שמעון מנחם לאזר נולד בעיירה פשמישל
שבגליציה בכ"ג בכסלו תרכ"ה, 22 בדצמבר 1864. קיבל חינוך מסורתי ובמיוחד שקד
על עיוני מקרא ומדרש. לאחר נישואיו עסק במסחר, שלא צלח בו. החל בפירסום
מאמריו ומחקריו ב"האסיף" בעריכת נחום סוקולוב. מחקרו הראשון עסק בקדמוניות
עיר מולדתו וברבות השנים פרסם חקרי-מקרא ומאמרים בעניני היום. ב-1893 הוציא
לאור פירוש קצר על ספר הושע. באותה תקופה השתתף בקביעות בכתיבה ב"המגיד"
שנתחדש על-יד יעקב שמואל פוקס וב-1896 הוזמן על ידי פוקס להשתתף בעריכת
"המגיד". בכרכים ט'-י' של "השלוח" פירסם מחקרו על עשרת השבטים שגלו
מארץ-ישראל. ב-1903 פסק "המגיד" לצאת לאור ובאייר תרס"ד (אפריל 1904) החל
לערוך את השבועון "המצפה" שאיכסן את מירב ומיטב הסופרים והמלומדים העברים
בגליציה ומחוצה לה ורבים שם שפסעו ראשית צעדיהם בעידודו של העורך (ובהם ש"י
עגנון, אשר ברש, אביגדור המאירי, א"צ גרינברג, מתתיהו מיזס, דב קמחי (בעריש
מעללער), שלום שטרייט ועוד). ב"המצפה" כתב את המאמרים הראשיים וניהל בו
מאבק קשה עם המתבוללים מזה ועם החרדים העומדים מרחוק למחנה הציונות מזה.
תוך כך היה בפעילי "המזרחי" ומשתתף בוועידת הייסוד בברטיסלבה (פרסבורג). אף
היה לו מדור פיליטוניסטי-סאטירי, בו מתח ביקורת על מעשי הפרנסים בקהילות.
העיתון פסק להופיע עם פרוץ מלחמת-העולם הראשונה, שבה גוייס לצבא. בשירותו
הצבאי חיבר ספרו "פנב לנבוכים בדרכי החיים" שנותר בכתובים ואף תירגמו
לגרמנית. עם שחרורו מהצבא חידש את "המצפה" (1917) ונאבק על הוצאתו לסירוגין
עד 1922. בתרפ"ו ניסה בשנית להוציא עיתון בשם "השבועון", שפסק לאחר 17
גיליונות וגם בו פירסם חקרי-מקרא. בשנותיו האחרונות עסק בחיבור פירוש למדרש
רבה, שכבר הוחל בסידורו בדפוס בהוצאת "דביר". לאחר מכן נפסקה העבודה ועניין
החיבור נשתקע. לזר כתב גם בגרמנית ויידיש וחיבר מילון גרמני-עברי שיצא לאור
ב-1927 בשיתוף נ"ה טורטשינר טור-סיני. שמעון מנחם לזר נפטר בקרקוב בי' באב
תרצ"ב, 12 באוגוסט 1932.
דרכי ספר הושע ובאורו הנכון (Przemysl : Knoller I Hamerszmid, 1893)
חידות ההגדות הנפלאות על דבר עשרת השבטים ופתרונן : מקור כל ההגדות ... ההשערות ... והפתרון האמתי של החידה הראשית ע"ד השבטים הנעלמים (דראָהאָביטש : המצפה, תרס"ח)
Deutsch-hebräisches Wörterbuch / von S.M. Laser und H. Torczyner
(Berlin : B. Harz, 1927)
על המצפה : מבחר כתבי שמעון מנחם לאזר (ירושלים : מוסד הרב קוק, תשכ"ט 1969)
<סדורים וערוכים בצירוף מבוא והערות בידי
ג. קרסל>
עריכה:
המצפה : עתון שבועי לכל עניני החיים, לספרות ולמדעים ולכל עניני היהודים (קראקא : המצפה, 1904־1921)
סדן, דב. בעל 'המצפה' וסביביו. בתוך
ספר קראקא : עיר ואם בישראל / בעריכת אריה באומינגר, מאיר בוסאק, נתן מיכאל גלבר (ירושלים : מוסד הרב קוק בהשתתפות ארגון יוצאי קראקא, תשי"ט), עמ' 362־365
<חזר ונדפס בספרו אבני גבול : על אישים ודרכים (תל אביב : מסדה,
1964), עמ' 111־117 ובתוך על המצפה : מבחר כתבי שמעון מנחם לאזר /
סדורים וערוכים בצירוף מבוא והערות בידי ג. קרסל (ירושלים : מוסד הרב קוק,
תשכ"ט 1969), עמ' 335־340>
שמעון מנחם לאזר נולד בעיירה פשמישל
שבגליציה בכ"ג בכסלו תרכ"ה, 22 בדצמבר 1864. קיבל חינוך מסורתי ובמיוחד שקד
על עיוני מקרא ומדרש. לאחר נישואיו עסק במסחר, שלא צלח בו. החל בפירסום
מאמריו ומחקריו ב"האסיף" בעריכת נחום סוקולוב. מחקרו הראשון עסק בקדמוניות
עיר מולדתו וברבות השנים פרסם חקרי-מקרא ומאמרים בעניני היום. ב-1893 הוציא
לאור פירוש קצר על ספר הושע. באותה תקופה השתתף בקביעות בכתיבה ב"המגיד"
שנתחדש על-יד יעקב שמואל פוקס וב-1896 הוזמן על ידי פוקס להשתתף בעריכת
"המגיד". בכרכים ט'-י' של "השלוח" פירסם מחקרו על עשרת השבטים שגלו
מארץ-ישראל. ב-1903 פסק "המגיד" לצאת לאור ובאייר תרס"ד (אפריל 1904) החל
לערוך את השבועון "המצפה" שאיכסן את מירב ומיטב הסופרים והמלומדים העברים
בגליציה ומחוצה לה ורבים שם שפסעו ראשית צעדיהם בעידודו של העורך (ובהם ש"י
עגנון, אשר ברש, אביגדור המאירי, א"צ גרינברג, מתתיהו מיזס, דב קמחי (בעריש
מעללער), שלום שטרייט ועוד). ב"המצפה" כתב את המאמרים הראשיים וניהל בו
מאבק קשה עם המתבוללים מזה ועם החרדים העומדים מרחוק למחנה הציונות מזה.
תוך כך היה בפעילי "המזרחי" ומשתתף בוועידת הייסוד בברטיסלבה (פרסבורג). אף
היה לו מדור פיליטוניסטי-סאטירי, בו מתח ביקורת על מעשי הפרנסים בקהילות.
העיתון פסק להופיע עם פרוץ מלחמת-העולם הראשונה, שבה גוייס לצבא. בשירותו
הצבאי חיבר ספרו "פנב לנבוכים בדרכי החיים" שנותר בכתובים ואף תירגמו
לגרמנית. עם שחרורו מהצבא חידש את "המצפה" (1917) ונאבק על הוצאתו לסירוגין
עד 1922. בתרפ"ו ניסה בשנית להוציא עיתון בשם "השבועון", שפסק לאחר 17
גיליונות וגם בו פירסם חקרי-מקרא. בשנותיו האחרונות עסק בחיבור פירוש למדרש
רבה, שכבר הוחל בסידורו בדפוס בהוצאת "דביר". לאחר מכן נפסקה העבודה ועניין
החיבור נשתקע. לזר כתב גם בגרמנית ויידיש וחיבר מילון גרמני-עברי שיצא לאור
ב-1927 בשיתוף נ"ה טורטשינר טור-סיני. שמעון מנחם לזר נפטר בקרקוב בי' באב
תרצ"ב, 12 באוגוסט 1932.