אפרים שמואלי (שמואלביץ) נולד בלודז', פולין,  בד' בכסלו תרס"ט, 28 בנובמבר 1908 לאביו מרדכי דוד ולאמו פרידה בת פישל סטריקובסקי. קיבל חינוך מסורתי וספג בביתו תורה וחסידות. למד בגימנסיה העברית בלודז' (מיסודו של הד"ר מ. ז. ברוידא) ובאוניברסיטאות ברסלאו ופרנקפורט על נהר מיין למד פילוסופיה, היסטוריה וסוציולוגיה. נוסף על לימודיו באוניברסיטה למד גם בבית המדרש לרבנים בברסלאו, מיסודו של ר' זכריה פראנקל. בקיץ 1932 גמר את לימודיו באוניברסיטה של ברסלאו, ובחורף שנת 1933 גמר בבית מדרש לרבנים דשם. הדיסטרטאציה שלו היתה על תורת המוסר והחברה של הגל (נדפסה בגרמנית) וקיבל תואר דוקטור. ב- 10 לאפריל 1933 עלה ארצה. בשנת תרצ"ד (1934) נשא לאשה את קטיה בת שמעון פרלה . עסק בהוראה וביצירה ספרותית ומדעית. לימד בבתי ספר תיכוניים ובקורסים מרובים, בימי עיון ובסמינרים וכיוצאים באלה, והרצה הרצאות לרוב. שנה לימד בבית מדרש למורים בגבעת השלשה ליד פתח-תקוה, מטעם זרם העובדים. בתקופת מלחמת העצמאות היה פעיל ב"הגנה" בחיפה, ובתחנת השידור "קול ישראל" בעיר. בתחילת שנת תש"י קיבל על עצמו לייסד ולנהל בית מדרש למורים ולגננות בחיפה ובית הספר התיכון שם. עיקר מקצועותיו: ספרות, היסטוריה וסוציולוגיה יהודית וכללית. שמואלי גם עסק בהוראה במוסדות יהודיים בארצות הברית: בשיקגו, דטרויט וקליבלנד. את יצירתו הספרותית החל בכתיבת שירים ואגדות ב"הכוכב" של לובושיצקי ואחר-כך ביידיש ובגרמנית. מאז עלייתו ארצה כתב כמעט רק בעברית ובתחומי חינוך, סוציולוגיה, הגות ועוד. אפרים שמואלי נבחר שלוש פעמים לשמש שופט בועדה למתן פרס ביאליק בחכמת ישראל ופעמיים כשופט בפרס רופין לסוציולוגיה ולספרות. תרגומו - אוטופיה - זכה לפרס טשרניחובסקי לתרגומי-מופת.  אפרים שמואלי נפטר בכ"ד בסיון תשמ"ח,  9 ביוני 1988.
[מקורות: קרסל, תדהר, ויקיפדיה]

• מורשה ומאבק בשירה ובהגות (תל אביב : יחדיו, תשל"ח 1978)
• שבע תרבויות ישראל : עיון חדש ביהדות ובתולדותיה (תל אביב : יחדיו, תש"ם 1980)
• אדם במצור :  עיונים בספרות, באקסיסטנציאליזם ובפילוסופיה של פרשנות (תל אביב : יחדיו, תשמ"א 1981)
• בדור היהודי האחרון בפולין (תל אביב : אל"ף, תשמ"ו 1986)