פאלק היילפרין, סופר עברי ויידי, נולד בעיירה נסויז' (רוסיה הלבנה) בי"ט בכסלו תרל"ז, 5 בדצמבר 1876 לאב גנן. למד בצעירותו ב"חדר" ובישיבה ורכש בכוחות עצמו השכלה כללית ובקיאות בלשונות אירופה. לאחר שהוסמך ב-1904 להוראה לימד בערים שונות (מינסק , וילנה, פטרבורג, ורשה ועוד). במלחמת-העולם הראשונה יסד בטאמבוב (ליד מוסקבה) בית-ספר יהודי לדוגמה לילדים פליטים. היה אחד הדוברים הראשיים בועידה הכל-רוסית של מורים יהודיים (פטרבורג, 1917), בה נתן זכות-בכורה ליידיש, כשפת-האם הטבעית של הילד היהודי. היה גם מסוללי הדרך של החינוך למבוגרים וביחוד לפועלים ולפועלות (בשיתוף עם המהפכן ג. גרשוני) וכן היה מפקח על בתי-הספר מטעם חברת "מפיצי השכלה" וב-1918 נתמנה מפקח על בתי-הספר היהודיים ויועץ לענייני חינוך יהודי מטעם ממשלת אוקראינה. באותה שנה יסד ביקטרינוסלב הוצאת-ספרים לילדיס בשם "נאטור און מענטש" ('טבע ואדם'), בה ערך והוציא ספרי-לימוד רבים, שזכו לתפוצה ניכרת. כן הרבה לפרסם מאמרים בשתי הלשונות על ענייני תרבות וחינוך. בעברית החל בהצפירה ומאז השתתף כמעט בכל האכסניות העברית (השלוח, לוח אחיאסף, הצופה, הזמן, העולם, עד דבר) בסיפורים ורשימות פובליציסטיות. הוא גם חיבר ועיבד מחזות שהוצגו בתיאטרון (ביניהם הורדוס ומרים, שהוצג על-ידי התיאטרון 'אוהל'). ב-1921 היה מורה לעברית ויידיש בסמינר למורים יהודים בוילנה. ב-1926 יסד וערך, עם ש. בסטומסקי, את הדו-שבועון היידי הראשון לילדים, גרינינקע ביימעלעך ('עצים ירקרקים'). ב-1937 עלה לארץ-ישראל. עסק במחזאות והשתתף בקביעות בדבר (בעיקר בחתימה: "פליט") ודבר לילדים. נפטר בתל-אביב בכ"א באדר תש"ה, 6 במארס 1945.
    היילפרין היה מן הסופרים היהודים המעטים, שהרבו ליצור ביידיש ובעברית במידה שוה. את עיקר מרצו וכשרונו הקדיש לטיפוחה של ספרות-הילדים. הוא הצטיין בעט קל ועיקר כוחו היה בסיפור הקצר החייכני - מקור, עיבוד ותרגום.  פירסם ספרוני־סיפורים לילדים בסידרות מיוחדות (ספרי קריאה מצויירים לילדים וארשה, תרע״ד-תרע״ט ואילך, בשעת הפנאי סיפורים, אגדות, הלצות ובדיחות. וארשה, תרע״ט. חלק מסיפורים אלה יצא גם לחוד). ספריו האחרים לילדים ולנוער: ספורי פראג (וארשה, תרפ״ד. כמה מהדורות בתל־אביב משנות הארבעים), חכמי חלם (תרצ״ז ואילך), חלם וחכמיה (1939) ועוד. תרגומיו לספרי ילדים ונוער: התולעת והעגור לק. אוולד (וילנה, תרפ״ב), ברווזת הבר לא. ט. סיטון (וילנה, תרפ"ב), אגדות של משוררים (לקוטי אגדות מסופרי המופת: א. וילד, ל. נ. טולסטוי ואחרים. וארשה, תרפ״ג, תל־אביב, תש"?)׳ מאורעות פין למ. טויין (וארשה, 1926, תל־אביב, 1941, בשם: הקלברי פין), מסעי גוליבר לי. סויפט (עיבוד. וארשה, תרפ״ג, תל־אביב, 1936), ומירך ועילם לז'. ה. רוני (סיפור מחיי האדם הקדמון. וארשה, תרפ"ד), רבי עקיבא למ. להמן (עיבוד. וארשה, תרפ״ו, תל־אביב, תרצ״ו בערך ואילך), איבן השוטה לל. נ. טולסטוי (תרצ״ח) ועוד. בספרי הלימוד שלו נודע ביחוד: פרוזדור לספרות (וילנה, תרע״ד, תרפ״ב). ספרי לימוד אחרים: עבודה עצמית (ספר עזר לתלמידים בהרצאת הרעיונות בכתב, תימות שונות לחיבורים, ספורים והרצאות. וארשה, תרע״ד) ועם י. י. גלס: עברית (א-ג. וילנה-וארשה, תרע״ו בערך ואילך). תירגם: היסטוריה כללית לר. ויפר (העת החדשה. א-ב. וילנה, תרפ"ה-תרפ"ז ואילך). בשנותיו האחרונות עיבד להצגה מחזות שלו ושל אחרים (צ. שץ, אופאטושו ועוד). סיפורו חנה הגדולה הומחז על-ידי פניה ברגשטיין.
[מקורות: לקסיקון אופק לספרות ילדים, קרסל, לעקסיקאָן פון דער נייער יידישער ליטעראַטור, Yiddish Leksikon, ויקיפדיה]
 

• שבילים בחול (תל אביב : דבר, 1945)