ישעיהו בֶּרשַדסקִי (דוֹמַשֶבִיצקִי), סופר עברי,
נולד בכפר זימושצ'י, פלך גרודנה בבלארוס, בי' בחשון תרל"ב, 25 באוקטובר
1871.
קיבל חינוך פרטי עברי ורוסי. מ-1887 עסק בהוראה בביאליסטוק. ב-1889 החל לפרסם כתבות ב'המליץ' ובתחילת שנות התשעים החל לפרסם סיפורים ב'הצפירה'. ב-1896 עבר לבאקוּ, ומשם לייקאטרינוסלב, בה התפרנס מהוראה וחיבר את יצירותיו העיקריות. לאחר עשור של גישושים ספרותיים התגלה בבת אחת לקהל הקוראים בשנים 1899־1902. בתקופה זו פירסם בזה אחר זה את שני הרומנים 'באין מטרה' (1899) ו'נגד הזרם' (1901), וכן את קובץ הסיפורים 'טיפוסים וצללים' בשני חלקים (1899, 1902). על רקע הסיפורת הריאליסטית החברתית, שהופיעה והתפתחה בספרות העברית בעשור האחרון של המאה הי"ט, בולטים סיפוריו הקצרים של ברשדסקי בחידושיהם הטכניים, הסגנוניים והתימטיים, אך אלה מתגמדים לעומת רושמם והשפעתם של שני הרומנים. בזכות המוניטין שספריו הקנו לו הוזמן ב-1903 להיות עורך ספרותי בעיתון 'הזמן', תחילה בסנט פטרבורג ואחר כך בווילנה. בתפקיד זה שימש עד סוף 1905, ופרש ממנו כשהחמירה מחלת השחפת שלו. כעורך ליווה והדריך את ראשית צעדיהם של סופרים צעירים כזלמן שניאור, י"ד ברקוביץ ויצחק קצנלסון, אך בעוד הם כובשים את מקומם נקלעה כתיבתו שלו למבוי סתום. הוא חזר וניסה כוחו בתחומים שונים של עבודה ספרותית, ופרסם סיפורים קצרים ביידיש וברוסית, אך שוב לא עלה בידו לשחזר את תקופת הזוהר הקצרה שזכה לה במפנה המאה.
ברשדסקי מת ערירי בווארשה בי' באדר ב' תרס"ח, 13 במארס 1908. אחרי מותו קובצו סיפוריו הפזורים לאסופה בת שני כרכים בשם 'כתבים אחרונים' (1910).
הישגו הבשל ביותר של ברשדסקי הוא הרומן 'באין מטרה', הנחשב כרומן המודרני העברי הראשון. הופעתו ב-1899 התקבלה כמאורע ספרותי של ממש משום שמאז הופעתם של אחרוני הרומנים של ספרות ההשכלה ב-1888 נוצר כמין חלל ריק בתולדות הרומן העברי, שלא התמלא למעשה אלא לאחר מלחמת העולם הראשונה. מלבד עצם העזתו של ברשדסקי לגולל יריעה ספרותית רחבה מחייה של החברה העירונית היהודית-רוסית בשלהי המאה הי"ט, הרי עיקר חידושו של רומן זה מצוי בדמותו של הגיבור הראשי, אדאמוביץ, אינטלקטואל צעיר ומסתורי בעל קסם ארוטי אפל, האוחז בהשקפות ניהיליסטיות וחדור תשוקות ניטשיאניות. ניכרת בדמות זו השפעה מובהקת של הפרוזה הפסיכולוגית הרוסית מן המאה הי"ט (גונצ'ארוב, לרמונטוב, דוסטויבסקי), שהעלתה דמויות של צעירים סבוכי נפש העסוקים בבחינה עצמית אינטנסיבית. הסטת מרכז הכובד מן ההיבטים החברתיים והאידיאולוגיים אל נפש היחיד המשמשת זירת מערכה בין רציונליזם צונן לבין תהפוכות רגש ויצר היא הישגו הבולט ביותר של ברשדסקי, גם אם כלי העיצוב הפסיכולוגיים שלו עדיין מגושמים וסכימטיים למדי. בזכות הדיוקן המפורט של אישיותו הנפתלת נחשב אדאמוביץ כמי שמבשר את הופעתן של דמויות ה'תלושים' המורכבות יותר בסיפורת העברית של ראשית המאה העשרים. ברומן זה מסתמן גם מהלך סגנוני חדש, משום שברשדסקי נטש את הנוסח המשכילי המליצי, והמירו בלשון עברית פונקציונלית מודרנית יבשה ומדוייקת, משובצת מלים לועזיות, המשמשת לו כלי למנייה ולפירוט של המציאות החומרית והנפשית.
הרומן השני של ברשדסקי, 'נגד הזרם', מתרחש כקודמו בשנים 1890־1891. זהו מעין גלגול אקטואלי של הרומן המשכילי האידיאולוגי, הבוחן את האופציות השונות הניצבות בפני יהדות רוסיה, ומחדד בעיקר את המתח בין הפתרון הציוני לבין ההתבוללות. במרכז הרומן דמותו של יצחק איזראלסון, אב-משפחה מסורתי-נאור, החוזה בהתרחקותם של בניו מן החינוך היהודי שהקנה להם ומוצא עצמו נאבק לבדו על הגשמת חלומותיו הציוניים. גם ברומן זה ניכרים חידושים בעיצוב הפסיכולוגי, בהשקפת העולם ובסגנון, המבליטים את עמדת הביניים שתפסה יצירתו של ברשדסקי בין הנורמות הפואטיות של ספרות ההשכלה, הנטורליזם הסכימטי של שנות התשעים והמודרניזם הפסיכולוגי של ראשית המאה העשרים. ב-1907
הופיעו שתי חוברות
לילדים פרי עטו בשם "סיפורי דוד זקן" (ווארשה : ספרית "פרחים").
בשנותיו המאוחרות כתב גם ביידיש וברוסית.
[כתב: אבנר הולצמן] [Originally prepared for The YIVO Encyclopedia of Jews in Eastern
Europe]
[מקורות נוספים: לקסיקון אופק לספרות ילדים, קרוא², קרסל, שאנן², לעקסיקאָן
פון דער נייער יידישער ליטעראַטור,
Yiddish leksikon,
ויקיפדיה, Электронная еврейская энциклопедия]
אברבנאל, ניצה. ישעיהו ברשדסקי 'כן, לא רק לחיות כראוי
אלא גם למות כהוגן אי אפשר'. בספרה:
חוה ולילית (רמת גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ד 1994), עמ'
89־99
<עלילת 'באין מטרה' - דמויות הנשים ביצירתו של ברשדסקי - דמות הגבר -
דמויות המשנה - סיכום>
באגאן, דוד.
מה נעשה בספרתנו : מערכת מכתבים - מכתב חמישי. המגיד, גל'
50 (כ"ח בכסלו תרס"א, 20 בדצמבר 1900), עמ' 589־590 <על סיפורו של ברשדסקי
"מעשים בכל יום" שנדפס ב'לוח אחיאסף', תרס"א, עמ' 117־132>
בן-אביגדור.
י' ברשדסקי. הד הזמן, גל' 103 (כ"א באייר תרס"ח, 22 במאי
1908), עמ' 2־3 ;
<המשך> גל' 105 (כ"ה באייר תרס"ח, 26 במאי 1908), עמ' 1, 2.
שקד, גרשון. ישעיהו ברשדסקי. בספרו: הסיפורת
העברית 1880־1980, כרך א, ירושלים ותל-אביב 1977, עמ' 262־268.
Steinhardt, Deborah. Figures of thought : Psycho-narration in the fiction
of Berdichewsky, Bershadsky and
Feierberg. Prooftexts, vol. 8,
no. 1 (May 1988), pp. 197-217.
לפידוס, רינה. חייו של אדם שהוא חשוב כמת – זיקתו של הרומן
באין מטרה לברשדסקי ל אבות ובנים ול רודין לטורגנייב. בספרה:
בנות לבנה בזעם החמסין : הספרות העברית וזיקותיה לספרות הרוסית. כרך ראשון (ירושלים : כרמל, תשס"ט 2009), עמ' 99־125.
Cutter, William. Bershadski’s Be’en Matarah (Without a Goal): A
Study in Late Nineteenth Century Characterization. Hebrew Union College
Annual, Vol. 44 (1973), pp. 227-257.
הרומן השני של ברשדסקי, 'נגד הזרם', מתרחש כקודמו בשנים 1890־1891. זהו מעין גלגול אקטואלי של הרומן המשכילי האידיאולוגי, הבוחן את האופציות השונות הניצבות בפני יהדות רוסיה, ומחדד בעיקר את המתח בין הפתרון הציוני לבין ההתבוללות. במרכז הרומן דמותו של יצחק איזראלסון, אב-משפחה מסורתי-נאור, החוזה בהתרחקותם של בניו מן החינוך היהודי שהקנה להם ומוצא עצמו נאבק לבדו על הגשמת חלומותיו הציוניים. גם ברומן זה ניכרים חידושים בעיצוב הפסיכולוגי, בהשקפת העולם ובסגנון, המבליטים את עמדת הביניים שתפסה יצירתו של ברשדסקי בין הנורמות הפואטיות של ספרות ההשכלה, הנטורליזם הסכימטי של שנות התשעים והמודרניזם הפסיכולוגי של ראשית המאה העשרים. ב-1907
הופיעו שתי חוברות
לילדים פרי עטו בשם "סיפורי דוד זקן" (ווארשה : ספרית "פרחים").
בשנותיו המאוחרות כתב גם ביידיש וברוסית. 
