שלמה בובר (1827–1906)

<בהכנה>

Salomon Buber

    שלמה בן ישעיה אברהם הלוי בובר (באָבער) נולד בלבוב (למברג), כיום באוקראינה, בה׳ בשבט תקפ״ז, 2 בפברואר 1827. חונך בעיר הולדתו בחסות אביו שהיה איש ספר. אביו קרבו בגיל צעיר לספרות המחקר העברית, העתיקה והחדשה וספריית אביו העשירה עוררה בו התעניינות בספרות העתיקה וכך הגיע להתמחות בספרות המדרשים. בגיל עשרים נשא אשה והתפרנס כל ימיו מן המסחר, בו הגיע לאמידות. בובר היה מעסקני הציבור הפעילים של קהילת עירו ומ-1870 עמד בראש הקהילה. בימי הפרעות ביהודי רוסיה בראשית שנות השמונים של המאה התשע־עשרה, עת הוצפה לבוב פליטי רוסיה, עשה הרבה להקלת סבלותיהם (פתיחת מטבחים וכו׳). בגלל אמידותו אף קיים סופרים וחכמים נצרכים וכן מפעלים מדעיים־ספרותיים.
ראשית פירסומו בדפוס היתה מונוגרפיה על אליהו בחור (״תולדות אליהו התשבי״, ליפסיה תרט״ז 1856) וכן החל בה בשנה להדפיס את מאמריו ומחקריו הראשונים (ב״מגד ירחים״ של יוסף כהן־צדק), שעסקו בבירורים של מקומות מוקשים בתלמודים ובמדרשים. לאחר מכן רחב אופקו והוא הגיע להתמחות יתירה בענף המדרשים שבספרות התלמודית. במשך עשרות שנים נתפרסמו מחקריו אלה בכל כתבי־העת והקבצים העברים שיצאו בעולם כולו במחצית השניה של המאה הי״ט (ביחוד נתפרסמה הסדרה ״דברי שלמה״ ב״המגיד״). בובר קיים קשרים עם כל חכמי ישראל בדורו ובמשך שנים פירסם ברבים מחליפת המכתבים המסועפת שלו.
ראשית התעוררותו לההדיר מדרשים עתיקים באה לו מביקורו בתר״ך (1860) אצל שמואל דוד לוצאטו (שד״ל), שם ראה כתב־יד של הפסיקתא (אחד המדרשים העתיקים ביותר), השונה בהרבה מפסיקתא רבתי שלנו. הוא חקר ודרש אחרי כל הנוסחאות וסיכם מחקריו אלה בספרו, שפתח את פעלו במהדורותיו המדעיות למדרשים העתיקים וספרות ימי־הביניים (״פסיקתא, והוא אגדת ארץ־ישראל מיוחסת לרב כהנא״, ליק תרכ״ח 1868). מהדורה זו היוותה אבן־פינה לכל מהדורותיו בעתיד.  מחקריו על המדרשים נדפסו במשך השנים עד לימינו אלה. נוסף על מחקריו אלה, עסק בובר בתולדות חכמי גליציה, רבניה ואישיה. שלמה בובר נפטר בלבוב בי״א בטבת תרס״ז, 28 בדצמבר 1906. נכדו היה פרופ׳ מרדכי מרטין בובר (1878–1965)


יצירות שלמה בובר בפרויקט בן־יהודה

[מקורות: קרסל, האנציקלופדיה העברית, ויקיפדיה, Jewish encyclopedia, Yivo encyclopedia of Jews in Eastern Europe, Еврейская энциклопедия Брокгауза и Ефрона]
[צילום: ארכיון הציוני המרכזי]

ספריו:
  • תולדות אליהו התשבי : הוא המדקדק הגדול ר׳ אליהו בחור, כל המוצאות אותו ואת ספריו היקרים (לפסיא : ק. ל. פריטשי, תרט״ז 1856)
  • פסיקתא : והוא אגדת ארץ ישראל מיוחסת לרב כהנא ... יצא עתה פעם ראשונה לאור עולם ... עם הערות ותקונים והגהות לברר שנויי הנסחאות ... ועם מבוא גדול ... (ליק : רודאָלף זיעבערט, תרכ״ח 1868)
  • אגדת אסתר : ע״פ כתב יד מתימן, עם השואה לכתב יד שני, המובא גם הוא מתימן ונמצא באוצר הספרים באָקספאָרד, עם הערות ותקונים והגהות ומראה מקומות ופתח דבר בראש (קראקא : יוסף פישער, תרנ״ז 1897) <מהדורה עם הארות והגהות מאת יהודה בעהאק, יצאה לאור בוילנא בתרפ״ה 1925>
עריכה:
  • מדרש תהלים, המכונה שוחר טוב : על פי כתב יד שבאוצר הספרים בפארמא, וע״י השואה עם שבעה כתבי יד אחרים... / ערוך ומסודר ... וגם מבוא גדול ... ממני שלמה באבער (ווילנא : דפוס האלמנה והאחים ראם, תרנ״א 1890)
על המחבר ויצירתו:
קישורים:
OpenLibrary – OL5516942A Wikidata – Q982067 J9U – 987007259097405171 NLI – 000026051 LC – nr91004255 VIAF – 32131765
עודכן לאחרונה: 11 באוקטובר 2022

לראש הדף

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף