שמאי פינסקר
נולד בהורנוסטייפל, פלך קיוב,
כיום באוקראינה, בד' בכסלו תרמ"ג, 15 בנובמבר 1882. גודל בבית-חסידים ונשלח
ללמוד בישיבת וולוז'ין. עם נישואיו בגיל 17 עבר לבית חותנו בסלובודקה, ליד
קיוב והיה סמוך על שולחנו. לבסוף עזב את ביתו ויצא לאודיסה ומשם לברלין בה
למד גרמנית וכן החל בחיבור שיריו. אף התיידד עם המשוררת הגרמנית-יהודית אלזה
לסקר-שילר ומאז היה בקשרי ידידות איתה עד ימיו האחרונים. עבר
לאנטוורפן, בלגיה ועם פרוץ מלחמת העולם הראשונה יצא ללונדון. תחילה עבד
במרכז הציוני העולמי שהוקם בשלהי המלחמה ועם היווסד קרן-היסוד נכנס למחלקת
התעמולה והפירסום בלשכה הראשית. בשנים 1924־1928 היה מנהל לשכת קרן היסוד
ברומניה ובבסרביה. ב-1939 בא לביקור בארץ אך מפאת פרוץ מלחמת העולם השניה
לא חזר לאירופה. את שיריו החל מפרסם ב"המעורר" בעריכתו של יוסף חיים ברנר
ומאז פירסם שיריו באכסניות שונות ובעיקר ב"העולם" שיצא לאור בלונדון, בו
היה עוזרו של העורך, משה קלינמן, ואף מילא לעיתים את מקומו של העורך. אסופת
שיריו בשם "אי הזהב" יצאה לאור בתש"ז, ובראשה ביוגרפיה מאת אשר ביילין
ודברי זכרונות והערכה מאת ישראל זמורה. שפע מאמרים ורשימות פרי עטו יצאו
לאור מטעם קרן היסוד וללא חתימת שמו (בעברית וביידיש) וכן היה בין עורכי
הקובץ "איים" שיצא לאור בלונדון. שמאי פינסקי נפטר בירושלים בכ"ב באב תש"א,
15 באוגוסט 1941. ארכיונו האישי, הכולל התכתבות, כתבי-יד של שיריו ותעודות
שונות הופקד בספריה הלאומית בירושלים.
[מקורות: קרסל, לעקסיקאָן פון דער נייער יידישער ליטעראטור]