומעובדים לעם ולנוער: "כפרת פשע" (סיפור היסטורי.
וארשה, תרנ"ד), "הצער הראשון" (פיטרקוב, תרנ"ט),
"יוסף הנשיא" לי. וילדנראט (וארשה, תר"ס), "דבורח"
(אגדה. פיטרקוב, תרנ"ט), "ליד המחרשה" לל. קומפרט
(וארשה, תרס"ב, תר"ף), המחזות: "עלובי החיים" ל.ד
פינסקי, "שמע ישראל" לא. דימוב ו"השיר הנצחי" למ.
ארנשטיין (כולם יצאו בביאליסטוק , תרע"ג), מונוגרפיות
על אלעזר אטלס (קראקא, תרס"ז) ועל י. ברשדסקי (בראש
"כתבים נבחרים". וארשה, תר"ע), שירון עם תווים (,,ספר
הזמירות". וארשה, תרע"ג), ספרי-לימוד ועוד. בגיטו ביאליסטוק חיבר שירים, שהושרו בימי השואה (שיריו מימי
הגיטו באנתולוגיות לשירי הגיטו : "מך המיצר" למשה פרגר ועוד) . וכן חיבר שם שני ספרים-יומנים : "היודנראט הביאליסטוקאי" ו"גירוש ביאליסטוק" (העתקים ב"יד
ושם", ירושלים). פסח קפלן נספה בגיטו ביאליסטוק, שנת תש"ג (1943). עריכה: |
