משה בסוק, משורר ועורך,
נולד בקובנה, ליטא בט״ו באב תרס״ז, 26 ביולי 1907 לאב שהיה בעל סמיכה לרבנות מישיבת וולוז׳ין ושותפו של ביאליק להקמת אגודה ציונית של תלמידי וולוז׳ין בשם
״נצח ישראל״. בזמן מלחמת העולם הראשונה גורשה המשפחה, והוא חי כמה שנים בנפרד מהוריו, חוויה שהטביעה כנראה את חותמה על עולמו הפנימי. אחרי המלחמה המשפחה עברה ממינסק לווילנה. הוא למד שם בישיבה, עד שסולק ממנה (ככל הנראה בגיל שש-עשרה) בעוון קריאת ספרות
״חיצונית״. כאן החלה דרכו אל הציונות הסוציאליסטית, כאשר הצטרף לתנועת ״החלוץ הצעיר״ ומילא בה תפקידים מרכזיים, בעיקר כמרצה ועורך עיתונים בתנועת
״החלוץ״.
ב-1934 פרסם בפולין את ספר שיריו הראשון ״בשלבים״ (כאן, 1934), שהפתיע בנימתו הדיבורית ובסגנונו האקספרסיוניסטי החותר לחשיפה ישירה של הכיעור והניוול שבקיום החברתי. מלבד זאת פרסם ספר שירים ביידיש:
״ברענענדיקע טעג״ (ימים בוערים, 1936) וערך אנתולוגיה של שירה ארץ-ישראלית חדשה, שתרגם גם חלק מן השירים שבה
״דאָס בוך פון דער ניי-ארץ-ישראלדיקער פאָעזיע: אנטאָלאָגיע״ (1936). עם עלייתו לארץ ב-1936, התיישב בקיבוץ אשדות יעקב שבעמק הירדן. עולמו השירי השתנה וחתר לעיצוב כעין כפריות פסטורלית (ספריו
״בהידום מרחקים״, 1941; ״מאחורי הזורע״, 1949; ״החוף השקט״, 1957). ברם, החיים החקלאיים בחום המעיק לא התאימו לגופו ולמזגו של האינטלקטואל המעודן, והוא הוזמן על ידי הסוכנות היהודית לעסוק בכינוס ובעריכה של
״ספר החלוץ״ (1939), ועם הקמתה של הוצאת הקיבוץ המאוחד היה לחבר מערכת בה.
בשנות עבודתו בהוצאת הקיבוץ המאוחד בולטים מפעלי העריכה והכינוס שלו: ״ספר החלוץ״ הצעיר
(1944); ״ספר המעפילים״ (1947) ו״ספר מלחמות הגטאות״ (עם יצחק צוקרמן, 1947), לצד תרגום – תחילה עדויות וזיכרונות של פליטי שואה ולוחמי גטאות, ואחר כך אנתולוגיה מקיפה של שירת יידיש
(״מבחר שירת יידיש״, 1963). כמשורר חל אצלו בשנותיו האחרונות מפנה של שיבה אל המודרניזם, שהתבטא בצורות פתוחות וחופשיות, בנימה פסימית וספקנית ובסגנון מורכב ומתוחכם יותר
(״נחושתיים והללויות״, 1961; ״יום נאה, חלקו מעונן״, 1966). לאחר מותו יצא לאור מבחר משיריו
״מבחר שירים״ (1968) וספר מאמרים פרי עטו העוסק בביקורת ספרות וחברה, ״נופי ספרות״ (1965).
משה
בסוק נפטר בחליו בכ״ט בשבט תשכ״ו, 19 בפברואר 1966 ונטמן בקיבוצו - אשדות
יעקב. בנו הוא המשורר והמתרגם עידו בסוק.
יום נאה, חלקו מעונן : שירים (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשכ״ו)
מבחר שירים (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשכ״ח) <כולל ציונים ביו-ביבליוגרפיים מאת שלמה אבן-שושן>
עריכה:
דאָס בוך פון דער ניי-ארץ-ישראלדיקער פאָעזיע: אנטאָלאָגיע / צונויפגעשטעלט און רעדאגירט - משה באסאָק (ווארשע : החלוץ, 1936)
ספר החלוץ : אנתולוגיה (ירושלים : מחלקת העליה של הסוכנות היהודית, תרצ״ט)
ספר החלוץ : אנתולוגיה (ירושלים : הסוכנות היהודית - מחלקת העליה, ת״ש)
<מהד׳ מורחבת>
החלוץ הצעיר : מאסף (עין חרוד : הקיבוץ המאוחד, 1944)
<כינס משה קליגר>
ספר המעפילים (ירושלים : הוצאת הספרים של ההסתדרות הציונית, תש״ז)
<תורגם ליידיש>
מעפילים בוך / רעדאגירט דורך משה באסאָק (פאריז : אייראָפעאישער ביוראָ פון דער ציוניסטישער וועלט - אָרגאניזאציע אין פאריז, תש״ט)
<איבערגעזעצט פון העברעאיש דורך משה קאלכהיים> <געקירצטע אויסגאבע>
ספר מלחמות הגיטאות : בין החומות במחנות ביערות (תל אביב : הקיבוץ המאוחד : בית לוחמי הגיטאות ע״ש יצחק קצנלסון, תשי״ד)
<בשיתוף יצחק צוקרמן>
מנחם שמי : 48 תמונות ומבחר אגרות ורישומים (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשי״ח)
<מבוא - א. קולב> <מהד׳ שנייה יצאה לאור בתשכ״ו 1966>
סיפורים מן הקיבוץ : אנתולוגיה (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשכ״א 1959 [!])
<בשיתוף אריה אבנרי, משה ברסלבסקי, זרבבל גלעד ואלכסנדר סנד>
בהיאבקות על הדמות : מבחר מאמרים / משה ברסלבסקי (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשכ״ז)
<הביא לדפוס שלמה אבן-שושן>
תרגום:
מבין חומות וורשה : מיומני חלוצים במחתרת (עין חרוד : הקיבוץ המאוחד, תש״ד)
<״היומנים והרשימות כתובים בידי חנה גלברד ... וירחמיאל הלפגוט ... הדברים הוכשרו לדפוס ותורגמו מאידיש בידי משה בסוק״>
הירש לקרט : פואמה / ה׳ לויק (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תש״ד)
בריחתי מן השבי / פריץ יורדן (עין חרוד : הקיבוץ המאוחד, תש״ה)
בין קירות נופלים / טוביה בוז׳יקובסקי (תל אביב : הקבוץ המאוחד, תש״י)
<מהד׳ מורחבת יצאה לאור בתשכ״ד>
ספרים ואישים : מאמרים, זכרונות, אגרות / מקסים גורקי (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשי״ג)
שלום עליכם : עיונים ביצירותיו / שמואל ניגר ; בצירוף מאמרים מאת בעל מחשבות, מ״י ברדיצ׳בסקי, י״ח ברנר, י׳ פיכמן (תל אביב : ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל - הקיבוץ המאוחד, תש״ך)
<״תירגם מאידיש - צבי ארד. מאמרי בעל מחשבות וברדיצ׳בסקי תורגמו בידי משה בסוק״>
משה בסוק, משורר ועורך,
נולד בקובנה, ליטא בט״ו באב תרס״ז, 26 ביולי 1907 לאב שהיה בעל סמיכה לרבנות מישיבת וולוז׳ין ושותפו של ביאליק להקמת אגודה ציונית של תלמידי וולוז׳ין בשם
״נצח ישראל״. בזמן מלחמת העולם הראשונה גורשה המשפחה, והוא חי כמה שנים בנפרד מהוריו, חוויה שהטביעה כנראה את חותמה על עולמו הפנימי. אחרי המלחמה המשפחה עברה ממינסק לווילנה. הוא למד שם בישיבה, עד שסולק ממנה (ככל הנראה בגיל שש-עשרה) בעוון קריאת ספרות
״חיצונית״. כאן החלה דרכו אל הציונות הסוציאליסטית, כאשר הצטרף לתנועת ״החלוץ הצעיר״ ומילא בה תפקידים מרכזיים, בעיקר כמרצה ועורך עיתונים בתנועת
״החלוץ״.
ב-1934 פרסם בפולין את ספר שיריו הראשון ״בשלבים״ (כאן, 1934), שהפתיע בנימתו הדיבורית ובסגנונו האקספרסיוניסטי החותר לחשיפה ישירה של הכיעור והניוול שבקיום החברתי. מלבד זאת פרסם ספר שירים ביידיש:
״ברענענדיקע טעג״ (ימים בוערים, 1936) וערך אנתולוגיה של שירה ארץ-ישראלית חדשה, שתרגם גם חלק מן השירים שבה
״דאָס בוך פון דער ניי-ארץ-ישראלדיקער פאָעזיע: אנטאָלאָגיע״ (1936). עם עלייתו לארץ ב-1936, התיישב בקיבוץ אשדות יעקב שבעמק הירדן. עולמו השירי השתנה וחתר לעיצוב כעין כפריות פסטורלית (ספריו
״בהידום מרחקים״, 1941; ״מאחורי הזורע״, 1949; ״החוף השקט״, 1957). ברם, החיים החקלאיים בחום המעיק לא התאימו לגופו ולמזגו של האינטלקטואל המעודן, והוא הוזמן על ידי הסוכנות היהודית לעסוק בכינוס ובעריכה של
״ספר החלוץ״ (1939), ועם הקמתה של הוצאת הקיבוץ המאוחד היה לחבר מערכת בה.
בשנות עבודתו בהוצאת הקיבוץ המאוחד בולטים מפעלי העריכה והכינוס שלו: ״ספר החלוץ״ הצעיר
(1944); ״ספר המעפילים״ (1947) ו״ספר מלחמות הגטאות״ (עם יצחק צוקרמן, 1947), לצד תרגום – תחילה עדויות וזיכרונות של פליטי שואה ולוחמי גטאות, ואחר כך אנתולוגיה מקיפה של שירת יידיש
(״מבחר שירת יידיש״, 1963). כמשורר חל אצלו בשנותיו האחרונות מפנה של שיבה אל המודרניזם, שהתבטא בצורות פתוחות וחופשיות, בנימה פסימית וספקנית ובסגנון מורכב ומתוחכם יותר
(״נחושתיים והללויות״, 1961; ״יום נאה, חלקו מעונן״, 1966). לאחר מותו יצא לאור מבחר משיריו
״מבחר שירים״ (1968) וספר מאמרים פרי עטו העוסק בביקורת ספרות וחברה, ״נופי ספרות״ (1965).
