אביגדור גרינשפן (או גרינשפן), מורה, משורר ומתרגם, נולד בלחוביץ (Lyakhavichy), פלך מינסק לאביו יעקב משה. למד בישיבות ליטא. לאחר שנטה להשכלה ולציונות, עמד ב-1913 בבחינות הבגרות ובאותה שנה עלה ארצה ועסק בהוראה. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, בסתיו 1914, נאלץ לעזוב את הארץ מאחר ולא הסכים לקבל עליו נתינות עות'מנית. הוא שימש מורה והורה ספרות עברית ולימודי יהדות בסמינר למורים בוילנה. ב-1920 עלה שוב ארצה והורה במטולה ובסג'רה. ב-1922 יצא לאוסטריה, ולמד בפקולטה לפילוסופיה של אוניברסיטת וינה וב-1926 הוענק לו תואר דוקטור. באותה תקופה היה ממייסדי תנועת 'גורדוניה' בחו"ל.  עם שובו ארצה המשיך בהוראה וב-1935 החל ללמד בכפר הנוער בבן-שמן. כמו כן שימש מרצה נודד מטעם ועדת התרבות של ההסתדרות הכללית של העובדים וכן של הקרן הקיימת.
גרינשפן החל לפרסם שירים, מסות ומאמרים בענייני ספרות עברית וכללית בעיתונות העברית בארץ ובחו"ל ("דבר", "הדואר", "הצפירה", "היום" ועוד). הוא עסק גם בתרגום שירה יידית שאסופה גדולה מהם הופיעה בקובץ "אחיספר" (ניו יורק, תש"ה). אביגדור גרינשפן נפטר בתל-אביב בכ"ז בטבת תש"ך, 27 בינואר 1960. אחיו, הרב נחמן שלמה גרינשפן (1878־1961), היה ראש ישיבת עץ-חיים בלונדון.
[מקורות: קרסל, תדהר]