נח טמיר (זֶווין) נולד בקאלארש, בסרביה (כיום, מולדובה) לאביו ישראל דב זווין ולאמו צפורה בת צבי פישטיין בכ״ו בתשרי תר״ן, 21 באוקטובר 1889. גדל בבית ציוני (אביו היה ציר לקונגרס הציוני החמישי) וקיבל חינוך מסורתי ממוזג בחילוני. עלה ארצה ב-1910 ולמד בבית המדרש למורים מטעם ״עזרה״ בירושלים. עם פרוץ מלחמת השפות היה מהמשתתפים הפעילים בה, סיים לימודיו בבית המדרש למורים שהוקם על-ידי דוד ילין. טמיר עסק בהוראה בבית הספר למל בירושלים ועם פרישתו לגימלאות עבר לתל-אביב. טמיר כתב סיפורים ואגדות וכן רשימות בענייני יום-יום (בעיקר בכתב העת ״גליונות״) מאז ימי העלייה השניה ואילך. כמו כן הוציא לאור ספרוני סיפורים ומחזות לילדים וכן ערך חוברות להורים בשאלות חינוך בשם ״בית ספרנו״. נח טמיר נפטר ב״יז באדר ב׳  תשמ״ו, 28 במארס 1986.
[מקורות: קרסל, תדהר, אופק³]

ספריו:

• אל מעבר למולדת : ספורים ורשימות (ירושלים : דפוס ארץ-ישראל : הפצה - ראובן מס, תש״ד) <״הספור ׳אל מעבר למולדת׳  נדפס ב׳הארץ׳, ׳אל תגמר ככה׳  ו׳אנדרטות נקים לכבודכם׳  ב׳גליונות׳, ׳קשרים קודמים׳  ו׳כלואים במרתף׳  ב׳השלוח׳״>
• חגים מספרים : ספורים ואגדות עם לימי חג ומועד (תל אביב : יבנה, תשי״ט) <ציורים - מ׳  אריאלי>
• אגדת מותו של ישו ועובדת הגנוסיד (חיפה : פרקים, תשכ״א)
• ולירושלים עירך ... : סיפורים (תל אביב : ניב, 1968)

עריכה:

על המחבר ויצירתו: