שאול
ברלין נולד כנראה בגלוגאו, פרוסיה [כיום בפולין] בשנת ת"ק, 1740. אביו היה
הרב צבי הירש לוין, רבה של ברלין, מגדולי הרבנים שבדור, שהיה גם בעל נטיות
ללימודי חול. שאול ברלין למד אצל אביו וכן קיים קשרים, הן בברלין ולאחר מכן
בברסלאו, עם ראשוני המשכילים מבית מדרשו של מנדלסון. נתקבל לרבה של
פרנקפורט ד'אודר ונאלץ להסתיר את מגמותיו המשכיליות בצורות שונות. חיבורו
הראשון היה "כתב יושר" (נדפס בעילום שמו רק לאחר מותו בברלין, 1794) שבו
הגן בצורה סאטירית על ספרו של נ"ה ויזל "דברי שלום ואמת" בענין התיקונים
בחינוך היהודי. זוהי למעשה הסאטירה העברית הראשונה בספרות העברית החדשה.
בתקמ"ט (1789) פירסם בשם הבדוי "עובדיה בן ברוך איש פולוניא" כתב פלסתר
"מצפה יקתאל", נגד ספרו של הרב מהמבורג רפאל הכהן "תורת יקותיאל" (ברלין,
תקמ"ט), שבו ביקר בחריפות את הפלפול התלמודי בכללו ובמיוחד של הרב מהמבורג
ולא בחל בהשמצות ועלבונות. הספר נשרף ומחברו האלמוני הוחרם ברבים. הגדולה
בסערות עורר בשאלות ותשובות "בשמים ראש" של הפוסק הגדול רבינו אשר (הרא"ש)
מימי הביניים, שהביאן לדפוס "עם קצת הגהות של פלפול" בשם: "כסא דמהרסנא"
(ברלין, תקנ"ג. קראקא, תרמ"א), שהוכר מיד כזיוף, שכן הכניס כאן דעות נוגדות
ועוינות לרבנות. שאול ברלין אף השתתף ב"מאספים" בשמו המפורש ובעילומו. בסוף
ימיו עבר ללונדון, בהניחו אחריו חיבורים מרובים שלא נתפרסמו. סביבו ובמיוחד
סביב "בשמים ראש" נוצרה ספרות עצומה עד ימינו אלה. שאול ברלין נפטר בלונדון
בכ"ג בחשון תקנ"ה, 16 בנובמבר 1794.
[מקורות: קרסל,
אנציקלופדיה אוצר
ישראל,
ויקיפדיה,
Jewish Encyclopedia]
פלאי, משה.מיהו
הרב משה י"ץ?תרביץ, שנה מ"א, חוב' ג' (ניסן-סיון תשל"ב,
אפריל-יוני 1972), עמ' 345־347
* <דיון בשאלת זהותו של הרב י"ץ (ישמרהו צורו), הידוע (או: לא ידוע) לנו משני מכתביו של ר' שאול ברלין אליו, בהקשר עם פולמוס 'מצפה יקתאל'. ייתכן שהשם בדוי וקשור למערכת היחסים שהיתה לר' שאול ברלין עם אביו, ר' צבי הירש לווין, רבה של ברלין. הוא אמנם יצא להגנת בנו בפולמוס 'מצפה יקתאל', אך זה לא עזר לר' שאול ואת משרתו כרב בפרנקפורט איבד, גלה ממקומו ונפטר כעבור זמן קצר בלונדון>
Apple, Raymond.
Saul Berlin (1740-1794) - Heretical Rabbi.Anafim
ענפים :
proceedings of the Australasian Jewish Studies Forum held at
Mandelbaum House, University of Sydney, 8-9 February 2004 /
compiled by Suzanne Faigan (Sydney : Mandelbaum Publishing,
University of Sydney, 2006), pp. 1-10.
*
שאול
ברלין נולד כנראה בגלוגאו, פרוסיה [כיום בפולין] בשנת ת"ק, 1740. אביו היה
הרב צבי הירש לוין, רבה של ברלין, מגדולי הרבנים שבדור, שהיה גם בעל נטיות
ללימודי חול. שאול ברלין למד אצל אביו וכן קיים קשרים, הן בברלין ולאחר מכן
בברסלאו, עם ראשוני המשכילים מבית מדרשו של מנדלסון. נתקבל לרבה של
פרנקפורט ד'אודר ונאלץ להסתיר את מגמותיו המשכיליות בצורות שונות. חיבורו
הראשון היה "כתב יושר" (נדפס בעילום שמו רק לאחר מותו בברלין, 1794) שבו
הגן בצורה סאטירית על ספרו של נ"ה ויזל "דברי שלום ואמת" בענין התיקונים
בחינוך היהודי. זוהי למעשה הסאטירה העברית הראשונה בספרות העברית החדשה.
בתקמ"ט (1789) פירסם בשם הבדוי "עובדיה בן ברוך איש פולוניא" כתב פלסתר
"מצפה יקתאל", נגד ספרו של הרב מהמבורג רפאל הכהן "תורת יקותיאל" (ברלין,
תקמ"ט), שבו ביקר בחריפות את הפלפול התלמודי בכללו ובמיוחד של הרב מהמבורג
ולא בחל בהשמצות ועלבונות. הספר נשרף ומחברו האלמוני הוחרם ברבים. הגדולה
בסערות עורר בשאלות ותשובות "בשמים ראש" של הפוסק הגדול רבינו אשר (הרא"ש)
מימי הביניים, שהביאן לדפוס "עם קצת הגהות של פלפול" בשם: "כסא דמהרסנא"
(ברלין, תקנ"ג. קראקא, תרמ"א), שהוכר מיד כזיוף, שכן הכניס כאן דעות נוגדות
ועוינות לרבנות. שאול ברלין אף השתתף ב"מאספים" בשמו המפורש ובעילומו. בסוף
ימיו עבר ללונדון, בהניחו אחריו חיבורים מרובים שלא נתפרסמו. סביבו ובמיוחד
סביב "בשמים ראש" נוצרה ספרות עצומה עד ימינו אלה. שאול ברלין נפטר בלונדון
בכ"ג בחשון תקנ"ה, 16 בנובמבר 1794.