יהושע פישל שניאורסון נולד למשפחת אדמו"רים (צאצא למייסד חסידות חב"ד) בקמנץ-פודולסק (כיום באוקראינה) בו' בתמוז תרמ"ח, 15 ביוני 1888*. למד בחדרים ובישיבה, ובן 16 הוסמך לרבנות. גמר כ"אקסטרן" גימנסיה רוסית בהומיל, למד רפואה באוניברסיטת ברלין, אחר כך עמד בבחינות וקיבל תואר דוקטור לרפואה מהאקדמיה הרפואית הצבאית בפטרוגרד, שם נעשה אסיסטנט לפרופסור ביכטירוב, שהיה מגדולי הפסיכיאטרים ברוסיה. מ-1920 היה פרופסור באוניברסיטת קייב לחינוך רפואי. ב-1922 יצא לפולין וניהל בווארשה תחנה פסיכולוגית לילדים. בשנים 1922 ו-1927 היה בברלין ובניו יורק לפעילות חינוכית-פסיכולוגית. ב-1933 חזר לווארשה וב-1937 עלה ארצה ועד לפטירתו שימש כמנהל התחנה לבריאות הנפש של עיריית תל-אביב וכן מפקח על החינוך המיוחד. תוך כדי פעילותו הרפואית פירסם שניאורסון (תחילה ביידיש ואחר בעברית) סדרת סיפורים על החסידות ועל ההווי היהודי ברוסיה. פישל שניאורסון נפטר בתל-אביב בח' בסיון תשי"ח, 24 במאי 1958.
[* - לפי הכתוב על מצבתו נולד בשנת תרמ"ח 1888. לפי קרסל ותדהר נולד ב-1895]
[מקורות: קרסל, תדהר, ויקיפדיה, חב"דפדיה, לעקסיקאָן פון דער נייער יידישער ליטעראטור]

• חיים גראוויצער : די געשיכטע פון דעם געפאלענעם פון דער חבדישער וועלט (בערלין : אידשער ליטעראַרישער פאַרלאַג, 1922־1926)
• חיים גראביצר : ספור (תל אביב : מסדה, 1939) <תרגם מיידיש - אברהם שלונסקי>
• הרופא והפילוסוף: ספור פלאים על הרופא יונה גיטליש (תל אביב : מסדה, תש"ה 1945)
• סיפורי התגלות חסידיים : בשני חלקים (תל אביב : הוצאת מסדה, תשי"ד)
• חיים גראביצר : סיפורו של נופל (תל אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, תשע"ג 2013) <מהדורה מתוקנת ומוערת בעריכת נתנאל לדרברג>