חיים טשרנוביץ (רב צעיר) נולד בשביז, פלך ויטבסק, כיום בבלארוס, בא' בכסלו תרל"א, 26 באוקטובר 1870. למד בפי סבו, רב העיר, שכל ימיו הזכיר רוב השפעתו עליו. לאחר נישואיו (1893) יצא לקובנה ולמד שם בישיבת "כולל הפרושים", בראשותו של ר' יצחק אלחנן ספקטור. בתרנ"ז עבר לאודיסה לכהן בה ברבנות ושם נתקרב לאחד-העם ורעיו, והיה בראשוני המשתתפים ב"השילוח" בענייני תורה שבעל-פה. כסגן "רב מטעם" באודיסה החל לעסוק בצרכי ציבור ועורר על עצמו קיטרוגים של החרדים. בראשית המאה ייסד "קיבוץ" של צעירים, לפניהם השמיע שיעורים בתלמוד ובתורה שבע"פ. היה זה גרעינה של "הישיבה" באודיסה, שלאחר ריאורגניזציה יסודית (הייתה קיימת כבר עשרות שנים) נפתחה באלול תרס"ו והוא הועמד בראשה עד תרע"א. בה בשנה ביקר בארץ ועם שובו למד באוניברסיטות בגרמניה (ברלין, האללה) ושווייץ (ברן) וסיים לימודיו בקבלת תואר אקדמי באוניברסיטת וירצבורג בגרמניה (1914). בשנות מלחמת-העולם הראשונה חי בלוזאן. ב-1923 הגיע לארצות הברית כפרופסור לתלמוד ב"מכון היהודי לדת"  (Jewish Institute of Religion) בניו יורק - ובכהונה זו עד ימיו האחרונים.  במאמרו הראשון ב"המליץ" (1892, גל' 32) פתח פעילות ספרותית-מדעית, שנמשכה קרוב לששים שנים ולא הניח עטו מידיו כמעט עד ימיו האחרונים. בחקר מדעי של ההלכה והתורה שבעל-פה פתח ב"השילוח" של אחד-העם (כרך ג': "הסניגוריא בבתי-דינין של ישראל") והחתימה שבה חתם: "רב צעיר" היה מאז כינויו הספרותי, שנתפרסם יותר משמו האמיתי. מאז פירסם מחקרים ומאמרים בתולדות התורה שבע"פ וכן בעניני יום, ביקורת ספרים בנושאים אלה ומסות וזכרונות על אישים ומאורעות-חייו. ספריו: "תיקון שבת" (עניני הלכה שהיו קשורים בפעלו לתיקוני דת באודיסה. אודיסה, תר"ס),  "שיטת גניבה וגזילה על-פי דיני ישראל בתורה ובתלמוד" (נספח לדין-ןחשבון של הישיבה הגדולה לשנים תרס"ז-תרס"ח), למדיחי ישראל" (שני מאמרים. אודיסה, תרע"א), "התלמוד" (סקירה כללית על מהות התורה שבע"פ, יסוד ההלכה והשתלשלות יצירתה עד חתימת המשנה, וארשה, תרע"ב), "שעורים בתלמוד" (כרך א', 2 חלקים, וארשה, תרע"ג), "קצור התלמוד" (סדר א-ב. לוזאן, תרע"ט - ברלין, 1922; ספר נוסף יצא בלייפציג, תרפ"ג), "תולדות ההלכה" (כולל שלשלת הקבלה והתפתחות התורה שבע"פ מתוך שרשיה ומקורותיה מראשיתה עד חתימת התלמוד. כרך א', שלושה חלקים, ניו יורק, תרצ"ה-תש"ג), "תולדות הפוסקים" (כולל שלשלת הפוסקים, תכונת חיבוריהם ויסודי שיטותיהם בדרכי ההוראה מתקופת הגאונים עד השולחן-ערוך ונושאי כליו. שלושה כרכים, ניו-יורק, תש"ג-תש"ח). נוסף לכך הוציא קובץ מאמריו הפובליציסטיים: "בשערי ציון" (ניו-יורק, תרצ"ז) ושני ספרים מימואריסטיים: "מסכת זכרונות" (פרצופים והערכות, ניו יורק, תש"ה) ו"פרקי חיים" (אוטוביוגרפיה, ניו יורק, תשי"ד). חיים טשרנוביץ ערך יחד עם יחזקאל קויפמן את "אוצר לשון המקרא והתלמוד" מאת א. גברונסקי (מוסקבה-פאריס, 1924) "רב צעיר" ייסד וערך מתשרי ת"ש (אוקטובר 1939) ועד למותו את הירחון למדע, לספרות ולבעיות הזמן "בצרון" ובו פירסם מאמרים ומחקרים לרוב. חיים טשרנוביץ הוא אחיו של הסופר שמואל טשרנוביץ. חיים טשרנוביץ נפטר בניו יורק בט"ז באייר תש"ט, 15 במאי 1949.
[מקורות: קרסל, ויקיפדיה]

• תולדות ההלכה :  כולל שלשלת הקבלה והתפתחות התורה שבעל פה מתוך שרשיה ומקורותיה מראשיתה עד חתימת התלמוד (ניו יורק, תרצ"ה 1934־תש"י 1950) <מהדורה שניה של כרכים א-ג, יצאה לאור בתש"ה-תשי"ג>