טלי וייס, משוררת, עורכת ומנחת סדנאות כתיבה. נולדה בחיפה בי' בסיון תשל״ז, 27 במאי 1977, וכיום מתגוררת בעמק יזרעאל. בעלת תואר ראשון בתקשורת וניהול במסלול האקדמי של המכללה למנהל בתל אביב, ותואר שני בספרות עברית והשוואתית בתוכנית לכתיבה יוצרת באוניברסיטת חיפה. חברה באגודת הסופרים העברים ובאנ״י – איגוד נשים יוצרות ישראל. מארגנת אירועים ספרותיים ומפגשי משוררים בקריית טבעון והסביבה. שיריה פורסמו בכתבי עת ספרותיים: מאזניים, הליקון, עבריתון ועוד. ב-1997 וייס הוציאה לאור את ספר ביכוריה, לאחר זכייה בתחרות שירה לצעירים ע״ש עמליה פנדריך. כעבור 13 שנים, הוציאה לאור את ספר השירה ״שירים שקטים״. ספר זה פורסם גם כאפליקציה לטלפונים מתקדמים, שזכתה לאלפי הורדות. ספר שיריה השלישי ״כמו נוצה״ יצא לאור ב-2013 בהוצאת ״עקד״. וייס עוסקת בעריכת ספרי שירה, פרוזה ועיון והנחיית קבוצות, בעריכת כתב העת לשירה ״קפל״. בזמנה הפנוי מציירת.
[מקורות: אתרה של טלי וייס]
[צילום: הדס מועלם]

• סיאם (תל-אביב: סער, תשנ״ח 1997) <שירים>
• שירים שקטים (תל-אביב: גוונים, תש״ע 2010)  <ציורים - נבות פורת> <פורסם גם כאפליקציה לסמארטפון, על-ידי איבוקי (תשע״ג 2012) בליווי מוזיקה מקורית מאת אנסמבל ״צליל קורא״>
• כמו נוצה (תל-אביב: עקד, תשע״ד 2013) <שירים>
• טבורו של הלילה (רעננה : אבן חושן, תשע״ו 2015) <שירים>
• השעה היפה (תל אביב : עמדה, תשע״ט 2018) <שירים>
• דבר מה נעלם (תל אביב: עמדה, תשפ״א 2021) <שירים>

• קֶפֶל : כתב עת לשירה <מקוון>, מארס 2017-