פניה ברגשטיין נולדה בשצ'וצ'ין שברוסיה הלבנה
(כיום בפולין) בי' בניסן תרס״ח, 11 באפריל 1908.
אביה, מורה ומשכיל עברי, הקנה לה בילדותה את אהבת השפה והספרות העברית. בשנות מלחמת העולם הראשונה נדדה המשפחה לעיר סוּמי שבאוקראינה, ושם למדה בגימנסיה רוסית לבנות. ב-1922 חזרה עם משפחתה לפולין והתיישבה בעיירה אוגוסטוב. באותה שנה הצטרפה לתנועת 'החלוץ הצעיר', ולאחר מכן נעשתה פעילה מרכזית בתנועת 'החלוץ' בפולין. מאז ואילך כיוונה עצמה לעלייה ולהתיישבות בארץ-ישראל. ביכורי שיריה פורסמו ב-1926 בעיתון
היום בווארשה ובעיתונות התנועה החלוצית בפולין. ב-1930 עלתה ארצה עם בן-זוגה ובנתה את ביתה בקיבוץ גבת בעמק יזרעאל. מחמת מחלת הלב שהתגלתה בה בנעוריה נמנע ממנה למגינת לבה ליטול חלק בעבודה החקלאית, והיא נאלצה להתמחות בעבודות תפירה, שהיו לה תחילה עינוי, אך עם הזמן מצאה בהן ייעוד ותחושה של תרומה ממשית לחברה. בד בבד טבעה את חותמה בחיי הקיבוץ בכשרונה הספרותי, הן בכתיבה שוטפת לצורכי קבוצות הילדים המקומיות והן בהשתתפות תכופה בשירים וברשימות בעיתוני הקיבוץ ובניהול חוג הספרות המקומי. מחלתה ריתקה אותה לגבת, וכל שנותיה בארץ כמעט לא יצאה ממנה, אולם החיים בה על אירועיהם הזעירים ביותר היו לה עולם ומלואו. שיריה ורשימותיה הם מסכת אחת של הזדהות שלמה עם הבית הקיבוצי, עם נופי עמק יזרעאל ועם האידיאל החלוצי המוסיף לזהור בכל עוצמתו מבלי ששגרת היומיום האפורה והמפרכת תפיג את ההתפעמות הנמשכת ממנו. בצד זאת יש בהם התרפקות על בית ההורים ועל זכרונות הילדות בפולין, וגילויי חיבה להווי החיים היהודי במזרח אירופה, במיוחד על רקע השואה.
משנת 1932 פרסמה משיריה בעיתונות הספרותית בארץ-ישראל ובמיוחד בבמות הספרותיות של התנועה הקיבוצית ותנועת העבודה. אחדים מהם (כגון 'ניגונים') זכו ללחנים פופולריים. היא כינסה את שיריה בשני קבצים, 'בציר' (1939) ו'עבים חולפות' (1950), ופרסמה חמישה ספרי שירה ופרוזה לילדים, בתוכם
בוא אלי פרפר נחמד (1945) שנפוץ עם השנים בעשרות מהדורות וברבבות עותקים. בחמש שנותיה האחרונות הייתה מרותקת למיטתה בביתה או בבית החולים. היא נפטרה בז' בתשרי
תשי״א, 18 בספטמבר 1950. אחרי מותה כונסו כל שיריה, לרבות אלה שלא נכללו בספריה, בקובץ
אסיף (1954). מבחר מקיף מרשימותיה כונס בקובץ רשימות (1952). כן הופיעה מעזבונה שורה של ספרים לילדים. יצירותיה לילדים חוזרות ונדפסות עד היום, והיא מן האהובים ביותר מבין יוצרי הספרות העברית לגיל הרך.
נכתב על-ידי אבנר
הולצמן עבור לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים
[מקורות נוספים:
קרסל, לקסיקון אופק לספרות ילדים,
ויקיפדיה]
הירשפלד, אריאל.
מעל לחשכת התהום : צירוף מפתיע של רכות ואומץ לגעת בנקודות של כאב
וקונפליקט. הארץ, מוסף הארץ, י״ד באדר ב' תשס״ח, 21 במארס
2008, עמ' 14.
כצנלסון-שזר, רחל.פניה ברגשטיין. בספרה על אדמת העברית : מסות ורשימות (תל אביב :
עם עובד, תשכ״ו 1966), עמ' 219־222 <נחתם:
תשכ״א 1961>
מענית, שרה. שירי אמהוּת עבריים: תשתיות, מגמות ותמורות. בתוך:
אמהוּת : מבט מהפסיכואנליזה וממקום אחר / עורכת אמיליה פרוני (ירושלים :
מכון ון ליר בירושלים : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשס״ט 2009), עמ' 165־194 <ראה
במיוחד: ״ברכת השמש לי האם״ : שירי האמהות של פניה ברגשטיין״, עמ' 170־173>
פריאור, דרורה. טיף טיף טף: שיר לטף : על מים ושעשועים בשירי פניה ברגשטיין.
מסד: מאסף לענייני ספרות והוראתה,
גל' 1 (2003), עמ' 59־68.
על ״ברוזי הזהב של דני״
זוסמן, עזרא [ע. ז.]
ברוזי הזהב של דני.דבר(מהד' צהרים), עמוד לעניני
ספרות ואמנות, ה' בשבט תש״ה, 19 בינואר 1945, עמ' 2.
על ״עבים חולפות״
טרסי-גיא, אסתר. ״עבים חולפים״. בספרה: ביקורת זוטא : הערכות ספרי ילדים ונוער (תל-אביב : מ. ניומן, תשכ״ט), עמ'
128־129.
על ״שיר ידעתי״
טרסי-גיא, אסתר. ״שיר ידעתי״. בספרה: ביקורת זוטא : הערכות ספרי ילדים ונוער (תל-אביב : מ. ניומן, תשכ״ט), עמ'
43־45.
על ״אסיף״
מירון, דן. אסיף של משוררת : שירת פניה ברגשטיין.
זמנים, מדור לספרות ולאמנות, י״ב בשבט תשט״ו, 4 בפברואר 1955, עמ' 4, 5; י״ט בשבט תשט״ו, 11 בפברואר 1955, עמ' 4.