יוסף פינסקי, בנו של צבי (הרשל) פינסקי מפעילי החלוץ ואחר-כך ממיסדי גבת, נולד בי"א באב תר"ץ, 5 באוגוסט 1930 בפינסק, עיר הולדת אביו שהיה בשליחות מטעם תנועת החלוץ באותה עת. עם תום השליחות שבו ההורים לגבת ובה גודל ונתחנך. במלחמת העצמאות השתתף במערכות שונות ואחר כך למד במדרשה החקרלאית ע"ש רופין ואחר בגבת. נשלח מטעם התנועה לפעילות חינוכית בין הנוער: שנתיים ומחצה הדריך בסניף "הנוער העובד" שבשכונת בורוכוב. לאחר-מכן נעשה חבר במרכז הנוער של הקיבוץ המאוחד והחל לעסוק בהקמת חוגי-נוער בישובי-הקיבוץ. בגבת עצמה לימד בבית-הספר, טיפל בגרעין עולים חדשים וכיוצא באלו פעולות תרבות וחינוך, ויחד עם זה לא ויתר על עבודה גופנית ונמשך לרפת - ועד מהרה היה לאחד מטובי-עובדיה. נפל במבצע סיני, בכ"ח בחשון תשי"ז, 2 בנובמבר 1956. יוסף פינסקי כתב פזמונים וכן השתתף בקביעות ב"יומן גבת" ברשימות שונות. בסוף ימיו ניסה כוחו בסיפור, שחלקו הראשון נדפס ב"מבפנים", בעודו בחיים ולא זכה להמשיכו. הסיפור יצא בנפרד לאחר מותו בתשי"ח.
[מקורות: קרסל, אתר ההנצחה של משרד הביטחון]

• עזה כחיים : סיפור (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשי"ח 1957)
• דרך מצוקים (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ"א 1981) <עריכה - עוזר רבין>