אברהם אבן שושן (רוזנשטיין) נולד במינסק, כיום בירת בלארוס, בח׳ בטבת תרס״ז, 25 בדצמבר 1906.
ראשית חינוכו קיבל אצל אביו, הסופר חיים דוד רוזנשטיין
(״ר׳ חדקא״). היה פעיל באגודות נוער ציוניות וב״החלוץ״. עלה ארצה בתרפ״ה.
למד בבית-המדרש למורים העברי בירושלים וסיים לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים (1943). מאז עסק בהוראה ובניהול מוסדות חינוך שונים, מ־1954 ניהל
את בית המדרש למורים
בבית־הכרם בירושלים.
ראשית עיסוקו בספרות היה כתב־העת לילדים: עתוננו, שהיה אחד מעורכיו, יחד עם
גדליה אמיתי ויעקב רזניק (תרצ״ב-תרצ״ו) ובו פירסם שירים, סיפורים, מאמרים ורשימות לילדים. מאז הוציא מספר ניכר של ספרי־קריאה
ושעשועים לילדים וכן ילקוטים שונים ועבודים מלועזית. המקיפים שבהם הם: מאה פלא ופלא
(1939 ואילך), ספר הבדיחה לילדים (תרצ״ב ואילך), ספר הפלאות (1945 ואילך),
רדיו
לנוער ולעם (1938) ועוד. ערך סידרת חוברות בשם: עולם ומלואו, בצירוף מוספים
(16
חוברות. תרצ״ח-1943) ויחד עם ל. י. ריקליס ומ. גורלי, סידרת מחזות ומשחקים לבית-הספר,
בשם: הבה נציגה (1942 ואילך). תירגם ועיבד לעברית את גונב הגולפשטרום לסודו
(תרצ״ד), מאורעות דובון הקטן למ. טורטל (תרצ״ד ואילך), טיסות פלא לג. דריקסון
(1942), בארץ השובבים לוילהלם בוש (1941), רובינזונים מתחת למים (תרצ״ט) ועוד.
מפעלו הנודע ביותר הוא מילונו העברי: מלון חדש
(תש״ח–תשי״ב) – לימים המלון החדש (תשכ״ו–תש״ל) – שהיה למילון הרווח ביותר
בישראל. לאחר מותו יצאו מהדורות נוספות של המילון. מלבד המילונים חיבר אבן־שושן
קונקורדנצייה לשירת ח״נ ביאליק (עם יצחק סגל) וקונקורדציה חדשה לתנ״ך.
אבן-שושן נבחר לחבר־יועץ של האקדמיה ללשון העברית בשנת תשל״ד
(1974) ולחבר מלא בשנת תשל״ח (1977). היה חבר ועדת הדקדוק, הוועדה לעברית בת־זמננו
והוועדות למונחי דקדוק לבתי הספר ולמונחי הפסיכולוגיה. זכה בפרסים רבים על מפעליו,
ובהם פרס ישראל (1978), פרס ביאליק (1981) ופרס ירושלים לחכמת ישראל (1968).
אחיו הצעיר הוא הסופר, העורך והמתרגם שלמה
אבן-שושן. אברהם אבן-שושן נפטר בירושלים בי׳ באב תשמ״ד, 8 באוגוסט 1984. [מקורות: קרסל,
תדהר,
ויקיפדיהЭлектронная еврейская энциклопедия]
אברהם אבן שושן (רוזנשטיין) נולד במינסק, כיום בירת בלארוס, בח׳ בטבת תרס״ז, 25 בדצמבר 1906.
ראשית חינוכו קיבל אצל אביו, הסופר 