ברוך שוורץ נולד במושבה גלבינובו, מחוז באלטה (אוקראינה), בחשון
תרכ"א (אוקטובר או נובמבר 1860) לאביו ישראל. קיבל חינוך מסורתי בחדר ובבית המדרש והוסמך כשוחט,
אך לא עסק במקצוע. השתלם בעצמו בלימודים עבריים וכלליים ועסק בהוראה במקומות שונים
באוקראינה וכן היה מפעילי חיבת ציון ומפעילי התנועה הציונית. עלה ארצה בסוף
שנת 1922 והשתקע בירושלים. בגלל מצב בריאותו עקר לתל אביב. בארץ המשיך
בעבודה חינוכית תרבותית. עוד בנעוריו פרסם כתבות ומאמרים ב"המליץ" ובעיתונים אחרים, רוסיים ועבריים (השבועון הציוני ברוסית "ייברייסקאיה מיסל", אודיסה, 1919), בארץ הופיעו מפרי עטו מאמרים וזיכרונות חשובים ב"הארץ" וב"דבר".
ספרו "חיי" (חלק ראשון. ירושלים תר"ץ) הוא מיסמך רב-ערך לתולדות החינוך וההווי המשפחתי בישראל מלפני שנים-שלושה דורות. השאיר בכתב יד עוד 3 חלקים - זכרונות וחידושי לשון.
ברוך שוורץ נפטר בתל אביב בכ"ג באדר
תרצ"ג, 21 במארס 1933 ונטמן בבית העלמין ברחוב טרומפלדור בעיר. אחד
מבניו, שלום בן-ברוך (1887־1965), היה מראשוני עתונאי "הבוקר" בירושלים
וממייסדי הסתדרות הציונים הכלליים וחבר המפלגה הליברלית.
[מקורות: קרסל,
תדהר]