דוד גורדון (גאָרדאָן), עיתונאי עברי, מראשוניה ומראשיה של תנועת חיבת־ציון, נולד בפודמרץ, ליד וילנה, ליטא, בי״ד בניסן תקצ״א, 28 במארס 1831*. למד בישיבה בווילנה, שם התוודע למ״א גינצבורג, ובהשפעתו למד לימודי־חול ועבר למנהגי ״משכיל״. אחר־כך שהה בסרהיי (פלך סובאלק) כמורה ללשונות זרות. בשנים 1853–1858 היה באנגליה, השתלם באנגלית והיה מורה בבית־ספר; באותה תקופה התחיל את עבודתו הספרותית (ב״המגיד״). ב־1858 התיישב בליק (Lyck) שבין פרוסיה ורוסיה (כיום Ełk בפולין) והיה עוזר ראשי ב״המגיד״, ולמעשה כבר היה העורך בפועל זמן רב לפני שנעשה ב־1880 לעורכו היחיד. ב״המגיד״ כתב בענייני־דיומא, גם מאמרים פופולאריים במדעי־הטבע ובתורת־הבריאות, שקיבצם בספר ״דרכי־רפואה״ (ליק, תר״ל). כתב ביוגראפיות של כמה מגדולי ישראל; זו של דון יהודה אברבנאל נדפסה כמבוא לתרגום עברי של ״ויכוח על האהבה״ (ליק, ״מקיצי נרדמים״, תרל״א). הוציא לאור בעברית את דבר המשפט בין האנטישמי ש. ברונר וי. קוראנדה בשם ״מלחמת האור והחושך״ (ליק, תר״ך); את ״מסעי ישראל״ של בנימין השני (שם, תרכ״ט); את ״משה בירושלים״ – מסעות של ר״מ מונטיפיורי לא״י (שם, תרכ״ז). הוציא הוספה ספרותית־מדעית שבועית ל״המגיד״ בשם ״מגיד־משנה״ מתרל״ט עד תרמ״א. הוציא עיתון גרמני מקומי (Lyker Anzeiger) וכתב גם ב־Times, ובימי פרעות תרמ״א–תרמ״ב פירסם ב־Jewish Chronicle הלונדוני מאמרים על המאורעות ותיאוריהם בשם Narrative from the Borders; לשם כך השתמש בחומר שהומצא ל״המגיד״ מעבר לגבול הרוסי הסמוך.
    עיקר חשיבותו של גורדון בתולדות העיתונות העברית וגם בתולדות המחשבה היהודית במה שהוא היה הראשון בעיתונות העברית שקרא לחיבת־ציון ולשיבת־ציון. מאמריו העיקריים על נושא זה ב״המגיד״ הם: ״בשובה ונחת תושעון״ (1863, גל׳ 14–18); ״דבר בעתו: על היעוד הלאומי של האומה הישראלית״ (1869, גל׳ 27–29, 31–34 ; 1870 גל׳ 4–5). הוא התקיף קשה את ״אנשי הריפורם״ בגרמניה עם אברהם גייגר בראשם, שרצו למחוק זכר ציון וירושלים מן התפילות ; בין השאר הוא כותב: ״אין אופן אחר לפתור את החידה הסתומה והנפלאה הזו (קיום עם ישראל כאלפיים שנה בנכר) רק על־ידי היעוד האחרון והתמלאות תקוותנו הקדושה, כי הותיר ה׳ אותנו בארץ למלאות הבטחתו: לעשותנו לגוי אחד, לעמוד ברשות עצמנו על אדמת נחלת אבותינו לתהלה ותפארת!״.
    גורדון היה מושפע מספרי יהודה אלקלעי, צבי־הירש קלישר ומשה הס, שעליהם הגיב ב״המגיד״. הוא דרש מחברת ״כל ישראל חברים״ להתחיל בקניית קרקעות בא״י. עם התחלת תנועת חיבת־ציון ברוסיה בראשית שנות ה־80 התמסר גורדון כולו לתנועה, ו״המגיד״ הפך במשך שנים אחדות לשופרה העברי היחיד. גורדון בא בקשרים עם גדולי־ישראל (פינסקר, ארלנגר, הרב צדוק הכהן, רוטשילד) וגם עם הציוני האנגלי אוליפנט. הוא שימש כמתווך בין חובבי־ציון שבמזרח לבין אלה שבמערב, וב־1884 נשלח על־ידי חובבי־ציון ברוסיה לר״מ מונטיפיורי ולרוטשילד בענייני התנועה. בסוף 1884 השתתף בוועידת קטוביץ הראשונה של חובבי־ציון ונבחר למרכז וכחבר־כבוד. ב1885 התחיל להוציא הוספה דו־שבועית לעיתון – ״אהבת ציון״, שהיתה מוקדשת כולה לרעיון חיבת־ציון. עוד ב־1880 דרש שהעברית תהיה השפה המדוברת במושבות בא״י ושפת הלימוד בבתי־הספר. בשיקוליו ובכתיבתו ניכרת השפעת אנגליה ואוירתה; גורדון השתחרר מלשון המליצה הרגילה אז בעברית וכתב בלשון ברורה ופשוטה. הוא השתתף גם בכמה מאספים עבריים וכן כתב יידיש, גרמנית ואנגלית. מבחר הפובליציסטיקה שלו כונס בתש״ב (בראש המבחר מונוגרפיה עליו בצירוף ביבליוגרפיה מאת ג. קרסל).
    דוד גורדון נפטר בליק בט״ז באייר תרמ״ו, 21 במאי 1886 והוא בן 54 שנה במותו.
* על־פי ה־Jewish Encyclopedia  נולד ב־1826 אולם על פי הספד שפורסם ב״המגיד״ היה בן 54 במותו.

דוד גורדון בספריה הלאומית

יצירות דוד גורדון בפרויקט בן־יהודה

נכתב על־ידי ברוך שוחטמן עבור האנציקלופדיה העברית
[מקורות נוספים: ש״ל ציטרון: לקסיקון ציוני (תרפ״ד), קרסל, ויקיפדיה, Jewish Encyclopedia]

• מלחמת החושך והאור : בו יסופר לדור בשפת עבר צחה וקלה כל פרטי דבר הריב, אשר היה בין זעבאסטיאן ברונער, צורר היהודים, ובין אחינו העברי הסופר ה. איגנאץ קוראנדא ... (ליק : דפוס צבי הירש פעטצאלל, תרכ״א 1861)
• דרכי הרפואה (ליק : דפוס רודאָלף זיעבערט, תר״ל)
• דוד גורדון : מבחר מאמריו / סודר בצרוף מבוא על ידי ג. קרסל (תל אביב : מצפה, תש״ב 1942)

• מגיד משנה : מכתב עתי לחכמה ומדע וידיעות שונות (ליק : דפוס זיבערט, תרל״ט 1879–תר״ם 1881)

• ספר מסעי ישראל : בו יסופר מאחינו בני ישראל הנפוצים בארצות אסיה ואפריקא, מצבם המדיני והמוסרי ... / הנוסע ... ישראל בן יוסף בנימין ... ; וכתב על ספר בלשונות צרפת ואשכנז... ועתה נעתק לשפה עברית מאת דוד גארדאן (ליק : דפוס צ.ה. פעטצאלל, תרי״ט 1859)
• משה וירושלם : כולל ספור מסע להשר משה מונטיפיורי ... בשפת ענגליש, אדות פרטי מסעו האחרון לארץ הקדושה בשנת תרכ״ו / מתורגם לשפת עבר על ידי דוד גאָרדאָן (ליק : דפוס זיבערט, תרכ״ו)
• ויכוח על האהבה / מאת... יהודה בן יצחק אברבנאל... ; יוצא לאור... מתוך כ״י הנמצא באוצר הספרים של... הר״ר נפתלי גינצבורג בפאריז ; ונלוה לו תולדות המחבר מאת דוד גאָרדאָן (Lyck : חב׳ מקיצי נרדמים, 1871)