אלעזר אטלס נולד בבייסגולה, פלך קובנה, ליטא, בא' באדר ב' תרי"א, 5 במארס 1851. את חינוכו קיבל מאביו, יחד עם אחיו מאיר, לאחר מכן מרבני ליטא המפורסמים. למד בישיבות ליטא, ובייחוד בזו שבזאגר-חדש (נובו-זשאגורי). כאן נתוודע למשכילי העיר ("חכמי זאגר") ובהשפעתם שיקע עצמו בחקר תולדות-ישראל וספרותו ואף ספג לקרבו את מחקרי היהדות בלועזית (בעיקר בגרמנית) בזאגר-חדש חלה ראשית פירסומו הספרותי (ב"הכרמל", תרל"ה). ב-1884 הגיע לוארשה והיה שם אחד המשתתפים העיקריים ב"הצפירה". בשנתוני "האסיף" שהוציא נחום סוקולוב, פירסם מאמרי-ביקורת על ספרי-היסוד במדעי-היהדות שהופיעו באותם הימים. גם פירסם מאמרים ומחקרים בלועזית (גרמנית ורוסית). עבודתו המשותפת עם סוקולוב לא ארכה אלא שנים מספר בלבד, ובתרמ"ח (1888) החל להוציא בוארשה כתב-עת משלו בשם: "הכרם", מוקדש לתורה ולחכמה ודברי-ביקורת. מחוסר אמצעים יצא קובץ אחד בלבד, בו השתתפו מגדולי הסופרים והחכמים העברים בימים ההם. אף בקובץ זה פירסם מאמרי-בקורת מפורטים משלו. אותה שנה השתתף גם ב"האשכול", היא האנציקלופדיה היהודית והכללית בעברית, שהתחיל להוציא יצחק גולדמן. מצבו החומרי טילטל אותו ממקום למקום. ישב לסירוגין בליבוי ובסמיאטיטש ועסק במסחר ובפנקסנות עד שהתישב ישיבת קבע ב- 1895 בביאליסטוק והתפרנס בה מפנקסנות. בכל גלגוליו אלה הוסיף להשתתף ב"הצפירה" ובשאר עתונים. עם גבור התנועה  הלאומית והציונית בשנות התשעים שוב עורר תשומת לב הרבים בביקורתו החריפה על התנועה הציונית המדינית ועל הרצל. התנגדות זו הביאה אותו למחיצת כתב-העת "הפלס", כלי-מבטאם של הרבנים החרדים מתנגדי-הציונות, ועמד בהתנגדותו זו לציונות עד ימיו האחרונים. כן היתה גדולה התנגדותו למהלך החדש בספרות העברית ולאחד-העם. מקצת ממאמריו כינס בספרו:  מה לפנים ומה לאחור (וארשה, תרנ"ח). את מאמרי-הביקורת שלו לספרי-מדע עבריים ולועזיים (א"ה וייס, צ"ה גרץ ואחרים) הוסיף לפרסם כמעט עד שנותיו האחרונות. משהורע מצבו הכלכלי בביאליסטוק יצא למוסקבה כמורה לבניו של העסקן הציוני והנדבן ז. פרסיץ. כאן עסק בשקידה על חיבורים בתולדות היהודים בפולין וקורות ועד-ארבע-ארצות. גזירת "תחום המושב" ואף מחלתו אילצוהו לעזוב את מוסקבה ולחזור לביאליסטוק. בדרך נגנבו ממנו כתבי-היד של החיבורים הנ"ל. זמן קצר לאחר שובו לביאליסטוק, בכ"א בניסן תרס"ד, 6 באפריל 1904, נפטר.
[מקורות: קרסל]
[צילום: אוסף אברהם שבדרון, הספריה הלאומית בירושלים]

• צנא דמלי ספרי : השקפה על פני מכתבי העתים הספרותיים לישראל ... (ווארשא, תרמ"ה)
• מה לפנים ומה לאחור : השקפה על ספרים אחדים הנוגעים בשאלות הזמן (ווארשא : דרוק פאָן אלעקסאנדער גינז, תרנ"ח 1898)
• ספר ספסל הנאשמים : לברר וללבן בראיות ברורות והוכחות נאמנות רפיון יסודו של הקולוניאל באנק הציוני ומצבו הרעוע מראשית צאתו לאויר העולם (ברלין : הפלס, תרס"ג)

• הכרם : ספר שנתי לחקר תולדות ישראל וספרותו ונלוו אליו ספורים ... שירים וגם ידיעות העולם ... (ווארשא : דפוס יצחק גאלדמאן, תרמ"ח)