עמיה ליבליך (קורץ), סופרת ופרופסור לפסיכולוגיה
נולדה בתל אביב בי״ב בכסלו ת״ש, 24 בנובמבר 1939. בתו של הרב ד״ר משה־אריה קורץ. גדלה לסירוגין בתל אביב ובירושלים, אך את לימודיה התיכוניים סיימה בתל אביב בתיכון עירוני ג׳ לבנות. בעלת תואר דוקטור מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים (1967). שימשה כפרופסור מן המניין בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, שם כיהנה בתפקידים רבים, בהם כדיקן וכחברת ״הוועדה לבדיקת המרקם המגדרי״. מאז פרישתה לימדה כחמש שנים במכללה האקדמית תל אביב־יפו בבית הספר למדעי ההתנהגות ועסקה, בין השאר, בפסיכולוגיית הגשטאלט ובמחקר איכותני. ב־2011 העניקה לה מכללת תל אביב־יפו את התואר ״עמית כבוד״. באותה שנה עזבה את המכללה והחלה משמשת כנשיאה של המכללה האקדמית לחברה ואמנויות בנתניה.
פירסמה מחקרים בפסיכולוגיה, ספרי עיון ופרוזה. ב־1979 ראה אור ספרה הראשון, ״חיילי בדיל על חוף ירושלים״ (שוקן), שעליו זכתה בפרס נפתלי למדעי הכלכלה והחברה מטעם עיריית תל אביב-יפו. מספריה הבאים: ״קיבוץ מקום״ (1984); ״אביב שנות״ (1987); ״חוץ מציפורים״ (1990); ״רקמות״ (1991); ״אל לאה״ (1996, 2011 במהדורה מורחבת); ״גלגולו של מקום״ (2000); ״סדר נשים״ (2003). הספר ״ילדי כפר עציון״ (2007) זכה בפרס בהט לספר העיון המקורי הטוב לשנת תשס״ו. רבים מספריה תורגמו לאנגלית, והיא פירסמה ספרים נוספים בשפה זו.
ערכה ספרי מחקר בתחום הפסיכולוגיה. כמו כן עסקה בחקר הנרטיב והקאנון, ועם הספרים שערכה בתחום זה נמנית בין השאר הסדרה The Narrative Study of Lives (עם רות׳אלן ג׳וסלסון, Ruthellen Josselson) החל מ-1993.
ספריה עוסקים בחוויות הקשורות במאפייני החברה הישראלית: חוויית השירות הצבאי בישראל ונגזרותיו; חוויית החיים בקיבוץ והשפעות המלחמה על חייהם של ילדי קיבוץ. נושא המגדר מודגש גם הוא בספריה ומופיע ברקמות וב״אל לאה״ (פסיכו־ביוגרפיות של היוצרות דבורה בארון ולאה גולדברג). הנושאים מוצגים בספריה בדרך של ראיונות וציטוטי דברים וכתבים, וניתוחם הפסיכולוגי והסוציולוגי. היא בעלת בלוג באתר האינטרנט פסיכולוגיה עברית, שבו היא כותבת על נושאים שונים דרך פרספקטיבות של מגדר, נרטיבים והחברה הישראלית.
ב־2012 ראה אור ספרה ״למרות הכול״, סיפורו של יישוב דו-לאומי, אסופת ראיונות עם חברים ערבים ויהודים ביישוב הדו־לאומי נווה שלום, וואחת אלסלאם, שאפשר להגדירו, כמו ספרים אחרים פרי עטה, כ״היסטוריה מסופרת״ של קהילה, המביאה בדרך מורכבת את ההוויה הישראלית. ב־2017 פרסמה את ״קולות: עוני חדש בישראל״. ספרה האחרון עד כה הוא ״קפה מוות״ (2019), ספר עיוני על קבוצת אנשים שנפגשים אחת לשבועיים בכדי לדבר על המוות.
סדר נשים : סיפורי נשים במשפחה החדשה בישראל (ירושלים : שוקן, תשס״ג 2003)
ילדי כפר עציון (ירושלים : כתר ; חיפה הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, תשס״ז 2007)
ערק לארוחת בוקר (ירושלים : שוקן, תשס״ח 2008)
תראו אותי! (ירושלים : שוקן, תש״ע 2010)
לתת את הנשמה ואת הלב : סיפורי החיים של משה־אריה קורץ וחנה־מרים קורץ לבית שידלובסקי (ירושלים : המשפחה, תשע״א 2010) <בשיתוף אלישבע מאי ושלומית רובין ; צילום ועיבוד תמונות – איתן מאי ; עיצוב ועימוד – עדי רובין>
אל לאה (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2011) <מהדורה חדשה ומורחבת>
למרות הכל : סיפורו של יישוב דו־לאומי (תל אביב : שוקן ; אור יהודה : דביר, תשע״ג 2013) <עריכה – הילה בלום>
רבות וטובות : הפמיניזם פוגש את היהדות (חבל מודיעין : כנרת, זמורה –
מוציאים לאור, תשפ״ד 2023) <עריכה – יגאל שוורץ> <סיפוריהן של עשרים ותשע נשים המשמשות בתפקידי רבנות בישראל>
עמיה ליבליך (קורץ), סופרת ופרופסור לפסיכולוגיה
נולדה בתל אביב בי״ב בכסלו ת״ש, 24 בנובמבר 1939. בתו של הרב ד״ר משה־אריה קורץ. גדלה לסירוגין בתל אביב ובירושלים, אך את לימודיה התיכוניים סיימה בתל אביב בתיכון עירוני ג׳ לבנות. בעלת תואר דוקטור מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים (1967). שימשה כפרופסור מן המניין בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, שם כיהנה בתפקידים רבים, בהם כדיקן וכחברת ״הוועדה לבדיקת המרקם המגדרי״. מאז פרישתה לימדה כחמש שנים במכללה האקדמית תל אביב־יפו בבית הספר למדעי ההתנהגות ועסקה, בין השאר, בפסיכולוגיית הגשטאלט ובמחקר איכותני. ב־2011 העניקה לה מכללת תל אביב־יפו את התואר ״עמית כבוד״. באותה שנה עזבה את המכללה והחלה משמשת כנשיאה של המכללה האקדמית לחברה ואמנויות בנתניה.
פירסמה מחקרים בפסיכולוגיה, ספרי עיון ופרוזה. ב־1979 ראה אור ספרה הראשון, ״חיילי בדיל על חוף ירושלים״ (שוקן), שעליו זכתה בפרס נפתלי למדעי הכלכלה והחברה מטעם עיריית תל אביב-יפו. מספריה הבאים: ״קיבוץ מקום״ (1984); ״אביב שנות״ (1987); ״חוץ מציפורים״ (1990); ״רקמות״ (1991); ״אל לאה״ (1996, 2011 במהדורה מורחבת); ״גלגולו של מקום״ (2000); ״סדר נשים״ (2003). הספר ״ילדי כפר עציון״ (2007) זכה בפרס בהט לספר העיון המקורי הטוב לשנת תשס״ו. רבים מספריה תורגמו לאנגלית, והיא פירסמה ספרים נוספים בשפה זו.
