יצחק סובלסקי נולד בקולנו, פלך לומז'ה
בפולין בכ"ה באדר תרכ"ג, 16 במארס 1863. בגיל שלוש עבר עם משפחתו לווארשה,
בה נתחנך. אחר-כך למד בישיבת וולוז'ין והיה תלמידו המובהק של ר' יוסף דב
סולובייצ'יק (1820־1892). עם תום לימודיו חזר
לווארשה ועשה עם אביו בחנות הספרים ועבר בהדרגה לעיסוק קבוע בעבודות
ספרותיות ובכך המשיך עד סוף ימיו. החל כתיבתו בתרל"ט ב"הלבנון" וכל ימיו
במחנה הדתי ושנותיו האחרונות בתחום הציונות הדתית. אחר השתתף בקביעות
ב"הצפירה", "המליץ", "האסיף" ועוד - בעיקר בענייני ספרות ישראל ותולדותיה.
סיכם פינה אחת למחקריו אלה בספרו "חיי היהודי על פי התלמוד". אף הקים
אכסניה ספרותית-מדעית בשם "כנסת הגדולה", שבו ניתן מקום לכל סוגי-הכתיבה
האפשריים והוא עצמו השתתף שם ברוב המדורים. בין השנים 1896־1897 בא ללונדון
וקיים עד מותו, במשך שבע עשרה שנים רצופות (1897־1913) את השבועון העברי
"היהודי" (מטעמי צנזורה נקראה המהדורה שנשלחה לרוסיה בשם "הדגל"), תופעה
בודדת ויחידה ביהדות אנגליה ברציפות כזו של עיתון עברי. הוא היה לא רק
העורך, אלא גם מילא במשך שנים רבות כמעט את כל מדורי העיתון. בשנותיו
האחרונות פירסם סדרת פיליטונים כמעט מדי שבוע בשבוע בשם "פטפטנות". בנוסף
על כך היה גם המגיה, המנהל ומסדר המשלוחים (סייעוהו לסירוגין בעיתונו צבי
הירש גלברג ובשנים האחרונות אהרן ליב ביסקו, שערך את העיתון בהיעדרו).
פעמיים יצא סובלסקי לארה"ב לשם יצירת מהדורה אמריקאית של "היהודי". תחילה
ב-1907 ובשנית בקיץ 1912 (בביקורו האחרון חלה בשיקגו וחזר זמן קצר לפני
פטירתו). עד ימיו האחרונים חלם "לייסד באמריקה עתון עברי שבועי, שיתעסק
בעיקרו בענייני היהודים באמריקה". לא הצליח בכל הפעמים ועם מותו נפסקה
הופעת העיתון, על אף המאמצים של אהרן ליב ביסקו להמשיך הופעתו. ביתו היה גם
מעין מרכז עברי-ציוני-מזרחי. מתחום זה קונטרסו הפולמוסי נגד
אלעזר אטלס והתקפותיו על הבנק הלאומי ("מאמר בטלין
ומבוטלין, מצדיק את קיום הבנק העברי מכל הטענות שמתנגדי תנועתנו הלאומית
מתנפלים עליו"). יצחק סובלסקי נפטר בלונדון בי"ב באייר תרע"ג, 20 במאי
1913.
[מקורות: קרסל]
