יצחק ראב נולד בירושלים ביום כ״ה באלול תרס״ב, 27 בספטמבר 1902. אביו, מנחם-שלמה ואמו, קונה, נפטרו בגיל צעיר ממגיפת השפעת בשנות מלחמת העולם הראשונה. יצחק ראב הושם בבית יתומים. הוא התנדב למספר שבועות לגדוד העברי, אך חזר לירושלים, למד בישיבה, ונסחף אל חבורת חסידי ברסלב, ובהשפעתם התוודע לעולמם של א״ד גורדון וי״ח ברנר שאת כתביהם קרא בסתר. המיפנה המכריע בחייו, כאשר יחד עם אחיו הבכור שמעון הצטרף אל קבוצת צעירים שהתיישבה בעמק יזרעאל, מייסדי בלפוריה. לאחר חמש שנים בעמק יזרעאל, חזר לירושלים להמשך לימודיו (כולל שנה באוניברסיטה העברית) אולם ללא משענת כלכלית נאלץ להפסיק. סיפוריו הראשונים נדפסו בשנות ה-30 וה-40 בעיתונים ״הארץ״, ״דבר״, ובכתב-העת ״גליונות״. ספרו הראשון היה קובץ סיפורים בשם בהימוט חומות (הוצאת טברסקי, 1950; מהדורה חדשה בספריית 'תרמיל' שבעריכת ישראל הר, ראתה אור בשנת 1987). קובץ סיפוריו השני היה גבעת המורה (הוצאת בארות, 1959). בשנת 1977 הופיע ב'ספריית פועלים', בסידרה שבעריכת נתן יונתן, ספרו השלישי, הרומאן עלה ברוח, שזכה לביקורות טובות. סיפורי בהימוט חומות התרחשו בראשית המאה, והם מספרים על חטאו של ר' פייבוש הנתון להרהורי עבירה; על עלייתו ונפילתו של ר' חיים-משה הנאמן, שהודח ממעמדו לאחר שסיבכוהו חלפנים יהודים; על חנה היתומה, שנטשה את בעלה העלוב וירדה מירושלים לתל-אביב, ונעשתה אשת-תענוגות שפטרונה הוא ערבי מיפו; על שרה, האישה הענוגה, המסתירה את חטאי בעלה שזנח אותה ושוהה בניכר; על ברכה היפה, ששני בעליה מתו עליה במחלה, ורק מחלת השחפת שחלתה בה משחררת אותה סופית מהצעות-שידוכים מאוסות. היו אלה סיפורי חיים שתססו במסגרות מתמוטטות, בתקופה מיוחדת במינה, ואשר סופרו בידו, שהיה אחד מראשוני המספרים העבריים ילידי-הארץ, סופרו בסגנון אישי, אותנטי וארצישראלי מאוד. יצירתו עמדה בסימן מאוד אוטוביוגראפי. ״בהימוט חומות״, הסיפור החותם את הקובץ, הוא כפרק ראשון במחזור סיפורים המופיע גם בגבעת המורה. גיבורם הוא דניאל, נער ירושלמי, שהוריו נפטרים בימי מלחמת העולם הראשונה. ימי ילדותו, ואהבתו הראשונה, עוברים עליו בבית יתומים, ברעב ובהזיות. עם בוא האנגלים לירושלים מתנדב דניאל ונעשה למשך שבועות אחדים ״איש צבא״, אך משמתגלה הדבר הוא פורש, ״חוזר בתשובה״, ונספח אל חבורת חסידי ברסלב. בתוך החבורה הזו הוא פוגש צעיר הקורא בסתר ״ספרים חיצוניים״, מדע וספרות עברית. נפתח לפניו עולמים של א״ד גורדון, י״ח ברנר ואחרים, והוא קורא כשיכור והוזה בהקיץ. אז הוא עוזב את ירושלים ומתחבר לקבוצת צעירים שאך זה התיישבה בעמק יזרעאל, אך דרכו ביניהם אינה קלה. המישקע של החינוך הדתי מפריע לו ואין הוא מסתגל בנקל לחופשיות הליכותיהם, בייחוד ביחסי האהבה. הרומאן עלה ברוח שב וכלל את פרקי דניאל בירושלים ובעמק; אך הרחיב בחלקו הראשון בתיאור חיי אביו מנחם, הוא מנחם-שלמה ראב, שאימו גידלה אותו להיות תלמיד חכם, ההיפך מאביו יהודה ראב המשכיל, התוסס והפראי במקצת, שמרד בכוללים ובקנאי העיר ויצא למרחב, להיות במייסדי פתח-תקוה. משהו מדמו התוסס של אביו יהודה דבק גם בבן מנחם, אף הוא נמשך אל המרחבים, ולא היה גבול לשובבותו. אנשי ירושלים הפצירו בהודעס לשלוח את בנה אל אביו למושבה, שיתחנך על ידו. היא חששה, והשתכנעה רק בצרפה אליו מלמד, על חשבונה. עד מהרה החלו מגיעות אליה שמועות נוראות. יהודה פיטר את המלמד ושלח את בנם להיות רועה צאן! מיד עזבה את הטחנה, ולבושה בבגדי ערביה היא התארחה בכפר הערבי הסמוך למושבה, פג'ה, ארבה ליד הבאר לבוא בנה עם העדר. יום אחד גילתה אותו עם העדר, שזוף פנים ושחור, קצוץ פיאות ולבוש כאחד הרועים. היא חטפה אותו ויצאה עימו ברגל לירושלים. כאשר חזר העדר בלי הנער קמה בהלה במושבה. מצאו את סנדליו ליד הבאר. יהודה ירד בחבל אל הבאר לחפשו, והנער איננו. הוא חקר ודרש אצל אנשי הכפר, ונודע לו על הערביה הזרה שישבה בכפר ושאלה על רועיו של חוואג'ה יודה. למחרת עלה לירושלים, להיווכח כי לאם ולבן שלום. ועוד תיאר, בעלה ברוח גם תקופות מאוחרות בחיי בן-דמותו דניאל – החזרה לירושלים מהעמק, שנות בגרות ונישואים, והסתגלות שקטה וקשה, המתרחשת בחיפה המאנדאטורית בשנות השלושים. זוהי היתה רקמת יחסים מיוחדת, שנוצרה בין אנגלים, ערבים ויהודים, שחיו בשכנות ועבדו יחד בפירמה בריטית גדולה, חברת .I.C.I, שבראשה עמד יחיאל (חיליק) וייצמן, אביו של עזר.  יצחק ראב, זכה בחייו לבנים ולבת, לנכדים ולנכדות, לנינים ולנינות, למשפחה עניפה מאוד.  יצחק ראב נפטר ברחובות ביום כ״ז בטבת תשנ״ג, 20 בינואר 1993.
[מקורות: ארכיון ג. קרסל בספריה הלאומית בירושלים, אהוד בן-עזר בדברי הספד לבן דודו]

• בהמוט חומות : מסיפורי ירושלים (תל אביב : נ' טברסקי, תשי״א 1950)
• גבעת המורה : ספורים (תל אביב : בארות, תשי״ט 1959)
• עלה ברוח : רומאן (תל אביב : ספרית פועלים, תשל״ח 1977)
• בהמוט חומות : סיפורים (תל-אביב : צה״ל - מפקדת קצין חינוך ראשי, תשמ״ז 1987)