דוד גורדון (גאָרדאָן) נולד בפודמרץ, ליד וילנה, ליטא, בי"ד בניסן תקצ"א, 28 במארס 1831*. בגיל 10 עברה משפחתו לוילנה בה קיבל חינוך מסורתי ונתקרב להשכלה העברית. בגיל 18 עבר לרגל נשואיו לסרהיי (פלך סובלק)  וחי בה חיי דוחק כמורה. למד כמה לשונות וב-1855- יצא לאירופה המערבית. בעיירת-הספר ליק (Lyck) שבין פרוסיה ורוסיה (כיום Ełk בפולין), שמע מפי אליעזר ליפמן זילברמן על תוכניתו להוציא עיתון עברי. גורדון קיוה להשתתף בביצוע הרעיון, אלא שעדיין לא בשלו הנסיבות ועל כן יצא לאנגליה והתפרנס מהוראת העברית וגרמנית בבירמינגהאם, סוריי ועוד. בינתיים התחיל זילברמן להוציא את העיתון העברי הראשון: "המגיד" (1856) והזמין תחילה לעוזר את ישראל בהמר. לאחר שזה נטש את העבודה, הוזמן גורדון מאנגליה ונכנס למערכת "המגיד" ב-1858. מאז נעשה העורך בפועל של "המגיד" והמשיך בכך במשך עשרות בשנים, עד יום מותו. יחד עם כך היה בפעילים השקודים ביותר בתנועת חיבת ציון.
גורדון הוא שהפך את "המגיד" לעיתון כלל-ישראלי, היחידי  בכלל העיתונים העבריים שהתחילו לצאת אחריו. כן הכניס את הכיוון הלאומי, שהיה אופייני ל"המגיד" מראשית שנות השישים, בניגוד לשאר העיתונים העבריים, שקוו זה התחיל להנחותם משנות השמונים בערך. הוא עצמו פירסם הרבה מאמרים פובליציסטיים בעילום שמו. בחתימתו מפורסמות שתי הסדרות: "בשובה ונחת תיושעון" (1863) ו"דבר בעיתו" (1869), שהיו למעשה המאמרים הפובליציסטיים הלאומיים הראשונים בעברית. סביב "המגיד" ריכז את מיטב הסופרים והחכמים העברים, והעיתון היה לאכסניה המרכזית של חיבת ציון. בשנים חרל"ט-תרמ"א הוציא ליד "המגיד" שבועון מוקדש לחכמה ומדע בשם: "מגיד משנה". מבחר הפובליציסטיקה שלו כונס בתש"ב (בראש המבחר מונוגרפיה עליו בצירוף ביבליוגרפיה מאת ג. קרסל). ספריו האחרים הם: "דרכי הרפואה" (סידרת מאמרים פופולאריים שנדפסה תחילה ב"המגיד". ליק, תר"ל), "ספר מלחמת החושך והאור, דבר הריב בין סבסטיאן ברונר צורר היהודים ובין איגנץ קוראנדו". ליק, תרכ"א) "תולדות אליעזר הלוי" (ליק, תרל"ח. אף זה נדפס תחילה ב"המגיד"), "תולדות דון יהודה אברבנאל" (בראש מהדורת תרגום ספרו: "ויכוח על האהבה". ליק, 1871), ועוד. תירגם "ספר מסעי ישראל" לישראל יוסף בנימין ("בנימין השני". ליק, תרי"ט) וספר על מסעו השישי של מונטפיורי לארץ-ישראל: "משה וירושלים" (ליק, תרכ"ו). השתתף גם בכמה מאספים עבריים וכן כתב יידיש, גרמנית ואנגלית. דוד גורדון נפטר בליק בט"ז באייר תרמ"ו,  21 במאי 1886 והוא בן 54 שנה במותו.
[* על-פי ה-Jewish Encyclopedia  נולד ב-1826 אולם על פי הספד שפורסם ב"המגיד" היה בן 54 במותו]
[מקורות: קרסל, ויקיפדיה]

• מלחמת החושך והאור : בו יסופר לדור בשפת עבר צחה וקלה כל פרטי דבר הריב, אשר היה בין זעבאסטיאן ברונער, צורר היהודים, ובין אחינו העברי הסופר ה. איגנאץ קוראנדא ... (ליק : דפוס צבי הירש פעטצאלל, תרכ"א 1861)
• דרכי הרפואה (ליק : דפוס רודאָלף זיעבערט, תר"ל)
• דוד גורדון : מבחר מאמריו / סודר בצרוף מבוא על ידי ג. קרסל (תל אביב : מצפה, תש"ב 1942)

• מגיד משנה : מכתב עתי לחכמה ומדע וידיעות שונות (ליק : דפוס זיבערט, תרל"ט 1879-תר"ם 1881)

• ספר מסעי ישראל : בו יסופר מאחינו בני ישראל הנפוצים בארצות אסיה ואפריקא, מצבם המדיני והמוסרי ... / הנוסע ... ישראל בן יוסף בנימין ... ; וכתב על ספר בלשונות צרפת ואשכנז... ועתה נעתק לשפה עברית מאת דוד גארדאן (ליק : דפוס צ.ה. פעטצאלל, תרי"ט 1859)
• משה וירושלם : כולל ספור מסע להשר משה מונטיפיורי ... בשפת ענגליש, אדות פרטי מסעו האחרון לארץ הקדושה בשנת תרכ"ו / מתורגם לשפת עבר על ידי דוד גאָרדאָן (ליק : דפוס זיבערט, תרכ"ו)
• ויכוח על האהבה / מאת... יהודה בן יצחק אברבנאל... ; יוצא לאור... מתוך כ"י הנמצא באוצר הספרים של... הר"ר נפתלי גינצבורג בפאריז ; ונלוה לו תולדות המחבר מאת דוד גאָרדאָן (Lyck : חב' מקיצי נרדמים, 1871)