מרדכי רבינזון נולד בנובוגרודוק, פלך
מינסק, כיום בבלארוס, בב' באב תרל"ז, 12 ביולי 1877. למד בישיבות סלובודקה
וטלז והוסמך לרבנות (1898). יצא לחו"ל ולמד באוניברסיטאות ברן ובסורבון
בפריס - באחרונה סיים לימודיו בקבלת תארו האקדמי (1907). החל בפירסום
מאמריו ב"הצפירה" (1897) ומאז היה בין המשתתפים הקבועים ברשימות, פיליטונים
ובמאמרים בענייני יהדות. מ-1908 היה בווילנה והשתתף ב"הד הזמן" ואחר כך היה
במערכת "תושיה" של בן-אביגדור. ב-1912 מונה כרב מטעם בבוברויסק. בשנות
מלחמת העולם הראשונה שהה באוקראינה. ב-1925 עלה ארצה ובשנים 1930־1947 היה
מנהל "ספרית ירושלים" של בני-ברית בירושלים. מאז עלייתו השתתף במאמרים,
רשימות ומסות על סופרים וספרים. מעט מזעיר ממסותיו על סופרים כונסו לספרו
"דיוקנאות מסופרי הדור" (תרצ"ב). לרוב הצלחה זכה ספרו "ספרותנו החדשה"
(תרע"ג). רבינזון עסק גם בתרגום ובעריכה, כמן כן כתב ביידיש. מרדכי
רבינזון נפטר בירושלים בכ"ט באדר תשי"ג, 16 במארס 1953.
[מקורות: קרסל,
דבר, 29
במארס 1953]
סַפרותנו החדשה : תולדות ספרותנו העברית החדשה בתקופה של חמשים שנה
(תר"י-תר"ס) (למן א. מאפו עד מ. ז. פייערבערג) : ספר למוד ומקרא ... (וילנה
: הוצאת רוזנקרנץ ושריפטזטצר, תרע"ג) <הדפסות חדשות יצאו
לאור בתרפ"א ובתרפ"ג>