חיים דוד רוזנשטיין, סופר ומחנך, נולד בעיירה ראדושקוביץ, פלך וילנה , בשנת תרל"א (1871) לאביו השוחט. למד בצעירותו בחדר ובישיבות שונות ובהשפעת בן עירו, המשורר מרדכי־צבי מאנה, פנה להשכלה. עבר לאחר נישואיו למינסק ובה חי כל שנותיו. הקים ״חדר מתוקן״ וכן היה פעיל בתנועה הציונית. המשיך בפעילות זו במחתרת בימי המשטר הסובייטי ואף נאסר בשל כך.
    מראשית שנות התשעים החל השתתפותו ברשימות, מאמרים, סיפורים ואגדות, שירים, מכתמים וחידות בעתוני הילדים. החל ב״עולם קטן״ (וארשה 1901) ועד ״עתוננו״ (ירושלים 1933), אם בשמו ואם בשם־עט ר׳ חידקא. יצירותיו הראשונות נדפסו בהיותו כבן 20 ורק מיעוטן כונסו. ספריו: ״בני המלך והלביאה״. וארשה 1902, ירושלים, 1951 – אגדה מזרחית על המלך החולה שנזקק לחלב לביאה ; ״מגילת דניאל״ (וילנה 1902) ; המקראה ״בית מדרש״ (וילנה 1906) ; ״משנה ברורה״ (ילקוט מהמשנה, ברייתות ותוספתות נבחרות בצירוף ניקוד וביאור. וארשה 1910) והסידור ״שירה חדשה״, שמאז הופעתו לראשונה (1909) זכה למהדורות מרובות (האחרונה : ירושלים, תשכ״ד). ב־1973 יצא לאור הכרך ״כתבים״ הכולל סיפורי ילדים.
    בניו הם הסופר והמילונאי אברהם אבן־שושן, העורך והמתרגם שלמה אבן־שושן וההיסטוריון צבי רוזנשטיין־אבן־שושן.
    חיים דוד רוזנשטיין נפטר במינסק, ערב עלייתו לארץ־ישראל, בכ׳ באדר תרצ״ד, 7 במארס 1934.

חיים דוד רוזנשטיין בספריה הלאומית

יצירות חיים דוד רוזנשטיין בפרויקט בן־יהודה

[מקורות: קרסל, לקסיקון אופק לספרות ילדים, ארכיון גצל קרסל בספריה הלאומית בירושלים, תדהר]